Naaman Belkind

נעמן בלקינד

---

• Reference: MyHeritage Family Trees - SmartCopy: Nov 10 2016, 19:54:07 UTC

נעמן בלקינד (16 בדצמבר 1888 - 16 בדצמבר 1917), מחברי ארגון ניל"י. תפיסתו על ידי העות'מאנים, בספטמבר 1917, סימנה את קיצה של ניל"י. בלקינד עצמו נתלה בדמשק בדצמבר אותה שנה, ביחד עם יוסף לישנסקי.

נעמן בלקינד נולד בגדרה לשמשון ופנינה, מאנשי ביל"ו וממייסדי ראשון לציון. אחיינו של ישראל בלקינד, מנהיג הבילויים. בן דודו של אבשלום פיינברג, אף הוא חבר מחתרת ניל"י. בלקינד הושפע רבות ממנו ומרוחו הלאומית. בצעירותו למד בלקינד בבית הספר בראשון לציון.

בלקינד היה מהראשונים שהצטרפו לניל"י. עוד בימים הראשונים של פעילותה הגיש לה סיוע, ובהמשך הפך למרכז הפעילות באזור הדרום, הוא אזור החזית. ממקום עבודתו, משרדי היקבים בראשון לציון, הכיר קצינים טורקיים רבים, אשר בעזרתם יכול היה להודיע על תנועות הצבא, האספקה והמצב בחזית.

בספטמבר 1917, ניסה לחצות את קווי החזית, בדרכו למצרים, במטרה לגלות את נסיבות העלמו של אבשלום פיינברג. בדרכו לשם נתפס והושם בכלא בבאר שבע, שם נשפט ונידון לתלייה, ואף הוכן גרדום לצורך ביצוע גזר הדין במרכז גן אלנבי. שינו הטורקים את דעתם כדי לשאוב מפיו מידע. בניל"י תוכנן לשחררו על ידי שוחד או על ידי כניסה חמושה אל כלאו (כשאנשי ניל"י מחופשים לז'נדארמים טורקים), אך זה לא מומש. בינתיים נשבר בלקינד בחקירתו וסיפק לעות'מאנים פרטים על הרשת. בעקבות זאת, החל מרדף אחר יתר אנשי ניל"י. בלקינד הועבר לאחר תקופה קצרה לבית בכלא דמשק ושם בוצע גזר הדין בתלייה. גזר דינו הוצא לפועל יחד עם יוסף לישנסקי, ב-א בטבת ה'תרע"ח (16 בדצמבר 1917).

יתר חברי ניל"י לא הוצאו להורג על ידי הטורקים. גזרי דין מוות נפסקו גם לבן דודו של בלקינד, אבשלום פיינברג, ולאחיו הצעיר איתן בלקינד. אבשלום פיינברג נהרג לפני כן ללא ידיעת הטורקים וגזר הדין נפסק שלא בפניו. גזר דינו של איתן בלקינד נדחה בשל גילו הצעיר, ובינתיים הצליח להמלט מידי הטורקים בזמן המולה שהשתררה בהתקפה בריטית על השיירה שבה היה.

עצמותיהם של שני עולי הגרדום הועלו לארץ ישראל לאחר הכיבוש הבריטי והוטמנו בראשון לציון ב-24 באוקטובר 1919. נעמן בלקינד הניח אשה, רעיה בלקינד (בת שניאור זלמן אליעזר וצפורה גינזבורג) ותינוק בן שנה, עוזי בלקינד.

חמישים שנה לאחר מכן הוכר נעמן בלקינד כהרוג מלכות על ידי מדינת ישראל ולמעלה משישים שנה לאחר מותו הוענק למשפחתו אות ניל"י בגין פעילותו במחתרת זו. נעמן בלקינד, בן שמשון ופנינה ונכד למייסד ראשון לציון א"מ פרימן, נולד בגדרה. כילד קטן, הגיע עם משפחתו לראשון לציון. למד בבית הספר העממי ("חביב") במושבה ובבית ספר "אליאנס".

בשנת התרס"ה, 1905, כשניהל ד"ר מטמן-כהן את בית הספר בראשון לציון, החלו לחפש במושבה בני נוער שישתלמו בעברית במקצועות השונים. נעמן בלקינד נמנה עם חבורת הצעירים הזאת שהכינה רשימות מודפסות בהקטוגרף בעבור בית הספר. היה זה הגרעין הראשון לאגודת "הצעיר העברי" שתפקידה היה לחדש את הפצת הדיבור העברי.

כשהביא ישראל בלקינד את יתומי קישינוב לארץ, לבן שמן, אחרי הפרעות שהתחוללו ברוסיה בשנת התרס"ג, 1903, כיהן נעמן זמן מה כמורה וכמזכיר בית הספר בבן שמן. בעקבות מהפכת "התורכים הצעירים" בתורכיה, היה מראשוני המתגייסים לצבא התורכי. כשהשחרר, קיבל אדמה מפיקא והתנחל במושבה וכן, החל לעבוד כפקיד ביקב. כאן קשר קשרים עם קציני הצבא שחנה אז במושבה. הללו נהגו לבקר ביקב, לשתות ממשקאותיו ולהסגיר באוזניו ידיעות צבאיות. משהצטרף למחתרת ניל"י, בהשפעת בן דודו אבשלום פינברג, הועברו הידיעות הללו - יחד עם ידיעות אחרות שנאספו על ידי חבורת ניל"י - אל המפקדה הבריטית שבמצרים.

כשנעלם אבשלום פינברג במדבר, בדרכו למצרים, דרש נעמן בלקינד שיעבירוהו באניית הקשר למצרים כדי לברר אצל אהרון אהרונסון מה עלה בגורלו. למרות שאסרו עליו לעשות זאת, יצא בערב ראש השנה התרע"ח, 1918, בלוויית מכר בדואי לעבר המדבר. משנכנסו השניים לאוהל של בדווים, בני שבט עזזמה, כדי לשתות מים, היכוהו והסגירוהו למפקדה התורכית שם נחקר ועונה. משנמצאו בבגדיו פרטים על מחתרת ניל"י, נשלח לבית הכלא בדמשק. עם יוסף לישנסקי נשפט על ריגול, נידון למוות וביום א' טבת התרע"ח, 15 בדצמבר 1917, הועלה לגרדום. בצוואתו, שנכתבה "רבע שעה לפני מותי", כדבריו, ביקש מבני משפחתו להעלות יום אחד את עצמותיו לראשון לציון.

ואמנם, ביום ל' תשרי התר"פ, 1920, הובא לקבורה בבית הקברות הישן בראשון לציון.