Moshe Mizrahi

https://en.wikipedia.org/wiki/Mosh%C3%A9_Mizrahi

Moshé Mizrahi (Hebrew: משה מזרחי‎; 5 September 1931 – 3 August 2018) was an Israeli film director. He was born in Egypt, immigrated to pre-state Israel in 1946, and studied filmmaking in France in 1950. He directed the Oscar-winning 1977 film Madame Rosa starring Simone Signoret. The film about a former prostitute in Paris who survived Auschwitz won the Academy Award for Best Foreign Language Film on behalf of France,[1]

He directed 14 films in both Israel and France. Three of his films were nominated for the Academy Award for Best Foreign Language Film, I Love You Rosa,[2] The House on Chelouche Street[3] and Madame Rosa, with the last of these winning the award.[4]

In September 1994, he was honored by the Haifa Film Festival for his lifetime contribution to Israel cinema.

His landmark film, Les Stances à Sophie, went practically unseen until it was re-released in 2008 and its jazz soundtrack album of the same name (but lacking the accent) was profiled in The FADER by Alexander Geoffrey Frank.

As of March 2009, Mizrahi was living in Tel Aviv, leading film-making workshop in Tel Aviv University's film school. His wife, Michal Bat-Adam, is a film director as well as an actress, and played lead roles in several of Mizrahi's films. Today, she teaches acting classes at Tel Aviv University.

He died on 3 August 2018, at the age of 86.[5]

Partial filmography Les Stances à Sophie (Sophie's Ways, 1970) The Customer of the Off Season (1970) I Love You Rosa (Ani Ohev Otach Rosa, 1972) Daughters, Daughters (1973) The House on Chelouche Street (1973) Rachel's Man (1975) Madame Rosa (La Vie devant soi, 1977) Une jeunesse, based upon the novel of the same title by Patrick Modiano Chère inconnue [fr] (I Sent a Letter to my Love) (1980) Every Time We Say Goodbye (1986)

• Reference: MyHeritage Family Trees - SmartCopy: Jun 1 2020, 5:54:57 UTC

משה מזרחי

''''''(5 בספטמבר 1931 – 3 באוגוסט 2018) היה במאי קולנוע ישראלי, זוכה פרס אופיר. הוא וגיא נתיב הם הבמאים הישראלים היחידים שסרט בבימוים זכה בפרס האוסקר האמריקאי.

תוכן עניינים 1 קורות חיים 2 פרסים ומועמדויות של סרטיו 3 מסרטיו כבמאי 4 מסרטיו כמפיק 5 מסרטיו כשחקן 6 קישורים חיצוניים קורות חיים משה מזרחי נולד באלכסנדריה במצרים שם ספג תרבות צרפתית ים-תיכונית, שאופיינה במפגש רב תרבותי בין מיעוטים מיוון, ארמניה, טורקיה, וארצות ים-תיכוניות אחרות אשר היוו חלק נכבד מאוכלוסיית העיר באותה תקופה. תרבות זו משמשת בסיס ליצירתו של משה ובסרטיו מופיעה ערגה לתום הילדות שאפיין תקופה זו. עלה לישראל ב-1946 מאלכסנדריה יחד עם אמו האלמנה ואחיו שבתאי. המשפחה התיישבה ביפו ועברה חבלי קליטה קשים. משבר גדול התחולל סמוך לעלייתם כאשר סבו, אבי אימו, נפטר בישראל והאם הפכה למפרנסת המשפחה. דמות אימו משמשת כמרכיב מרכזי ביצירתו הרואה בדמות האישה את ההשראה והיצירה, ובלעדיה, כדבריו, נותר היה הגבר ברברי.

התחנך בחברת נוער בקיבוץ מעברות ואימץ לעצמו תפיסת עולם קומוניסטית, שההתפכחות ממנה באה רק בשנים מאוחרות יותר. גם אז לא נפרד מהרעיון הקומוניסטי, אך הכיר בקושי ליישמו. ב-13 ביולי 1948 נהרג אחיו בגיל תשע בהפצצה של חיל האוויר המצרי. הימים היו ימי קרבות לטרון, ובבית הקברות נחלת יצחק לא היו די קברנים, כדי לכרות את הקברים הרבים וכך, נאלצו מזרחי ודודו לכרות את קברו של אחיו.

יכולתו של מזרחי ללמוד ולהתאים את עצמו לסביבה שבה נמצא, איפשרה לו להתערות בחיי הקיבוץ ולאחר מכן בסביבה הישראלית. תוך כדי עיסוקו בתרגום סרטים, התחדדה בו ההכרה שיעודו הוא בימוי סרטים. מאחר שתעשיית הסרטים בישראל הייתה בראשית דרכה, החליט לנסוע לפריז. ב-1958 נסע לצרפת ללימודי קולנוע ונשאר ליצור שם. ב-1970 ביים את סרטו הראשון "אורח בעונה מתה".

בשנות ה-70 חזר לישראל, עסק בבימוי סרטים ישראליים ובמקביל עבד גם בצרפת.

ב-1994 קיבל פרס על מפעל חיים מפסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה וב-2001 זכה בפרס אופיר על מפעל חיים בתחום הקולנוע.

סרטו עטור השבחים "כל החיים לפניו" נבחר על ידי חברי האקדמיה האמריקאית לקולנוע לסרט הזר הטוב ביותר לשנת 1977 בתחרות פרס אוסקר. בסרט כיכבו השחקנית הצרפתיה סימון סיניורה והישראלית מיכל בת-אדם, אשתו של מזרחי. (מלבדו זכה ב-2019 גם הישראלי גיא נתיב בפרס האוסקר על סרטו הקצר "Skin").

בפברואר 2019 יצא לאור הספר "מבוא לאהבה: הסרטים של משה מזרחי" מאת מרט פרחומובסקי, הכולל שיחות עם מזרחי על חייו וסרטיו וכן ניתוחים של סגנונו ויצירתו. הספר יצא בהוצאת ליריקה ובעריכת עליזה ציגלר.

מזרחי היה נשוי עד יום מותו לשחקנית-במאית מיכל בת-אדם ולהם בן, דניאל. הוא שימש מורה מן החוץ באוניברסיטת תל אביב בחוג לקולנוע וטלוויזיה.

פרסים ומועמדויות של סרטיו סרטו הראשון, "אורח בעונה מתה", היה מועמד לפרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר ולפרס דוב הזהב בשנת 1970 סרטו "אני אוהב אותך רוזה" היה מועמד לפרס דקל הזהב ולפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר בשנת 1972 סרטו "הבית ברחוב שלוש" היה מועמד לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר בשנת 1973 סרטו "אבו אל בנאת" היה מועמד לפרס דקל הזהב בשנת 1973 סרטו "כל החיים לפניו" זכה בפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר בשנת 1977 מסרטיו כבמאי לור (סדרת טלוויזיה) - 1969 אורח בעונה מתה - 1970 חרוזים לסופי - 1971 אני אוהב אותך רוזה - 1972 הבית ברחוב שלוש - 1973 אבו אל בנאת - 1973 איש רחל - 1975 כל החיים לפניו - 1977 יקר לא ידוע - 1980 שלחתי מכתב לאהובתי - 1981 חיים נמשכים - 1982 נעורים - 1983 מלחמה ואהבה - 1985 אהבה גנובה - 1986 אוכלמסמרים - 1988 ורבורג (סדרת טלוויזיה) - 1992 נשים - 1996 סוף שבוע בגליל - 2008 מסרטיו כמפיק רגעים - 1979 חיים זה חיים - 2002 מסרטיו כשחקן אישה זרה - 1993 חיים זה חיים - 2002 הדרך לאן - 2017 קישורים חיצוניים ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משה מזרחי בוויקישיתוף IMDB Logo 2016.svg משה מזרחי , במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית) Allmovie Logo.png משה מזרחי , באתר AllMovie (באנגלית) משה מזרחי , במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית משה מזרחי , ב"מאגר העדויות של הקולנוע הישראלי" אורי קליין, עכבר העיר אונליין, משה מזרחי לא עושה סצינות , באתר הארץ, 11 בדצמבר 2009 מגע של זהב , באתר ynet, 31 במרץ 2009 לי-אור אברבך, קבלו עצה ממשה מזרחי , באתר nrg‏, 21 בפברואר 2008 רוגל אלפר, סרט חדש לבמאי זוכה האוסקר משה מזרחי , באתר nrg‏, 23 במאי 2008 זהר אלמקייס, פרויקט הקולנוע המזרחי: ראיון עם משה מזרחי, במאי אלכסנדרוני , באתר קפה גיברלטר, 25 במרץ 2013 גילי איזיקוביץ, הוא היה הבמאי הישראלי היחיד שזכה באוסקר, אבל בארץ חשבו שהוא השרברב , באתר הארץ, 3 באפריל 2019 בעקבות מותו:

שגיא בן נון‏, אבידה לקולנוע הישראלי: הלך לעולמו הבמאי משה מזרחי , באתר וואלה! NEWS‏, 3 באוגוסט 2018 אורי קליין, משה מזרחי לא זכה למקום הראוי לו בתולדות הקולנוע הישראלי , באתר הארץ, 4 באוגוסט 2018 קטע קול "אבו אל בנ"ת את: האלטרנטיבה של משה מזרחי לסרטי הבורקס" : פודקאסט להאזנה של תוכנית הרדיו "פסטיבל כאן", בהגשת דני מוג'ה ויונתן גת אלי אשד "יחסי גבר ואישה בירושלים בסוף המאה ה-19 : הרהורים על "אני אוהב אותך רוזה: בלוג "המולטי יקום של אלי אשד:https://no666.wordpress.com/2019/08/11/%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%90%d7... אלי אשד:"איש רחל " הסרט הכנעני הראשון והאחרון בקולנוע הישראלי " בבלוג המולטי יקום של אלי אשד ינואר 2020 https://no666.wordpress.com/2020/01/03/%d7%99%d7%a2%d7%a7%d7%91-%d7...

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%96%D7%A8...

-------------------------------------

https://en.wikipedia.org/wiki/Mosh%C3%A9_Mizrahi

Moshé Mizrahi (Hebrew: משה מזרחי‎; 5 September 1931 – 3 August 2018) was an Israeli film director. He was born in Egypt, immigrated to pre-state Israel in 1946, and studied filmmaking in France in 1950. He directed the Oscar-winning 1977 film Madame Rosa starring Simone Signoret. The film about a former prostitute in Paris who survived Auschwitz won the Academy Award for Best Foreign Language Film on behalf of France,[1]

He directed 14 films in both Israel and France. Three of his films were nominated for the Academy Award for Best Foreign Language Film, I Love You Rosa,[2] The House on Chelouche Street[3] and Madame Rosa, with the last of these winning the award.[4]

In September 1994, he was honored by the Haifa Film Festival for his lifetime contribution to Israel cinema.

His landmark film, Les Stances à Sophie, went practically unseen until it was re-released in 2008 and its jazz soundtrack album of the same name (but lacking the accent) was profiled in The FADER by Alexander Geoffrey Frank.

As of March 2009, Mizrahi was living in Tel Aviv, leading film-making workshop in Tel Aviv University's film school. His wife, Michal Bat-Adam, is a film director as well as an actress, and played lead roles in several of Mizrahi's films. Today, she teaches acting classes at Tel Aviv University.

He died on 3 August 2018, at the age of 86.[5]

Partial filmography Les Stances à Sophie (Sophie's Ways, 1970) The Customer of the Off Season (1970) I Love You Rosa (Ani Ohev Otach Rosa, 1972) Daughters, Daughters (1973) The House on Chelouche Street (1973) Rachel's Man (1975) Madame Rosa (La Vie devant soi, 1977) Une jeunesse, based upon the novel of the same title by Patrick Modiano Chère inconnue [fr] (I Sent a Letter to my Love) (1980) Every Time We Say Goodbye (1986)

• Reference: MyHeritage Family Trees - SmartCopy: Jun 1 2020, 5:54:57 UTC