Is your surname Bolan?

Research the Bolan family

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Marc Bolan (Feld)

Hebrew: (פלד) בולאן מארק
Birthdate:
Birthplace: London, UK
Death: September 16, 1977 (29)
Immediate Family:

Son of Simeon Feld and Phyllis Winifred Feld
Ex-partner of Private
Brother of Harry Leonard Feld

Managed by: Michael Lawrence Rhodes
Last Updated:
view all

Immediate Family

About Marc Bolan

<Archive obituary> <The Times, September 20, 1977>

<MARC BOLAN>

A correspondent writes: Marc Bolan was one of pop music's most enigmatic figures and had reached a critical point in his career. After shrewdly adapting his early folk style to the needs of "heavy metal" rock in the early 1970s, and achieving considerable commercial success with his band, T Rex, Bolan's star declined. He was attempting to retrieve his position this year, hosting a children's pop programme on ITV, "Marc", among other activities.

Born Mark Field, he came from a family of Soho coster-mongers and was an early entrant into the pop world. He learned the guitar and sang in local London shows while still at school. After modelling and acting, he made his early recordings for Decca as a solo artist in 1965 when he was 17. At this time his lyrics were described by George Melly as "rather like Walter de la Mare", and he was indeed a child of that time. He sang about wizards and woodlands, sea beasts and satyrs - a reflection of the gentle "flower children" period.

The powerful folk music flavouring was sustained when, with Steve Peregrine Took, he founded in 1967 the duo called Tyrannosauros Rex. Bolan wrote all the words and music, and played acoustic guitar; Took joined him in the singing, and played exotic percussion and other instruments - including bongos, African talking drums, chinese gongs and "pixiephones". Typical titles of the period were "The Warlords of the Royal Crocodiles", "The Throat of Winter", "The Seal of Seasons", and "Cat Black (The Wizard's Hat)".

After two years, during which he won a modest but loyal following, Bolan's music began to change. He took to amplification and a harder rock sound, and when Mickey Finn replaced Took in September, 1969, the moment was ripe for a transformation towards the "heavy metal" rock which was increasing in vogue. Within a few months they had a hit album, "Bead of Stars". Within a year, their single, "Hot Love", held top position in the British charts for six consecutive weeks.

For over three years from October 1970 - by which time the duo's name had been shortened to T Rex - Bolan and Finn, sometimes augmented by other musicians, enjoyed consistent success in the British (and, less often, the American) rock charts. Among their best known singles were "Ride a White Swan" (1970), "Get It On" (1971), "Telegram Sam" and "Metal Guru" (1972), and "20th Century Boy" (1973). Their albums, including "Electric Warrior", "Bolan Boogie" and "Best of T Rex", were consistently in the charts.

After 1973, however, T Rex records achieved only lowly positions in the charts and the band lost its charisma. Not long before his death, Bolan had publicly described his efforts successfully to overcome drug addiction and alcoholism. He had prepared rigorously for his television comeback, and the show was accounted a success, with young audiences in excess of 10,000,000. He had plans to tour in Germany and the United States, and to make more recordings.

END


https://en.wikipedia.org/wiki/Marc_Bolan

About Marc Bolan (עברית)

מארק בולאן

''''''(באנגלית: Marc Bolan; נולד כמארק פלד; 30 בספטמבר 1947 - 16 בספטמבר 1977) היה זמר, פזמונאי וגיטריסט בריטי שאביו היה יהודי. עיקר השפעתו נבעה מהלהיטים שהקליט, הסגנון האופנתי שהוביל והופעותיו על גבי במה עם להקתו טי רקס בראשית שנות ה-70. בולאן היה ממובילי סגנון הגלאם רוק.

תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 2 טי רקס 3 השנתיים האחרונות 4 מותו 5 קישורים חיצוניים 6 הערות שוליים ביוגרפיה בולאן נולד לאב יהודי, שמעון פלד, ולאם נוצרייה, פיליס[1][2], במזרח העיר לונדון, ובגיל צעיר עבר עם משפחתו להתגורר בווימבלדון. אביו עבד כנהג משאית, ובולאן הצעיר התחבר למוזיקת הרוק'נ'רול, ובמיוחד למוזיקאים האמריקאים צ'אק ברי וג'ין וינסנט. במקביל הושפע מסגנון המוד שהחל להופיע בלונדון באותה העת ונהג לשוטט רבות ולשבת בברים שבאזור הסוהו. הודות לכך, הופיע את הופעתו הפומבית הראשונה בפרק בסדרת טלוויזיה.

בגיל תשע קיבל בולאן את הגיטרה הראשונה שלו והחל לנגן מייד. בגיל 14 נשר מבית הספר, ובעקבות זאת נרשם לסוכנות דוגמנות ודיגמן חליפות גברים בקטלוגי אופנה ועל גבי כרזות פרסום.

בגיל 17, החליט בולאן להשקיע את מירב מרצו בקידום הקריירה בתעשיית המוזיקה. בראשית הדרך בחר לנגן שירים בסגנון הפולק, שנשמעו קרוב מאוד למוזיקה שיצרו בוב דילן ודונובן. כדי להתאים את הופעתו לשיריו, שינה את שמו לטובי טיילר.

בראשית שנת 1967, לאחר ששינה את שמו שוב והפעם לשם שילווה אותו עד לסיום הקריירה שלו: מארק בולאן, הצטרף ללהקת John's Children שסגנונה היה בעל מאפיינים פאנקיסטים. יחד עם הלהקה הוציא לראשונה סינגל לו כתב את השיר Desdemona, שנאסר להשמעה ברשת הבי.בי.סי. בעקבות השורה בשיר: "lift up your skirt and fly".

עם התפרקות הלהקה עזב בולאן לפריז, שם על פי דבריו, ליווה קוסם שלימד אותו סודות ידע שונים. באותה העת פנה לסגנון נאו-רומנטי, וכתב שירים שהופיעו מאוחר יותר באלבום הבכורה של להקת טי רקס.

טי רקס כשלהקת "John's Children" התפרקה (בעיקר בעקבות גניבת ציוד הלהקה שאוחסן באולפן), הקים בולאן עם סטיב פרג'ין טוק את להקת טירנוזאורוס רקס. להקה זו, ניגנה מוזיקה שהתאפיינה בסגנון פולק פסיכדלי ורוק אקוסטי והתבססה על שיריו של בולאן.

הלהקה הוציאה שלושה אלבומים, שחלק משיריהם זכו להשמעה ברדיו הודות לתמיכתו של שדרן הרדיו הוותיק והמוערך ג'ון פיל. הלהקה גם הופיעה בשלוש ההופעות החופשיות הראשונות שהתקיימו בהייד פארק בשנת 1968. באותה העת, נשא בולאן לאשה את חברתו ג'ון צ'יילד (מזכירת אמרגנו של סיד בארט).

בשנת 1970 הצליח בולאן בעזרת המפיק טוני ויסקונטי להקליט את להיטו הגדול הראשון "Ride a White Swan". השיר נחשב לפורץ דרך, ולמבשר תקופת הגלאם רוק (הרוק הזוהר).

הסגנון המוזיקלי לווה בהופעות מרשימות, בהן הוביל בולאן בשלל איפורי פנים ותלבושות צעקניות. באותה העת, הושפע מבולאן חברו המוזיקאי דייוויד בואי, אחריהם הלכו גם מיק ג'אגר, רוד סטיוארט ועוד.

להיטה הבא של טי רקס היה "Hot Love " ששהה בראש המצעדים במשך ששה שבועות, שהוחלף על ידי להיט נוסף של בולאן "Get It On"[3] ששהה 4 שבועות בראשי המצעדים, והצליח להגיע למקום ה-10 במצעדי הפזמונים בארצות הברית.

האלבום "Electric Warrior" שיצא בספטמבר 1971 הפך ללהיט של אותה שנה. בשנת 1987 הגיע האלבום למקום ה-100 ברשימת מאה האלבומים הגדולים של השנים 1967–1987 שערך מגזין רולינג סטון, ובשנת 2003 הגיע באותו מגזין למקום ה-160 ברשימת 500 האלבומים הגדולים של כל הזמנים.

בשנת 1972 הנפיק בולאן שני להיטים נוספים לראשי מצעדי הפזמונים: "Telegram Sam" ו-"Metal Guru". שניים מלהיטיו הגיעו למקום השני במצעדים: "Children Of The Revolution" ו-"Solid Gold Easy Action". כמו כן, יצא באותה שנה, הסרט הדקומנטארי בבימויו של מתופף להקת הביטלס לשעבר רינגו סטאר "Born to Boogie". סרט זה תיעד הופעה חיה של טי רקס בוומבלי וכן הקלטות באולפן חברת אפל, בהם התארחו רינגו סטאר ואלטון ג'ון. באותה שנה, הצליחה הלהקה במכירת אלבומים באופן חריג, עד כדי כך ששישית מכלל מכירות האלבומים בבריטניה היו מאלבומיה של הלהקה. על פי דיווחי מכירות, הלהקה מכרה 100,000 אלבומים מדי יום, מכל מקום, אף סינגל של הלהקה לא הגיע למכירת מיליון עותקים.

בשנת 1973 התארח בולאן בלהקתו של ג'ף לין Electric Light Orchestra. באותה שנה, נראה כי חלה האטה בהצלחה המסחררת של הלהקה, אף על פי כן הוציאה הלהקה להיט גדול אחד "20th Century Boy". הלהיט הבא "The Groover" הגיע רק למקום ה-4 במצעדי הפזמונים.

האלבום "Zinc Alloy And The Hidden Riders of Tomorrow" שיצא בשנת 1974 הכיל את הלהיט ""Teenage Dream"" שהראה כי בולאן מנסה להעשיר את הסאונד של שיריו בעזרת הרחבת מספר הנגנים. באותה העת באו על סיומם נישואיו, והוא חי עם זמרת הליווי גלוריה ג'ונס שהביאה לעולם בשנת 1975 את בנו שנקרא רולאן בולאן. בולאן עבר להתגורר בארצות הברית ושם המשיך להקליט ולהוציא את אלבומיו, במקביל חלה הדרדרות במצב בריאותו עקב שימוש בקוקאין.

השנתיים האחרונות בשנת 1976 עזב אחרון חברי להקת טי רקס את הלהקה, ובולאן פנה לקריירה עצמאית. הוא יצא למסע הופעות מצומצם בבריטניה, והופיע בתוכניות טלוויזיה שונות. בולאן המשיך להנפיק מספר סינגלים מצליחים עד למותו בשנת 1977.

בשנת 1977, הוזמן בולאן לערוך ולהנחות תוכנית אירוח בטלוויזיה שנקראה Marc, בה שר, שוחח והציג להקות ומוזיקאים עכשווים. בולאן הרבה להציג בתוכניתו, לבד מגרסאות חדשניות לשיריו הישנים, להקות פאנק. התוכנית ששודרה בשעה בה שבו התלמידים מבתי הספר, זכתה להצלחה גדולה בקרב בני הנוער. הפרק האחרון בסדרה, כלל דואט היסטורי בין בולאן ודייוויד בואי. במקביל להצלחת התוכנית, יצא בולאן למסע הופעות כשהוא מלווה בלהקת הפאנק הצעירה The Damned.

מותו מארק בולאן נהרג ב-16 בספטמבר 1977, שבועיים לפני יום הולדתו ה-30. בולאן נסע ברכב בו נהגה חברתו לחיים גלוריה ג'ונס בשובם ממסעדה כששניהם לא היו חגורים. ג'ונס איבדה שליטה על הרכב, שהתנגש בעמוד גדר ולאחר מכן בעץ. בולאן מת במקום וג'ונס שברה את ידה[4]. בולאן פחד ממוות בטרם-עת ומשום כך לא נהג ברכב ואף לא החזיק ברישיון נהיגה[5][3][6].

גופתו של בולאן נשרפה, ומקום התאונה הפך למקום עלייה לרגל בקרב מעריציו ומוקירי זכרו.

קישורים חיצוניים ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מארק בולאן בוויקישיתוף Myspacelogo2013 icon.svg מארק בולאן , ברשת החברתית myspace Last.fm icon.png מארק בולאן , באתר Last.fm (באנגלית) Allmusic Favicon.png מארק בולאן , באתר AllMusic (באנגלית) MusicBrainz Logo 2016.svg מארק בולאן , באתר MusicBrainz (באנגלית) Deezer.svg מארק בולאן , באתר Deezer מארק בולאן , באתר Discogs (באנגלית) IMDB Logo 2016.svg מארק בולאן , במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית) בן שלו, מארק בולן, הזמר שתמיד נשאר בצל של דיוויד בואי , באתר הארץ, 17 בספטמבר 2014 מארק בולאן , באתר "Find a Grave" (באנגלית) https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%A7_%D7%91%D7%95...

--------------------------------------------

<Archive obituary> <The Times, September 20, 1977>

<MARC BOLAN>

A correspondent writes: Marc Bolan was one of pop music's most enigmatic figures and had reached a critical point in his career. After shrewdly adapting his early folk style to the needs of "heavy metal" rock in the early 1970s, and achieving considerable commercial success with his band, T Rex, Bolan's star declined. He was attempting to retrieve his position this year, hosting a children's pop programme on ITV, "Marc", among other activities.

Born Mark Field, he came from a family of Soho coster-mongers and was an early entrant into the pop world. He learned the guitar and sang in local London shows while still at school. After modelling and acting, he made his early recordings for Decca as a solo artist in 1965 when he was 17. At this time his lyrics were described by George Melly as "rather like Walter de la Mare", and he was indeed a child of that time. He sang about wizards and woodlands, sea beasts and satyrs - a reflection of the gentle "flower children" period.

The powerful folk music flavouring was sustained when, with Steve Peregrine Took, he founded in 1967 the duo called Tyrannosauros Rex. Bolan wrote all the words and music, and played acoustic guitar; Took joined him in the singing, and played exotic percussion and other instruments - including bongos, African talking drums, chinese gongs and "pixiephones". Typical titles of the period were "The Warlords of the Royal Crocodiles", "The Throat of Winter", "The Seal of Seasons", and "Cat Black (The Wizard's Hat)".

After two years, during which he won a modest but loyal following, Bolan's music began to change. He took to amplification and a harder rock sound, and when Mickey Finn replaced Took in September, 1969, the moment was ripe for a transformation towards the "heavy metal" rock which was increasing in vogue. Within a few months they had a hit album, "Bead of Stars". Within a year, their single, "Hot Love", held top position in the British charts for six consecutive weeks.

For over three years from October 1970 - by which time the duo's name had been shortened to T Rex - Bolan and Finn, sometimes augmented by other musicians, enjoyed consistent success in the British (and, less often, the American) rock charts. Among their best known singles were "Ride a White Swan" (1970), "Get It On" (1971), "Telegram Sam" and "Metal Guru" (1972), and "20th Century Boy" (1973). Their albums, including "Electric Warrior", "Bolan Boogie" and "Best of T Rex", were consistently in the charts.

After 1973, however, T Rex records achieved only lowly positions in the charts and the band lost its charisma. Not long before his death, Bolan had publicly described his efforts successfully to overcome drug addiction and alcoholism. He had prepared rigorously for his television comeback, and the show was accounted a success, with young audiences in excess of 10,000,000. He had plans to tour in Germany and the United States, and to make more recordings.

END

view all

Marc Bolan's Timeline

1947
September 30, 1947
London, UK
1977
September 16, 1977
Age 29