R' Chaim Yaakov Levene, A.B.D. Pardes Channah

Wikipedia: חיים יעקב לוין.

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=2714&st=&pgnum=88

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12402&pgnum=31

---

הרב ר' חיים יעקב לעווין שליט׳׳א, דזשוירזי סיטי

נולד בעיה"ק ירושלים בשנת תרע"ב. אביו הרב הגה"צ המפורסם אריה לוין שליט"א הנו ממנהלי ישיבת עץ חיים ומגדולי ויקירי ירושלים (ושמו הטוב ומעשיו הכבירים ומס"נ עבור חולים אסורים ונדכאים נודעים בכל העולם היהודי), מגזע צדיקים ואנשי מעשה. אמו צפורה חנה היא בת הגאון המובהק ר' דוד שפירא מקאוונא (בה"ג ר' חיים יעקב שפירא זצ"ל שהי' אב"ד בידושלים ונכד הגאון הגדול בדורו ר׳ ליב שפירא זצ"ל מקאוונא)

נתחנך בישיבת עץ חיים בירושלים אצל הגאון ר' איסר זלמן מלצר שליט"א ואח"כ נסע לישיבת קאפעניץ דליטא ולמד אצל הגאון ר׳ ברוך בער לייבוביץ ז"ל.

עודנו נער נתפרסם בכשרונותיו העצומים ובשרו לו גדולות וכל גדולי דורנו השתעשעו אתו בחד"ת וקרבוהו מאד. בשנת תרצ"ג שב לארה"ק והוציא את ספרו הראשון חיל המקדש על הרמב"ם עניני קדשיםספרו זה עשה רושם רב ונתקבל בהערצה בכל חוגי הישיבות ועולם התורה. בה בשנה נסמך

להוראה מרב הראשי לא״י הגאון ר׳ אברהם יצחק הכהן קוק ז"ל ויל"ח הגאונים ר׳ צבי פסחה פראנק ור' איסר זלמן מלצר וכן הגאון ר׳ יצחק אייזיק הלוי הרצוג שליט"א כבדוהו בסמיכת חכמים. בשנת תרצ"ה התתתן עם אשתו הרבנית שולמית בת הרב הגאון ר׳ יודא ליב לוין שליט"א מחשובי

וגדולי הרבנים בלונדון. בשנת תרצ"ה הגיע לארה"ב ויסד ישיבת "דבי חיים עוזר" בסיאטלל וואשינגטאן ושמש שם כרב וראש ישיבה בכבוד ופאר. בכוחותיו הגדולים הצליח לאחד את כל החוגים והשפיע מרוחו עליהם. שם חבר ספרו השני "חיל המלך" על הרמב"ם הלכות ערכין, ספר שזכה לפרס הרב קוק מעירית תל אביב. בשנת תש"ט נתקבל לרבה של הקהלה הגדולה והמעטירה אגודת שלום בדזש. סיטי. חריף ובקי עצום וחידושיו מצטיינים בסברות עמוקות וישרות ומלבד ספריו הנ"ל כתב הרבה חד"ת כמקצועות שונות ועל הרבה חלקי הרמב"ם. נואם נלהב ומושך לבבות והשפעתו גדולה תודות לחכמתו ומדותיו ההולמים למנהיג ישראל. חבר ועד הפועל של

אגוה"ר, וחבר הועד של עזרת תורה, פעיל במוסדות הצדקה וחסד בארה"ק, וגבאי כבוד בהרבה מוסדות.

ויקיפדיה:

הרב חיים יעקב לוין (כ"ה באב תרע"א (19 באוגוסט 1911) - כ"ב באב תשנ"ג (9 באוגוסט 1993)) היה רב, וכיהן שנים רבות כרבה של פרדס חנה עד פטירתו, וכן כיהן כרב בסיאטל וג'רזי סיטי, ארצות הברית. הרב לוין היה בנו בכורו של הרב אריה לוין, וכמו אביו היה תלמיד של הרב קוק. חתן פרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת תש"ד-תש"ה.

נולד בירושלים לרב אריה לוין, ולציפורה-חנה. למד במוסדות "עץ חיים" בירושלים שבראשות הרב איסר זלמן מלצר, בתלמוד תורה, ישיבה קטנה ובבחרותו למד בישיבת עץ חיים, שם למד בחברותא עם הרב שלמה זלמן אוירבך והיה מיודד עמו. בתרצ"א נסע ללמוד בישיבת קמניץ אצל הרב ברוך דב ליבוביץ בהמלצת הרב מלצר ובעידוד הרב קוק. ראש הישיבה שלח אותו לבריסק ללמוד גם אצל הרב יצחק זאב סולובייצ'יק.

בתרצ"ג לאחר שחזר לארץ מישיבת קמניץ והוציא את ספרו הראשון "חיל המקדש", נסמך לרבנות על ידי רבותיו, הרב קוק והרב מלצר, וכן על ידי הרב צבי פסח פרנק והרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. נשא לאישה בתרצ"ה את שלומית, בת הרב יהודה לייב לוין שהיה גאון ידוע ומחשובי רבני לונדון, ובתרצ"ח עבר לארצות הברית וכיהן ברבנות בסיאטל במדינת וושינגטון, שבה הייתה קהילה של בני תורה שנמלטו מאירופה והגיעו לארצות הברית דרך יפן וסין. הרב אהרן קוטלר התאכסן בביתו תקופה ארוכה עם הגעתו לארצות הברית, וביקש מהרב חיים יעקב לפתוח עימו ישיבה. הרב לוין סירב במשך זמן מליטול על עצמו משרה כזו, אך סייע רבות לרב קוטלר להקים ישיבה. בסופו של דבר ייסד הרב לוין את "ישיבת רבי חיים עוזר" על שם הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי.

בתש"ט מונה לכהונת רבה של קהילת "אגודת שלום" בג'רזי סיטי בניו ג'רזי. הוצע לו לכהן ברבנות של ערים גדולות בארץ, כולל ירושלים, אך בצניעותו סירב למשרות כאלו. הוא הסכים להצעת הרבנות של פרדס חנה-כרכור לאחר פרישת הרב האשכנזי הקודם הרב יהושע זליג דיסקין. הוא כיהן במשרה זו 24 שנים מתשכ"ט (1969) עד פטירתו.

חיבוריו:

חיל המקדש - על מסכתות מסדר קדשים שבהתלמוד הבבלי, ירושלים תרצ"ז. הכרך כולל ביאורים במסכתות זבחים, מנחות, חולין, בכורות, ערכין ותמורה.

חיל המלך על משנה תורה של הרמב"ם. החלק הראשון (סיאטל תש"ד עוסק בהלכות ערכין וחרמים, והחלק השני (ג'רזי סיטי, תשי"ג) בהלכות שבועות, שניהם מספר ה"הפלאה". הכרכים יצאו

בציווי אביו, לעילוי נשמת אימו. החיבור ומרחיב בכל והלכה. על החלק הראשון זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת תש"ד-תש"ה.

פירוש על הספר ראש מילין של הרב קוק - נמצא בכתב יד

רבי חיים יעקב לוין, רב בקהילות באמריקה, ובסוף בארץ ישראל, כיהן כרב העיר פרדס חנה – כרכור. נפטר כ"ב אב תשנ"ג