Ira Gershwin

From Wikipedia, the free encyclopedia

Ira Gershwin

Background information

Birth name Israel Gershowitz

Also known as Israel Gershvin

Arthur Francis

Born December 6, 1896(1896-12-06)

New York City, USA

Died August 17, 1983(1983-08-17) (aged 86)

Beverly Hills, California, USA

Genres Popular

Classical

Occupations Lyricist

Years active 1910s-1980s

Ira Gershwin (December 6, 1896 – August 17, 1983) was an American lyricist who collaborated with his younger brother, composer George Gershwin, to create some of the most memorable songs of the 20th century.[1]

With George he wrote more than a dozen Broadway shows, featuring songs such as "I Got Rhythm", "Embraceable You", "The Man I Love" and "Someone to Watch Over Me", and the opera Porgy and Bess.

The success the brothers had with their collaborative works has often overshadowed the creative role that Ira played. However, his mastery of songwriting continued after the early death of George. He wrote additional hit songs with composers Jerome Kern ("Long Ago (and Far Away)"), Kurt Weill and Harold Arlen.

His critically acclaimed book Lyrics on Several Occasions of 1959, an amalgam of autobiography and annotated anthology, is an important source for studying the art of the lyricist in the golden age of American popular song.[2]

Contents

   * 1 Biography

* 2 Awards and honors
* 3 Legacy
* 4 Personal life
* 5 Notable songs
* 6 References
* 7 Sources
* 8 External links
Biography
Gershwin was born Israel Gershovitz in New York City to Morris (Moishe) and Rose Gershovitz who changed the family name to Gershvin well before their children rose to fame (it was not spelled "Gershwin" until later). Shy in his youth, he spent much of his time at home reading, but from grammar school through college, he played a prominent part in several school newspapers and magazines. He graduated from Townsend Harris High School in 1914, where he met Yip Harburg. He attended the City College of New York but dropped out.[3][4]

While his younger brother began composing and "plugging" in Tin Pan Alley from the age of eighteen, Ira worked as a cashier in his father's Turkish baths.[5] It was not until 1921 that Ira became involved in the music business. Alex Aarons signed Ira to write the music for his next show, Two Little Girls in Blue (written under the pseudonym "Arthur Francis"), ultimately produced by Abraham Erlanger, with co-composers Vincent Youmans and Paul Lannin. Gershwin's lyrics were well received and allowed him to successfully enter the theatre world with just one show.[4]

It was not until 1924 that Ira and George Gershwin teamed up to write the music for their first Broadway hit Lady, Be Good!. Once the brothers joined together, their combined talents became one of the most influential forces in the history of American Musical Theatre. "When the Gershwins teamed up to write songs for Lady, Be Good, the American musical found its native idiom".[6] Together, they wrote the music for more than twelve shows and four films. Some of their more famous works include "The Man I Love", "Fascinating Rhythm", "Someone to Watch Over Me", "I Got Rhythm", and "They Can't Take That Away from Me".[2] Their partnership continued until George's sudden death from a brain tumor in 1937. Following his brother's death, Ira waited nearly three years before writing again.

After this interlude, he teamed up with such accomplished composers as Jerome Kern (Cover Girl); Kurt Weill (Where Do We Go from Here? and Lady in the Dark); and Harold Arlen (Life Begins at 8:40; A Star Is Born).[4] Over the next fourteen years, Gershwin continued to write the lyrics for many film scores and a few Broadway shows. But the failure of Park Avenue in 1946, a "smart" show about divorce, co-written with composer Arthur Schwartz, was his farewell to Broadway.[7] As he wrote at the time, "Am reading a couple of stories for possible musicalization (if there is such a word) but I hope I don't like them as I think I deserve a long rest."[8] In 1947, eleven songs he and George had written but never used were incorporated into the Betty Grable film The Shocking Miss Pilgrim and he later wrote comic lyrics for Billy Wilder's movie Kiss Me, Stupid.

American singer, pianist, musical historian Michael Feinstein worked for Gershwin in the lyricist's latter years, helping him with his archive. Several lost musical treasures were unearthed during this period, and Feinstein performed some of the material.[9]

Awards and honors

Three of Gershwin's songs ("They Can't Take That Away From Me" (1937), "Long Ago and Far Away" (1944) and "The Man That Got Away" (1954)) were nominated for an Academy Award for Best Original Song, though none won.[10]

Gershwin, along with George S Kaufman and Morrie Ryskind, was a recipient of the 1932 Pulitzer Prize for Drama for Of Thee I Sing.[11]

The George and Ira Gershwin Lifetime Musical Achievement Award was established in 1988 by UCLA to honor the brothers for their contribution to music and for their gift to UCLA of the fight song "Strike Up the Band for UCLA". Past winners have included Angela Lansbury (1988), Ray Charles (1991), Mel Torme (1994), Bernadette Peters (1995), Frank Sinatra (2000), Stevie Wonder (2002), k.d. lang (2003), James Taylor (2004), Babyface (2005), Burt Bacharach (2006), Quincy Jones (2007), Lionel Richie (2008) and Julie Andrews (2009).[12]

Legacy

The work of Ira and George Gershwin runs deep in the American consciousness. The opening clarinet glissando from George's Rhapsody in Blue, the taxi horn theme from his An American in Paris and the brothers' songs – "I Got Rhythm", "Embraceable You", "The Man I Love", "Someone to Watch Over Me", "Fascinating Rhythm", and many others – are instantly recognizable.

Ira Gershwin was a joyous listener to the sounds of the modern world. "He had a sharp eye and ear for the minutae of living." He noted in a diary: "Heard in a day: An elevator's purr, telephone's ring, telephone's buzz, a baby's moans, a shout of delight, a screech from a 'flat wheel', hoarse honks, a hoarse voice, a tinkle, a match scratch on sandpaper, a deep resounding boom of dynamiting in the impending subway, iron hooks on the gutter."[13]

In 1987, Ira's widow, Leonore Gershwin, established the Ira Gershwin Literacy Center at University Settlement, a century-old institution at 185 Eldridge Street on the Lower East Side, New York City. The Center is designed to give English-language programs to primarily Hispanic and Chinese Americans. Ira and his younger brother George spent many after-school hours at the Settlement.[14]

The George and Ira Gershwin Collection is at the Library of Congress Music Division.[15] The Edward Jablonski and Lawrence D. Stewart Gershwin Collection at the Harry Ransom Humanities Research Center at the University of Texas at Austin holds a number of Ira's manuscripts and other material.[16]

In 2007, the Library of Congress named its Prize for Popular Song after him and his brother George. Recognizing the profound and positive effect of popular music on the world's culture, the prize will be given annually to a composer or performer whose lifetime contributions exemplify the standard of excellence associated with the Gershwins. On March 1, 2007, the Library of Congress announced that Paul Simon, one of America's most respected songwriters and musicians, was the first recipient of the annual Library of Congress Gershwin Prize for Popular Song.[17] The second Gershwin Prize for Popular Song was awarded to Stevie Wonder by U.S. President Barack Obama on February 25, 2009.[18]

Personal life

He married Leonore (née Strunsky) in 1926.[19] He died in Beverly Hills, California, and is interred at Westchester Hills Cemetery, Hastings-on-Hudson, New York.

[edit] Notable songs

   * "But Not For Me"

* "Embraceable You"
* "I Can't Get Started"
* "I Got Rhythm"
* "The Man I Love"
* "They Can't Take That Away From Me"
* "Someone to Watch Over Me"
* "'S Wonderful"
* "The Man That Got Away"
* "Strike Up the Band"
References
1. ^ Obituary Variety, August 24, 1983.
2. ^ a b Ira Gershwin biography pbs.org, March 17, 2009
3. ^ Furia, pp.3-4, 11
4. ^ a b c Ira Gershwin biography allmusic.com, accessed March 17, 2009
5. ^ Furia, p. 26
6. ^ Furia, p. 45
7. ^ The Stage
8. ^ Ira Gershwin quoted by Edward Jablonski in Gershwin: A Biography, New York: Simon & Schuster (1988) ISBN 0-671-69931-8
9. ^ Feinstein biography musicianguide.com, accessed March 17, 2009
10. ^ Gershwin (1959)
11. ^ Brennan, Elizabeth A., "Who's who of Pulitzer Prize winners" (1999), Greenwood Publishing Group, ISBN 1573561118, p. 100
12. ^ Gershwin Award Winners uclalumni.net, accessed May 11, 2009
13. ^ Rosenberg, p.31
14. ^ Staff.Widow of Ira Gershwin Endows Literacy Center",The New York Times, March 25, 1987
15. ^ The Library of Congress Gershwin Collection The Library of Congress, accessed March 17, 2009
16. ^ Harry Ransom Humanities Research Center at the University of Texas at Austin
17. ^ LoC: "Paul Simon To Be Awarded First Annual Gershwin Prize for Popular Song by Library of Congress"
18. ^ LoC: "President Obama Gives Gershwin Prize for Popular Song to Stevie Wonder Feb. 25"
19. ^ Brennan, p.100
Sources
* Gershwin, Ira (1959). Lyrics on Several Occasions (First ed.). New York: Knopf. OCLC 538209.
* Rosenberg, Deena (1991). Fascinating Rhythm: The Collaboration of George and Ira Gershwin. Penguin Books USA. ISBN 0-525-93356-5.
* Gershwin, Ira; Kimball, Robert (1993). The Complete Lyrics of Ira Gershwin (First ed.). New York: Alfred A Knopf. ISBN 0394556518.
* Furia, Philip (1996). Ira Gershwin: The Art of the Lyricist (First ed.). New York: Oxford University Press. ISBN 0195082990.
External links
Wikiquote has a collection of quotations related to: Ira Gershwin

   * Ira Gershwin at Find a Grave

* Ira Gershwin at the Internet Broadway Database
* Ira Gershwin at the Internet Movie Database
* Library of Congress Gershwin collection
* Ira Gershwin Collection at the Harry Ransom Center at the University of Texas at Austin
* Official Gershwin site
* Gershwin fan site
v • d • e

Pulitzer Prize for Drama

George Kelly (1926) · Paul Green (1927) · Eugene O'Neill (1928) · Elmer Rice (1929) · Marc Connelly (1930) · Susan Glaspell (1931) · George S. Kaufman / Morrie Ryskind / Ira Gershwin (1932) · Maxwell Anderson (1933) · Sidney Kingsley (1934) · Zoe Akins (1935) · Robert E. Sherwood (1936) · Moss Hart / George S. Kaufman (1937) · Thornton Wilder (1938) · Robert E. Sherwood (1939) · William Saroyan (1940) · Robert E. Sherwood (1941) · Thornton Wilder (1943) · Mary Chase (1945) · Russel Crouse / Howard Lindsay (1946) · Tennessee Williams (1948) · Arthur Miller (1949) · Richard Rodgers / Oscar Hammerstein II / Joshua Logan (1950)

Complete list: (1918-1925) · (1926-1950) · (1951-1975) · (1976-2000) · (2001-present)

v • d • e

Porgy and Bess

Adaptations

Book and play - Opera - Film adaptation

Creators

George Gershwin - Ira Gershwin - DuBose Heyward - Dorothy Heyward

Songs and adaptations

"Summertime" - "It Ain't Necessarily So" - "My Man's Gone Now" - "I Loves You, Porgy" - Catfish Row - Porgy and Bess: A Symphonic Picture – Porgy and Bess (Miles Davis album)

Media

Discography

v • d • e

George and Ira Gershwin musicals and operas

• Reference: Find A Grave Memorial - SmartCopy: Jun 27 2023, 5:22:24 UTC

איירה גרשווין

' (באנגלית: Ira Gershwin‏; 6 בדצמבר 1896 - 17 באוגוסט 1983) היה פזמונאי יהודי אמריקאי, שעבודתו המוכרת ביותר היא בכתיבת מילים ללחנים של אחיו ג'ורג' גרשווין. עבודתם המשותפת של האחים ייצרה כמה מהקטעים המפורסמים ביותר במאה ה-20, כולל האופרה "פורגי ובס".

הצלחתם הרבה של האחים כצמד משכיחה לעיתים את תפקידו החשוב של איירה, אך הוא המשיך ליצור גם אחרי מותו המוקדם של אחיו הצעיר בשנות השלושים, ושיתף פעולה עם מלחינים כג'רום קרן, קורט וייל והרולד ארלן.

תוכן עניינים 1 חייו 2 הערכה 3 לקריאה נוספת 4 קישורים חיצוניים 5 הערות שוליים חייו גרשווין נולד בברוקלין, ניו יורק בשם ישראל גרשוביץ. אביו, מוישה (מוריס) היגר לאמריקה מסנקט פטרבורג (באימפריה הרוסית דאז) ונרשם בלשכת רישום האוכלוסין בניו-יורק ב-14 באוגוסט 1890[1]. בניו יורק התיישב מוישה גרשוביץ בשכונה היהודית הגדולה בלואר איסט סייד ופגש את רוזה ברוסקין, גם היא בת למהגרים מרוסיה. השניים נישאו ב-21 ביולי 1895 ועברו לדירה גדולה יותר בברוקלין. ישראל-איירה היה הבכור מבין ארבעת ילדי המשפחה. הוא שינה את שמו בעקבות אחיו הצעיר, ג'ורג' (ששינה את שמו מיעקב).

איירה גרשווין היה ילד ביישן ואת רוב ילדותו בילה לבד בבית בקריאה הוא גם ביקר בתיאטרון והאופרטות של גילברט וסאליבן שבו את ליבו. במשך שנותיו בסיטי קולג' של ניו יורק היה פעיל מאד במספר עיתונים מקומיים, בבית הספר גם הכיר את ידיד נפשו יפ הרבורג. בזמן שאחיו הצעיר כבר החל לעסוק בתחום המוזיקה בסמטת טין פאן, איירה היה הקופאי בעסק של אביהם. לעולם המוזיקה הוא הצטרף רק בשנת 1921, והוא הצטרף לאחיו רק ב-1924 לכתיבת להיט הברודוויי הראשון שלהם !Lady, Be Good. כתיבתם המשותפת הביאה לשניהם הצלחה רבה והם היו מהיוצרים החשובים במוזיקה של המאה העשרים. יחד הם כתבו את המוזיקה ללמעלה מתריסר מחזות וארבעה סרטים, וכן גם את המוזיקה של האופרה פורגי ובס (לפירוט ראו בערך ג'ורג' גרשווין). ב-1932 זכו בפרס פוליצר, שניתן לראשונה למחזמר (למחזמר "בשבילך אני שר").

רבים מהקטעים שכתבו הפכו לסטנדרטים של ג'אז. בין הקטעים המפורסמים שלהם ניתן למנות את Summertime, It Ain't Necessarily So, Fascinating Rhythm, The Man I Love, I Got Rhythm ו-They Can't Take That Away from Me (עליו היה מועמד, יחד עם אחיו, לפרס אוסקר לשיר הטוב ביותר). איירה, יחד עם אשתו לאונור, חי במשך רוב חייו הבוגרים בבתים צמודים לבית אחיו ג'ורג', הן בניו יורק והן, לאחר 1936 בהוליווד, שם חיו באחוזה גדולה בדירות נפרדות. עבודתם המשותפת נמשכה עד למותו הפתאומי של ג'ורג' גרשווין מגידול סרטני במוחו ב-1937.

בשלוש השנים שלאחר מות אחיו איירה גרשווין השלים את הסרט The Goldwyn Follies עם ורנון דיוק וג'רום קרן ולאחר מכן לא כתב דבר. לאחר תקופת האבל חזר לעבודה וכתב מילים לסרטים רבים וכן לכמה מחזות ברודוויי. הוא היה מועמד עוד פעמיים לפרס אוסקר לשיר הטוב ביותר עבור Long Ago and Far Away מ-1944 ו-The Man That Got Away מ-1954.

ההצגה "Park Avenue" שהצלחתה הייתה פושרת, הייתה פרידתו של איירה גרשווין מעולם התרבות.

איירה נפטר ב-17 באוגוסט 1983 ונקבר בניו יורק.

הערכה לאיירה גרשווין היה כישרון מיוחד לכתיבה בסגנונות רבים, ובקולות שונים. הוא גם היה מהראשונים שכתבו תמלילים מחוכמים ושנונים בשפה שגם הקהל הפשוט יכול היה להתחבר אליה, ובכך השפיע רבות על סגנון הפזמונאות האמריקאי. איירה גרשווין היה איש ספר ורוחב ידיעותיו בא לידי ביטוי בתמליליו.

ב-1985 העניק הקונגרס האמריקאי את מדליית הזהב של הקונגרס, העיטור הגבוה ביותר שמוענק על ידי הקונגרס של ארצות הברית לאזרח בארצות הברית, לג'ורג' ואיירה גרשווין על "תרומתם היוצאת-מן-הכלל למוזיקה, לתיאטרון ולתרבות האמריקאית"[2].

במרץ 2007 חולק לראשונה פרס "ג'ורג' ואיירה גרשווין" למפעל חיים בתחום המוזיקה הפופולרית מאת ספריית הקונגרס, הפרס הוענק לזמר פול סיימון. הפרס מוענק מאז מדי שנה מידיו של נשיא ארצות הברית בטקס בבית הלבן[2].

לקריאה נוספת Edward Jablonski and Lawrence D. Stewart, The Gershwin Years - George and Ira, Da Capo Press 1958, 1973 ISBN 0306807394 Kimball, Robert & Alfred Simon. The Gershwins (1973), Athenium, New York, ISBN 0-689-10569X Rosenberg, Deena Ruth. Fascinating Rhythm: The Collaboration of George and Ira Gershwin (1991). University of Michigan Press ISBN 978-0472084692 Gershwin, Ira (1959). Lyrics on Several Occasions (First ed.). New York: Knopf. OCLC 538209. Gershwin, Ira; Kimball, Robert (1993). The Complete Lyrics of Ira Gershwin (First ed.). New York: Alfred A Knopf. ISBN 0394556518. Furia, Philip (1996). Ira Gershwin: The Art of the Lyricist (First ed.). New York: Oxford University Press. ISBN 0195082990. קישורים חיצוניים ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איירה גרשווין בוויקישיתוף Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי

של איירה גרשווין (באנגלית) Allmusic Favicon.png איירה גרשווין , באתר AllMusic (באנגלית) MusicBrainz Logo 2016.svg איירה גרשווין , באתר MusicBrainz (באנגלית) איירה גרשווין , באתר Discogs (באנגלית) Songkick logotype.svg איירה גרשווין , באתר Songkick (באנגלית) איירה גרשווין , באתר בית לזמר העברי איירה גרשווין , באתר DNCI IMDB Logo 2016.svg איירה גרשווין , במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית) מחזותיו של איירה גרשווין

(באנגלית) המסורת של ג'ורג' ואיירה גרשווין באתר ספריית הקונגרס

עם תמונות רבות (באנגלית) איירה גרשווין , באתר "Find a Grave" (באנגלית) הערות שוליים https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%92...