Professor David Yellin/Yelin

ויקיפדיה עברית

אנציקלופדית תדהר לחלוצי הישוב

Hakham Moshe Haim Family Tree "Beit al-Hakham" - see documents
Professor David YELIN
- son of Serah #5.19 and Yoshua YELIN

דוד ילין (י"א באדר ב' 1864 – כ"ב בכסלו תש"ב - 12 בדצמבר 1941) היה מורה, חוקר העברית ואיש ציבור, מראשי היישוב, ממייסדי הסתדרות המורים וועד הלשון העברית, וממקימי שכונת זיכרון משה בירושלים.

תולדות חייו

ילין נולד בשנת 1864 בירושלים למשפחה ירושלמית ידועה ונקרא על שם סבו, דוד ילין (הראשון), שעלה מפולין עם משפחתו בשנת 1834. אביו היה יהושע ילין, ממייסדי שכונת נחלת שבעה ואמו הייתה בת למשפחת עולים מעיראק. התחנך בחדר ובהמשך למד בישיבת עץ חיים. בשנת 1882 היה ילין התלמיד האשכנזי הראשון בבית הספר כל ישראל חברים.

בהיותו בן 14 בלבד, כתב ילין עיתון משלו תחת השם הר ציון, שנכתב בעותק אחד בלבד פעמיים בחודש במשך למעלה משנה (סה"כ 43 גיליונות). היה זה מעין ניסיון של ילין בעולם ההוצאה לאור. כמו כן כתב בשנת 1878 בעיתון הלבנון, ולאחר מכן בעיתונים נוספים: המגיד, המליץ ועוד.

בשנת 1890 יסד, יחד עם אליעזר בן יהודה, את ועד הלשון העברית (שלימים הפך לאקדמיה ללשון העברית). בן יהודה נבחר כנשיא הוועד, והחברים בו היו ילין, הרב חיים הירשנזון, זאב יעבץ, אברהם משה לונץ, הרב יעקב מאיר (לימים הראשון לציון) ויחיאל מיכל פינס. הוועד פעל במשך כשנה והתפרק, ונוסד מחדש בשנת 1904 על ידי המורים העבריים, שעמדו בפני קשיים גדולים בשימוש בשפה העברית לצורך הוראה. ילין עמד בראשו כנשיא שני עד מותו.

בשנת 1913, במהלך מלחמת השפות שהסעירה את היישוב, פרש ילין מבית המדרש למורים שהיה שייך לחברת "עזרה" שתכננה להקים את הטכניון על בסיס לימודים בגרמנית ולא בעברית וייסד את "בית המדרש למורים העברי", שהפך להיות הסמינר למורים שבשכונת בית הכרם והיום נקרא המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין.

בשנת 1917, עקב מלחמת העולם הראשונה הוגלו הוא ומשפחתו לדמשק על ידי ג'מאל פחה. המשפחה שהתה בעיר כשנה, במהלכה נפטר הבן שמריהו מטיפוס הבהרות.

בשנים 1920 - 1928 כיהן כנשיא אספת הנבחרים וכראש הוועד הלאומי. בשנת 1925, עם פתיחת האוניברסיטה העברית בירושלים הוזמן ללמד דקדוק עברי וכן שירה עברית בימי הביניים. בשנת 1936 נתמנה לפרופסור לספרות באוניברסיטה. ילין כתב ספרים בחקר הלשון, היסטוריה וספרות ימי הביניים.

דוד ילין הלך לעולמו בשנת 1941 ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים. על שמו נקראים מספר מוסדות חינוך ובראשם המכללה לחינוך שהקים.

קשרי המשפחה

אשתו איטה הייתה בתו של יחיאל מיכל פינס.

   * בנו אליעזר ילין, היה מהנדס, אדריכל ואיש ציבור, ובעלה של המוזיקאית תלמה ילין. אליעזר ותלמה היו ממקימי שכונת רחביה, וביתם עוד עומד ברחוב רמב"ן 14.

* בנו החמישי, אבינעם היה מחנך ומזרחן שנרצח במרד הערבי הגדול.
* אביעזר ילין, היה מזכ"ל הסתדרות המורים וממייסדי אגודת הספורט מכבי.
* בת הזקונים (נולדה ב ב-1908), שרה אהובה, נישאה ליהודה ליאו פיקרד, מבכירי הגאולוגים בישראל ומראשוני האוניברסיטה העברית
אחותו של דוד ילין, שרה, הייתה אשתו של חבר בית המשפט המחוזי בחברון בראשית המאה ה-20, יוסף מני, נכדו של אליהו מני מראשי יהדות עיראק.

תרומתו לשפה העברית

ילין היה אישיות מרכזית בהחיאת השפה העברית, והיה פעיל מאוד בחידוש מלים. בניגוד לבן יהודה, שפנה פעמים רבות לשפה הערבית דווקא כדי להעשיר את השפה העברית - דגל ילין בחידוש עצמאי, או כזה המסתמך על המקורות העבריים העתיקים. פעמים רבות היה מחפש מלה מן המקורות ומחדש את משמעותה, גם אם משמעותה החדשה לא התאימה לזו המקורית. בפרט, עסק ילין במילים יחידאיות בתנ"ך שאין בטוחים בפירושן, דוגמת המילה מנזר שמופעה היחיד בספר נחום, ככל הנראה במשמעות של מלך או של פקיד גבוה בממשל, שחודשה למשמעות של בית נזירים. דוגמות למלים נוספות שחידש ילין: צלם וצילום (במקום חידושיו של אליעזר בן יהודה למלים; צייר אור וציור אור בהתאמה), מצפן, תעמולה, בדיחה, מדשאה, קטר, עקיף, תאריך, חקלאי, בדיחה, שחקן, נדיר ועוד.

מספריו

לפי המצאי בבית הספרים הלאומי, פרסם דוד ילין למעלה ממאה פרסומים. כאן יובאו רק כמה מהם, לשם מתן מושג על יצירתו.

   * בן יהודה ותחית הלשון העברית, ירושלים, 1924.

* דקדוק הלשון העברית, הכתב והניקוד, הוצאת ראובן מס, ירושלים, תשל"ג 1973.
* כתבי דוד ילין, בשבעה כרכים, ירושלים, תשמ"ג 1983.
o א. ירושלים של תמול
o ב. מדן ועד באר שבע
o ג. חקרי מקרא
o ד. חקרי השירה העברית בספרד
o ה. מחקרי לשון ודקדוק
o ו. פרקי חינוך והוראה
o ז. איגרות ונאומים
* מבחר שירי שמואל בן-יוסף הלוי הנגיד, מסודרים ומבוארים, מאת דוד ילין, אמנות, תל אביב, 1931 תרצ"א.
* המלך עומר אל נעמן ובניו, מספורי אלף לילה ולילה, תרגום מערבית על ידי דוד ילין, דביר תל אביב, תר"ץ 1930.
* המשקלים בשירת שמואל הנגיד, שוקן, ירושלים, תרצ"ט 1939.
* תורת השירה הספרדית , מאת דוד ילין, מבוא וביבליוגראפיה מאת דן פגיס, מגנס, ירושלים, תשל"ח 1978.
לקריאה נוספת
* חיי דוד ילין, מאת אברהם חיים אלחנני, נדפס בשבט ועם, ב', תשל"ג 1973.
* עם דוד ילין, מאת ארי אבן-זהב, נדפס בפרקי בית המדרש, תש"ל 1970.
* דוד ילין החוקר, מאת אברהם ש. הלקין, נדפס בפרקי בית המדרש, תשל"ב 1972.
* דוד ילין באגרותיו, מאת יהודה סלוצקי, נדפס במשא, מוסף דבר, פברואר 1977.
* שלמה הרמתי, ‏המורים החלוצים, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2000 פרק ד'