Rabbi Nathan Nahum HaKohen Rabinowicz, Admor of Kromolow & Zawiercie

Natan Rabinowicz was born in Radomsko in 1875 to Avraham. He was a rabbi and married. Prior to WWII he lived in Zawiercie, Poland. During the war he was in Zawiercie, Poland. Natan perished in 1942 in Majdanek, Camp.

כבוד קדושתו אדמו"ר הקדוש ר׳ נתן נחום הכהן רבינוביץ' מקרימולב, בכ״ק אדמו"ר בעל "חסד לאברהם" זי"ע

נשלח לטרינלנקו מוורשא ער"ח אייר תש"ג ושם עלה על המוקד על קידוש השם

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22507&st=&pgnum=176

האדמו"ר רבי נתן נחום רבינוביץ התחיל לכהן באדמו"רות בקרימילוב, ממנה עבר לזאווירטשה, ונודע כ"הרבי מקרימילוב".

רבי נתן נחום הכהן רבינוביץ נולד לרבי אברהם ישכר בער הכהן רבינוביץ מראדומסק בעל חסד לאברהם. בחיי אביו נתמנה לכהן כרב בעיירה קרימילוב. עם פטירת אביו בי"ג באלול ה'תרנ"ב מינו רוב חסידי ראדומסק את רבי יחזקאל רבינוביץ בעל כנסת יחזקאל לשבת על כסא האדמורו"ת בראדומסק. אולם חלק נכבד מחסידי ראדומסק פנו אל הבן הצעיר, רבי נתן נחום הכהן, והכתירו אותו לאדמו"ר. מיני אז נודע שמו כ"הרבי מקרימילוב".

האדמו"ר היה תלמיד מובהק של אביו. הוא נסע גם אל האדמו"ר יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובה, ואל האדמו"ר דוד משה פרידמן מטשורטקוב. אף לאחר הכתרתו המשיך לנסוע אל רבותיו.

עם הימים, עבר האדמו"ר לעיר זאווירטשה הסמוכה לקרימילוב. הסיבה לכך היתה כרוכה בדרישת חסידיו שרצו להגיע להסתופף בצילו, והדרך לעיירה הקטנה קרימילוב לא היתה קלה. לעומת זאת, הדרך לזאווירטשה היתה נוחה ונגישה יותר, עם תחנת רכבת משלה

האדמו"ר יסד שטיבלך בעשרות ערים ועיירות ברחבי פולין. אף במדינת גליציה נוסדו שטיבלך בודדים. ביוזמת האדמו"ר נפתחה רשת ישיבות "חסד לאברהם" לחסידי קרימילוב, על שם ספרו של אביו.

האדמו"ר נודע בימיו כ"זקן האדמורי"ם" עקב היותו מכהן כאדמו"ר שנים רבות, קרוב ליובל שנים, מאז פטירת אביו בשנת ה'תרנ"ב. דבר זה נדיר היה מאוד בתקופות אלו.

בשנות השואה שהה האדמו"ר בגטו וורשה. כדי להצילו, העסיק אותו אברהם שולץ בחנות המנעלים שלו, יחד עם עוד כמה אדמו"רים ורבנים ידועים. אולם ביום כ"ט בניסן ה'תש"ג נלקח האדמו"ר למחנה ההשמדה טרבלינקה, שם נרצח על ידי הגרמנים.

(ויקיפדיה)

רבי נתן נחום הכהן רבינוביץ היה אדמו"ר חסידי, בנו ותלמידו של האדמו"ר אברהם יששכר בער רבינוביץ מראדומסק. שם חסידותו הייתה קרימילוב. מרכז החסידות היה בעיר קרימילוב שבפולין ולאחר מכן בזאווירטשה. רבי נתן נחום הכהן רבינוביץ נולד לרבי אברהם ישכר בער הכהן רבינוביץ מראדומסק בעל חסד לאברהם. בחיי אביו נתמנה לכהן כרב בעיירה קרימילוב. עם פטירת אביו בי"ג באלול ה'תרנ"ב מינו רוב חסידי ראדומסק את רבי יחזקאל רבינוביץ בעל כנסת יחזקאל לשבת על כיסא האדמורו"ת בראדומסק. אולם חלק נכבד מחסידי ראדומסק פנו אל הבן הצעיר, רבי נתן נחום הכהן, והכתירו אותו לאדמו"ר. מיני אז נודע שמו כ"הרבי מקרימילוב". האדמו"ר היה תלמיד מובהק של אביו. הוא נסע גם אל האדמו"ר יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובה, ואל האדמו"ר דוד משה פרידמן מטשורטקוב. אף לאחר הכתרתו המשיך לנסוע אל רבותיו. עם הימים, עבר האדמו"ר לעיר זאווירטשה הסמוכה לקרימילוב. הסיבה לכך הייתה כרוכה בדרישת חסידיו שרצו להגיע להסתופף בצילו, והדרך לעיירה הקטנה קרימילוב לא הייתה קלה. לעומת זאת, הדרך לזאווירטשה הייתה נוחה ונגישה יותר, עם תחנת רכבת משלה. אדמו"ר יסד שטיבלך בעשרות ערים ועיירות ברחבי פולין. אף במדינת גליציה נוסדו שטיבלך בודדים. ביוזמת האדמו"ר נפתחה רשת ישיבות "חסד לאברהם" לחסידי קרימילוב, על שם ספרו של אביו. האדמו"ר נודע בימיו כ"זקן האדמורי"ם" עקב היותו מכהן כאדמו"ר שנים רבות, קרוב ליובל שנים, מאז פטירת אביו בשנת ה'תרנ"ב. דבר זה נדיר היה מאוד בתקופות אלו. בשנות השואה שהה האדמו"ר בגטו וורשה. כדי להצילו, העסיק אותו אברהם שולץ בחנות המנעלים שלו, יחד עם עוד כמה אדמו"רים ורבנים ידועים. אולם ביום כ"ט בניסן ה'תש"ג נלקח האדמו"ר למחנה ההשמדה טרבלינקה, שם נרצח על ידי הגרמנים. עם רציחת האדמו"ר בשנות השואה נסתם הגולל על חסידות זו. בנו רבי שלמה אלימלך רבינוביץ, שכיהן כרבה של זאווירטשה, בעת שכיהן שם אביו באדמורו"ת. הוא היה חתן דודו רבי יחזקאל רבינוביץ מראדומסק בעל הכנסת יחזקאל. בנו רבי אברהם ישכר מאיר רבינוביץ, חתנו של רבי שמואל צבי דנציגר מאלכסנדר. בנו רבי יעקב יוסף רבינוביץ, חתנו של רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר מאלכסנדר. בנו רבי דוד משה רבינוביץ, חתנו של בן דודו רבי שלמה חנוך רבינוביץ מראדומסק, וראש רשת הישיבות כתר תורה של חסידות ראדומסק. בתו אסתר פרומט, אשת רבי ישעיהו אנגלרד, רבה של סוסנוביץ. בתו חיה שרה, אשת רבי ישעיהו שפירא, האדמו"ר החלוץ. בתו פריידל, אשת רבי חנוך העניך בורנשטיין, האדמו"ר הרביעי בחסידות סוכטשוב. חתנו רבי יעקב הלוי הלשטוק, ראב"ד בעיר אוסטרובצה, בנו של רבי יחזקאל הלוי הלשטוק, האדמו"ר מאוסטרובצה. חתנו רבי דוב בער קאליש, האדמו"ר מלויביטש, מגזע חסידות וורקא.