Pink

Alecia Beth Moore Hart better known by her stage name Pink (stylized as P!nk), is an American singer-songwriter, actress and model - one of the most successful artists of her generation.

• See Pink.Wikipedia
• 30 Things You Probably Didn't Know About P!NK
• Reference: MyHeritage Genealogy - SmartCopy: Mar 28 2018, 6:38:01 UTC

אלישה בת' מור

' (באנגלית: Alecia Beth Moore; נולדה ב-8 בספטמבר 1979), הידועה בשם הבמה פינק (נכתב P!nk), היא זמרת ויוצרת אמריקאית-יהודיה. בתחילת דרכה היא הייתה חברה בלהקה "Choice", אך חברת התקליטים "LaFace Records" בחרה להחתים רק אותה על אלבום סולו. הלהקה עצמה התפרקה ב-1998. פינק הוציאה את אלבומה הראשון, "Can't Take Me Home", בשנת 2000. האלבום סיפק שני שירים שנכנסו לעשירייה הראשונה במצעד הפזמונים האמריקאי; "There You Go" ו-"Most Girls". היא קיבלה הכרה נוספת על השתתפותה בשיר הנושא של הסרט "מולן רוז'", "Lady Marmalade". השיר זכה להצלחה בינלאומית ולזכייה בפרס גראמי. כמו כן, הפך להיות השיר הראשון שלה שהגיע למקום הראשון במצעד הפזמונים האמריקאי. אלבומה השני, "M!ssundaztood", שיצא בשנת 2001, הפך לאלבום המצליח ביותר שלה עד היום עם מכירות של למעלה מ-12 מיליון עותקים, וכלל שלושה להיטים שהגיעו לעשירייה הפותחת במצעדים בארצות הברית; "Get the Party Started", ‏ "Don't Let Me Get Me" ‏ ו-"Just Like a Pill".

אלבומה השלישי, "Try This", זכה להצלחה פחותה מקודמו, אך הוא זיכה אותה במועמדות נוספת לפרס הגראמי. בשנת 2006 הוציאה את אלבומה הרביעי, "I'm Not Dead". מאלבום זה יצאו הלהיטים: "Stupid Girls", "U + Ur Hand" ו-"Who Knew". אלבומה החמישי, "Funhouse", יצא בשנת 2008 וכלל את הסינגל, "So What", שהגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד האמריקאי. ב-2010 יצא אלבום האוסף, "Greatest Hits... So Far!!!". האלבום סיפק את הלהיטים "Fuckin' Perfect" ו-"Raise Your Glass" שגם הגיע למקום הראשון במצעד הפזמונים האמריקאי. אלבומה השישי, "The Truth About Love", היה הראשון מבין אלבומיה שהגיע למקום הראשון בבילבורד 200 ומכר למעלה מ-7 מיליון עותקים ברחבי העולם. האלבום סיפק שלושה להיטים נוספים שנכנסו לעשירייה הפותחת של מצעד הפזמונים האמריקאי, "Blow Me (One Last Kiss)", ‏ "Try" ‏ ו-"Just Give Me a Reason". הסינגל האחרון הגיע למקום הראשון במצעדי הפזמונים ברחבי העולם כולל ארצות הברית ונחשב לאחד הסינגלים הנמכרים ביותר של שנות ה-2010. ב-2014 היא הוציאה אלבום בסגנון פולק בשם "rose ave." בחלק מהרכב מוזיקלי הנקרא "You+Me". ב-2017 היא הוציאה את אלבומה השביעי, "Beautiful Trauma". האלבום הגיע למקום הראשון בבילבורד 200 ומתוכו יצא הסינגל הראשון, "What About Us".

בסוף 2009, מגזין הבילבורד דירג את פינק במקום הראשון ברשימת "זמרי הפופ של העשור"[1] ובמקום 13 ברשימת "זמרי העשור"[2].

מכירות אלבומיה ושיריה של פינק הסתכמו ברחבי העולם בכ-135.3 מיליון עותקים.[3]. שמונה משיריה הגיעו לעשרת המקומות הראשונים במצעד הבילבורד האמריקאי. היא זכתה בשלושה פרסי גראמי, פרס אמי, פרס הבריטס ובשבעה פרסים בטקס פרסי הווידאו קליפים של MTV כולל פרס על שם מייקל ג'קסון על הישגיה בתחום הקליפים המוזיקליים.

תוכן עניינים 1 קורות חיים 1.1 ילדותה, נעוריה ותחילת הקריירה 1.2 2000–1995: תחילת הקריירה ו-Can't Take Me Home 1.3 2001–2002: M!ssundaztood 1.4 2003–2004: Try This 1.5 2006–2007: I'm Not Dead 1.6 2010–2008: Funhouse 1.7 2016–2012: The Truth About Love 1.8 2017–הווה: Beautiful Trauma 2 חיים אישיים 3 דיסקוגרפיה 3.1 אלבומי אולפן 3.2 אלבומים בשיתוף 3.3 אלבומים אחרים - אוספים 3.4 אלבומי DVD 4 הופעות 4.1 סיבובי הופעות 5 קישורים חיצוניים 6 הערות שוליים קורות חיים ילדותה, נעוריה ותחילת הקריירה פינק נולדה באלקינס פארק, פנסילבניה, לג'יימס מור, חייל, וג'ודית קוגל, אחות. אביה היה קתולי ואמה יהודיה, ופעם התייחסה למוצאה האתני כ"אירית-גרמנית-ליטאית-יהודיה". היא גדלה בדוילאסטאון שבפנסילבניה. אביה ניגן בגיטרה ושר שירים עבורה, ומגיל צעיר חלמה להיות כוכבת רוק. פינק לקחה שיעורי פיתוח קול והחלה להופיע במועדונים בגיל 14. היא הושפעה מהאמנים: בט מידלר, ג'ניס ג'ופלין, סטיבן טיילר, מדונה, בילי ג'ואל, אינדיגו גריילס, דון מקליין, טופאק שאקור ונוטוריוס בי. איי. ג'יי.

2000–1995: תחילת הקריירה ו-Can't Take Me Home בשנת 1995, בגיל 16, הצטרפה פינק ללהקת R&B בשם "Choice" שכללה שתי בנות נוספות. הלהקה הוציאה סינגל בשם, "Key to My Heart" אשר הופיע בפסקול הסרט "קאזאם" והבטיח לה חוזה הקלטות להפקת אלבום אשר לא יצא לפועל. ההרכב התפרק בשנת 1998.

באפריל 2000 הוציאה את אלבומה הראשון, "Can't Take Me Home", שזכה להצלחה גדולה. האלבום הגיע למעמד אלבום פלטינה כפול בארצות הברית, עם מכירות של 2 מיליון עותקים, ומכר בסך הכול בעולם 4 מיליון עותקים. שני הסינגלים מהאלבום, "There You Go" ו- "Most Girls", הפכו ללהיטים והגיעו לעשרת הגדולים במצעדי המכירות בארצות הברית.

2001–2002: M!ssundaztood בשנת 2001 לקחה חלק בגרסה החדשה לשיר "Lady Marmalade לצידן של הראפרית ליל קים, זמרת הR&B, מיה, וזמרת הפופ, כריסטינה אגילרה, עבור הפסקול לסרט מולן רוז'. השיר הגיע למקום הראשון במצעדים רבים בעולם, זכה בפרס גראמי בקטגוריית "שיתוף הפעולה הטוב ביותר בפופ" ובפרס בטקס פרסי הווידאו-קליפים של MTV בקטגוריית ה"וידאו קליפ הטוב ביותר".

פינק החלה לעבוד עם לינדה פרי, הסולנית לשעבר של להקת Non Blondes‏ 4. יחד, הם כתבו והפיקו את רוב השירים באלבום "M!ssundaztood", שיצא לאור על ידי חברת אריסטה רקורדס, בנובמבר 2001.

הסינגל הראשון מהאלבום, "Get the Party Started", אשר נכתב והופק על ידי פרי, הגיע לחמשת הגדולים בארצות הברית ובארצות נוספות. כמו כן זכה בשני פרסי MTV. הסינגלים "Don't Let Me Get Me"‏, "Just like a Pill" ו-"Family Portrait" הצליחו במצעדים והושמעו תכופות ברדיו. הצלחת הסינגלים הביאה את האלבום למעמד אלבום זהב ופלטינה ביותר מ-20 מדינות, עם מכירות של 13 מיליון עותקים ברחבי העולם [4] והיה לאלבום השני הכי נמכר בבריטניה באותה שנה. "Missundaztood" ו-"Get the Party Started" היו מועמדים לפרסי גראמי בקטגוריות "אלבום הפופ הטוב ביותר" וביצוע הפופ הטוב ביותר לזמרת", בשנת 2003.

2003–2004: Try This בתחילת שנת 2003 הוציאה פינק את הסינגל "Feel Good Time", ששימש כפסקול הסרט "המלאכיות של צ'רלי: בהילוך גבוה" וגם נתנה הופעת אורח בסרט. השיר נכלל גם באלבומה השלישי, "Try This", אשר יצא לאור בנובמבר 2003. האלבום הגיע לעשרת הגדולים בארצות הברית, קנדה, אנגליה ואוסטרליה, אך המכירות היו נמוכות ממכירות האלבום הקודם עם 3 מיליון עותקים בכל העולם. הסינגל "Trouble", זכה בפרס הגראמי (השני של פינק) בקטגוריית "ההופעה הטובה ביותר של אמנית במוזיקת הרוק", בשנת 2004. הסינגל "Feel Good Time" היה מועמד בקטגוריית "שיתוף הפעולה הטוב ביותר במוזיקת הפופ".

2006–2007: I'm Not Dead אלבומה הרביעי, "I'm Not Dead", יצא לאור באפריל 2006 בהוצאת "LaFace Records". הסינגל הראשון, "Stupid Girls", הפך ללהיט וזיכה אותה בפרס טקס פרסי ה-MTV, ולמועמדות בפרס הגראמי בקטגוריית "ההופעה הטובה ביותר של אמנית במוזיקת הפופ". הסינגלים "Who Knew" ו-"U + Ur Hand" הצליחו באירופה ובארצות הברית. הסינגל הרביעי, "Nobody Knows", יצא לאור רק באירופה ובאוסטרליה. סינגל נוסף, "Dear Mr. President", הוא מכתב עבור נשיא ארצות הברית, ג'ורג' ווקר בוש. האלבום מכר 6.5 מיליון עותקים ברחבי העולם.

2010–2008: Funhouse אלבומה החמישי של פינק יצא באוקטובר 2008. באוגוסט 2008 יצא הסינגל הראשון מהאלבום, "So What". השיר, שעסק בגירושיה מבעלה, הגיע למקום הראשון בארצות הברית בארבעה מצעדי בילבורד שונים, למקום הראשון במצעדים של עשר מדינות נוספות והפך לסינגל המצליח ביותר שלה. הוא זכה בפרס בטקס פרסי MTV בקטגוריית ה"וידאו קליפ הטוב ביותר". סינגלים נוספים שיצאו מהאלבום: "Sober",‏ "Please Don't Leave Me" ‏,"Funhouse",‏ "I Don't Believe You",‏ "Bad Influence" ו-"Ave Mary A". האלבום מכר עד כה 7 מיליון עותקים בעולם.

ב-24 בפברואר 2009 החלה פינק את מסע ההופעות שלה בצרפת.

ב-2010 התארחה בשיר "Won't Back Down" מתוך אלבומו של אמינם, "Recovery". בנובמבר 2010 הוציאה אלבום אוסף בשם "Greatest Hits... So Far!!!" שמתוכו יצאו הסינגלים "Raise Your Glass" שהגיע למקום הראשון בבילבורד. האלבום מכר עד כה 4 מיליון עותקים. [5] ו-"fuckin perfect" אשר הגיע למקום השני [6].

2016–2012: The Truth About Love אלבומה השישי של פינק יצא לאור ב-14 בספטמבר 2012 על ידי חברת התקליטים "RCA Records" ומתוכו הוצאו לאור שישה סינגלים. הסינגל הראשון נקרא "‏(Blow Me (One Last Kiss", ואילו הסינגל השני, שנקרא "Try", הוא בלדה, אחת מתוך מספר לא מועט של בלדות שנמצאות באלבום. פינק ביצעה את ההופעה הראשונה שלה מאז שנת 2010 בטקס פרסי ה-VMA עם הסינגל הראשון של האלבום.

הקליפ לשיר יצא ב-26 ביולי 2012. הקליפ לסינגל השני מהאלבום יצא ב-11 באוקטובר 2012. בדיסק זה מתארחים מספר אמנים, וביניהם לילי אלן בשיר "True Love". הסינגל השלישי מהאלבום "Just Give Me a Reason", בשיתוף עם סולן להקת פאן נייט רוס, השתחרר ב-26 בפברואר 2013, אם כי הקליפ לשיר השתחרר מוקדם יותר ב-5 בפברואר 2013. השיר הפך ללהיט המצליח ביותר של פינק עד היום והגיע למקום הראשון בבילבורד ובעוד יותר מ-19 מדינות שונות. השיר זיכה את השניים בפרס VMA. הסינגל הרביעי מהאלבום הוא "True Love", והוא יצא ב-28 ביוני 2013, והקליפ לשיר יצא ב-30 ביוני 2013. השיר לא זכה לאותה הצלחה לה זכו שלושת הסינגלים הקודמים.

הסינגל החמישי מהאלבום הוא השיר "Walk of Shame", והוא יצא ב-25 בספטמבר 2013. בשל היעדר וידאו קליפ לשיר, השיר ספג כישלונות במצעדים, כאשר לא הצליח להיכנס למצעדי אירופה וארצות הברית. הסיגנל האחרון מהאלבום "Are We All We Are", יצא ב-31 באוקטובר 2013 וזכה לכישלון דומה לזה של הסינגל הקודם בשל היעדר וידאו קליפ. האלבום מכר עד כה 6 מיליון עותקים.

ב-15 באפריל 2016, היא נבחרה לשיר את שיר הנושא לסרט "אליס מבעד למראה"- "Just Like Fire".

2017–הווה: Beautiful Trauma במהלך שנת 2017, יצא אלבומה השביעי של פינק, Beautiful Trauma. תחילה, הוציאה את הסינגל הראשון ממנו, "What About Us". הסינגל זכה להצלחה נאה במצעדים סביב רחבי העולם, וכבש את צמרת המצעד האוסטרלי. לאחר מכן הוציאה תמונה בערוצה של שיר אשר נושא את שם האלבום, "Beautiful Trauma".

חיים אישיים פינק פגשה את קארי הארט, איש מרוצי האופנועים, ב-2001. היא הציעה לו נישואים ב-2005.[7] והזוג נישא כחצי שנה לאחר מכן בקוסטה ריקה. לאחר כשנתיים, בפברואר 2008, הזוג נפרד. לאחר הפרידה, הארט הופיע בוידאו קליפ לשיר "So What", העוסק בגירושי הזוג. בפברואר 2010 נישאו בחזרה וביולי 2011 נולדה בתם הבכורה. בשנת 2016 נולד בנם ג'יימסון מון.

פינק היא ביסקסואלית והצהירה על עצמה ככזו בראיון ל-The News Of The World בשנת 2009.[8]

פינק פעילה במספר פעילויות צדקה וארגונים כמו PETA. כחלק מפעילותיה היא שלחה מכתב לנסיך ויליאם בו היא מותחת ביקורת על כך שהוא צד שועלים, ומכתב נוסף למלכה אליזבת השנייה, במחאה על שימוש בפרווה אמיתית של דובים על ידי שומריה. פינק מגדירה את עצמה כצמחונית.

דיסקוגרפיה Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דיסקוגרפיה של פינק אלבומי אולפן 2000: Can't Take Me Home 2001: M!ssundaztood 2004: Try This 2005: I'm Not Dead 2008: Funhouse 2012: The Truth About Love 2017: Beautiful Trauma 2019: Hurts 2B Human אלבומים בשיתוף 2014: .rose ave (בשיתוף דאלאס גרין) אלבומים אחרים - אוספים 2007: Pink Box 2010: Greatest Hits... So Far!!!‎ 2011: The Album Collection 2015: !The Albums... So Far אלבומי DVD 2006: Pink: Live in Europe 2007: Live from Wembley Arena, London, England 2009: Funhouse Tour: Live in Australia 2011: Greatest Hits... So Far!!!‎ 2013: The Truth About Love Tour: Live from Melbourne הופעות סיבובי הופעות Party Tour :2002 Try This Tour :2004 I'm Not Dead Tour :2006-07 Funhouse Tour :2009 Funhouse Summer Carnival Tour :2010 The Truth About Love Tour :2013-14 Beautiful Trauma World Tour :2018-19 קישורים חיצוניים מיזמי קרן ויקימדיה ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פינק Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי

של פינק F icon.svg פינק , ברשת החברתית פייסבוק Twitter logo initial.svg פינק , ברשת החברתית טוויטר Instagram logo 2016.svg פינק , ברשת החברתית אינסטגרם Myspacelogo2013 icon.svg פינק , ברשת החברתית myspace YouTube play buttom icon (2013-2017).svg פינק , סרטונים בערוץ היוטיוב Spotify logo without text.svg פינק , באתר Spotify Antu soundcloud.svg פינק , באתר SoundCloud (באנגלית) Last.fm icon.png פינק , באתר Last.fm (באנגלית) Allmusic Favicon.png פינק , באתר AllMusic (באנגלית) MusicBrainz Logo 2016.svg פינק , באתר MusicBrainz (באנגלית) פינק , באתר Discogs (באנגלית) Songkick logotype.svg פינק , באתר Songkick (באנגלית) IMDB Logo 2016.svg פינק , במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית) פינק

באתר TV.com פינק

באתר יוטיוב האלבומים והקליפים של פינק

ברדיו מוסיכיף 69FM. https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7

------------------------------

Alecia Beth Moore Hart better known by her stage name Pink (stylized as P!nk), is an American singer-songwriter, actress and model - one of the most successful artists of her generation.

• See Pink.Wikipedia
• 30 Things You Probably Didn't Know About P!NK
• Reference: MyHeritage Genealogy - SmartCopy: Mar 28 2018, 6:38:01 UTC