Mordechai Moti Kirshenbaum

Mordechai "Moti" Kirschenbaum (Hebrew: מרדכי "מוטי" קירשנבאום; September 24, 1939 – September 25, 2015) was an Israeli media personality and documentarian.

Biography

Kirschenbaum was born in Kfar Saba in 1939. He studied in Pardes Hanna Agricultural High School. He served in the parachuted Nahal unit of the IDF. From 1962 to 1968 he studied film and television in UCLA.

He was a staff member of the Israeli television from its first day in May 1968, and was editor of "Mabat", its news program, during its first three years. He directed several documentaries, and produced and edited several television programs (including "Lo HaKol Over" and "Nikui Rosh"). He also directed satirical theater productions, including sketches for HaGashash HaHiver. He wrote and directed approximately 120 reports for the "Yoman" ("Diary") television program. From 1976 to 1979 he managed Channel One's program division.

In the late 1980s he quit his permanent work in the Israel Broadcasting Authority (IBA) and established a video producing company, Anat, which produced industrial promotion films, mostly for ISCAR Metalworking. He continued to make reports for Yoman and also wrote a weekly column for Yediot Aharonot.

In 1993 he was appointed CEO of the IBA, a position he held until his retirement in 1998. In 2003, he began co-hosting the current affairs program "London & Kirschenbaum" with Yaron London on Channel Ten. In 2008, they both signed for two more years, and he continued to host the show until his last day.

Kirschenbaum died on September 25, 2015 one day after his 76th birthday.

He was a widower, and had four children. He lived in Mikhmoret until his death.

Awards

In 1976, Kirschenbaum was awarded the Israel Prize in the "art of radio, television and cinema", primarily in recognition of his television.

In 2012, Kirschenbaum was awarded the Lifetime Achievement Award in the Israeli Academy for Television and Cinema Award Ceremony.

________________________________________________________________________

מרדכי (מוטי) קירשנבאום (24 בספטמבר 1939 - 25 בספטמבר 2015) היה עיתונאי, איש טלוויזיה ורדיו ישראלי. חתן פרס ישראל לאמנות הרדיו, הטלוויזיה והקולנוע. היה מנכ"ל רשות השידור.

ביוגרפיה

קירשנבאום נולד בכפר סבא ולמד בבית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה. בשנת 1958 התגייס לצה"ל, התנדב לצנחנים ושובץ בגדוד הנח"ל המוצנח. עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר.‏בתחילת שנות ה-60 למד קולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA). בשהותו בלוס אנג'לס שימש נציג העיתון "ידיעות אחרונות" בתעשיית הקולנוע של הוליווד ותיאר את הנעשה שם בכתבות למוסף "7 ימים" של העיתון. עוד במהלך לימודיו לתואר שני, נתבקש בשנת 1966 לשוב לישראל ולסייע בהקמתה של הטלוויזיה הישראלית. במסגרת זו היה בין היתר העורך הראשי של תוכנית החדשות, "מבט" ולאחר מכן הפיק את תוכנית הטלוויזיה הסאטירית, "ניקוי ראש", עליה זכה בשנת 1976 בפרס ישראל לאמנות הרדיו, הטלוויזיה והקולנוע

ערך סרטים דוקומנטריים וכתבות טלוויזיה רבות. זכורים במיוחד סרטיו על קו הפסקת האש לאחר מלחמת יום הכיפורים, הסדרה התיעודית "אל בורות המים" וכן כתבותיו למגזין "יומן" של הערוץ הראשון, בהן הרבה לחשוף את חיי הטבע בישראל ולגלות אנשים שונים מאזורי הפריפריה. אחד האנשים שקירשנבאום גילה בכתבותיו הוא ז'וז'ו אבוטבול, שהפך בעקבות חשיפתו זו לשדרן רדיו ידוע. ב-1976 מונה קירשנבאום למנהל מחלקת התוכניות של הטלוויזיה הישראלית.‏

במהלך שנות ה-80 עבד כעצמאי בתחום ההפקה ובימוי סרטים וכן ביים תוכניות בידור, שהידועה שבהן הייתה התוכנית התשיעית של להקת הגשש החיוור, "בעבור חוקן דולרים" (1985).

בשנת 1993 מונה למנכ"ל רשות השידור על ידי שרת התקשורת שולמית אלוני. במהלך כהונתו נאלץ להתמודד עם ירידה חדה בצפייה בערוץ הראשון עם פריצת הערוץ המסחרי, ערוץ 2 לאוויר. אחד מהישגיו כמנכ"ל היה העלאת הסדרה התיעודית "תקומה". סיים את תפקידו כמנכ"ל רשות השידור בשנת 1997

קירשנבאום הגיש ב"ערוץ 10" את תוכנית האקטואליה "לונדון את קירשנבאום", יחד עם ירון לונדון, והפיק סרטי טבע שצולמו באפריקה. הוא הנחה עם ירון לונדון גם את התוכנית "המועמד", תוכנית טלוויזיה לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה. בתוכניתו "לונדון את קירשנבאום" ביטא קירשנבאום בגלוי את עמדותיו השמאלניות, ואף התפרסם בעימות חריף עם סילבן שלום, שבו הטיח בשלום דברים קשים על חוסר נכונותו לסגת מרמת הגולן בהסכם עם סוריה למרות הצהרות התמיכה שלו בשלום, עמדה שנראתה לקירשנבאום כצבועה

באוקטובר 2009 העניקה אגודת העיתונאים פרס מפעל חיים למוטי קירשנבאום, יחד עם ירון לונדון וסבר פלוצקר, על תרומתם לתקשורת הישראלית. הבחירה בעיתונאים הוותיקים התקבלה על ידי הנהלת אגודת העיתונאים בתל אביב ונשיאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופסור רבקה כרמי.‏

בשנת 2010 גילם קירשנבאום את אברהם בסרט "זוהי סדום", יחד עם שחקני הסדרה הסאטירית "ארץ נהדרת"

קירשנבאום היה חתן פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה לשנת 2012.‏ בראיון לנדב בורנשטיין סיכם 50 שנות קריירה והצהיר ש"ימשיך לשדר עד הרגע האחרון"

ב-25 בספטמבר 2015 נפטר מדום לב בביתו במכמורת. היה זה אך יום לאחר שבמהלך שידור התוכנית "לונדון את קירשנבאום" ציין נדב אייל, שהגיש לצדו באותו יום, את יום הולדתו ה-76 של קירשנבאום

הותיר אחריו את בת זוגו וארבעה ילדים

_____________________________________________________________

Mordechai (Moti) Kirschenbaum (Hebrew: מרדכי "מוטי" קירשנבאום‎; September 24, 1939 – September 25, 2015) was an Israeli media personality and documentarian.

Mordechai "Moti" Kirschenbaum (Hebrew: מרדכי "מוטי" קירשנבאום; September 24, 1939 – September 25, 2015) was an Israeli media personality and documentarian.

Biography

Kirschenbaum was born in Kfar Saba in 1939. He studied in Pardes Hanna Agricultural High School. He served in the parachuted Nahal unit of the IDF. From 1962 to 1968 he studied film and television in UCLA.

He was a staff member of the Israeli television from its first day in May 1968, and was editor of "Mabat", its news program, during its first three years. He directed several documentaries, and produced and edited several television programs (including "Lo HaKol Over" and "Nikui Rosh"). He also directed satirical theater productions, including sketches for HaGashash HaHiver. He wrote and directed approximately 120 reports for the "Yoman" ("Diary") television program. From 1976 to 1979 he managed Channel One's program division.

In the late 1980s he quit his permanent work in the Israel Broadcasting Authority (IBA) and established a video producing company, Anat, which produced industrial promotion films, mostly for ISCAR Metalworking. He continued to make reports for Yoman and also wrote a weekly column for Yediot Aharonot.

In 1993 he was appointed CEO of the IBA, a position he held until his retirement in 1998. In 2003, he began co-hosting the current affairs program "London & Kirschenbaum" with Yaron London on Channel Ten. In 2008, they both signed for two more years, and he continued to host the show until his last day.

Kirschenbaum died on September 25, 2015 one day after his 76th birthday.

He was a widower, and had four children. He lived in Mikhmoret until his death.

Awards

In 1976, Kirschenbaum was awarded the Israel Prize in the "art of radio, television and cinema", primarily in recognition of his television.

________________________________________________________________________

מרדכי (מוטי) קירשנבאום (24 בספטמבר 1939 - 25 בספטמבר 2015) היה עיתונאי, איש טלוויזיה ורדיו ישראלי. חתן פרס ישראל לאמנות הרדיו, הטלוויזיה והקולנוע. היה מנכ"ל רשות השידור.

ביוגרפיה

קירשנבאום נולד בכפר סבא ולמד בבית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה. בשנת 1958 התגייס לצה"ל, התנדב לצנחנים ושובץ בגדוד הנח"ל המוצנח. עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר.‏בתחילת שנות ה-60 למד קולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA). בשהותו בלוס אנג'לס שימש נציג העיתון "ידיעות אחרונות" בתעשיית הקולנוע של הוליווד ותיאר את הנעשה שם בכתבות למוסף "7 ימים" של העיתון. עוד במהלך לימודיו לתואר שני, נתבקש בשנת 1966 לשוב לישראל ולסייע בהקמתה של הטלוויזיה הישראלית. במסגרת זו היה בין היתר העורך הראשי של תוכנית החדשות, "מבט" ולאחר מכן הפיק את תוכנית הטלוויזיה הסאטירית, "ניקוי ראש", עליה זכה בשנת 1976 בפרס ישראל לאמנות הרדיו, הטלוויזיה והקולנוע

ערך סרטים דוקומנטריים וכתבות טלוויזיה רבות. זכורים במיוחד סרטיו על קו הפסקת האש לאחר מלחמת יום הכיפורים, הסדרה התיעודית "אל בורות המים" וכן כתבותיו למגזין "יומן" של הערוץ הראשון, בהן הרבה לחשוף את חיי הטבע בישראל ולגלות אנשים שונים מאזורי הפריפריה. אחד האנשים שקירשנבאום גילה בכתבותיו הוא ז'וז'ו אבוטבול, שהפך בעקבות חשיפתו זו לשדרן רדיו ידוע. ב-1976 מונה קירשנבאום למנהל מחלקת התוכניות של הטלוויזיה הישראלית.‏

במהלך שנות ה-80 עבד כעצמאי בתחום ההפקה ובימוי סרטים וכן ביים תוכניות בידור, שהידועה שבהן הייתה התוכנית התשיעית של להקת הגשש החיוור, "בעבור חוקן דולרים" (1985).

בשנת 1993 מונה למנכ"ל רשות השידור על ידי שרת התקשורת שולמית אלוני. במהלך כהונתו נאלץ להתמודד עם ירידה חדה בצפייה בערוץ הראשון עם פריצת הערוץ המסחרי, ערוץ 2 לאוויר. אחד מהישגיו כמנכ"ל היה העלאת הסדרה התיעודית "תקומה". סיים את תפקידו כמנכ"ל רשות השידור בשנת 1997

קירשנבאום הגיש ב"ערוץ 10" את תוכנית האקטואליה "לונדון את קירשנבאום", יחד עם ירון לונדון, והפיק סרטי טבע שצולמו באפריקה. הוא הנחה עם ירון לונדון גם את התוכנית "המועמד", תוכנית טלוויזיה לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה. בתוכניתו "לונדון את קירשנבאום" ביטא קירשנבאום בגלוי את עמדותיו השמאלניות, ואף התפרסם בעימות חריף עם סילבן שלום, שבו הטיח בשלום דברים קשים על חוסר נכונותו לסגת מרמת הגולן בהסכם עם סוריה למרות הצהרות התמיכה שלו בשלום, עמדה שנראתה לקירשנבאום כצבועה

באוקטובר 2009 העניקה אגודת העיתונאים פרס מפעל חיים למוטי קירשנבאום, יחד עם ירון לונדון וסבר פלוצקר, על תרומתם לתקשורת הישראלית. הבחירה בעיתונאים הוותיקים התקבלה על ידי הנהלת אגודת העיתונאים בתל אביב ונשיאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופסור רבקה כרמי.‏

בשנת 2010 גילם קירשנבאום את אברהם בסרט "זוהי סדום", יחד עם שחקני הסדרה הסאטירית "ארץ נהדרת"

קירשנבאום היה חתן פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה לשנת 2012.‏[4] בראיון לנדב בורנשטיין סיכם 50 שנות קריירה והצהיר ש"ימשיך לשדר עד הרגע האחרון"

ב-25 בספטמבר 2015 נפטר מדום לב בביתו במכמורת. היה זה אך יום לאחר שבמהלך שידור התוכנית "לונדון את קירשנבאום" ציין נדב אייל, שהגיש לצדו באותו יום, את יום הולדתו ה-76 של קירשנבאום

הותיר אחריו את בת זוגו וארבעה ילדים.

מוטי קירשנבאום מוטי קירשנבאום 24 בספטמבר 1939 – 25 בספטמבר 2015 (בגיל 76) Moti Kirschenbaum (by Hana).jpg קירשנבאום באולפני התוכנית לונדון את קירשנבאום, 2011 מדינה ישראל מקום לידה כפר סבא מקום פטירה מכמורת השכלה אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס מקצוע מנחה טלוויזיה, עיתונאי מרדכי (מוטי) קירשנבאום (24 בספטמבר 1939 - 25 בספטמבר 2015) היה עיתונאי, איש טלוויזיה ורדיו ישראלי. חתן פרס ישראל לאמנות הרדיו, הטלוויזיה והקולנוע. היה מנכ"ל רשות השידור.

מוטי קירשנבאום, הנשיא חיים הרצוג ודן שילון בהקלטת תוכנית טלוויזיה תוכן עניינים [%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%A8%D7%94] 1 ביוגרפיה 2 לקריאה נוספת 3 קישורים חיצוניים 4 הערות שוליים ביוגרפיה קירשנבאום נולד בכפר סבא ולמד בבית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה. בשנת 1958 התגייס לצה"ל, התנדב לצנחנים ושובץ בגדוד הנח"ל המוצנח. עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר.‏[1] בתחילת שנות ה-60 למד קולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA). בשהותו בלוס אנג'לס שימש נציג העיתון "ידיעות אחרונות" בתעשיית הקולנוע של הוליווד ותיאר את הנעשה שם בכתבות למוסף "7 ימים" של העיתון. עוד במהלך לימודיו לתואר שני, נתבקש בשנת 1966 לשוב לישראל ולסייע בהקמתה של הטלוויזיה הישראלית. במסגרת זו היה בין היתר העורך הראשי של תוכנית החדשות, "מבט" ולאחר מכן הפיק את תוכנית הטלוויזיה הסאטירית, "ניקוי ראש", עליה זכה בשנת 1976 בפרס ישראל לאמנות הרדיו, הטלוויזיה והקולנוע.

ערך סרטים דוקומנטריים וכתבות טלוויזיה רבות. זכורים במיוחד סרטיו על קו הפסקת האש לאחר מלחמת יום הכיפורים, הסדרה התיעודית "אל בורות המים" וכן כתבותיו למגזין "יומן" של הערוץ הראשון, בהן הרבה לחשוף את חיי הטבע בישראל ולגלות אנשים שונים מאזורי הפריפריה. אחד האנשים שקירשנבאום גילה בכתבותיו הוא ז'וז'ו אבוטבול, שהפך בעקבות חשיפתו זו לשדרן רדיו ידוע. ב-1976 מונה קירשנבאום למנהל מחלקת התוכניות של הטלוויזיה הישראלית.‏[2]

במהלך שנות ה-80 עבד כעצמאי בתחום ההפקה ובימוי סרטים וכן ביים תוכניות בידור, שהידועה שבהן הייתה התוכנית התשיעית של להקת הגשש החיוור, "בעבור חוקן דולרים" (1985).

בשנת 1993 מונה למנכ"ל רשות השידור על ידי שרת התקשורת שולמית אלוני. במהלך כהונתו נאלץ להתמודד עם ירידה חדה בצפייה בערוץ הראשון עם פריצת הערוץ המסחרי, ערוץ 2 לאוויר. אחד מהישגיו כמנכ"ל היה העלאת הסדרה התיעודית "תקומה". סיים את תפקידו כמנכ"ל רשות השידור בשנת 1997.

קירשנבאום הגיש ב"ערוץ 10" את תוכנית האקטואליה "לונדון את קירשנבאום", יחד עם ירון לונדון, והפיק סרטי טבע שצולמו באפריקה. הוא הנחה עם ירון לונדון גם את התוכנית "המועמד", תוכנית טלוויזיה לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה. בתוכניתו "לונדון את קירשנבאום" ביטא קירשנבאום בגלוי את עמדותיו השמאלניות, ואף התפרסם בעימות חריף עם סילבן שלום, שבו הטיח בשלום דברים קשים על חוסר נכונותו לסגת מרמת הגולן בהסכם עם סוריה למרות הצהרות התמיכה שלו בשלום, עמדה שנראתה לקירשנבאום כצבועה.

באוקטובר 2009 העניקה אגודת העיתונאים פרס מפעל חיים למוטי קירשנבאום, יחד עם ירון לונדון וסבר פלוצקר, על תרומתם לתקשורת הישראלית. הבחירה בעיתונאים הוותיקים התקבלה על ידי הנהלת אגודת העיתונאים בתל אביב ונשיאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופסור רבקה כרמי.‏[3]

בשנת 2010 גילם קירשנבאום את אברהם בסרט "זוהי סדום", יחד עם שחקני הסדרה הסאטירית "ארץ נהדרת".

קירשנבאום היה חתן פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה לשנת 2012.‏[4] בראיון לנדב בורנשטיין סיכם 50 שנות קריירה והצהיר ש"ימשיך לשדר עד הרגע האחרון".‏[5]

ב-25 בספטמבר 2015 נפטר מדום לב בביתו במכמורת. היה זה אך יום לאחר שבמהלך שידור התוכנית "לונדון את קירשנבאום" ציין נדב אייל, שהגיש לצדו באותו יום, את יום הולדתו ה-76 של קירשנבאום.‏[6]

הותיר אחריו את בת זוגו וארבעה ילדים.

לקריאה נוספת ישעיהו בן פורת, שיחות עם מוטי קירשנבאום, ספרית פועלים, 1998. קישורים חיצוניים ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מוטי קירשנבאום בוויקישיתוף ארכיון סרטי קירשנבאום - ספריית סרטי הטבע של מוטי קירשנבאום באתר לונדון את קירשנבאום ב-nana10 רותה קופפר, אריה בחורף, באתר עכבר העיר, 22.8.2008 רועי בהריר, נתנו בראש: למוטי קירשנבאום טוב בערוץ 10, באתר nrg‏, 20 בספטמבר 2009 מורן שריר, זיכרונות אחרי מוטי, באתר nrg‏, 23 בינואר 2010 אלון הדר, מולטי פייתון: ראיון עם מוטי קירשנבאום ומולי שגב, באתר nrg מעריב,14 באוגוסט 2010 גל"צ, ציפורי לילה מתגעגעות, ראיון עם מוטי קירשנבאום בתוכנית של שחר סגל ורועי בר נתן, באתר iCast, ‏31 ביולי 2011 אייל מלובן, מוטי קירשנבאום חולם להגיש את התוכנית עם אינפוזיה, באתר עכבר העיר, 20 באפריל 2012 אביעד פוהורילס, זיכרונות אחרי מוטי, באתר nrg‏, 4 בספטמבר 2013 דותן מלאך, לונדון וקירשנבאום פסימיים מאי פעם, באתר nrg‏, 12 בדצמבר 2014 סרטונים רן בוקר, מוטי קירשנבאום: "לא עובד בחינם", באתר ynet‏, 24 בדצמבר 2014 עם מותו סרטונים איתי שטרן, נתי טוקר, העיתונאי מוטי קירשנבאום מת בגיל 76, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2015 הערות שוליים ^ כתבי חדשות 10 חוזרים למדים: זהו את החיילים שבתמונות, באתר nana10‏, 7 באוקטובר 2011 ^ מוטי קירשנבאום - מנהל מחלקת התכניות בטלוויזיה, דבר, 1 ביוני 1976 ^ פרסי "מפעל חיים" לירון לונדון, מוטי קירשנבאום וסבר פלוצקר, בכנס אילת לעיתונות 2009, אגודת העיתונאים תל אביב ^ נועה הרשקוביץ‏, מוטי קירשנבאום יקבל פרס מפעל חיים, באתר וואלה! NEWS‏, 26 בדצמבר 2012. ^ נדב בורנשטיין, קירשנבאום זכה בפרס מפעל חיים: "לעולם אל תפרוש בשיא", באתר nana10‏, 12 בינואר 2013 ^ סרטונים לונדון את קירשנבאום: 24.09.15, באתר nana10‏, 24 בספטמבר 2015 - האיחולים ליום ההולדת בראשית התוכנית.

הקודם: 2011 - מיכה שגריר פרס האקדמיה לטלוויזיה - פרס מפעל חיים 2012 - מוטי קירשנבאום הבא: 2014 - נורית קידר מוגן חלקית מוגן חלקית דף זה מוגן ויכולים לערוך אותו רק משתמשים רשומים בעלי ותק של ארבעה ימים לפחות. לפרטים וסיבות עיינו ביומן ההגנות ובדף השיחה. אם אתם סבורים שיש לשנות את תוכן הדף, אנא ציינו זאת בדף השיחה. קטגוריות: עיתונאים ישראליםעיתונאים עברייםאנשי טלוויזיה ישראליםמנחי טלוויזיה ישראליםבמאי טלוויזיה ישראליםשדרני רדיו ישראליםסאטיריקנים ישראליםסגל ידיעות אחרונותערוץ 10: שדרנים, שחקנים ומנחיםהערוץ הראשון: שדרנים, שחקנים ומנחיםהערוץ הראשון: אישיםניקוי ראשמנכ"לי רשות השידורזוכי פרס האקדמיה לטלוויזיה: מפעל חייםזוכי פרס ישראל לתקשורתבוגרי בית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה