Follow Us
Like Us
Historical records matching Ester Raziel-Naor
view all 13
Immediate Family
-
husband -
son
-
Privatechild -
daughter -
Privatespouse
-
Privatechild
-
Privatespouse
-
Privatechild
-
Privatechild
-
mother
-
-
brother
About Ester Raziel-Naor
- ------------------------------------------------------------------------------------------
Education: Completed the Levinsky Teachers Seminary in Tel Aviv.
Knesset Terms: Knesset 1-7: 14.2.1949 - 21.1.1974.
Public Activities:
- In the summer of 1914 her father taught Hebrew at the “Tachmoni” school in Tel Aviv. When WWI broke out the family was expelled from pre-State Israel. She returned in 1923 after an 8-year absence.
- In 1932 she joined Betar and organized the “National Cells”
- From 1935 she worked as a teacher in Jerusalem and Tel Aviv
- In 1936 she joined Etzel
- She was the first presenter of the Etzel Radio Station (1939)
- In 1943 she was selected to be a member of the command structure of the Etzel
- Was arrested by the British Police in 1944 and once again in 1946 after the King David Hotel was blown up
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8_%D7%A8%D7%96%...
http://www.knesset.gov.il/mk/eng/mk_eng.asp?mk_individual_id_t=622
Esther Raziel-Naor (Hebrew: אסתר רזיאל-נאור, 29 November 1911 – 11 November 2002) was a Revisionist Zionist, Irgun leader and Israeli politician. She was the sister of fellow Irgun leader, David Raziel.
Raziel was born in Smarhoń (now in Hrodna Voblast, Belarus) in 1911, a year after her brother, David. Her household spoke Hebrew, as her parents refused to speak the more common Yiddish. In 1914 her family immigrated to Eretz Israel, after her father was offered a Hebrew teacher’s position at the “Tachmoni” school in Tel Aviv. However, when World War I broke out the family was deported by the Ottomans, along with other Russian nationals, to Egypt. She moved back to Russia and returned to Palestine in 1923, after an 8-year absence.[1]
In 1932 she joined Betar and organized the "National Cells". In 1935 she completed the Levinsky Teachers Seminary in Tel Aviv and moved to Jerusalem to work as a teacher, but was fired after being caught wearing a Betar insignia. She returned to Tel Aviv and took a "Lieutenants" course.[2] Irgun activity
In 1936, as the Arab Revolt broke, she joined her brother in the Irgun. She took a first aid course and in August she took participated in a reprisal. In 1939 she was became first broadcaster of the Irgun's underground radio station, Kol Zion Halohemet, as well as a writer for Hamashkif, its newspaper. In 1943 she was selected to be a member of the Irgun's command structure.[2]
On March 4, 1944, the police raided her parents' house and found the radio transmitter. She was arrested along with her husband, Yehuda Naor, and was jailed in Bethlehem (Yehuda was taken to Acre and later deported to Africa, where he stayed for four and a half years, until the establishment of the State of Israel). She was pregnant at the time of her arrest and on August 18, 1944, after a seven month internment, she was released and gave birth shortly after. She was placed under house arrest and was frequently investigated.[2]
On July 22, 1946, following the King David Hotel bombing, she was once again arrested and was sent to the Latrun detention camp, where she remained for several weeks. After her release she remained under strict surveillance and was prevented from continuing her underground activity.[2] Post-independence
After the United Nations Partition Plan for Palestine was accepted on November 29, 1947, she returned to Kol Zion. After the establishment of the State of Israel she joined Herut and was elected for it in 1 through 7 Knessets. Throughout her 25 year service she was a member of the Education and Culture Committee and the House Committee. In the election to the 8 Knesset she was replaced by Geula Cohen.[2]
She died on November 11, 2002, and was buried in Jerusalem.[3] Her son, Aryeh Naor, was Government Secretary under both of Menachem Begin's governments and his wife is Miriam Naor, a Supreme Court judge.
About אסתר רזיאל-נאור (עברית)
אסתר רזיאל-נאור (29 בנובמבר 1911 - 11 בנובמבר 2002), חברת כנסת מטעם תנועת החרות וקודם לכן פעילה באצ"ל, מורה במקצועה. אחותו של מפקד האצ"ל דוד רזיאל.
נולדה למרדכי ובלומה רזיאל (רוזנסון) בעיירה סמורגון שבאזור וילנה, כנצר למשפחת רבנים, ובבית דובר עברית. ב-1914 עלתה עם הוריה ואחיה, לארץ ישראל, בעקבות הזמנה שקיבל אביה ללמד בבית הספר "תחכמוני" בתל אביב. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוגלתה משפחתה למצרים על ידי הטורקים יחד עם כל יהודי הארץ שהיו נתינים רוסיים, משם חזרה לרוסיה ושבה לארץ בשנת 1923.
סיימה את בית-המדרש למורות על שם לוינסקי בתל אביב, וב-1935 עברה לירושלים, שם לימדה בבית-ספר בשכונת תלפיות.
ב-1932 הצטרפה לבית"ר וארגנה את "התאים הלאומיים". במקביל לפעולתה באצ"ל ובבית"ר, המשיכה לעסוקה בהוראה. היא הקפידה שלא לנהל תעמולה בקרב תלמידיה בבית הספר היסודי בו לימדה, אך סיכת בית"ר שענדה באחד הימים הובילה לפיטוריה. לאחר שפוטרה, חזרה רזיאל-נאור לתל אביב, שם צורפה בשנת 1934 לקורס מפקדי כיתות בפיקודו של אהרון חייכמן.
ב-1936, עם פרוץ המרד הערבי הגדול, הצטרפה לאצ"ל בעקבות אחיה דוד רזיאל. באצ"ל גברו קולות הקוראים לתגובה צבאית נגד הערבים. כחלק מההכנות לקראת פעולות תגמול, נשלחה אסתר לבית-החולים "הדסה" בתל אביב כדי לעבור הכשרה בקורס לעזרה ראשונה. באוגוסט 1936 לקחה רזיאל-נאור לראשונה חלק בפעולת תגמול. הפעולה, שכללה יריות וזריקת רימונים לעבר רכבת חולפת, באה כתגובה לזריקת רימון יד מתוך רכבת שעשתה דרכה ליפו, אל רחוב הרצל בתל אביב, שכתוצאה מהתפוצצותו נהרג ילד ומספר אנשים נפצעו.
שלוש שנים לאחר מכן, ב-1939, הייתה לקריינית הראשונה בתחנת השידור של האצ"ל, קול ציון הלוחמת, וכן עסקה בכתיבה בעיתון "המשקיף", ולאחר סגירתו, בבטאון תנועת החרות. ב-1943 צורפה למפקדת הארגון.
ב-4 במרץ 1944 הובא לבית הוריו של דוד רזיאל משדר רדיו, לאחסון ללילה אחד. באותו לילה ערכה המשטרה הבריטית חיפוש בבית, החרימה את המשדר ועצרה את רזיאל-נאור ואת בעלה יהודה נאור. בעקבות המקרה, פתח שירות המודיעין של האצ"ל בחקירה כדי לחשוף את זהות המלשין. לידי הארגון הגיע מכתב סודי ששלח מטה הבולשת הבריטית ובו אינפורמציה על קשריו של יעקב חילביץ, מראשי המוסד הכספי "מס חזית ישראל" שעסק באיסוף כספים עבור האצ"ל, עם הבולשת. חודשיים לאחר מכן, משלא הצליחו חברי האצ"ל להביא את חילביץ לארץ ישראל למסור את גרסתו, גזר עליו בית דין מיוחד של הארגון עונש מוות. רזיאל-נאור הובאה לבית-הסוהר לנשים בבית לחם כשהיא בהריון. בעלה, יהודה, נלקח לבית-הסוהר בעכו ומאוחר יותר הוגלה לאפריקה, שם שהה ארבע שנים וחצי, עד להקמת מדינת ישראל. ב-18 באוגוסט 1944, לאחר שבעה חודשי מעצר, שוחררה, וכעבור זמן קצר ילדה את בתה. על רזיאל-נאור הוטל מאסר בית, והיא נלקחה לחקירה לעתים תכופות.
ב-22 ביולי 1946, לאחר פיצוץ מלון המלך דוד, נעצרה שוב ונשלחה למחנה המעצר בלטרון, שם שהתה מספר שבועות. לאחר שחרורה המשיכה המשטרה הבריטית לפקח עליה, ולכן נמנע ממנה להמשיך בפעילות מחתרתית.
לאחר החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947, חזרה רזיאל-נאור לפעילות בתחנת השידור של האצ"ל, ולאחר קום מדינת ישראל הצטרפה לתנועת החרות ונבחרה מטעמה לכנסת, מהראשונה ועד השביעית. לאורך 25 שנות כהונתה בכנסת שימשה יו"ר הסיעה והייתה נציגתה בועדת החינוך והתרבות. בשנת 1974, בבחירות לכנסת השמינית, התמודדה במקומה במשבצת הנשים גאולה כהן.
בנה של רזיאל-נאור, אריה נאור, היה מזכיר הממשלה בשתי ממשלותיו של מנחם בגין ורעייתו היא מרים נאור, שופטת בית המשפט העליון.
נפטרה ב-11 בנובמבר 2002, ו' בכסלו ה'תשס"ג
view all 12
Ester Raziel-Naor's Timeline
| 1911 |
November 29, 1911
|
Smorgon'
|
|
| 1941 |
1941
|
||
| 2002 |
November 11, 2002
Age 90
|
Israel
|
|
| ???? |