R' Meir Shlomo Yehuda (Biala dynasty) Rabinowitz, of Miedzyrec

wikipedia

---

http://horabis.blogspot.com/2007/10/blog-post_1901.html

---

GEDCOM Source

Ancestry Family Trees Online publication - Provo, UT, USA: Ancestry.com. Original data: Family Tree files submitted by Ancestry members. This information comes from 1 or more individual Ancestry Family Tree files. This source citation points you to a current version of those files. Note: The owners of these tree files may have removed or changed information since this source citation was created.

GEDCOM Source

Ancestry Family Tree http://trees.ancestry.com/pt/AMTCitationRedir.aspx?tid=5429385&pid=...

רבי מאיר שלמה יהודה, אדמו"ר ממזריטש. לאחר מלחמת העולם הראשונה העביר את חצרו לוורשה. חלק מחסידיו עלו ארצה לפני השואה ואף פתחו בית מדרש בתל אביב. הם היוו את הגרעין לחסידות ביאלא בת ימינו. הרבי ממעזריטש נפטר בי"ז באדר תש"ב והלוויתו הייתה ההלוויה האחרונה בגטו ורשה. דברי תורתו נדפסו בספר "זיכרון משל"י".

רבינוביץ, מאיר שלמה יהודה, בן האדמו"ר יצחק יעקב מביאלה פודלאסקה, באזור לובלין. נולד בתרכ"ה,1865. תחילה ישב במזריטש ומשם עבר לוורשה. נפטר בגטו ורשה באדר תש"ב,1942. לדברי אלפסי פורסמה צוואתו. מקורות: אלפסי, עמ 142 ; החסידות מדור לדור, א, עמ 296-295; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ עח;

רבי מאיר שלמה יהודה ממעזריטש. בן: רבי יעקב יצחק מביאלע. נפטר: י”ז אדר תש”ב.

רבי מאיר שלמה יהודה רבינוביץ (ה'תרכ"ח, 1868 - י"ז באדר ה'תש"ב, 6 במרץ 1942) היה אדמו"ר של חצר חסידית בעיר מעזריטש שבפולין, שהייתה ענף מחסידות ביאלא, דור חמישי, בן אחר בן ליהודי הקדוש מפשיסחה. נולד באוסטרובא שבפולין לרבי יצחק יעקב רבינוביץ האדמו"ר הראשון של חסידות ביאלא, ולרבנית רחל לביאה בתו של רבי יהושע מאוסטרובא, לאחר פטירת זקנו בכ"ח בניסן ה'תרל"ג עבר עם בני משפחתו לעיר ביאלא פודולסק שם הקים אביו את חצר ביאלא. נשא לאשה את בתו של רבי אייזיק ברב"ש מצאצאי רבי לוי יצחק מברדיטשוב והתגורר בברדיטשוב מספר שנים. לאחר פטירת אביו בכ"ג באדר ב' ה'תרס"ה, קבלו עליו בעלי המוח מחסידי ביאלא את מרותו, הוא הנהיג את חסידיו בעיר ביאלא, אך בעקבות שריפה שכילתה את החצר, העתיק את מגוריו לעיר מעזריטש הסמוכה, בה הנהיג את חצרו עד לאחר מלחמת העולם הראשונה, לאחריה עבר להתגורר בורשה. הרב רבינוביץ היה ידוע בחכמתו ובלמדנותו, באצילותו ובמאור הפנים שהקרין לכל אדם, בזכות תכונות אלו, הצליח להעמיד את חצרו במעזריטש שהייתה מעוז של מתנגדים ושכמה אדמו"רים ניסו את מזלם בעיר ולא הצליחו. היה מסור מאוד לחסידיו, והיה זוכר את פרטי המאורעות שהיו עוברים עליהם, אף שנשכחו מהם. מרבית דברי תורתו אבדו בימי השואה, מקצת תורותיו ומכתביו יצאו לאור בשנת תשמ"ט על ידי מכון מגמ"ה תחת השם "זכרון משל"י". סוף ימיו נאלץ כמו כל יהודי ורשה להסתגר בגטו, שם למד תורה עם נערים יהודים, עד ליום פטירתו י"ז אדר תש"ב, בהלוויתו שהייתה ההלויה הרבנית האחרונה בגטו השתתפו רבים מתושבי הגטו, ומצבה הוקמה על קברו על אף התנאים הקשים.

(ויקיפדיה)