R' Yehoshua Heschel Charif, of Krakow, Meginei Shlomo

Rabbi Yehoshua Heschel Charif (born in Vilna around 1580 and died in 5408-1648 in Krakow) was one of the students of the Maharam of Lublin and of Rabbi Yehoshua Falk. He served in Grodno from Elul 5394 (1634) until 5396 (1636), and later on in Premisla, Lvov, and Krakow, where he lead the great Yeshiva with Rabbi Yom Tov Lipman Heller, the author of "Tosafot Yom Tov".

He had many students, and was known for his book "Meginei Shlomo" which included novellae on many tractates of the Talmud. Aside from this, he is known for his book of responsa "Pnei Yehoshua". Teivils, grandfather, Rabbi Yehoshua Heschel Charif (born in Vilna around 1580 and died in 5408-1648 in Krakow) was one of the students of the Maharam of Lublin and of Rabbi Yehoshua Falk. He had many students, and was known for his book "Meginei Shlomo" which included novellae on many tractates of the Talmud. Aside from this, he is known for his book of responsa "Pnei Yehoshua".

Sources

http://www.mytzadik.com/tadik.asp?kever_id=444&safaid=6

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21362&st=&pgnum=111

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36762&pgnum=3

--------------------

• True of Teivil, Yehoshua Heshel Charif's granddaughter
• Yehoshua Heshel in the Horowitz Family Tree

--------------------

http://www.pedhatzur.net/biography11.htm

Rabbi Yehushua Heshel Harif

He was the chief rabbi of Krakow.

מתוך:

ר' יהושע חריף

יום: כז מנחם אב

אזור: פולין

אביו: ר' יוסף.

בניו: ר' משה, ר' צבי הירש.

נכדיו: ר' אליקים גץ.

מוריו: ר' יהושע העשיל (בעל הסמ"ע), ר' שמואל, ר' מאיר (מהר"ם מלובלין).

מתלמידיו: בעל "עטרת זקנים", הש"ך, ר' צבי הירש מלובלין

נולד בוילנא למשפחה מיוחסת, שקד על לימוד התורה ונמנה בין גדולי דורו.

כיהן כאב"ד ור"מ בערים טיקטין הורודנא, לבוב, פשעמישל. השיא את בתו לר' אברהם הלוי.

לאחר שחיבר את ספרו "מגיני שלמה" על מנת ליישב את קושיותיהם החריפות של בעלי התוספות על רש"י, זכה לגילוי ר' שלמה יצחקי (רש"י) אשר שיבח אותו והודה לו על פועלו בכתיבת הספר בו הגן עליו מקושיותיהם של בעלי התוספות. לעת זקנותו מילא את מקומו של המקובל ר' נתן שפירא בקראקא.

כחצי שעה לפני הסתלקותו ביום שבת קודש שנת ה'ת"ח עת שהו בחדרו גדולי ישראל מקהילת קראקא פנה אליהם לפנות מקום עבור ר' שלמה יצחקי (רש"י) אשר הגיע ללוותו.

הובא לקבורה ביום ראשון כ"ח מנחם אב.

מספריו:

• מגיני שלמה

• שו"ת פני יהושע: על ארבעת חלקי שולחן ערוך

שלמה באבער, '''אנשי שם''', עמודים 82-85

כלילת יופי, חלק ב', עמודים א-ל"ח
הג"ר יושע אב"ד קראקה, בעל מגיני שלמה

(46) רבי יהושע השיל חריף

רב ופוסק. נולד בווילנא בשנת שנ"ג (1593) לערך. היה תלמידם המובהק של המהר"ם מלובלין ושל ר' יהושע פאלק, מחבר "ספר מאירת עינים (סמ"ע)". בנעוריו למד תורה בפרמיסלה (פשמישל) מפי רב העיר, ר' שמואל בן הגאון ר' משולם פייבוש (אבד"ק קראקא ורבו של הב"ח). ר' יהושע שימש ברבנות בקהילות רבות. בשנת שצ"ד (1634) נתמנה לרבנות בהורודנא, משם נקרא בשנת שצי'ז (1637) להיות אב"ד בטיקטין. בשנת שצ"ח (1638) נתקבל כרב בפרמיסלה. בשנה שלאחריה, שצ"ט (1639), נתקבל להיות אב"ד בלבוב מחוץ לעיר, בעת שר' מאיר ז"ק היה אב"ד בתוך העיר. בפנקס הקהל נמצאת חתימתו מאותה שנה. בשנת ת' (1640), לאחר שר' יואל סירקיס (הב"ח), שעמד שש שנים בראש הישיבה בקראקא נחלש, בחרו ראשי קהילת קראקא בר' יהושע לעמוד בראש הישיבה. עם בואו לקראקא התחבב ר' יהושע על התושבים והיה קובע ומכריע בכל עניני הציבור. אחרי פטירת הב"ח (כ' באדר ת"א, 1641 ) נתמנה רי יהושע למלא את מקומו בכל עניני הרבנות.

ר' יהושע היה איש אמיד עתיר נכסים ולא קיבל שכר מקופת הקהילה. משגדלה הישיבה נתקבל ר' יום טוב ליפמן הלר, מחבר "תוספות יום-טוב", לראשות הישיבה, נוסף לר' יהושע, שגם הסכים שר' יום טוב ליפמן יבחר כאב"ד בקראקא. ההכנסות שנועדו לרב העיר ולראש הישיבה, נמסרו לר' יוםטוב ליפמן, כדי שיספיקו לו להחזקת ביתו.

ר' יהושע העמיד תלמידים רבים ובניהם מגדולי הרבנים בדורו, כמו: הפוסק ר' שבתי כהן (הש"ך, פרק ז), ר' גרשוך אשכנזי ור' מנחם מנדל אוירבך (מחבר "עטרת זקנים", פרק יב). בקיאותו של ר' יהושע בתלמוד ובפוסקים וחריפותו העצומה הגיעו למרחקים ומארצות רבות פנו אליו בעניני הלכה. הוא לא נטה אחר פלפול, כמקובל בדורו. היה היחיד שלא נשא פנים לר' יוסף קארו והתנגד להסתמכות מוחלטת על ה"שולחן ערוך" וקבע כי מקור ההלכה הוא התלמוד והפוסקים. ר' יהושע היה גדול גם בתורת הנסתר ועמד בחליפת מכתבים בעניני קבלה עם שארו המקובל ר' שמשון מאוסטרופולי הקדוש.

ספרו המפורסם "מגיני שלמה", בו הוא מיישב את כל קושיות בעלי התוספות על דברי רש"י לא הופיע בדפוס בחייו אלא יצא לאור על ידי נינו ר' אליקים גץ (דיין וראש ישיבה בפוזנא) בשנת תע"ד (1714), שישים ושש שנים לאחר מותו. בהקדמתו לספר כותב ר' אליקים שרש"י נתגלה לו לר' יהושע ואמר לו: "אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא, בשביל שאתה מציל אותי מפי האריות והכפירים גיבורים וחריפים בעלי התוספות ז"ל אתא לקבלך לעולם הבא עם כל תלמידי". ספרו "פני יהושע", שאלות ותשובות לגאוני הדור,נדפס באמסטרדאם בשנת תע"ה (1715), חלקו השני נדפס בלבוב בשנת חר"ך (1860). סמוך לפטירתו, כשכל גדולי העיר עמדו סביב מיטתו, אמר להם ר' יהושע: "פנו מקום! שרבנו רש"י בא לקבל את פני וכל הקדושים עמו".

ר' יהושע נפטר בקראקא ביום כ"ז באב ת"ח (1648), לפי עדות תלמידו הש"ך היו אלה מאורעות שנת ת"ח שגרמו למותו.

אשתו של ר' יהושע חריף, הרבנית מרת מרים, היתה בתו של ר' שמואל, פרנס ועד ארבע ארצות ומנהיג הקהילה בבריסק, בן לאחת המשפחות המיוחסות והנודעות ביהדות פולין (נפטר בשנת שפ"ט (1629).