Fanny Cecilia Hensel

Fanny Cäcilie Mendelssohn (November 14, 1805 – May 14, 1847), later Fanny Hensel, was a German pianist and composer, and was the sister of Felix Mendelssohn; they were both the grandchildren of the philosopher Moses Mendelssohn.

Full story:

http://en.wikipedia.org/wiki/Fanny_Mendelssohn

And Fanny's Google profile, complete with nose job:

https://www.google.com/search?q=Fanny+Hensel&oi=ddle&ct=174788617&h...

Née Fanny Zippora Mendelssohn, connue aussi sous le nom de Fanny Hensel, est une compositrice et pianiste allemande, née à Hambourg le 14 novembre 1805 et morte à Berlin le 14 mai 1847. Elle est la sœur du compositeur Félix Mendelssohn.

Elle fait partie des rares femmes compositrices de renom au xixe siècle, avec Hélène de Montgeroult, Clara Schumann et Louise Farrenc. Elle connut de nombreux poètes, tels Heinrich Heine, Joseph von Eichendorff et Johann Wolfgang von Goethe dont elle mit les œuvres en musique.

Biographie

Jeunesse

Née de Abraham Mendelssohn, banquier et de Lea Salomon, petite-fille du fabricant médailliste berlinois Daniel Itzig, elle est élevée dans l'atmosphère cultivée de l'intelligentsia berlinoise où la famille déménage en 1811, quittant Hambourg. Également bonne pianiste, Fanny Mendelssohn reçoit une excellente éducation de sa mère, puis étudie le piano auprès de Ludwig Berger et d'Ignaz Moscheles, et la composition avec Carl Friedrich Zelter, deux des meilleurs éducateurs de la ville1. Malgré les origines juives de la famille, Fanny et ses frères furent élevés en protestants1.

Liens familiaux

Très tôt, comme son frère, elle manifeste des dons musicaux. Son père et ensuite son frère l'empêcheront néanmoins de se consacrer totalement à sa première passion, la musique. Ainsi Abraham Mendelssohn écrivit à sa fille alors âgée de 15 ans : « la musique deviendra peut-être pour lui [Felix] son métier, alors que pour toi elle doit seulement rester un agrément mais jamais la base de ton existence et de tes actes. » Son frère n'est pas en reste : « L’encourager à publier quoi que ce soit, je ne le puis, car ce serait aller contre mes convictions. Nous avons souvent discuté fermement de cela et je maintiens tout à fait mon opinion... Fanny, telle que je la connais, n’a jamais souhaité devenir compositeur ni avoir une vocation pour cela ; elle est trop femme. Elle dirige sa maison et ne pense nullement au public ni au monde musical, ni même à la musique, tant que ses premiers devoirs ne sont pas remplis. Publier ne pourrait que la distraire de cela et je ne peux pas dire que je l’approuverais. »

Ainsi, alors que Fanny doit se limiter au salon, les parents Mendelssohn « offrent » tous les dimanches à Felix un orchestre qui lui permet de tester ses créations, permettant la publication de Le Songe d'une nuit d'été alors qu'il n'a que 17 ans. De la même façon, Felix est présenté à Goethe alors qu'il n'est âgé que de 11 ans, tandis que Fanny est mise à l'écart, cette rencontre ne concernant que la gent masculine.

Fanny entretient pourtant une relation très proche avec son frère Felix, de trois ans et demi son cadet. Il n'était pas rare que ce dernier aille chercher des conseils en matière de composition auprès de sa sœur, dont il respectait le goût musical. Elle organise également pour lui des concerts et tournées, ainsi que des rencontres avec Gounod, Liszt, Clara et Robert Schumann.

La pianiste

Fanny Mendelssohn se révéla très vite être une pianiste extrêmement douée. Ainsi, elle impressionne sa famille quand, âgée de 13 ans, elle joue par cœur l'intégralité des préludes du Livre 1 du Clavier bien tempéré de Bach. Dans une lettre à Goethe, son professeur Ignaz Moscheles aurait écrit qu'elle « joue comme un homme ».

La compositrice

Elle composa très jeune. Sa première œuvre connue a été composée à l'âge de 14 ans. Il s'agit d'un chant que Fanny, tout comme Félix, écrivirent sur un même texte offert comme cadeau d'anniversaire à leur père. C'est l'année suivante, en 1814, qu'elle commence les cours avec Carl Friedrich Zelter.

Bien que sa famille et sa situation ne lui permettent pas de publier, on comprend que la composition prenait une place très importante dans sa vie : « Maintenant que Rebecca a abandonné le chant, mes lieder ne retiennent plus l’attention et restent inconnus. Si personne n’émet jamais une opinion ou ne prend le moindre intérêt aux productions que l’on écrit, non seulement on y perd tout plaisir, mais en plus tout pouvoir de juger de leur valeur. »

Rencontre avec Wilhelm Hensel

Elle épouse en 1829 le peintre Wilhelm Hensel, de 11 ans son aîné, différence d'âge qui au premier abord effraye un peu Abraham Mendelssohn. Le couple aura un fils, Sebastian Ludwig Felix, le nom de ce dernier provenant des compositeurs favoris de Fanny, Bach et Beethoven.

Wilhelm Hensel l'encourage à jouer, et contrairement à son père et son frère, l'incite à publier ses œuvres. Le mathématicien Kurt Hensel est leur petit-fils. Bien qu'elle ne voyage pas énormément, surtout si l'on compare avec son frère qui parcourt l'Europe, Fanny et son mari partent en 1839 pour l'Italie. Ils demeureront plus de 6 mois à Rome, où elle rencontre et impressionne les compositeurs français Hector Berlioz et Charles Gounod. Ce dernier décrit Fanny comme « une musicienne inoubliable, une excellente pianiste et une femme d’une intelligence supérieure. » À partir de 1843, elle supervise les concerts du dimanche matin dans la maison de ses parents à Berlin. Elle meurt d'une crise d'apoplexie à l'âge de 41 ans.

Wikipedia

פאני צצילי מנדלסון

' (Fanny Cäcilie Mendelssohn;‏ 14 בנובמבר 1805 – 14 במאי 1847) אשר לאחר נישואיה הייתה ידועה כפאני הנזל (Fanny Hensel), הייתה מלחינה ופסנתרנית גרמניה ממוצא יהודי, אחותו של פליקס מנדלסון; שניהם היו נכדיו של הפילוסוף היהודי משה מנדלסון. בחייה הלחינה מעל 460 יצירות.

תוכן עניינים 1 חייה 2 מיצירותיה 2.1 שפורסמו 2.2 שפורסמו תחת שמו של אחיה 2.3 שלא פורסמו 3 קישורים חיצוניים חייה פאני מנדלסון נולדה בהמבורג בשם פאני צפורה מנדלסון והייתה הבכורה מתוך ארבעה אחים. משפחתה הייתה משפחה יהודית מתבוללת ובעלת ייחוס משני הצדדים: אביה, אברהם, היה בנו של משה מנדלסון, פילוסוף יהודי. אביה שינה מאוחר יותר את שם המשפחה למנדלסון-ברתולדי. אמה, לאה לבית סולומון, הייתה נכדתו של היזם דניאל איציג והייתה מוזיקאית חובבת ברמה גבוהה. בשנת 1816 הוטבלה פאני מנדלסון על ידי אביה לנצרות פרוטסטנטית.

אמה של מנדלסון העניקה לה את שיעורי הפסנתר הראשונים שלה. בגיל 13 מנדלסון יכלה לנגן בעל-פה את כל 24 קטעי הפרלוד מתוך "הפסנתר המושווה" של באך. היא ביצעה אותם לכבוד יום הולדתו של אביה בשנת 1818.

מנדלסון נהנתה מחינוך וטיפוח מוזיקלי כאחיה פליקס. בפאני, בדומה לאחיה, התגלו כישרונות מוזיקליים עילאיים כבר כילדה, והיא החלה להלחין מוזיקה. היא ואחיה חלקו יחדיו מספר מורים, בכללם קרל פרידריך צלטר, שהדריך אותם כיצד להלחין החל משנת 1819. אורחים בני ביתם של המנדלסונים, בכללם איגנץ מושלס וסר ג'ורג' סמארט, התרשמו עמוקות משני האחים במידה שווה. ייתכן כי הושפעה משתי הדודות מדרגה שנייה שלה, פאני פון ארנשטיין ושרה לוי, ששתיהן היו חובבות מוזיקה. פאני פון ארנשטיין הייתה פטרונית של סלון ספרותי, ושרה לוי הייתה נגנית כלי מקלדת (פסנתר, צ'מבלו ועוד).

היא הוגבלה בשל הגישה ששררה בעת ההיא כלפי נשים, ושהייתה גם נחלתו של אביה, שהיה סובלן, יותר מאשר תומך, של פעילויותיה כמלחינה. אביה כתב לה ב-1820 "מוזיקה כנראה תהפוך למשלח ידו [%D7%A9%D7%9C פליקס, אחיה], בעוד שלך זה יכול להיות וחייב להיות רק כקישוט". מאידך, אחיה תמך בה, כמלחין וכמבצע, אומנם בזהירות (לדבריו מסיבות משפחתיות) בפרסום עבודותיה תחת שמה שלה, אם כי מספר שירים שהלחינה יצאו לאור תחת שמו שלו. בתמורה, פאני מנדלסון סייעה לאחיה בביקורת בונה של יצירותיו.

בשנת 1829, לאחר תקופת חיזור של שנים מספר, נישאה מנדלסון לצייר וילהלם הנזל, אשר תמך בהיותה מלחינה. ב-1830 נולד בנה היחיד, סבסטיאן לודוויג פליקס הנזל. לבסוף, עבודותיה נוגנו לעיתים קרובות לצד אלו של אחיה בבית המשפחה בברלין בקונצרטים שנערכו שם.

הופעת הבכורה שלה נערכה בשנת 1838 כשהיא ניגנה את יצירתו של אחיה "הקונצ'רטו לפסנתר מספר 1". ב-1846 החלה לקבל הזמנות ממו"לים.

פאני מנדלסון-הנזל נפטרה בברלין בשנת 1847 כתוצאה מסיבוכים של שבץ שבו לקתה בעודה מבצעת את אחת מהאורטוריות של אחיה, "ליל הוואלפורגיס הראשון".

מותה הפתאומי קטע באיבה את הקריירה המוזיקלית שלה. אחיה, שהיה שבור ממותה, חיבר יצירה לזכרה - רביעיית המיתרים בפה מינור "אופוס 80", יצירה מלאה ברגשות סוערים ועצב. הוא מת פחות מחצי שנה לאחר מותה, גם הוא מאותה הסיבה. בעלה חדל מלצייר לאחר מותה.

בשנים האחרונות נודעה המוזיקה שלה תודות למספר קונצרטים שנערכו ויצאו כדיסקים. המוניטין שלה קודם גם על ידי חקר היצירתיות המוזיקלית הנשית, שהיא אחת מהדוגמאות הבודדות שלה מן המאה התשע עשרה שתועדו בצורה מספקת.

מיצירותיה Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – List of compositions by Fanny Mendelssohn שפורסמו אופ' 1 - שישה שירים אופ' 2 - ארבעה שירים ללא מילים אופ' 3 - שישה שירי גן אופ' 4/5 - שישה שירים ללא מילים אופ' 6 - ארבעה שירים ללא מילים אופ' 7 - שישה שירים אופ' 8 - ארבעה שירים ללא מילים אופ' 9 - שישה שירים אופ' 10 - חמישה שירים אופ' 11 - טריו לפסנתר שפורסמו תחת שמו של אחיה שירים 2, 3 ו12 מתוך אופ' 8 שירים 7, 10 ו12 מתוך אופ' 9 שלא פורסמו קנטטת איוב (1831) אוברטורה בדו מז'ור (1832) רביעיית מיתרים במי במול מז'ור (1834) נוטורנו בסול מינור (1838) Das Jahr ("השנה", 1841) Bergeslust ("תענוג הרים", 1847) קישורים חיצוניים ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פאני מנדלסון בוויקישיתוף MusicBrainz Logo 2016.svg פאני מנדלסון , באתר MusicBrainz (באנגלית) Discogs.png פאני מנדלסון , באתר Discogs (באנגלית) Songkick logotype.svg פאני מנדלסון , באתר Songkick (באנגלית) IMDB Logo 2016.svg פאני מנדלסון , במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית) יצירותיה של פאני מנדלסון , באתר IMSLP פאני מנדלסון , באתר "Find a Grave" (באנגלית) פאני מנדלסון , באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית) https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%90%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A0...