Rabbi Meir Posner - The Beis Meir

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32490&pgnum=295 https://www.kedem-auctions.com/content/beit-meir-%E2%80%93-frankfur... See the Beit Meir book at:

http://www.hebrewbooks.org/7785

http://hershfeld.com/family/individual.php?pid=I293&ged=Hershfeld.ged

http://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_...

Rabbi Meir [Meyer] ben R. Yehuda Loeb MUNK , auch Meyer Posner, Meyer Pinner oder Meyer TEOMIM-LEMEL genannt, der ca. 1735 geboren wurde, Autor des 'Bet Meir' (Kommentar zum Schulchan Aruch; Frankfurt / Oder, 1787; Lemberg, 1836), Rabbiner in Meseritz (1763), Koenigsberg in der Neumark (1767) und seit in Alt-Schottland bei Danzig war, wo er am 03 Feb 1807 starb. [=> jewishencyclopedia.com/articles/12308-posner-meir und => geni.com/people/Rabbi-Meir-Posner/6000000001764238325]

Author of Beis Meir: http://www.hebrewbooks.org/40784

Beit Meir - Even Haezer: בית מאיר - אבן העזר [About his family: parents and wives - see the FORWARD - page 2 הקדמת המחבר] [About his ancestors: See the last page - 250]

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=36279&st=%u05D0...

רבי מאיר פוזנר (1725-1807), מחבר ספר בית מאיר ואב"ד שוטלנד שבדנציג.

תולדותיו

נולד סביבות שנת תפ"ה (1725), לאביו - רבי יהודה ליב. בגיל שלש עשרה נשא אישה מקהילת פוזנן והיה סמוך על שלחן חותנו בפוזנן כשבע שנים. אז נפטרה אשתו הראשונה. על שם עיר זו התווסף לשמו הכינוי "פוזנר". אחר כשנתיים נשא אישה מהעיר ליסא (כיום לשנו (Leszno)), ועבר להתגורר שם במשך כארבע עשרה שנה. ולאחר מכן, בהיותו כבן שלשים ושש התמנה לרב במעזריטש בה כיהן גם סבו רבי צבי הירש כרב. במעזריטש כיהן כארבע שנים, ולאחר מכן כיהן כרב בקניגסברג במשך שבע עשרה שנה, ובשנת תקמ"ב (1782) התקבל כרב בשוטלנד שם ישב כעשרים וחמש שנה עד פטירתו בשנת תקס"ז (1807).

משפחתו

בניו: לרבי מאיר נולדו שני בנים, בנו הגדול, יהודא ליב נולד סביבות שנת תקט"ו (1755), ונפטר בצעירותו, בהיותו בן חמש עשרה פחות יום. בן זה ניכר מצעירותו בגדלותו, עד ששימש כ"תלמיד חבר" לאביו, שאף הביא בשמו חידושי תורה.

לאחר פטירת בנו הגדול, לקח רבי מאיר את בנו השני, חיים, מבית הספר, ולימדו תורה עד שהביאו לדרגת "תלמיד חבר" שיכול היה לדון עמו בעומקה של הלכה. (כלשונו בהקדמתו לספרו). בנו זה, מילא את מקומו אחריו ברבנות שוטלנד, אך לא זכה להעמיד צאצאים אחריו.

חתנו: בתו פרידל נשאה לרבי יהודה ליב נומברג, שהיה אב"ד של ראוויטש.

מעמדו כפוסק בדורו

רבי מאיר היה מגדולי המשיבים בדורו, בין שואליו אפשר למצוא את רבי עקיבא איגר (שהיה צעיר ממנו בכשלשים שנה) שפונה אליו בהערכה והערצה.

ספרו "בית מאיר" התקבל גם לאחר פטירתו כספר פסיקה מוסמך. עדות לכך ניתן למצא בהסכמתו הנלהבת של הגאון מלבוב רבי יוסף שאול נתנזון, למהדורת לבוב תרכ"א (1860), שכתב עליו את הדברים הבאים: "והוא ספר בית מאיר, כשמו כן הוא, כי הוא מאיר עיניים לכל באי בית שמואל, והוא יורד ונוקב עד תהום עמקי מצולות הש"ס… וכמעט אומר שאין ערוך אליו בכל מפרשי דברי השו"ע והפוסקים האחרונים, ועל דבריו יש לסמוך לדינא כעל משענת חזק…."

(מתוך ויקיפדיה)

:ראה