Menachem Haran

ויקיפדיה

מנחם הרן (נולד ב-4 בדצמבר 1924) הוא פרופסור אמריטוס בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לחקר המקרא בשנת תש"ס (2000), חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חבר האקדמיה הנורבגית למדעים, חבר כבוד של החברה הבריטית לחקר המקרא וחבר האקדמיה האמריקאית למדעי היהדות

הרן נולד כמנחם דימן לפַנְיה רחל לבית דוליצקי ולמשה דימן, גדל בבית ציוני במוסקבה עד גיל תשע. אביו היה פקיד בכיר במשטר הסובייטי, אבל ציוני במחתרת, ולקח לבנו מורה לעברית, שהייתה שפה אסורה ללימוד על פי החוק. ב-1933 עלתה המשפחה לארץ ישראל והתיישבה בתל אביב. סיים את חוק לימודיו לתואר השני בשנת 1947 בחוגים למקרא, ספרות עברית וגאולוגיה באוניברסיטה העברית, לאחר מכן למד בקולג' דרופסי שבפילדלפיה. עשה דוקטורט בלימודי מקרא והגיש את הדיסרטציה ב-1956, תחת הנחייתו של פרופ' יחזקאל קויפמן. נושא העבודה היה: "המשכן והמכלול הפולחני הפנימי: לפי ס"כ (ספר כהנים) והמקורות שמחוץ לו". משנת 1954 מלמד הרן באוניברסיטה העברית ומ-1972 משמש כפרופסור מן המניין

הרן הקים שני חוגים למקרא ועמד בראשם: באוניברסיטת תל אביב (1962-1957), ובאוניברסיטת חיפה (1979-1976). שימש כפרופסור אורח באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, באוניברסיטת קיימברידג', בקולג' וולפסון ובמרכז ללימודים עבריים מתקדמים באוקספורד, באוניברסיטת קליפורניה שבסן דייגו, באוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון, בקולג' סנט ג'ון שבקיימברידג', בקולג' קלייר הול שבקיימברידג'. היה מזכיר מערכת ואחר כך חבר מערכת של "תרביץ", עורך משנה באנציקלופדיה המקראית, עורך שותף באנציקלופדיה יודאיקה, ועורך ראשי של אנציקלופדיה עולם התנ"ך. היה ראש חוג העיון בתנ"ך בבית נשיא המדינה. משנת 1996 חבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. ב-1998 זכה בפרס ביאליק עבור ספרו "האסופה המקראית" וזכה לתואר דוקטור לשם כבוד מהיברו יוניון קולג

נשוי לד"ר רעיה הרן לבית טברסקי, עם שני ילדים ושישה נכדים. הבן, משה יוסף שי הרן, הוא פרופסור למתמטיקה בטכניון. הבת, טלי הרן, היא פרופ' חבר לביולוגיה מולקולרית בטכניון

מחקריו

מנחם הרן עבד ועובד ברוב התחומים של חקר המקרא. התמחה בחקר התורה, הנביאים, הפולחן המקראי (כיצד עבדו את האלוהים), עבד ועובד עד היום על חקר הקנוניזציה של המקרא. הרן עוסק הן בביקורת גבוהה של המקרא, דהיינו היסטוריה, ספרות, תאולוגיה וכל מה שנוגע למקרא כיצירה רוחנית-ספרותית, והן בביקורת נמוכה של המקרא, כלומר שאלות של טקסט, גרסאות שונות לכתוב ותרגומים (למשל תרגום השבעים) שמוסרים גרסאות השונות במקצת מנוסח המסורה