Herman Wouk

Herman Wouk is an American author, whose best-selling 1951 novel The Caine Mutiny won the Pulitzer Prize for Fiction. His other works include the highly acclaimed The Winds of War and War and Remembrance, historical novels about World War II, and non-fiction such as This Is My God, a popular explanation of Judaism from a Modern Orthodox perspective, written for Jewish and non-Jewish audiences. His books have been translated into 27 languages. The Washington Post called Wouk, who cherishes his privacy, “the reclusive dean of American historical novelists.” Historians, novelists, publishers, and critics who gathered at the Library of Congress in 1995 to mark Wouk's 80th birthday likened him to "an American Tolstoy."

Wouk's latest book, which he says will be his last, is an autobiographical memoir entitled Sailor and Fiddler: Reflections of a 100-Year-Old Author, and was released in January 2016 to mark his 100th birthday. NPR called it "a lovely coda to the career of a man who made American literature a kinder, smarter, better place."

https://www.jta.org/2019/05/17/obituaries/herman-wouk-dies?utm_sour...

Biography

Herman Wouk was born in New York City into a Jewish family that had emigrated from The Minsk area ( Ilja, Badanova and Kurenets). After a childhood and adolescence in the Bronx and a high school diploma from Townsend Harris High School, he earned a B.A. from Columbia University in 1934, where he studied under philosopher Irwin Edman. Soon thereafter, he became a radio dramatist, working in David Freedman's "Joke Factory" and later with Fred Allen for five years then in 1941, for the United States government, writing radio spots to sell war bonds. He lived a fairly secular lifestyle in his early 20s before deciding to return to a more traditional Jewish way of life, modeled after his grandfather, in his mid-20s. From that day to the present, Wouk has commenced each day of his life with a reading of Scripture in Hebrew[citation needed].

Wouk joined the United States Navy and served in the Pacific Theater, an experience he later characterized as educational; "I learned about machinery, I learned how men behaved under pressure, and I learned about Americans." Wouk served as an officer aboard two destroyer minesweepers (DMS), the USS Zane and USS Southard, becoming executive officer of the latter. He started writing a novel, Aurora Dawn,[1] during off-duty hours aboard ship. Wouk sent a copy of the opening chapters to Irwin Edman who quoted a few pages verbatim to a New York editor. The result was a publisher's contract sent to Wouk's ship, then off the coast of Okinawa. The novel was published in 1947 and became a Book of the Month Club main selection. His second novel, City Boy, proved to be a commercial disappointment at the time of its initial publication in 1948; perhaps, as Wouk once claimed, it was swept away by the excitement over Norman Mailer's bestselling World War II novel The Naked and the Dead.

While writing his next novel, Wouk read each chapter as it was completed to his wife, who remarked at one point that if they didn't like this one, he'd better take up another line of work (a line he would give to the character of the editor Jeannie Fry in his 1962 novel Youngblood Hawke). The novel, The Caine Mutiny (1951), went on to win the Pulitzer Prize. A huge best-seller, drawing from his wartime experiences aboard minesweepers during World War II, The Caine Mutiny was adapted by the author into a Broadway play called The Caine Mutiny Court Martial, and was later made into a film, with Humphrey Bogart portraying Lt. Commander Philip Francis Queeg, captain of the fictional DMS Caine. Some Navy personnel complained at the time that Wouk had taken every twitch of every commanding officer in the Navy and put them all into one character, but Captain Queeg has endured as one of the great characters in American fiction.

He married Betty Sarah Brown in 1945, with whom he had three sons. He became a fulltime writer in 1946 to support his growing family. His first-born son, Abraham Isaac Wouk, died in a tragic accident as a child; Wouk later dedicated War and Remembrance (1978) to him with the Biblical words, "He will destroy death forever."

In 1998, Wouk received the Guardian of Zion Award. He and his wife currently live in Palm Springs, CA.

[edit] Writing

His novels after The Caine Mutiny include Marjorie Morningstar (1955), Youngblood Hawke (1962), and Don't Stop the Carnival (1965). In 1956 he published in paperback the novel Slattery's Hurricane, which he had written in 1948 as the basis for the screenplay for the film of the same name. Wouk's first work of non-fiction was 1959's This is My God, an explanation of Orthodox Judaism.

In the 1970s, Wouk published his two most ambitious novels, The Winds of War (1971) and War and Remembrance (1978). He described the latter, which included a devastating depiction of the Holocaust, as "the main tale I have to tell." Both were made into hugely popular TV miniseries. Although they were made several years apart, both were directed by Dan Curtis and both starred Robert Mitchum as Captain Victor "Pug" Henry, the main character.

The novels are ingeniously constructed historical fiction, so absorbing that Henry Kissinger called them at one point "the war itself." Each has three layers: the story told from the viewpoint of Captain Henry; a more or less straightforward historical account of the events of the war; and, most ingeniously, an analysis by a member of Hitler's military staff, the insightful General Armin von Roon, who would have been a major figure in world history, had he existed. There are many classic accounts in the novels, but perhaps most interesting are the bombing raid on Germany by British airmen before Pearl Harbor (Captain Henry joins them for a look see), in the first novel, and the Battle of Midway, in the second. The latter contains what one reviewer called a "remarkable roster call of American airmen sacrificed during the battle."

Wouk hired highly qualified young historians to assist him with the research for his later historical novels, and their details are highly accurate. They include putting together the "roster call" of Midway. Experts have described The Caine Mutiny as one of the best depictions of daily life aboard a US ship during the Second World War.

Wouk on Zionism

"Zionism is a single long action of lifesaving, of snatching great masses of people out of the path of sure extinction." (This is My God, first edition (1959), page 264.)

[edit] Library of Congress

Wouk has kept a personal diary since the 1930s. On September 10, 2008, Wouk formally presented the Library of Congress with his journals, now numbering over 90 volumes, in a ceremony which honored him with the first Library of Congress Award for Lifetime Achievement in the Writing of Fiction.

Wouk often refers to his journals to check dates and facts in his writing, and was hesitant to let the originals out of his personal possession. A solution was arrived at: a scanning service bureau was selected to scan the entire set of volumes into digital formats.[2]

[edit] Selected works

Aurora Dawn (1947)

The Lomokome Papers (1947) (see )

City Boy: The Adventures of Herbie Bookbinder (1948)

The Traitor (1949 play)

The Caine Mutiny (1951)

A Modern Primitive (1952 Unpublished Play)

The Caine Mutiny Court-Martial (1953 play)

Marjorie Morningstar (1955)

Slattery's Hurricane (1956)

Nature's Way (1957 play)

This is My God: The Jewish Way of Life (1959, revised ed. 1973) (non-fiction)

Youngblood Hawke (1961)

Don't Stop the Carnival (1965)

The Lomokome Papers (1968)

The Winds of War (1971)

War and Remembrance (1978)

Inside, Outside (1985)

The Hope (1993)

The Glory (1994)

The Will to Live on: The Resurgence of Jewish Heritage (2000)

A Hole in Texas (2004

הרמן ווק

' (באנגלית: Herman Wouk;‏ 27 במאי 1915 – 17 במאי 2019) היה סופר ומחזאי יהודי אמריקאי. זוכה פרס פוליצר על ספרו "המרד על הקיין". ספרים בולטים נוספים שלו הם "רוחות מלחמה" ו"מלחמה וזיכרון". אחדים מספריו עובדו למחזות ולסרטים.

ווק היה פעיל ספרותית עד שנים מספר לפני מותו. האחרון בספריו היה "Sailor and Fiddler: Reflections of a 100-Year-Old Author" (בתרגום חופשי: מלח והולך בטל: הרהורים על כותב בן מאה). ספר זכרונות אוטוביוגרפי שראה אור בינואר 2016 לכבוד יום הולדתו המאה של ווק, שצוין מעט קודם לכן.

תוכן עניינים 1 חייו 2 מספריו 3 ספריו שתורגמו לעברית 4 לקריאה נוספת 5 קישורים חיצוניים 6 הערות שוליים חייו

הרמן ווק בירושלים, 1955 ווק נולד בניו יורק למשפחה יהודית מסורתית, שמוצאה מרוסיה. לאחר שבילה את ילדותו ונעוריו ברובע הברונקס, למד באוניברסיטת קולומביה, וסיים את לימודיו לתואר ראשון בשנת 1934. לאחר מכן עבד תקופה קצרה כתסכיתאי לתוכניות רדיו, ולאחר מכן עבור ממשלת ארצות הברית ביצירת תסכיתי רדיו למכירת אגרות חוב ממשלתיות כמלווה מלחמה. בשנת 1941 פורסם ספרו הראשון - "האיש במעיל הגשם" (The Man in the Trenchcoat). בשנים אלו ניהל אורח חיים חילוני, אך בתחילת שנות ה-30 לחייו החליט לשוב אל הדת ולנהל אורח חיים יהודי דתי.

לאחר הצטרפות ארצות הברית למלחמת העולם השנייה הצטרף ווק לצי האמריקני, ושירת כקצין על סיפונן של שולות מוקשים בחזית האוקיינוס השקט. בעודו משרת כקצין כתב את ספרו "שחר אורורה" (Aurora Dawn) בשעותיו החופשיות בין המשמרות. הרומן נשלח בדואר לבית הוצאה גדול בניו יורק, ותשובתו החיובית של המוציא לאור הגיעה אל ווק כאשר הפליג בספינה אל מול חופי אוקינאווה. ב-1945 השתחרר מהצי ונישא לבטי שרה בראון, שהתגיירה לקראת נישואיהם.[1] בשנת 1947 פורסם "שחר אורורה" וזכה להצלחה גדולה. הוא נבחר ל"ספר החודש" ב"מועדון ספר החודש" היוקרתי. ספרו הבא, "נער הכרך", שיצא לאור בשנת 1948 היווה אכזבה מבחינת המכירות.

משנת 1946 עבד ווק במשרה מלאה כסופר, על מנת לפרנס את משפחתו. לזוג ווק נולדו שלושה בנים. הבכור, אברהם יצחק ווק (שנקרא על-שם אביו), נספה בטביעה בבריכה טרם מלאת לו חמש שנים. לזכרו הקדיש ווק את ספרו "מלחמה וזיכרון", בציטטה מספר ישעיהו, כ"ה, ח': " בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח".

בכתיבת ספרו "המרד על הקיין", נעזר באשתו, לה הקריא כל פרק בעודו נכתב. בעת הכתיבה העירה בטי ווק כי אם ספר זה ייכשל, הרי שיהיה עליו למצוא עבודה אחרת. הספר, שפורסם בשנת 1951, זכה להצלחה גדולה, וזיכה את מחברו בפרס פוליצר. "המרד על הקיין", השאוב מניסיונו של ווק על סיפון שולת מוקשים במלחמת העולם השנייה, עובד על ידי ווק למחזה שעלה על במות ברודוויי, והפך אף לסרט מצליח בכיכובו של המפרי בוגרט בתפקיד מפקד האונייה הרודני קפטן קוויג.

לאחר הצלחת "המרד על הקיין", המשיך ווק בכתיבת יצירות בדיוניות, ואף ספרי עיון העוסקים ביהדות ובציונות. יצירתו הידועה ביותר היא הסאגה "מלחמה וזיכרון" ו"רוחות מלחמה", המתארת קורותיו של קצין צי, ויקטור ("פאג") הנרי, בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה ובמהלך המלחמה. הספר הוא תיאור רחב יריעה של המלחמה וחזיתותיה, וכולל אף תיאורים רבים הנוגעים לשואה. הספר מתאר במדויק את מהלכי המלחמה והאירועים שהובילו אליה, ויורד לפרטי הפרטים של הקרבות והאירועים אותם הוא מתאר. בכתיבת הספר נעזר ווק בהיסטוריונים אותם שכר במיוחד למטרה זו. גם סאגה זו זכתה להצלחה, והפכה למיני-סדרת טלוויזיה מצליחה בשם "רוחות מלחמה", בכיכובו של רוברט מיצ'ם.

ווק היה יהודי גאה וציוני נלהב. רבים מספריו הציגו באופן אוהד דמויות יהודיות ונושאים יהודיים, ועוסקים בגורל היהודי ובהיסטוריה היהודית. כן כתב ספרים עיוניים העוסקים ישירות בנושא היהדות ומציגים את היהדות כדת, ואת היהודים כאומה, כפי שרואה אותם ווק.

הוא זכה בפרסים ספרותיים רבים, וכן בתוארי כבוד מאוניברסיטאות בארצות הברית ובישראל. הוא ביקר בישראל פעמים רבות, ודיבר עברית, בה התמחה לאחר שבנו עלה לישראל.[2] ווק ואשתו גרו בפאלם ספרינגס, קליפורניה.

בשנת 2004 יצא ספרו "חור בטקסס", שהוא מעין סיפור מתח העוסק במדען אמריקני המעורב ברשת של תככים הנוגעים לתגלית חשובה בתחום החלקיקים האלמנטריים, ומזימות שבהן מעורבת חברת קונגרס נאה, ומדענית סינית מצודדת. בשנת 2010 יצא לאור ספרו "השפה בה דובר האל" (The Language God Talks) שהוא ספר הגות בו שזר ווק סיפורים מחייו והרהורים על ההיסטוריה הקרובה, כדרך להתייחס לשאלות של מדע ואמונה.

בינואר 2016 ראה אור ספרו האוטוביוגרפי "Sailor and Fiddler: Reflections of a 100-Year-Old Author" שהיה ספרו האחרון. הספר ראה אור לכבוד יום הולדתו המאה של ווק.

קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטאות אחדות, ובהן אוניברסיטת בר-אילן (1990),[3] האוניברסיטה העברית בירושלים (1997) ואוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון (2001).

נפטר בגיל 103, ב-17 במאי 2019.

מספריו

"התהילה" ו"התקווה", ספריו של ווק העוסקים בתקומת מדינת ישראל תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית. נער הכרך (1948) - סיפורו של נער יהודי מרובע הברונקס היוצא לחופשת הקיץ. הספר הוסרט. המרד על הקיין (1951) סיפורו של צעיר בן טובים, המשרת כקצין על שולת מוקשים באוקיינוס השקט במלחמת העולם השנייה, תחת פיקודו של מפקד קשוח ומעורער בנפשו. זו יצירתו הטובה ביותר של ווק, ובה תיאור אותנטי ומהימן של החיים על סיפונה של ספינה בעת מלחמה, של היחסים האנושיים הנוצרים בין אנשי הצוות, והרגשות שחשים האנשים המנותקים מביתם וממשפחתם, ונמצאים בשוליו של העימות האנושי הגדול בהיסטוריה - מלחמת העולם השנייה. הספר הוא למעשה שיר הלל לצי האמריקני ולמשרתים בו, כאשר המסר העולה מדפי הספר הוא כי כאשר בימי השלום האזרחים עושים למחייתם וחיים את חייהם, אנשי הקבע של הצי שומרים על המולדת, ועושים את העבודה הקשה והבלתי זוהרת, אך ההכרחית. מסר זה, והפטריוטיזם העולה מן הספר (כבמרבית מספריו של ווק), כמו גם סיפור האהבה השגרתי למדי המשמש לספר כמסגרת, אינו מצליח לטשטש את ההישג הספרותי שביצירת הדמויות הבלתי נשכחות המאכלסות את הספר, ובראשן דמותו של הקפטן פיליפ פרנסיס קוויג, אשר טירופו, פחדנותו והתעמרותו בכפופים לו, דוחפים את אנשי הצוות של הספינה למרד כנגדו. המצבים המתוארים בספר מוכרים היטב לכל מי ששירת אי פעם בצבא, בים, ביבשה או באוויר. הספר הומחז והפך למחזה להיט בברודוויי בכיכובו של הנרי פונדה, ואף עלה מספר פעמים על הבמות בישראל.[4] כן הפך הספר לסרט רב מכר בשנת 1954 בכיכובו של המפרי בוגרט כקפטן קוויג. הסרט היה מועמד לחמישה פרסי אוסקר. הספר זכה בפרס פוליצר לשנת 1952. מרג'ורי מורנינגסטאר (1955) סיפורה של צעירה יהודיה הנוגעת בעולם הזוהר ורוצה להתפרסם כשחקנית, אך חוזרת לבסוף לערכים שקיבלה במשפחתה, ומקימה משפחה מן הדגם המיושן. תורגם לעברית בסמוך ליציאתו לאור ושוב בשנת 1985. זה אלי (1959) - ספר עיוני בו נותן ווק לקורא סקירה של השקפת עולמו בנושא הדת היהודית.[5] יאנגבלאד הוק (1962) סיפורו של סופר צעיר הנקלע לרשת של תככים בעולם ההוצאה לאור. הספר הוסרט בשנת 1964.[6] אל תפסיקו את הקרנבל (1965) - סיפורו של זמר המופיע באתר נופש. זהו שיתוף פעולה של ווק עם הזמר האמריקני ג'ימי בופט, שהיה בסיס למחזמר שהועלה על הבמות בארצות הברית וזכה להצלחה, כשבופט מלווה את העלילה בשיריו. רוחות מלחמה (1971) ו מלחמה וזיכרון (1978)[7] - אפוס מלחמתי רחב יריעה, העוסק בקורותיה של משפחתו של קצין צי אמריקני, ויקטור "פאג" הנרי, אשר מצליחה להמצא בכל נקודות המפתח שבהן מתרחשים האירועים בתקופה שקדמה לכניסת ארצות הברית למלחמת העולם השנייה (נושאו של החלק הראשון "רוחות מלחמה") ובתקופת המלחמה עצמה (נושאו של החלק השני "מלחמה וזיכרון"). זו יצירה בת אלפי עמודים, שבה פורש ווק את השקפתו על המלחמה ועל האירועים דרך עיניהם של הגיבורים, המעורבים בכל אירוע משמעותי במהלך המלחמה. הספר כולל תיאורים מפורטים של קרבות, ומציג דמויות היסטוריות רבות, כפרנקלין דלאנו רוזוולט ווינסטון צ'רצ'יל, המעורבות בחיי הגיבורים ומשפיעות עליהם. חלק ניכר מן היצירה מוקדש לשואה, כאשר שתיים מן הדמויות, הפרופסור המומר אהרון ג'סטרו ואחייניתו נטלי, הנשואה לאחד מבני משפחת הנרי, נלכדים באיטליה עם פרוץ המלחמה, וגורלם היהודי מוביל אותם עד לאושוויץ. נקודת הראות של ווק בספר היא יהודית וציונית, ומסקנתו בסיום הספר היא כי הקמת מדינת ישראל היא כורח היסטורי. הספר מסתיים בכך שבנו של פאג הנרי, קצין הצוללות ביירון הנרי, מתאחד עם אשתו ובנו אשר שרדו את מחנות טרזינשטט ואושוויץ (דודם, לעומת זאת, נרצח בתאי הגזים), והשלושה מתכוונים לעלות לארץ ישראל, שם יסייע הנרי בהקמת חיל הים של המדינה שבדרך. הספרים הוסרטו לטלוויזיה בסדרות שהופקו בשנים 1983 ו-1986, בכיכובו של רוברט מיצ'ם. פנים וחוץ (1985) - סיפורו של יועץ יהודי לנשיא ארצות הברית. כולל אלמנטים אוטוביוגרפיים ומתאר התבגרות של יהודי אורתודוקסי מודרני בתווך שבין המשפחה והקהילה היהודית לבין החברה האמריקנית, ואת זיקתו לישראל בשעות הקשות של מלחמת יום הכיפורים. התקוה (1993) והתהילה (1994) - רומן היסטורי רחב יריעה בשני כרכים הסוקר את ההיסטוריה של מדינת ישראל בין השנים 1948 ו-1988. כבספרי "רוחות מלחמה" מציג ווק את האירועים ההיסטוריים דרך עיניהן של דמויות המעורבות באירועים, וביניהם האלוף "זאב ברק" (דמות בדיונית) הלוחם במלחמות ישראל בין מלחמת העצמאות ומלחמת יום הכיפורים. הספר מציג שלל של דמויות אמיתיות כדוד בן-גוריון ומשה דיין, המעורבות בחייהם של הגיבורים. הספרים מציגים את הסכסוך הישראלי ערבי בצורה אוהדת למדינת ישראל ולרעיון הציוני. ספריו שתורגמו לעברית רוחות מלחמה, כנרת זמורה-ביתן דביר 1980, תרגום אריה ארד מלחמה וזיכרון, הוצאת זמורה ביתן 1978, תרגום עמשי לוין נער הכרך, הוצאת עמיחי 1965, תרגום יונתן רטוש. מרג'ורי מורנינגסטאר, הוצאת עדית, שנות ה-50, תרגום אברהם בירמן. מרג'ורי מורנינגסטאר, תרגום נוסף, מאת משה זינגר, זמורה ביתן, 1985. במערבולת האהבה ("יאנגבלד הוק"), תרגם אברהם בירמן, תל אביב, 1967. זה אלי, על פי בקשתו בעקבות מלחמת יום הכיפורים, הוצאת כתר, 1974, תרגום מ. חצור, ערך הרב אברהם ביק שאולי. המרד על הקיין, רומן, מאנגלית צבי טל, טברסקי, תל אביב, 1954. המרד על הקיין, תרגום נוסף, מאנגלית עמשי לוין, תל אביב 1984. סערה בשמי האוקיינוס, עברית - שולמית טלמור, תל אביב, 1964. פנים וחוץ, מאנגלית עמשי לוין, כנרת, 1987. התקווה, מאנגלית ברוך גפן, הוצאת ידיעות אחרונות, 2008. לקריאה נוספת שלמה טנאי, ה"מלחמה ושלום" של מלחמת העולם השנייה, הרמן ווק, מלחמה וזיכרון, 1981, נדפס בידיעות אחרונות, ספטמבר 1981. קישורים חיצוניים ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הרמן ווק בוויקישיתוף הספרים של הרמן ווק , באתר "סימניה" פרק מתוך "התקווה" של הרמן ווק , באתר nrg‏ ברוקס בארנס, ניו יורק טיימס, הסופר הרמן ווק יוצא בעקבות משה רבנו , באתר הארץ, 25 בנובמבר 2012 רשימת הפרסומים של הרמן ווק , בקטלוג הספרייה הלאומית רחל גורדן הרמן ווק Herman Wouk, legendary author who brought Judaism into the mainstream, dies at 103

בפרסום JTA מאי 17 2019 ראובן גפני, ‏יחיד בלב ההיסטוריה: פרידה מהסופר הרמן ווק , בעיתון מקור ראשון, 22 במאי 2019 אדם קירש, האיש שפשוט אהב לכתוב: לזכרו של הרמן ווק , באתר מידה, 4 ביולי 2019 https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%9F_%D7%95%D7%95...

----------------------------------------------------------

Herman Wouk is an American author, whose best-selling 1951 novel The Caine Mutiny won the Pulitzer Prize for Fiction. His other works include the highly acclaimed The Winds of War and War and Remembrance, historical novels about World War II, and non-fiction such as This Is My God, a popular explanation of Judaism from a Modern Orthodox perspective, written for Jewish and non-Jewish audiences. His books have been translated into 27 languages. The Washington Post called Wouk, who cherishes his privacy, “the reclusive dean of American historical novelists.” Historians, novelists, publishers, and critics who gathered at the Library of Congress in 1995 to mark Wouk's 80th birthday likened him to "an American Tolstoy."

Wouk's latest book, which he says will be his last, is an autobiographical memoir entitled Sailor and Fiddler: Reflections of a 100-Year-Old Author, and was released in January 2016 to mark his 100th birthday. NPR called it "a lovely coda to the career of a man who made American literature a kinder, smarter, better place."

https://www.jta.org/2019/05/17/obituaries/herman-wouk-dies?utm_sour...

Biography

Herman Wouk was born in New York City into a Jewish family that had emigrated from The Minsk area ( Ilja, Badanova and Kurenets). After a childhood and adolescence in the Bronx and a high school diploma from Townsend Harris High School, he earned a B.A. from Columbia University in 1934, where he studied under philosopher Irwin Edman. Soon thereafter, he became a radio dramatist, working in David Freedman's "Joke Factory" and later with Fred Allen for five years then in 1941, for the United States government, writing radio spots to sell war bonds. He lived a fairly secular lifestyle in his early 20s before deciding to return to a more traditional Jewish way of life, modeled after his grandfather, in his mid-20s. From that day to the present, Wouk has commenced each day of his life with a reading of Scripture in Hebrew[citation needed].

Wouk joined the United States Navy and served in the Pacific Theater, an experience he later characterized as educational; "I learned about machinery, I learned how men behaved under pressure, and I learned about Americans." Wouk served as an officer aboard two destroyer minesweepers (DMS), the USS Zane and USS Southard, becoming executive officer of the latter. He started writing a novel, Aurora Dawn,[1] during off-duty hours aboard ship. Wouk sent a copy of the opening chapters to Irwin Edman who quoted a few pages verbatim to a New York editor. The result was a publisher's contract sent to Wouk's ship, then off the coast of Okinawa. The novel was published in 1947 and became a Book of the Month Club main selection. His second novel, City Boy, proved to be a commercial disappointment at the time of its initial publication in 1948; perhaps, as Wouk once claimed, it was swept away by the excitement over Norman Mailer's bestselling World War II novel The Naked and the Dead.

While writing his next novel, Wouk read each chapter as it was completed to his wife, who remarked at one point that if they didn't like this one, he'd better take up another line of work (a line he would give to the character of the editor Jeannie Fry in his 1962 novel Youngblood Hawke). The novel, The Caine Mutiny (1951), went on to win the Pulitzer Prize. A huge best-seller, drawing from his wartime experiences aboard minesweepers during World War II, The Caine Mutiny was adapted by the author into a Broadway play called The Caine Mutiny Court Martial, and was later made into a film, with Humphrey Bogart portraying Lt. Commander Philip Francis Queeg, captain of the fictional DMS Caine. Some Navy personnel complained at the time that Wouk had taken every twitch of every commanding officer in the Navy and put them all into one character, but Captain Queeg has endured as one of the great characters in American fiction.

He married Betty Sarah Brown in 1945, with whom he had three sons. He became a fulltime writer in 1946 to support his growing family. His first-born son, Abraham Isaac Wouk, died in a tragic accident as a child; Wouk later dedicated War and Remembrance (1978) to him with the Biblical words, "He will destroy death forever."

In 1998, Wouk received the Guardian of Zion Award. He and his wife currently live in Palm Springs, CA.

[edit] Writing

His novels after The Caine Mutiny include Marjorie Morningstar (1955), Youngblood Hawke (1962), and Don't Stop the Carnival (1965). In 1956 he published in paperback the novel Slattery's Hurricane, which he had written in 1948 as the basis for the screenplay for the film of the same name. Wouk's first work of non-fiction was 1959's This is My God, an explanation of Orthodox Judaism.

In the 1970s, Wouk published his two most ambitious novels, The Winds of War (1971) and War and Remembrance (1978). He described the latter, which included a devastating depiction of the Holocaust, as "the main tale I have to tell." Both were made into hugely popular TV miniseries. Although they were made several years apart, both were directed by Dan Curtis and both starred Robert Mitchum as Captain Victor "Pug" Henry, the main character.

The novels are ingeniously constructed historical fiction, so absorbing that Henry Kissinger called them at one point "the war itself." Each has three layers: the story told from the viewpoint of Captain Henry; a more or less straightforward historical account of the events of the war; and, most ingeniously, an analysis by a member of Hitler's military staff, the insightful General Armin von Roon, who would have been a major figure in world history, had he existed. There are many classic accounts in the novels, but perhaps most interesting are the bombing raid on Germany by British airmen before Pearl Harbor (Captain Henry joins them for a look see), in the first novel, and the Battle of Midway, in the second. The latter contains what one reviewer called a "remarkable roster call of American airmen sacrificed during the battle."

Wouk hired highly qualified young historians to assist him with the research for his later historical novels, and their details are highly accurate. They include putting together the "roster call" of Midway. Experts have described The Caine Mutiny as one of the best depictions of daily life aboard a US ship during the Second World War.

Wouk on Zionism

"Zionism is a single long action of lifesaving, of snatching great masses of people out of the path of sure extinction." (This is My God, first edition (1959), page 264.)

[edit] Library of Congress

Wouk has kept a personal diary since the 1930s. On September 10, 2008, Wouk formally presented the Library of Congress with his journals, now numbering over 90 volumes, in a ceremony which honored him with the first Library of Congress Award for Lifetime Achievement in the Writing of Fiction.

Wouk often refers to his journals to check dates and facts in his writing, and was hesitant to let the originals out of his personal possession. A solution was arrived at: a scanning service bureau was selected to scan the entire set of volumes into digital formats.[2]

[edit] Selected works

Aurora Dawn (1947)

The Lomokome Papers (1947) (see )

City Boy: The Adventures of Herbie Bookbinder (1948)

The Traitor (1949 play)

The Caine Mutiny (1951)

A Modern Primitive (1952 Unpublished Play)

The Caine Mutiny Court-Martial (1953 play)

Marjorie Morningstar (1955)

Slattery's Hurricane (1956)

Nature's Way (1957 play)

This is My God: The Jewish Way of Life (1959, revised ed. 1973) (non-fiction)

Youngblood Hawke (1961)

Don't Stop the Carnival (1965)

The Lomokome Papers (1968)

The Winds of War (1971)

War and Remembrance (1978)

Inside, Outside (1985)

The Hope (1993)

The Glory (1994)

The Will to Live on: The Resurgence of Jewish Heritage (2000)

A Hole in Texas (2004