Moses Auerbach

See: http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29669&st=&pgnum=55&hilite=

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29692&st=&pgnum=11&hilite=

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29692&st=&pgnum=11&hilite=

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29690&st=&pgnum=25&hilite=

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29690&st=&pgnum=31&hilite=

http://hebrewbooks.org/35340

http://hebrewbooks.org/4201

http://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90...

-------------------------------

הרב דר' משה אויערבך נולד בהלברשטט, שבגרמניה בד' אדר א' תרמ"א (3 בפברואר 1881), לרב אביעזרי ולרוזה אויערבך. הוא התחנך בבית הספר היהודי ובגימנסיה הממשלתית בעירו. לאחר מכן למד בבית המדרש לרבנים בברלין, שם הוסמך לרבנות. בשנת תרס"ה קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת שטרסבורג.

לאחר תקופת קצרה שבה לימד לימודי קודש בבית המדרש למורים בקלן, הוצע לו לקבל על עצמו את יסודם של בתי ספר דתיים במושבות החדשות בארץ ישראל. בתחילת שנת תר"ע עלה אויערבך לארץ והתחיל ליסד את בתי הספר, תחילה בפתח תקוה, ולאחר מכן בראשון לציון, רחובות, עקרון, גדרה וחיפה. לאחר מכן נוסדו על ידו גם בתי ספר לבנות בפתח תקוה ועקרון.

בשנת תרע"ג נשא לאשה את ג'ני לבית קוטיק.

עם פריצת מלחמת העולם הראשונה היה מעורב בפעולות תמיכה לנזקקים במצב הקשה ששרר בארץ, אולם בשנת תרע"ז נאלץ לעזוב את הארץ בעקבות התקרבותו של הצבא הבריטי לישראל, וחששו שייעצר מחמת היותו אזרח גרמני.

אחר שובו לגרמניה, יצא לפולין לנהל שם את הגימנסיה לבנות "חבצלת".

בשנת תרע"ח חזר אויערבך לגרמניה שם היה שותף לפעילות ציבורית במסגרת תנועת אגודת ישראל, וכן לימד תלמוד בעיר קלן. בשנת תרפ"ג התמנה למרצה בהיסטוריה יהודית, תלמוד ופדגוגיה בבית המדרש לרבנים בברלין. ולאחר זמן הפך לאחד ממנהלי בית המדרש. בתקופת שהותו בברלין התמנה לנשיא אגודת ישראל בברלין, ולאחר פטירת אחיו התמנה לנשיא אגודת ישראל בגרמניה, במסגרת תפקידיו אלו היה מעורב בפעילות ציבורית רבה.

בעקבות עליית הנאצים לשלטון חזר אויערבך לארץ ישראל בשנת תרצ"ה, וחזר לעבודתו כמנהל בבתי הספר בפתח תקוה.

לאחר פרישתו לגמלאות נסע אויערבך לחצי שנה לטריפולי שבלוב על מנת לעזור בהסדרת מוסדות החינוך שם בעקבות ההרס שזרעה מלחמת העולם השנייה.

לאחר שובו ארצה, העביר אויערבך שיעורים במוסדות שונים בעיקר בפדגוגיה והיסטוריה יהודית.

אויערבך נפטר בט' ניסן תשל"ו (9 באפריל 1976).

הרב ד"ר משה אויערבאך

נולד בהאלברשטאדט (הקהלה העתיקה בגרמניה, שמסורת התורה והיהדות נשתמרה בה בטהרתה עד הזמן האחרון), ד' אדר א' תרמ"א (1881), לאביו הרב אביעזר זליג ולאמו רוזה בת ר' יוסף הירש , ממשפחה ותיקה של רבנים ושוחרי ישוב ארץ-ישראל (אבי אמו קנה את המגרש של "בתי מחסה" בירושלים ובנה בו בתים ואחי סבתו מצד אביו, ר' מאיר פרנקל , בנה בחצר זו את בית-הכנסת "בית מאיר - אהל יצחק"). למד בבית-הספר של הקהלת ואח"כ בגימנסיה והמשיך ללמוד תלמוד מפי אביו ומפי חכמי ביתהמדרש שבעיר. למד תורה ומדעי היהדות בביתהמדרש לרבנים של הרב עזריאל הילדסהיימר בברלין והוסמך לרבנות, למד פילוסופיה באוניברסיטאות ברלין ושטראסבורג והוכתר בתואר דוקטור לפילוסופיה. היה תלמידם של הגאון ר' דוד הופמן , הרב ד"ר יוסףהלגמוט , הפרופ' אברהם ברלינר והמזרחן הנוצרי הנודע פרופ' נלדקה . בתרס"ז נתמנה למורה בבית-המדרש למורים יהודים בקלן.

נשא לאשה את ג'ני בת הרב דר. שמואל הימן קוטק.

בתרס"ט עלה ארצה ונתמנה למנהל ולמפקח של בתי-הספר החרדיים במושבות שנתמכו על-ידי היהודים

החרדים שבגרמניה (מוסדות-החינוך "נצח ישראל" ומוסדות החינוך של "פקידי ואמרכלי אמשטרדם" (כולל הולנד וגרמניה) בירושלים. בשנות מלחמת-העולם הראשונה היה חבר ועד הסיוע האמריקאי לעזרת נפגעי המשבר והמחסור בארץ.

בתרע"ז יצא לגרמניה, עמד בראש ארגון-הנוער הדתי "עזרא", היה סגן יו"ר האקדמאים הדתיים. היהודים בגרמניה, וכשפיתחו היהודים החרדים שבגרמניה פעולה תרבותית וחינוכית בשטח-הכיבוש בפולין נתמנה בתרע"ח למנהל הגימנסיה לבנות "חבצלת" בוארשה. אחרי המלחמה חזר לגרמניה והיה בשנות תרעט-פ"ב מורה בתלמוד-תורה בקלן, ומתרפ"ג ועד תרצ"ה מרצה בבית-המדרש לרבנים בברלין. באותו הזמן היה חבר המרכז הארצי של "אגודת ישראל" בגרמניה ובשנות תרצ"ג-צ"ה יושב-ראשו.

ביקר בארץ בשנות תרפ"א, תרפ"ו ותרצב. בתרצ"ה חזר להשתקע בארץ ומאז הוא מנהל בתיהספר "נצח ישראל" לבנים ולבנות בפתח תקוה. חבר בחברת "נחלת ראובן" ובועד המנהל של ביתהחולים "שערי צדק" בירושלים.

פרסם מאמרים ומחקרים בעתונים ובכתבי-עת שונים בגרמנית ובעברית (ה"איזראליט" הפראנקפורט, "ישורון" של הרב ד"ר י. וולגמוט הברליני, "הדרך", "ההד"); בשנתונים ובספרי-יובל של החברה הספרותית הישראלית בפרנקפורט דמיין ושל בית-המדרש לרבנים בברלין. תרגם ופירש את המשנה של סוף סדר טהרות. חיבר מלון מפאר למלכילתא דרבי ישמעאל (בגרמנית) וכן ספרים בגרמנית על הריב בין רב סעדיה גאון וראש-הגולה דוד בן זכאי, היהודים בימי אדריאנוס קיסר, הסיפור על "ארבעת השבויים" (שכפי המסופר יצאו בשליחות הישיבות של גאוני בבל ומשנפדו מידי שוביהם, שודדי הים, הקימו מרכזים לתורה בצפון-אפריקה ובספרד), וסקירה פראגמאטית על תולדות ישראל. בעברית פרסם ספר תולדות ישראל (עד עתה יצאו שלשה חלקים מתקופת גלות בבל ועד להתפתחות החסידות).

צאצאיו: שמואל; לאה אשת יצחק נוסבאום; רחל אשת שרגא פנחס.