Mendele Mocher Sfarim (Abramovich)

Mendele Mocher Sefarim (also Moykher, also Sfarim, מענדעלע מוכר ספֿרים), December 21, 1835 (O.S.), Kapyl — November 25, 1917 (O.S.), Odessa. "Mendele the book peddler," is the pseudonym of Sholem Yankev Abramovich, שלום יעקב אַבראַמאָװיטש (Russian: Соломон Моисеевич Абрамович — Solomon Moiseyevich Abramovich), Jewish author and one of the founders of modern Yiddish and Hebrew literature. He is considered by many to be the "grandfather of Yiddish literature," a name applied by Sholem Aleichem in the dedication to his novel Stempenyu; his style in both Hebrew and Yiddish has strongly influenced several generations of later writers.

______________________________________________________________

מענדעלע מוכר ספֿרים

Family history based on Rawnitzki summary, 1918 (see attached in Hebrew):
Born Shalom Yakov Broyde, the name Abramovich was adopted by him later. Birth date not certain, referd to as 20 Dec 1835. Born in the town Kapyl, Belarus. His father was Chaim Moshe Broyde, his mother was Sara Nesi.

Mendele had 2 older brothers and one older sister (whom later was divorced), and also several younger siblings; names are not mentioned.  His father died when he was 13YO. Afterwards, his mother re-married a miller from the village Mielnik, near Slutsk, Belarus. Her 2nd husband name is not mentioned A relative named Chaim Nachum Broyde from Vilnius is mentioned, no specific details In page 28, Rawnitzki describes that Mendele married a daughter of a rich man "Gvir" when he was ~17 (1852-3) and living in Kamieniec Podolski. They had 2 sons, who died at infancy. After their death, the couple got divorced.  They were married for 3 years, till Mendele was ~20 (1855-6). No names are mentioned Page 30: at a later stage, Mendele moved to Berdychiv, there he got married for the 2nd time, daughter of Zalman Levin; In the introduction to the  1st part of his book "Toldot Hateva", published in late 1861, he refers to his father in law, and mentions his assistance in the last 3 years. Therefore, Mendele was probably married for the 2nd time in ~1858. 

Additional details from S.Ben-Zion summary, 1911 (see attached in Hebrew): Birth date 20 Dec 1936, not 1935 His father died at age 41, not 43 All other details are similar to Rawnitzki

http://en.wikipedia.org/wiki/Mendele_Mocher_Sforim

Mendele Mocher Sforim (also Moykher, Sfarim; Yiddish: מענדעלע מוכר ספֿרים, Hebrew:מנדלי מוכר ספרים) (December 21, 1835 (O.S.) / January 2, 1836 (N.S.), Kapyl – November 25, 1917 [O.S.] / December 8, 1917 [N.S.], Odessa) (also known as "Mendele the book peddler"), originally Sholem Yankev Abramovich (שלום יעקב אַבראַמאָװיטש) (Russian: Соломон Моисеевич Абрамович – Solomon Moiseyevich Abramovich) or S. J. Abramowitch, was a Jewish author and one of the founders of modern Yiddish and Hebrew literature.

Contents [show] Youth[edit] Mendele was born to a poor family in Kapyl in Minsk Governorate. His father, Chaim Moyshe Broyde, died shortly after Mendele became a Bar Mitzvah. He studied in yeshiva in Slutsk and Vilna until he was 17; during this time he was a day-boarder under the system of Teg-Essen, barely scraping by, and often hungry.

Mendele next traveled extensively around Belarus, Ukraine and Lithuania at the mercy of an abusive beggar named Avreml Khromoy (Russian for "Avreml the Lame"; Avreml would later become the source for the title character of Fishke der Krumer, Fishke the Lame). In 1854, Mendele settled in Kamianets-Podilskyi, where he got to know writer and poet Avrom Ber Gotlober, who helped him to understand secular culture, philosophy, literature, history, Russian and other languages.

Early work[edit] Mendele's first article, "Letter on Education", appeared in 1857 in the first Hebrew newspaper, Hamagid; his mentor Gotlober submitted Mendele's school paper without Mendele's prior knowledge. At Berdychiv in the Ukraine, where he lived in 1858-1869, he began to publish fiction both in Hebrew and Yiddish. Having offended the local powers with his satire, he left Berdichev to train as a rabbi at the relatively theologically liberal, government-sponsored rabbinical school in Zhytomyr, where he lived in 1869-1881, and became head of traditional school (Talmud Torah) in Odessa in 1881. He lived in Odessa until his death in 1917.

Grandfather of Yiddish literature[edit] Mendele initially wrote in Hebrew, coining many words in that language, but ultimately switched to Yiddish in order to expand his audience. As did Sholem Aleichem, he used a pseudonym because of the perception at the time that as a ghetto vernacular, Yiddish was not suited to serious literary work — an idea he did much to dispel. His writing strongly bore the mark of the Haskalah. He is considered by many to be the "grandfather of Yiddish literature," a name applied by Sholem Aleichem in the dedication to his novel Stempenyu;[1] his style in both Hebrew and Yiddish has strongly influenced several generations of later writers.

While the tradition of journalism in Yiddish had a bit more of a history than in Hebrew, Kol Mevasser, which he supported from the outset and where he published his first Yiddish story "Dos Kleine Menshele" ("The Little Man") in 1863, is generally seen as the first stable and important Yiddish newspaper.[2]

Ideology and later work[edit]

The Odessa literary group in 1916; from left to right: Yehoshua Ravnitzki, Shloyme Ansky, Mendele M. Sforim, Hayim N. Bialik, Simon Frug. Sol Liptzin writes that in his early Yiddish narratives, Mendele "wanted to be useful to his people rather than gain literary laurels". [Liptzin, 1972, 42] "The Little Man" and the unstaged 1869 drama Di Takse ("The Tax") both condemned the corruption by which religious taxes (in the latter case, specifically the tax on kosher meat) were diverted to benefit community leaders rather than the poor. This satiric tendency continued in Die Klatshe (The nag, 1873) about a prince, a stand-in for the Jewish people, who is bewitched and becomes a much put-upon beast of burden, but maintains his moral superiority throughout his sufferings (a theme evidently influenced by the Apuleius' classical picaresque novel The Golden Ass).

His later work became more humane and less satiric, starting with Fishke (written 1868-1888) and continuing with the unfinished Masoes Beniamin Hashlishi (מסעות בנימין השלישי) (The Travels of Benjamin III, 1878), something of a Jewish Don Quixote. (The title is a reference to the well-known travel book of the Medieval Spanish-Jewish traveller Benjamin of Tudela.)

As with Fishke, Mendele worked on and off for decades on his long novel Dos Vinshfingeril (The Wishing Ring, 1865–1889); at least two versions preceded the final one. It is the story of a maskil—that is, a supporter of the Haskalah, like Mendele himself—who escapes a poor town, survives misery to obtain a secular education much like Mendele's own, but is driven by the pogroms of the 1880s from his dreams of universal brotherhood to one of Jewish nationalism. The first English translation, by Michael Wex (author of Born to Kvetch) was published in 2003. His last major work was his autobiography, Shlome Reb Chaims, completed shortly before his death.

References[edit] Jump up ^ Seidman, Naomi (1997). A marriage made in heaven: the sexual politics of Hebrew and Yiddish. University of California Press. p. 146. Jump up ^ Liptzin, Sol (1963). The Flowering of Yiddish Literature. New York: Thomas Yoseloff. p. 23. Further reading[edit] Liptzin, Sol, A History of Yiddish Literature, Jonathan David Publishers, Middle Village, NY, 1972, ISBN 0-8246-0124-6, especially 40-45. YIVO Encyclopedia of Jews of Eastern Europe Mendele Moykher-Sforim, La Haridelle, 2008, Paris, Bibliothèque Medem ; novel translated in French by Batia Baum, introduction by Rachel Ertel.

See Hebrew section for additional links

מענדעלע מוכר ספֿרים - שלום יעקב אברמוביץ׳ , הידוע בשם העט מנדלי מוכר ספרים (ביידיש: מענדעלע, קרי "מֶנְדֶלֶה מוֹיְכֶֿר סְפֿוֹרִים", 2 בינואר 1836 יוליאני: 21 בדצמבר 1835‏‏ – 8 בדצמבר יוליאני: 25 בנובמבר‏ 1917), היה מחשובי סופרי היידיש והעברית בעת החדשה.

מנדלי, שנודע בכינוי "הסבא" של הספרות העברית והיידית המודרנית, היה בן הדור האחרון להשכלה, אולם בהמשך חייו חווה את תקופת חובבי ציון וראשית הציונות, שהשפיעו על יצירתו. מרבית ספריו וכתביו תורגמו לעברית ויצאו לאור בישראל.

קורות חייו

שלום יעקב אברמוביץ' נולד בעיירה קאפוליע שבקרבת מינסק (כיום בבלארוס) לחיים משה ברוידא. אברמוביץ' קיבל חינוך יהודי מסורתי בחדר, ולאחר שהתייתם מאביו ב-1849 למד בישיבות בטימקוביץ', בסלוּצק ובווילנה, וספג הרבה מהווי היהודים שם, שבהמשך השתקף ביצירותיו. על תלאותיו בתקופה של יתמות הוא מעיד באוטוביוגרפיה קצרה שכתב, בה הוא התייחס למות אביו כשהוא היה בן 13: "ויעזוב אחריו אשה ובנים בחוסר כל. ומרוב עוני גליתי ממולדתי והלכתי לנוע על בתי הישיבות בערי ליטא... ובעת ההיא אמי נשאת לאיש חוכר בית הרחיים... ותלך אמי לבית אישה היא ובניה הצעירים ממני, ואני נשארתי גלמוד בעיר בלי משען ומשענת. בלא חמדה הלכתי אז וקצתי בחיי מכאב לב ומשבר רוח, כי נער אנוכי, ימי חיי עוד מעטים וצרותי רבות עד מאוד. ובלכתי קודר בחמת רוחי והנה קראני אבי חורגי אליו. ולמען לא אוכל לחם עצלות למדתי מספר שעות ביום את בניו..."

לאחר שנתיים בסלוצק שב להתגורר עם אמו בבית בעלה בכפר הקטן מלניק (Mielnik), אז באימפריה הרוסית, כיום בפולין. בגיל 17 לערך החל לכתוב את שיריו הראשונים, בעברית מליצית ועל נושאים תנ"כיים.

בהמשך נסע מנדלי לדרום האימפריה הרוסית עם דודתו, בניסיון להתחקות אחרי בעלה הנמלט. חוויות אלה שימשו בסיס לספרו היידי הנודע ביותר, 'פֿישקע דער קרומער' ("פישקֶ'ה החיגר", ביידיש). בסוף נסיעותיהם התיישב מנדלי בעיירה קמניץ פודולסק שבמערב אוקראינה, ושם נישא לאישה שהתגלתה כסובלת ממחלת נפש. בתקופה זו פגש את המחבר המשכילי אברהם בר גוטלובר, שהשפיע על יצירתו. גוטלובר, שהיה מורה בבית ספר ממשלתי ליהודים, הדריך את מנדלי הצעיר, שלמד בעזרתו ובעזרת בנותיו ספרות, מתמטיקה ומדע, גרמנית ורוסית, עבר בחינות הוראה ואף עבד כמורה בבית הספר שבעיירה. בתקופה זו כתב את חיבורו הראשון שיצא בדפוס: "מכתב בדבר החינוך", שהודפס בעיתון "המגיד".

מנדלי מוכר ספרים היה נשוי פעמיים. על אשתו הראשונה אין פרטים. מאשתו השניה פסי לוין, נולדו לו 5 ילדים, 4 בנות ובן. בנו של מנדלי, מאיר, התנצר ונשא אשה פראבוסלבית. מנדלי קבל את התנצרות בנו בצער רב. בנו של אחיו חיים משה, היה הגינקולוג ד"ר יהודה אריה אברמוביץ, שניהל בשנות הארבעים והחמישים את בית החולים הדסה בתל אביב. רבים מצאצאיו של מנדלי המתגוררים בבלגיה הם נוצרים אדוקים.

בערוב ימיו שב לקיום מצוות. מנדלי נפטר באודסה, בשלהי שנתו השמונים ושתיים.

כשנה לאחר מותו של מנדלי מוכר ספרים פירסמו חיים נחמן ביאליק, ויהושע חנא רבניצקי חוברת לזכרו, תחת הכותרת: "מנדלי מוכר ספרים (שלום בן משה חיים אברמוביץ): קובץ מאמרים על תולדותיו וערכו האישי והספרותי (בצירוף תמונותיו ועצם כתב ידו)".

מאפייני יצירתו

בתחילת דרכו בשנות ה-60 של המאה ה-19 הִרבה מנדלי לכתוב ספרי מדע פופולרי, ספרות שימושית, ביקורת ספרים ומאמרים פובליציסטיים שהעסיקו את הציבור היהודי (בעיקר בעיתון "המגיד"). מנדלי תבע התייחסות פעילה לבעיות החברה היהודית ברוסיה. תוכניתו להפיץ מדע והשכלה מעשית באה לידי ביטוי בתרגומיו לספרי טבע ותולדות ישראל לשימושם של הקוראים והתלמידים העבריים, ובעיבודים ותרגומים ליידיש מן הספרות המסורתית.

מבחינה ספרותית היה מנדלי קשור למסורת המשכילית ולספרות התחייה הלאומית. יצירתו רוויה אהבה ליהודים הפשוטים, תוך יציאה נגד ההסתה האנטישמית ונישולם הכלכלי והאזרחי של יהודי רוסיה. לצד זאת, ביטאו יצירותיו ביקורת סאטירית נוקבת על דרכי החינוך היהודי ועל אופי החיים המסורתי בעיירות היהודיות, ומצד שני גם על היהודים המשכילים ועל מגמת ההתבוללות שלהם.

מנדלי היה פעיל בעיתונים יהודיים של ההשכלה, למרות היותו נתון גם לתחייה היהודית הלאומית והציונית. מסיבה זו כתב הן בעברית והן ביידיש, לסירוגין.

השפה והלשון ביצירתו

יצירתו של מנדלי הייתה מורכבת גם מבחינה לשונית, בהיותו ממניחי היסודות לספרות היידית המודרנית ולסגנון העברי.

מנדלי החל את כתיבתו בעברית כסופר משכילי וכתב ספרות לפי כל כללי העברית המשכילית. בשלב מסוים פנה לכתוב ביידיש וערך גם בשפה זו מהפכה לשונית, שהתבטאה בהרחבת השימוש ביידיש המדוברת לצורכי ספרות יפה. אחרי הפסקה גדולה חזר ב-1886 לכתוב בעברית בעיתון "היום", אבל החליט לוותר על השימוש בכללי העברית המקראית והכניס לתוך אוצר המילים והדקדוק שלו את לשון חז"ל והלשון הרבנית של ימי הביניים. בספרו "בסתר רעם" (1886) פתח מנדלי סגנון חדש בכתיבה העברית, סגנון קולח ומגוון המשקף את היידיש שדוברה בסביבתו ומשתמש בכל הרבדים ההיסטוריים של העברית.

לצורך ספריו העבריים, שהיו בחלקם תרגום של הספרים שכתב ביידיש, נזקק ללשון שתייצג דיבור עממי שוטף, מתובל בהלצות ובתיאורים מפורטים, ואת הצורך הזה סיפק בהשתחררות מכבלי המליצה המקראית המשכילית, בפנייה למטבעות לשון ואוצר מילים חז"ליים ובשילוב מאפיינים תחביריים מן השפות האירופיות.

שפתו של מנדלי נתפסה כ"לשון סינתטית", כלומר, מורכבת מכמה רובדי לשון קודמים ולא כהמשך ישיר של רובד לשון מסוים.

בעת האחרונה עברו חוקרים רבים להחזיק בתפיסה שלפיה מהווה לשונו המשך ישיר של הספרות הרבנית והחסידית של תחילת העת החדשה, בליווי תוספת של יסודות חדשים, דקדוקיים בעיקר.

מיצירותיו הידועות

• "משפט שלום והוא אספת מאמרים שונים מאת שלום יעקב בן חיים משה אברמאוויץ", מוציא לאור: דפוס ר' יוסף ראובן בן ר' מנחם מן ראם, וילנא, תר"כ, 1859 (146 עמודים).
• "דברי הימים לבני הרוסים: נעתק לטובת בני ישראל אשר יקראו וידעו קורות בני ארץ מגורתם", מאת שלום יעקב אברמויץ (מנדלי מוכר ספרים), אדעסא, דפוס ניטשע איוואנוביץ, תרכ"ח, 1867 (43 עמודים).
• "האבות והבנים" (1868)
• "בעמק הבכא" –גרסה ראשונה של הספר יצאה ביידיש בשנת 1865 בוורשה בשם "דאס ווינטשפינגערל" (טבעת המופת), בארץ בהוצאת דביר ללא ציון שנת ההוצאה.
• "דיא טאקסע" (1869), תורגם לרוסית על ידי יוסף פטריקאווסקי, נדפס בביעלאיא צערקאו בשנת 1884.
• "מסעות בנימין השלישי" (1878).
• "יודל", נדפס בוורשה בשנת 1875.
• "פישקע דער קרומער", א. מעשה פון יודישע ארעמע לייט פון שי אבראמאוויטש (אלוף כתבים מן מענדעלע מוכר ספרים), נויארק, דפוס י.ל. רבעלאמסקי, 1899.
• מסיפוריו הקצרים שנדפסו בעיתונים וירחונים שונים: "בסתר רעם", "לא נחת ביעקב", שם ויפת בעגלה", "בימי הרעם", "בישיבה של מעלה בישיבה של מטה", "הנשרפים", "בימים ההם" (פתיחתא), הוצא לאור על ידי יהושע חנא רבניצקי, 1900.
• "מנדלי מוכר ספרים לבני הנעורים", א'. עגלתו של תוספות יום-טוב, הוצאת דביר, תל אביב, א"י, 1929
• "כל כתבי מנדלי מוכר ספרים", ספר א'. ספר הקבצנים. מסעות בנימין השלישי. כרך ו'. א. האבות והבנים. ב. רשימה לתולדות < כתובות בידי עצמו >. ג. רשימה לתולדות של ממ"ס...יהושע חנא רבניצקי, הוצאת דביר, תל אביב, תרצ"ה (1935), תרצ"ו (1936).
• "בימים ההם", דביר, תל אביב, 1961, דפוס סטראוטיפי, ספרית דביר לעם, מ"ד, סדרה א' (קע"ז עמודים).
• "האישון הקטן": "דאס קליינע מענטשעלע", תרגם, ערך והביא לדפוס שלום לוריא, תשמ"ד, 1983, הוצאת ספרים של אוניברסיטת חיפה, חיפה. "הנשרפים", ספרים הוצאה לאור, צפת, 2006. "הברנש הקטן", תרגם מיידיש והוסיף מבוא שלום לוריא, הוצאת כרמל, ירושלים, 2012.

אוסף מיצירותיו

• "מנדלי מוכר ספרים" (סאציאליסטיע יוגנט ביבליאטעק 6), מוציא לאור: לאדוש: יוגנט - בונד צוקונפט אין פוילן, 1947.
• "כל כתבי מנדלי מוכר ספרים < ש.י. אברמוביץ > עם תמונת המחבר", אודיסא, ועד היובל, קראקא, דפוס י. פישר (ללא ציון שנת ההוצאה).
• דרכי ספרות -מנדלי מוכר ספרים, הוצאת דביר, ללא ציון שנת ההוצאה.
• מנדלי - פרקי ספרות (מנדלי מוכר ספרים), הוצאת דביר, ללא ציון שנת ההוצאה.
• דאס ווינטשפינגערל: וואס מיט דעס קען איטליכער מענטש שר גרייכן אלץ וואס זיין הארץ ווינשט.../ דעם ספר האט געשריבען אין דער דייטשע שפראכע הירש ראהטמאנן פון רוססלאנד:... איבערגעזעצט... פון מענדעלי מוכר ספרים, מאת איש שלום יעקב אברמוביץ, מו"ל לא ידוע, ירושלים, תשכ"ה, 1964 (42 עמודים).
• "כל כתבי מנדלי מוכר ספרים: שמונה רישומי עט מעשה ידי לודוויג שוורין", הוצאת דביר, תל אביב, תשכ"ו, 1965 (הדפסה י"ב, דפוס סטראוטיפי).
• "מנדלי מוכר ספרים - ספורים קטנים", מבחר ערוך ומבואר בידי ד"ר משה מהלר, הוצאת שוקן, תל אביב, תש"ד, 1943 (ספרי מופת לבתי ספר, יוצאים לאור בהשתתפות בית הספר הריאלי העברי בחיפה ובעריכתו).
• "כתבים באבם", תרגם, ערך והביא לדפוס שלום לוריא, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, חיפה, 1994.
• "פרק שירה", תרגם, ערך והוסיף מבוא שלום לוריא, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, חיפה, 2000.

מתרגומיו

• הרולד אטמר לנץ, ספר תולדות הטבע: "על החי ועל הצומח ועל הדומם..., נערך לשפת עברית מאת שלום יעקב בן חיים משה אברמוביץ (מנדלי מוכר ספרים), מוציא לאור: ליפסיא ועוד, תרכ"ב -תרל"ג (1861-1872), 3 כרכים. חוברת א': על החי ועל הצומח ועל הדומם, ליפסיא דפוס כ. וו. פאללראטה, כח' מ'ע'ש'י'ו' ה'גיד עמו, תרכ"ב. חוברת ב': העוף, זיטאמיר, דפוס ש. שאדאוו, תרכ"ז, 1866. חוברת ג': הזוחלים, ווילנא, האלמנה והאחים ראם, תרל"ג, 1872.

ממאמריו

• מכתב על דבר החינוך, המגיד, 1856 (מאמרו הראשון).
• עין משפט, 1867.

מחזות שכתב

• "דער פריזיוו", מחזה ב-5 מערכות.[8]
• "פישקה החיגר" (מחזמר על פי סיפורו של מנדלי מוכר ספרים), משה וילנסקי, עמוס אטינגר, 1967.[9] תיאטרון השדרה מנחם גולן, מציג יעקב בודו: במחזמר העממי לפי יצירתו של מנדלי מוכר ספרים, "פישקה החיגר", עיבוד ובימוי יואל זילברג, תיאטרון השדרה, תל אביב, 1968.

הנצחתו

מנדלי מוכר ספרים מונצח בשמות רחובות ברבות מערי ישראל, בעיר תל אביב-יפו מחולק על שמו פרס המעודד את יצירתם של סופרים ביידיש, אתר לממכר ספרים אלקטרוניים בעברית וכן רשימת התפוצה "מענדעלע" המוקדשת לשפה ולספרות היידיש, בטריניטי קולג'.

מאמרים וספרים לכבודו

• ש' בן-ציון, חיי שלום יעקב אברמוביץ (מנדלי מוכר ספרים) וספריו אשר כתב לישראל עד שנת השבעים - וחמש להולדתו, יפו, המרכז של אגודת המורים בארץ-ישראל, תרע"א, 1910.
• איסר ישראל זידמן, מנדלי מוכר ספרים כמחיה הלשון העברית: ליום מלאת מאה שנה להיוולדו, מו"ל בלתי ידוע, ירושלים, תרצ"ו, 1936.
• אהרון בן-אור, אהבת ישראל של מנדלי מוכר ספרים (חמישים שנה למותו), מו"ל בלתי ידוע, תל אביב, תשכ"ח, 1967 (8 עמודים)
• בילדער און געשטאלטען / מענדעלע מויכער ספארים (ביבליאטעק פון סאוועטיש היימלאנד), מאסקווע: סאוועטסקי פיסאטעל, 1986 (יצא לאור לציון יובל ה-150 להולדתו של מנדלי מוכר ספרים), 63 עמודים.
• מחווה לשישה סופרים של המאה התשע-עשרה - א.ת.א. הופמן, ניקולאי גוגול, גוסטב פלובר, הרמן מלוויל, "שלום יעקב אברמוביץ", הנרי ג'יימס, תרגום: נילי מירסקי, אילנה המרמן, אברהם יבין, הוצאת עם עובד (פרוזה אחרת), 2006.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%99_%D7%9E...

--------------------------------------

סדרת כתבות מאת אייזיק רמבה, מעריב, אפריל 1967 (מאוחר יותר הופיעו בספר "בנים אכלו בוסר", 1973, עמ' 75-97):

http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href... http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href... http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href...

כתבות נוספות:

http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href... http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href... http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.a...

קישורים נוספים:

https://onegshabbat.blogspot.com/2015/10/blog-post_16.html

https://www.youtube.com/watch?v=8BFhJ68otf0

https://www.findagrave.com/memorial/198070644/mendele-mocher-sforim

http://expositions.nlr.ru/ex_olcaa/memodates/mendele.php

https://blog.nli.org.il/eva_abramovitch

https://www.migdal.org.ua/times/149/39548

https://yivoencyclopedia.org/article.aspx/Abramovitsh_Sholem_Yankev

http://yleksikon.blogspot.com/2017/11/mendele-moykher-sforim-sholem...

https://beta.nli.org.il/he/archives/NNL01_Schwad002782020/NLI_Photo...

https://rosetta.nli.org.il/delivery/DeliveryManagerServlet?dps_pid=...

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%99_%D7%9E...