Rabbi Naftoli Trop, Rosh Yeshivas Radin

http://chareidi.shemayisrael.com/archives5764/nitzovim/NTZ64feature... http://www.mytzadik.com/index.asp?lid=6&page=tzadik&kid=570

מחשובי ראשי הישיבות באירופה שלפני מלחמת העולם השנייה

הרב נפתלי צבי טרופ (בכינויו המקוצר: הגרנ"ט; י"ג בניסן תרל"א, 1873-ג' בתשרי תרפ"ט, 24 בספטמבר 1928) היה מחשובי ראשי הישיבות באירופה שלפני מלחמת העולם השנייה. הרב טרופ היה ממפתחיה של שיטת הלימוד הידועה כשיטת בריסק, ושיעוריו וחידושיו הנלמדים עד היום בכל הישיבות בעולם, הם מאושיותיה של שיטת הלימוד הישיבתית. הגרנ"ט נודע בחקירותיו התלמודיות הייחודיות, לצד יראת שמים ומוסריות בולטת. ולד בי"ג בניסן ה'תרל"א (1871) לאביו ר' משה ולאמו נעשה, בעיר גרודנא שבאימפריה הרוסית (כיום בבלארוס). בשנות ילדותו למד תורה מאביו ובגיל 15 נשלח ללמוד בישיבת קלם, שבראשה עמד רבי שמחה זיסל זיו, הידוע בכינויו "הסבא מקלם". לאחר שנתיים עבר ללמוד בישיבת טלז, ולמד רבות מראש הישיבה רבי אליעזר גורדון. לאחר כשנתיים נוספות עבר לישיבת סלבודקא, שבראשה עמד רבי נתן צבי פינקל - "הסבא מסלבודקא". בעת ההיא שימש כר"מ בישיבה רבי יעקב יצחק רבינוביץ (ידוע בשם ר' איצל'ה מפוניבז'), שהיה גאון בלימודי התלמוד, ור' נפתלי קיבל ממנו דרכי לימוד ועיון. בהיותו כבן 22 התארס עם בתו של ראש הישיבה (הרב פינקל), אך חודשים ספורים לאחר מכן היא חלתה ומתה, עוד לפני שהספיקו להינשא. ולאחר כשנתיים שוב התארס ונישא, לפעשא לאה - בתו של העסקן החרדי ר' אליעזר יעקב חווס. לאחר נישואיו חזר לקלם, ועסק שם בתורה ובעבודה מוסרית בדרכה של תנועת המוסר. לאחר כארבע שנים התמנה למשרת ראש ישיבת "אור החיים" שבסלבודקא. שם החלה להתגלות ייחודיותו במסירת השיעורים וביצירת קשר חם ואישי עם תלמידיו. בהיותו בן 33 שנים, בי"א בניסן תרס"ד (1904), הוצעה לו משרת ראש ישיבת ראדין, הישיבה שהקים וניהל החפץ חיים. תפקידו זה הוא שפרסם את שמו של ר' נפתלי ברחבי העולם התורני, ובישיבה זו מסר את שיעוריו שהודפסו לאחר שנים והתפרסמו בכל רחבי עולם הישיבות. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גלתה ישיבת ראדין לסנובסק. ר' נפתלי ומשפחתו הצטרפו לישיבה בנדודיה וחלקו עמה את תקופת המלחמה ופגעיה. בזמן המלחמה נפגע ר' נפתלי מרסיסי פגז שנורה לאזור הישיבה. מיד לאחר סיומה של המלחמה נפטרה אשתו, בחודש ניסן ה'תר"פ. הצרות הללו השפיעו לרעה על בריאותו של ר' נפתלי והיא התערערה מאוד. בשנת ה'תרפ"ה חזרה הישיבה לראדין, אך גם שם לא חזר רבי נפתלי טרופ לאיתנו, ובג' בתשרי תרפ"ט (24 בספטמבר 1928) נפטר ונקבר בראדין. כחניך מובהק של תנועת המוסר, התבלט הגרנ"ט במידות טובות ובמעשי חסד מרובים, ביראת שמים ובתפילות שנאמרו בכוונה ובהתלהבות. שיטת לימודו של הרב טרופ הייתה עיונית מאוד. חקירותיו התמקדו בהבנת סוגיות התלמוד מתוכן עצמן, ללא הכרח בהשוואתן לסוגיות אחרות העוסקות בנושאים מקבילים. שיטה זו נחשבת מקבילה לשיטת בריסק, אותה פיתח ושכלל רבי חיים מבריסק. דוגמה לחקירה בעלת משמעות הלכתית שהמציא ר' נפתלי: לפי ההלכה, אשה שנדרה נדר, ביד בעלה הרשות להפר אותו או להחליט שברצונו שיתקיים הנדר. חקר הגרנ"ט, האם כאשר אומר הבעל לאשתו שהוא מקיים את נדרה, יש לו בכך שותפות בעצם הנדר, ונחשב שחלק מהנדר מתייחס גם אליו, או שמא אין לבעל כל חלק בנדר, וכאשר הוא מקיים אותו, אין בכך אלא "מניעת ביטולו" של הנדר, אך כל חלותו היא מכח האשה בלבד. כאמור, בשני צדדים אלו תלויה הבנת סוגיא במסכת כתובות. למרות כשרונותיו הברוכים, עמל קשות על חידושי תורתו, ונהג לבדוק אותם ולבחון אותם שוב ושוב כדי להבטיח שהם נכונים ומדויקים בתכלית. לעתים קרובות נתקף בכאב ראש חזק עקב התאמצותו בעיון בתלמוד. הוא נהג לכרוך מטפחת רטובה סביב ראשו כדי להקל על כאביו, והמשיך להתעמק בסוגיה שלמד. במקביל ללימוד התלמוד וההלכה, עסק רבות גם בתחומי המקרא והאגדה. גם בתחומים אלו חידש חידושים רבים, ונהג למסור שיחות בנושאים אלו בלילות שבת. אשתו של ר' נפתלי, פעשא (פסיה) לאה, חלתה במחלת טיפוס ונפטרה בשנת תר"פ (1920). בנו הבכור הרב אברהם חיים טרופ, נישא לאסתר, בת הרב יעקב משה ספיר. שימש כראש ישיבה בראדין עד פרוץ מלחמת העולם השנייה. הוא היגר לארצות הברית, שם הוא מונה לראש ישיבת חפץ חיים; אחר כך הוא שימש כראש ישיבת קרלין-סטולין. הוא עלה לישראל בשנת תשל"ח (1978), שנה לפני פטירתו. חתנו הוא הרב אלתר חנוך העניך ליבוביץ, ראש ישיבת חפץ חיים בארצות הברית. בנו השני של ר' נפתלי - הרב ראובן טרופ, עלה לישראל כחלק מחבורת תלמידי ישיבת סלובודקה שיסדו את ישיבת כנסת ישראל בחברון. אחר כך שימש כראש ישיבת היישוב החדש בתל אביב שהוקמה על ידי הרב משה אביגדור עמיאל. נפטר בה'תשי"ג. בתו הגדולה של ר' נפתלי, טויבה, התחתנה עם ר' יהושע אייזק (יצחק) קמינצקי, שנחשב אחד מחשובי תלמידי ישיבת ראדין, שנודע בכנוי "יחזקאל קוברינר". כל המשפחה נהרגה על ידי הנאצים. בתו השנייה של ר' נפתלי, פייגה, התחתנה עם העילוי הרב ברוך יוסף פיבלזון, שהמשיך בדרכו של חותנו כראש ישיבת ראדין. הוא נפטר ארבע שנים אחרי מינויו כראש הישיבה. (ויקיפדיה)