Itzchak Berlovitz

נולד בפאריס, בירת צרפת, בשנת תרנ"ג (22.12.1892), לאביו יוסף (מראשוני פתח-תקוה) ולאמו דינה בת ר' נחום ברנט (אחות העסקן ר' זרח ברנט, ממיסדי פ"ת ונוה שלום) בעת שהוריו גרו בצרפת, ובהיותו בן שנתים עלו אתו ארצה והתישבו בפ"ת,

למד ב"חדר" ואח"כ בביה"ס של הבארון רוטשילד (כיום ביה"ס פי"קא).

בן 12 הוטל עליו התפקיד החלוצי לכבוש ענףעבודה, שעד הזמן ההוא היה סגור בפני יהודים. אריזת פירות-ההדר אף בפרדסי היהודים היתה מונופולין בידי קבוצת ערבים (רובם נוצרים) מיפו ולא נתנו ליהודי לגשת לעבודה זו. והנה בשנת 1904 החליט פרץ פסקל , שהיה אז המפקח על האריזה בפרדסים מטעם חברת "פרדס", לשבור את המונופולין של האורזים הערבים, וכשמסר פסקל לקבוצה הערבית את אריזת הפרי בפרדסו עמד בתוקף על הדרישה, שהנער יצחק ברלוביץ יתקבל לעבודה כ"מנייר" (מרפד את הארגזים בנייר לאריזת הפרי), ואח"כ

התמחה גם בעטיפה ובשאר העבודות. בעקבותיו הסתננו גם יהודים אחרים לעבודות האריזה עד שראו הערבים כי המונופולין שלהם נתבטל. כדי להתנקם

ביהודים המתחרים ולהפחיד את הפרדסנים הכניסו בגניבה תפוחי-זהב קלופים לכמה תיבות שנשלחו לאירופה וכל יתר הפירות שבתיבות הגיעו רקובים. אך ועדת החקירה של הפרדסנים גילתה את סיבת הרקבון ואת המזימה, ומאז נתבצר עוד יותר מקומם של האורזים היהודים, - והוא המשיך ללמד את המלאכה ליהודים.

נשא לאשה את אסתר בת ר' יעקב אריה פושטר.

ב- 1919--20 השתתף ביזמה ובפעולה ליסד ארגון של אורזים עברים, ולהצעת דוד ברויטמן מעין-גנים נקרא שם הארגון "האורז". אחרי גמר העונה נתבטל, ומשנוסד מחדש ב-1929 הריהו ממשיך להתקיים עד היום, וברלוביץ היה מיוזמיו ומיסדיו, חבר בהנהלתו ואח"כ במועצתו, וניהל מטעם "האורז" קורסים לברירת הפרי ועטיפתו. המשיך לעבוד בתור אורז ומפקח על האריזה בפ"ת וביתר מושבות המטעים. ב-1932 זכה בפרס של אגודת "פרדס" בעד האריזה היפה ביותר, ב-14.2.1938 ניתנה לו תעודתהצטיינות בעד אריזת פרי-הדר שנשלח לתערוכתהפירות הקיסרית בלונדון, וכן קבל מכתבי תודה ותהלה מפרדסנים רבים בארץ וביניהם גם מאת תופיק בק אל-גוסיין מנס ציונה.

היה חבר ההנהלה באגודת בעלי-הבתים ובעלירכוש בפ"ת וחבר הועדה המפשרת בסכסוכי דירות שליד העיריה.

בתו: יפה.