Matching family tree profiles for Moshe Chelouche
Immediate Family
-
wife
-
daughter
-
wife
-
mother
-
father
-
brother
-
brother
-
brother
-
brother
-
sister
-
brother
About Moshe Chelouche
About משה שלוש (עברית)
מתוך ויקיפדיה
משה שלוש (1968-1892), ראש עיריית תל אביב בשנת 1936, הזכור כ"ראש העיר ליום אחד".
משה שלוש נולד ביפו, בן בכור להוריו יוסף אליהו ושמחה פרחה (לבית מויאל). אביו, יוסף אליהו שלוש, היה ממייסדי תל אביב, עסקן ציבורי במועצות הערים יפו ותל אביב, קבלן בניין, בעל בית חרושת למרצפות ולמוצרי מלט ויבואן חומרי בנייה. סבו, אהרן שלוש, מראשי העדה הספרדית ביפו וממייסדי נווה-צדק, עלה לארץ ישראל עם הוריו בראשית ששנות ה-40 של המאה ה-19. הארץ שממנה עלתה המשפחה שנויה במחלוקת; על פי גרסה אחת, היא עלתה ארצה מאוראן שבאלג'יריה, ועל פי גרסה אחרת - מפאס שבמרוקו.
משה שלוש נבחר בשנת 1928 לכהן כחבר במועצת העיר תל אביב, וכיהן כראש המחלקה לכלכלה וסטטיסטיקה של העירייה.
קריקטורה שנתפרסמה ב-1934 בעיתונות אודות חזרתו ארצה של שלוש עם פטירת ראש העיר תל אביב מאיר דיזנגוף בשנת 1936, הציעו נציגי סיעות הפועלים בעירייה את שלוש, מס' 2 ברשימת דיזנגוף למועצה שהיה מקובל כאדם ישר, נעים הליכות ואהוד על הכל, לתפקיד כראש העירייה, כנגד מועמד סיעות הימין - ישראל רוקח. שלוש נבחר ברוב של 8 (כולל קולו) כנגד 7, אולם הנציב העליון הבריטי, לו הייתה הסמכות לאשר את הבחירה, מינה דווקא את מועמד המיעוט לתפקיד. יש הסוברים ששלטונות המנדט חששו פן תישנה ההתמוטטות הכספית של העירייה, כפי שקרה בתקופה הקודמת של שלטון מפלגות הפועלים בעיר, בימי דוד בלוך-בלומנפלד (1929-1926). ייתכן גם כי תומכיו של רוקח פנו אל השלטונות הבריטיים בבקשה שלא יאשרו את בחירתו של שלוש - ככל הנראה, תומכיו של רוקח, שהיו עולים חדשים ממוצא מזרח-אירופי, לא אהדו את משה שלוש בשל מוצאו (משפחתו עלתה ארצה מצפון אפריקה באמצע המאה ה-19), ואפילו טענו שהוא עשוי לעשות יד אחת עם ערביי יפו ולהביא לחיסול מעמדה העצמאי של עיריית תל אביב. שלוש כיהן כראש עירייה מה-21 באוקטובר 1936 עד ה-15 בנובמבר 1936, דהיינו 25 יום. ב-15 בנובמבר 1936 דחתה מועצת העירייה את החלטת הנציב העליון בעניין פסילתו של משה שלוש והפרשה כולה נתפסה לא רק כהתערבות בלתי לגיטימית של שלטון המנדט בעיניניה הפנימיים של העיר העברית, אלא גם כפגיעה בהליך הדמוקרטי. למרות זאת, ישראל רוקח הצהיר כי הוא מקבל עליו את מינוי הנציב העליון והחל לכהן כראש העירייה (תפקיד אותו מילא עד 1952).
בנוסף לפעילותו במועצת העירייה, פעל שלוש רבות בייסוד ובהנהלה של גופים ציבוריים רבים. בין תפקידיו: יו"ר ההנהלה של התזמורת הפילהרמונית הארץ-ישראלית, יו"ר ההנהלה של בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה (שהתפתח והפך לאוניברסיטת תל אביב), חבר הדירקטוריון של מוזיאון תל אביב, ממייסדי האופרה הישראלית, ממייסדי האגודה לידידות צרפת-ארץ ישראל ולשכת המסחר פולין-ארץ ישראל, שימש כקונסול כללי של בולגריה בארץ ישראל, מקים תנועת הספורט "דגל ציון" של העדה הספרדית, שימש בהנהלה של תנועת "המכבי" ומילא אף את תפקיד יו"ר ההנהגה העולמית שלה, ממייסדי אגודת יורדי הים העבריים "זבולון" וכן ראש מועדון השייטים.
פנחס בן שחר, בתי תל אביב יפו מספרים: תולדותיה של העיר העברית הראשונה, משרד הביטחון ההוצאה לאור, תש"ן – 1990, ע' 193-192
נתן דונביץ', תל אביב: חולות שהיו לכרך, ירושלים: שוקן, 1959, ע' 92, 98-97
ידע-עם: במה לפולקלור יהודי, חוברת 26 (סתיו תשכ"ג 1962), ע' 91-90
ידע-עם, חוברת 27 (תשרי תשכ"ד 1963), ע' 126-118.
יעקב שביט וגדעון ביגר, ההיסטוריה של תל אביב, תל אביב: רמות, 2001, כרך 1, ע' 175-174
דוד תדהר, אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, כרך ב, ע' 955