Is your surname Asimov?

Research the Asimov family

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Isaac Asimov

Russian: Aйзек Юдович Азимов (Озимов), Hebrew: יצחק אסימוב
Also Known As: "Itzhak Ozimov", "Ayzyek Azimov", "Isaac Yudovich Ozimov"
Birthdate:
Birthplace: Petrovichi, Province of Smolensk, Russia (Russian Federation)
Death: April 06, 1992 (72)
Brooklyn, Kings County, New York, United States (AIDS; heart & kidney failure)
Immediate Family:

Son of Judah Asimov and Anna Asimov (Berman)
Husband of Private
Ex-husband of Gertrude Asimov (Blugerman)
Father of Private and Private
Brother of Marcia Minnie Repanes and Stanley Asimov

Managed by: Yigal Burstein
Last Updated:
view all

Immediate Family

About Isaac Asimov

Isaac Asimov, born Isaak Yudovich Ozimov, Russian: Исаак Юдович Озимов; was a prolific American author, one of the three grand masters of science fiction, a professor of biochemistry at Boston University who wrote or edited more than 500 books and an estimated 9,000 letters and postcards.

The skeptical organization CSICOP Isaac Asimov Award, established in 1994 "to honor Asimov for his extraordinary contributions to science and humanity", first recipient was Asimov's friend Carl Sagan. The Isaac Asimov Home Page

The family name derives from ozimiye, a Russian word for a winter grain in which his great-grandfather dealt, to which a patronymic suffix was added. His name in Russian was originally Isaak Ozimov (Russian: Исаак Озимов); but he was later known in Russia as Ayzyek Azimov, a Russian Cyrillic adaptation of the American English pronunciation.

Isaac Asimov is widely considered a master of hard science fiction and, along with Robert A. Heinlein and Arthur C. Clarke, he was considered one of the "Big Three" science fiction writers during his lifetime. Asimov's most famous work is the Foundation Series; his other major series are the Galactic Empire series and the Robot series, both of which he later tied into the same fictional universe as the Foundation Series to create a unified "future history" for his stories.


He penned numerous short stories, among them "Nightfall", which in 1964 was voted by the Science Fiction Writers of America the best short science fiction story of all time. Asimov wrote the Lucky Starr series of juvenile science-fiction novels using the pen name Paul French.

The prolific Asimov also wrote mysteries and fantasy, as well as much non-fiction. Most of his popular science books explain scientific concepts in a historical way, going as far back as possible to a time when the science in question was at its simplest stage. He often provides nationalities, birth dates, and death dates for the scientists he mentions, as well as etymologies and pronunciation guides for technical terms.

Examples include his Guide to Science, the three volume set Understanding Physics, Asimov's Chronology of Science and Discovery, as well as numerous works on astronomy, mathematics, the Bible, William Shakespeare's works and, of course, chemistry subjects.

Asimov was a long-time member and Vice President of Mensa International, albeit reluctantly; he described some members of that organization as "brain-proud and aggressive about their IQs." He took more joy in being president of the American Humanist Association.

The asteroid 5020 Asimov, a crater on the planet Mars, the magazine Asimov's Science Fiction, a Brooklyn, New York elementary school, and one Isaac Asimov literary award are named in his honor.


Cause of death: In 1977, Asimov suffered a heart attack. In December 1983, he had triple bypass surgery, during which he contracted HIV from a blood transfusion. His brother, Stanley, reported the cause of death as heart and kidney failure.


About יצחק אסימוב (עברית)

אייזק אסימוב

' (רוסית: Айзек Азимов; אנגלית: Isaac Asimov‏; 2 בינואר 1920[1] - 6 באפריל 1992) היה ביוכימאי וסופר יהודי אמריקאי, יליד ברית המועצות. במשך שנות פעילותו כתב למעלה מ־500 ספרים בתחומים שונים, אולם את עיקר פרסומו קנה ככותב ספרי מדע בדיוני. כמחווה לפועלו נקרא אסטרואיד על שמו (5020 Asimov). זכה בפרסי הוגו ונבולה פעמים אחדות, כמו גם פרסים נוספים ו-14 תוארי דוקטור לשם כבוד. ב-1987 היה הסופר השמיני שזכה בפרס ה"גרנד מאסטר" (הקרוי החל מ-2002 פרס דיימון נייט), פרס מפעל חיים המחולק לסופר מדע בדיוני אחד, פעם בשנה, לצדו של טקס חלוקת פרס נבולה[2].

תוכן עניינים 1 קורות חיים 2 יצירתו 3 רשימת ספרים (חלקית) 3.1 קובצי סיפורים קצרים על רובוטים 3.2 סדרת הרובוטים 3.3 סדרת האימפריה 3.4 סדרת המוסד (לפי סדר התרחשות) 3.5 קובצי סיפורים קצרים 3.6 סדרת לאקי סטאר 3.7 אחרים 3.8 מדע פופולרי 4 קישורים חיצוניים 5 הערות שוליים קורות חיים אסימוב נולד ב-2 בינואר 1920 למשפחה יהודית בפטרוביצ'י, עיירה ליד סמולנסק, בגבול בין בלארוס ורוסיה, והוריו קראו לו יצחק, שם בו השתמש כל חייו בראיונות לעיתונות העברית. בשנת 1923 היגרה משפחתו לארצות הברית, שם גדל בברוקלין, ניו יורק, כשהוא מחלק את זמנו בין בית הספר בבוקר וחנות הממתקים והעיתונים שפתחו הוריו בשכונה.

אסימוב ראה לראשונה חוברות מדע בדיוני בחנות של הוריו והחל לקרוא בהן. סיפורים החל לכתוב בעצמו בגיל 17 ומכר אותם למגזינים של מדע בדיוני, שהיו פופולריים מאוד אז. ג'ון ו. קמפבל, עורך הביטאון Astounding Stories, זיהה את כשרונו הייחודי של הנער אסימוב, אימץ אותו והיווה לו מורה רוחני.

בגיל 19, בשנת 1939 השלים תואר ראשון במתמטיקה באוניברסיטת קולומביה, ובגיל 28, בשנת 1948 קיבל תואר דוקטור. הוא הצטרף לסגל אוניברסיטת בוסטון, אך ב־1958 עלתה ההכנסה ממכירת ספריו על הכנסתו מהמוסד האקדמי. אסימוב נשאר באוניברסיטה וקודם רק ב־1979 לדרגת פרופסור מן המניין. מסמכיו האישיים של אסימוב משנת 1965 והלאה מצויים בספריית אוניברסיטת בוסטון. היה חבר וסגן נשיא איגוד "מנסה" שבו חברים בעלי מנת משכל של 140 ומעלה.

אסימוב נישא לגרטרוד בלוגרמן ב-26 ביולי 1942. לזוג נולדו שני ילדים: דוד (1951) ורובין (1955). הם התגרשו בשנת 1973 ואסימוב התחתן בשנית, באותה שנה, עם ג'נט ג'פסון.

במשך שנים רבות, החשיב אסימוב את עצמו לאתאיסט, אף על פי שהסתייג מהביטוי מאחר שהרגיש שהאתאיזם מתאר את מה שהוא לא מאמין בו, במקום את מה שכן. מאוחר יותר מצא את הביטוי הומניסט כתיאור מתאים יותר.

אסימוב נפטר ב-6 באפריל 1992 כתוצאה מכשל בלב ובכליה שנגרם בין השאר כתוצאה ממחלת האיידס, שממנה נדבק דרך עירוי דם שקיבל במהלך ניתוח לב. עובדת היותו חולה איידס נשמרה בסוד 10 שנים אחרי מותו והתגלתה רק בביוגרפיה שפרסמה אלמנתו, ג'נט אסימוב, "היו אלה חיים טובים"[3].

יצירתו ספר המדע הבדיוני הראשון שלו שפרסם היה "עד לכוכבים", ובו הוא ניבא כי התפתחות הטכנולוגיה עלולה להיעצר בגלל החשש ממלחמות. את ספריו הבאים כתב בקצב מסחרר, ולמעשה במשך כ-50 שנה, לא הפסיק לכתוב ועשה זאת גם בזמן חופשות ובעת נסיעות.

רבים מספריו מכילים רמיזות להיסטוריה האנושית, לצד מרכיב של עתידנות בניסיון כביכול לחזות את התפתחות האנושות בעתיד. ספריו כוללים מסעות בין גלקסיות, ותיאור המציאות בעוד עשרות אלפי שנים. ספריו נטולי החייזרים עוסקים גם בפסיכולוגיה האנושית, האם וכיצד יהיו שונים בני האדם העתידיים (במובן הפסיכולוגי).

בשנת 1941 חיבר אסימוב סיפור קצר בשם "שקיעה" (Nightfall), המבוסס על רעיון פשוט אך יוצא דופן. הוא מתאר עולם המקיף מערכת רב-שמשית ולכן לא מחשיך שם אלא בעת ליקוי חמה נדיר. ליקוי זה גורם למהפכות חברתיות. הסיפור זכה להצלחה גדולה ונבחר בשנת 1968 על ידי איגוד סופרי המדע הבדיוני של אמריקה כ"סיפור המדע הבדיוני הטוב ביותר בכל הזמנים". הסיפור תורגם לעברית והופיע במגזין פנטסיה 2000.

באנתולוגיה הקצרה שלו "שקיעה וסיפורים אחרים" כתב אסימוב: "כתיבת "שקיעה" הייתה קו פרשת המים בקריירה המקצועית שלי. לפתע התייחסו אלי ברצינות, ועולם המדע הבדיוני נעשה מודע לקיומי. ברבות השנים, התברר כי כתבתי 'קלאסיקה'." הסיפור הורחב מאוחר יותר לכלל ספר באותו השם על ידי אסימוב עצמו ורוברט סילברברג, עוד סופר מדע בדיוני חשוב מדורו.

הסיפור הקצר האהוב ביותר על אסימוב עצמו נכתב בשנת 1956 בתוך אחר צהרים אחד, ואסימוב העיד שלא נאלץ לבצע כל עריכה בכתיבתו. מדובר בסיפור: "השאלה האחרונה" שהתפרסם אחר כך בקובץ הסיפורים "מחר כפול תשע". הסיפור דן ביכולתה של האנושות להתמודד עם תופעת האנטרופיה ולהתגבר עליה. הסיפור, כמו סיפורים נוספים של אסימוב, מתמקד במחשב-העל מולטיוואק.

במיוחד התפרסם אסימוב בסדרת המוסד שלו, סדרת בת שבעה ספרים. הסדרה זכתה בשנת 1966 ב"פרס הוגו" בקטגוריה של הסדרה הטובה בתולדות המדע הבדיוני, הסדרה תורגמה לעברית על ידי עמנואל לוטם ועמוס גפן בהצלחה וזכתה לכמה מהדורות. סדרת המוסד התחילה בעצם כסדרת סיפורים קצרים שאוגדו בסופו של דבר לשלושה חלקים. רק מאוחר יותר הוסיף אסימוב שני קדימונים ושני המשכים במגמה לאחד נתח ניכר מספריו ל"היסטוריה עתידית" אחת. כך לסדרת הרובוטים נוספו שני ספרים. בישראל, הייתה לאייזק אסימוב הצלחה עצומה בעיקר בשנות השבעים, כשהוצאת "מסדה" רכשה את הזכויות לספריו והוציאה רבים מהם.

העתיד על-פי אסימוב כולל את סיפורי הרובוטים הקצרים המתארים את העתיד הקרוב על כדור הארץ. אחריהם באה סדרת הרובוטים המתארת עולמות התיישבות של בני כדור הארץ כעבור אלפי שנים. מאוחר יותר באה סדרת האימפריה המתארת את השלטון האנושי ברחבי הגלקסיה. לבסוף באה סדרת המוסד המתארת את קץ האימפריה והחלפתה במוסד. שתי המצאות גדולות מפותחות ביקום אותו ברא: הרובוטים והפסיכוהיסטוריה.

הוא ניסח בין היתר את שלושת חוקי הרובוטיקה בספרו "אני, רובוט":

לא יפגע רובוט לרעה בבן אדם, ולא יניח, במחדל, שאדם יפגע. רובוט חייב לציית לפקודותיו של אדם, כל עוד אינן סותרות את החוק הראשון. רובוט ידאג לשמור על קיומו ושלמותו, כל עוד הגנה זו אינה עומדת בסתירה לחוק הראשון או לחוק השני. בספר "שמש עירומה" מצוטט החוק הראשון באופן מדויק יותר: "לא יעשה רובוט דבר אשר, למיטב ידיעתו, יפגע באדם, ולא יניח, ביודעין, שאדם ייפגע במחדל".

מאוחר יותר, ניסח אסימוב חוק נוסף (בספר "רובוטים ואימפריה", החוק מנוסח על ידי דמות רובוטית בשם דאניל אוליבאו") - "חוק האפס":

לא יפגע רובוט לרעה באנושות ולא יניח, במחדל, שהאנושות תיפגע. עם הוספת "חוק האפס" לקבוצת שלושת החוקים המקוריים, נוספת הסתייגות בסוף כל אחד מהחוקים, 1 עד 3, המבהירה כי על הרובוט לקיימים כל עוד הם אינם סותרים את "חוק האפס". בכך, עבור הרובוט הבודד, מעמידה רביעיית החוקים את שלומה של האנושות לא רק מעל לשלומו של הרובוט עצמו, אלא אף מעל לשלומו של האדם הבודד.

רשימת ספרים (חלקית) אייזק אסימוב כתב יותר מ-500 ספרים, במגוון תחומים רחב ביותר, שכלל נושאים מכל הקטגוריות הראשיות לסיווג ספרים על פי שיטת דיואי (למעט פילוסופיה ופסיכולוגיה), אם כי רובם מז'אנר המדע הבדיוני. ספריו תורגמו לשפות רבות, גם לעברית. להלן ספריו שתורגמו לעברית:

דמותו ההולוגרפית של הארי סלדון על כריכת הספר - המוסד. סדרת המוסד היא בין עבודות המדע בדיוני המפורסמות ביותר של אסימוב קובצי סיפורים קצרים על רובוטים בארץ הרובוטים, 1964, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1975, בתרגומו של יואב הלוי אנוכי, הרובוט, 1950, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1970, בתרגומו של יאיר שמעוני ויצא בשנית בשם אני, רובוט בהוצאת כתר, 2004. (בשנת 2004 יצא לאקרנים הסרט "אני, רובוט" בכיכובו של ויל סמית' בהשראת הספר) סדרת הרובוטים מערות הפלדה, 1954, יצא בעברית ב-1975 בהוצאת מסדה, בתרגומו של חיים גליקשטיין; וב-2005 בהוצאת ינשוף, בתרגומו של רמי שלהבת השמש העירומה, בחלקים בכתב עת ב 1956 וכספר ב 1957, יצא בעברית ב-1975 בהוצאת מסדה, בתרגומו של חיים גליקשטיין; וב-2007 בהוצאת ינשוף, בתרגומו של רמי שלהבת, בשם שמש עירומה רובוטים של שחר, 1983, יצא בעברית בהוצאת כתר, בתרגומו של עמנואל לוטם רובוטים ואימפריה, 1985, יצא בעברית בהוצאת כתר, 1988, בתרגומו של עמנואל לוטם סדרת האימפריה זרמי חלל, 1952, יצא בעברית בהוצאת אודיסיאה, 2004 אבק כוכבים, 1951, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1981, בתרגומו של עמוס גפן, ויצא בשנית בשם הכוכבים כאבק, הוצאת אודיסיאה, 2007 אבן בשחקים, 1950, יצא בעברית בהוצאת אודיסיאה, 2001, בתרגומו של אסף כהן סדרת המוסד (לפי סדר התרחשות) בטרם המוסד, 1988, יצא בעברית בהוצאת כתר, בתרגומו של עמנואל לוטם לקראת המוסד, 1993, יצא בעברית בהוצאת כתר, 1994, בתרגומו של עמנואל לוטם המוסד השמיימי, 1951,יצא בהוצאת מסדה, 1978, יצא שנית בהוצאת מודן, 1995, בתרגומו של עמוס גפן מוסד וקיסרות, 1952, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1978, בתרגומו של עמוס גפן המוסד האחר, 1953, יצא בעברית בהוצאת מודן, 1995, בתרגומו של עמוס גפן פאתי המוסד, 1982, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1984, בתרגום של שפי פז המוסד והארץ, 1983, יצא בעברית בהוצאת כתר, 1989, בתרגומו של עמנואל לוטם קובצי סיפורים קצרים שקיעה יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1979 אין איש פה, פרט..., יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1980, בתרגומו של אדם שרתיאל מחר כפול תשע, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1972, בתרגומה של חנה ברקן. ב-2005 יצאה מהדורה חדשה בעברית בהוצאת אודיסיאה, בתרגומו של איתמר פארן גדול ורחב הוא העולם, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1976, בתרגומו של חיים גליקשטיין כדרך בני מאדים, יצא בעברית בהוצאת אודיסיאה, 2003, בתרגומו של חגי אברבוך כתבי אייזק אסימוב כרך 1, יצא בעברית בהוצאת מובי דיק, 2009, בתרגומו של רמי שלהבת כתבי אייזק אסימוב כרך 2, יצא בעברית בהוצאת מובי דיק, 2010, בתרגומו של רמי שלהבת כתבי אייזק אסימוב כרך 3, יצא בעברית בהוצאת מובי דיק, 2011, בתרגומו של רמי שלהבת כתבי אייזק אסימוב כרך 4, יצא בעברית בהוצאת מובי דיק, 2014, בתרגומו של רמי שלהבת סדרת לאקי סטאר לאקי סטאר ושודדי הכוכביות, 1953, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1979, בתרגומו של ראובן לסמן לאקי סטאר ואוקיינוסי נוגה, 1954, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1979, בתרגומו של ראובן לסמן לאקי סטאר וכוכב החמה, 1956, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1979, בתרגומו של ראובן לסמן לאקי סטאר וירחי הצדק, 1957, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1979, בתרגומו של ראובן לסמן לאקי סטאר וטבעות השבתאי, 1958, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1979, בתרגומו של ראובן לסמן אחרים קץ כלזמן, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1979, בתרגומו של עמוס גפן, ויצא בשנית בשם "סוף הנצח", הוצאת אודיסיאה, 2010, בתרגומו של איתמר פארן. האדם הפוזיטרוני (ביחד עם רוברט סילברברג), יצא בישראל בהוצאת כתר, 1998, בתרגומו של גידי נבו. נמסיס, יצא בעברית בהוצאת כתר, 1991, בתרגומו של עמנואל לוטם. המסע הפנטסטי 2: היעד המוח (הספר מבוסס על סרט באותו שם שלא היה לאסימוב חלק ביצירתו, ולכן נוסף 2 לשמו). האלים עצמם, יצא בעברית בהוצאת אודיסיאה, 2002, בתרגומו של אורי שגיא. ילד האתמול (ביחד עם רוברט סילברברג). הרחבה לסיפור קצר "ילד קטן ומכוער" מתוך מחר כפול תשע. שקיעה (ביחד עם רוברט סילברברג). הרחבה לסיפור הקצר מתוך אוסף סיפורים קצרים הנושא אותו שם, הוצאת כתר, 1992. נורבי הרובוט המבולבל (ביחד עם ג'נט אסימוב). הוצאת כתר, 1998. מדע פופולרי סדרת ספריית היקום, תורגמה לעברית בשנת 1989 בידי הוצאת לילך.

ספריית היקום - האסטרואידים ספריית היקום - עב"מים: עצמים בלתי מזוהים ספריית היקום - השמש ספריית היקום - קוואזארים, פולסארים וחורים שחורים ספריית היקום - כדור הארץ: בסיס האם שלנו ספריית היקום - הירח: הלוויין של כדור הארץ ספריית היקום - מאדים: השכן המסתורי שלנו ספריית היקום - שבתאי: טבעת של יופי ספריית היקום - טילים, חלליות ולוויינים ספריית היקום - שביל החלב וגלקסיות אחרות קישורים חיצוניים מיזמי קרן ויקימדיה ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: אייזק אסימוב ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אייזק אסימוב Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי

של אייזק אסימוב

- על היחסיות של הטעות

- מאמר של אסימוב (באנגלית).

סרטון על היחסיות של הטעות

עם קריינות של המאמר המקורי (באנגלית) קובץ וידאו

קטע קול רן לוי, אייזק אסימוב – מדע בידיוני, ללא חייזרים , באתר "עושים היסטוריה" (שידור של הפודקאסט וטקסט מלא שלו) אשכול אסימוב , באתר "הידען" אלי אשד, המוסד האחר: ספרנים כמשמרי העבר ויוצרי העתיד

בסדרת המוסד של איזק אסימוב

אלי אשד, העתידים של האתמול: הבלשים של אייזק אסימוב רמי שלהבת, על יחסו של אייזק אסימוב לטכנולוגיה, כפי שמתבטא בסיפור ”ילד קטן ומכוער“ , באתר בלי פאניקה גלעד סרי לוי, יצחק ושרה - על הספר שמש עירומה גלעד סרי לוי, כה אמר הדוקטור הטוב - על הכרך הראשון של "כל כתבי אסימוב" הספרים של אייזק אסימוב , באתר "סימניה" הרשימה השלמה והמלאה של כל ספריו

(באנגלית)

רשימה כרונולוגית של הסיפורים בסדרות הרובוטים, האימפריה והמוסד כולל בספרים שלא חוברו על ידי אסימוב

(באנגלית)

תצוגה מקדימה של הספר אני, רובוט בגוגל ספרים אלי אשד "יצחק אסימוב ואני -לרגל מלאת 100 שנה להולדת אסימוב " המולטי יקום של אלי אשד ,ינואר 2020 :https://no666.wordpress.com/2020/01/06/%d7%99%d7%a6%d7%97%d7%a7-%d7... https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A7_%D7%90...

-------------------------------

Isaac Asimov, born Isaak Yudovich Ozimov, Russian: Исаак Юдович Озимов; was a prolific American author, one of the three grand masters of science fiction, a professor of biochemistry at Boston University who wrote or edited more than 500 books and an estimated 9,000 letters and postcards.

The skeptical organization CSICOP Isaac Asimov Award, established in 1994 "to honor Asimov for his extraordinary contributions to science and humanity", first recipient was Asimov's friend Carl Sagan. The Isaac Asimov Home Page

The family name derives from ozimiye, a Russian word for a winter grain in which his great-grandfather dealt, to which a patronymic suffix was added. His name in Russian was originally Isaak Ozimov (Russian: Исаак Озимов); but he was later known in Russia as Ayzyek Azimov, a Russian Cyrillic adaptation of the American English pronunciation.

Isaac Asimov is widely considered a master of hard science fiction and, along with Robert A. Heinlein and Arthur C. Clarke, he was considered one of the "Big Three" science fiction writers during his lifetime. Asimov's most famous work is the Foundation Series; his other major series are the Galactic Empire series and the Robot series, both of which he later tied into the same fictional universe as the Foundation Series to create a unified "future history" for his stories.


He penned numerous short stories, among them "Nightfall", which in 1964 was voted by the Science Fiction Writers of America the best short science fiction story of all time. Asimov wrote the Lucky Starr series of juvenile science-fiction novels using the pen name Paul French.

The prolific Asimov also wrote mysteries and fantasy, as well as much non-fiction. Most of his popular science books explain scientific concepts in a historical way, going as far back as possible to a time when the science in question was at its simplest stage. He often provides nationalities, birth dates, and death dates for the scientists he mentions, as well as etymologies and pronunciation guides for technical terms.

Examples include his Guide to Science, the three volume set Understanding Physics, Asimov's Chronology of Science and Discovery, as well as numerous works on astronomy, mathematics, the Bible, William Shakespeare's works and, of course, chemistry subjects.

Asimov was a long-time member and Vice President of Mensa International, albeit reluctantly; he described some members of that organization as "brain-proud and aggressive about their IQs." He took more joy in being president of the American Humanist Association.

The asteroid 5020 Asimov, a crater on the planet Mars, the magazine Asimov's Science Fiction, a Brooklyn, New York elementary school, and one Isaac Asimov literary award are named in his honor.


Cause of death: In 1977, Asimov suffered a heart attack. In December 1983, he had triple bypass surgery, during which he contracted HIV from a blood transfusion. His brother, Stanley, reported the cause of death as heart and kidney failure.


view all

Isaac Asimov's Timeline

1919
October 4, 1919
Petrovichi, Province of Smolensk, Russia
1992
April 6, 1992
Age 72
Kings County, New York, United States