Prof. Moshe Avraham Lissak

ויקיפדיה: משה לִיסָק (נולד ב-1928) הוא פרופסור אמריטוס לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית וחתן פרס ישראל לשנת תשנ"ב

גרשון, אביו של משה ליסק, עלה לארץ ישראל במסגרת עליה השלישית על גבי האוניה רוסלן. הוא עלה במסגרת קבוצת החלוצים שארגן יוסף טרומפלדור באודסה. מאוחר יותר היה חבר בגדוד העבודה ולאחר מכן הצטרף לסולל בונה, שם עבד רוב חייו עד יציאתו לפנסיה. חווה, אימו של משה ליסק, עלתה ב-1924 כחלק מהעלייה הרביעית. בשנת היוולדו היה משבר כלכלי חמור בארץ והוריו היגרו לצרפת

מששבו לישראל התגוררו בשכונת נווה צדק. משה ליסק החל ללמוד בבית הספר ע"ש אחד העם בתל אביב ומורהו הנערץ שהשפיע עליו היה הסופר יהודה בורלא. למד בתיכון חדש ובגיל 16 הצטרף להגנה. מ-1946 עד 1949 היה בפלמ"ח. הוא לחם במלחמת העצמאות בקרבות בלטרון, נבי יושע, מעיין ברוך ורמלה-לוד. היה שנתיים בקיבוץ

בשנת הלימודים של 1952-1951 החל ללמוד היסטוריה כללית וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית. החל משנת הלימודים השנייה עשה עבודת שדה בת שנתיים במושבים של עולים מתימן, במסגרת סמינר של שמואל נח אייזנשטדט שנסובה על קליטת העלייה במושבי עולים

במהלך עשרות שנים בהן לימד במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, ליסק העמיד דור של תלמידים, ביניהם פרופ' ברוך קימרלינג, פרופ' דניאל ממן ועוד

מחקרו

משה ליסק סיים דוקטורט ב-1963. נושא הדיסרטציה שלו היה: "מגמות בבחירת מקצוע בקרב נוער עירוני בישראל". עשה פוסט-דוקטורט באוניברסיטת שיקגו בנושא תפקיד אנשי הצבא והצבא בתהליכי המודרניזציה של העולם השלישי, עם התמקדות בדרום מזרח אסיה ואפריקה ומאוחר יותר פרסם ספר בנושא שנסוב על שתי מדינות: בורמה ותאילנד

החל מ-1964 מלמד בחוג לסוציולוגיה שבאוניברסיטה העברית. כתב מספר מחקרים ביחד עם פרופסור דן הורוביץ שהיה ידידו מנוער

מחקריו עסקו בניתוח היישוב של טרום המדינה ובמדינת ישראל לכל אורך שנות קיומה. הוא חקר את החברה הישראלית כחברה מודרנית. ליסק עשה בחילון ובהתנערות מהמסורת, עם חיזוק מבנה האידאולוגיה המפלגתית שבא במקומה. בעליה מארצות האסלאם עסקו שני ספריו: "מצוקות באוטופיה: ישראל חברה בעומס יתר", "מישוב למדינה: יהודי ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי כקהילה פוליטית". י

מודעת אבל באתר אבלים