Rabbi Shimshon Spira (Shapira), of Ostropoli, הי״ד

• Rabbi Samson ben Pesach Ostropoli - רבי שמשון מ'אוסטרופולי הי"ד - Hershale from ostropoli - Discussion

Samson ben Pesah Ostropoli (died July 15, 1648), was a Polish rabbi from Ostropol who was martyred at Polonnoye, Volhynia, during the Cossacks' Uprising. When the Cossacks laid siege to Polonnoye, Samson, with 300 of his followers, arrayed in their shrouds and praying-shawls, went to the synagogue, and stood there praying until the enemy came and butchered them all. Ostropoli was a noted kabalist. He was the author of a commentary (published by his nephew Pesaḥ at Zolkiev in 1709) on the kabalistic work Ḳarnayim. According to the author of Yewen Meẓulah, he wrote also a commentary on the Zohar, titled Machane Dan, in conformity with the cabalistic system of Luria, but this work has not been preserved. Other works of his are:

• • Dine we-Hanhagot ha-Adam (Ostrog, 1793), a collection of cabalistic liturgical regulations from the woks of Ostropoli and other cabalists
  
• • Sefer Liḳḳuṭim (Grodno, 1794), cabalistic exegetics and elucidations of many passages in the Zohar and other works
  
• • Nifla'ot Ḥadashot (ib. 1797), elucidations of the Pentateuch and the Five Megillot, and homiletics
  

Jewish Encyclopedia bibliography

• • Grätz, Gesch. x.57, 65, Leipzig, 1897;
• • Yewen Meẓulah, section Gezerah Deḳaḳ, Polonah;
• • Azulai, Shem ha-Gedolim, i.181, Wilna, 1852;
• • Gurland, Le-Korot ha-Gezerot, ii.25, vi.60 et seq.;
• • Fürst, Bibl. Jud. iii.357.

--------------------------

• letter by the Tzaddik, Rebbe Shimshon from Ostropoli

מאמרו של יהודה ליבס על שמשון מאוסטרופול חלום ומציאות: לדמותו של הקדוש המקובל ר' שמשון מאוסטרופוליה http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:RegUrcI9YJsJ:p...

http://pluto.huji.ac.il/~liebes/zohar/ostropoler.doc

=====================================================

Rabbi Shimshon Spira (Shapira), of Ostropoli, הי״ד

http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2694

...

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C_%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%A6'%D7%91

=============================

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%9E%...

Http://i2.ytimg.com/vi/Qvkwitr4lT4/0.jpg

http://www.youtube.com/watch?v=Qvkwitr4lT4

===========================================

About
edit | history
Rabbi Samson ben Pesach Ostropoli - רבי שמשון מ'אוסטרופולי הי"ד - Hershale from ostropoli - Discussion Samson ben Pesah Ostropoli (died July 15, 1648), was a Polish rabbi from Ostropol who was martyred at Polonnoye, Volhynia, during the Cossacks' Uprising. When the Cossacks laid siege to Polonnoye, Samson, with 300 of his followers, arrayed in their shrouds and praying-shawls, went to the synagogue, and stood there praying until the enemy came and butchered them all. Ostropoli was a noted kabalist. He was the author of a commentary (published by his nephew Pesaḥ at Zolkiev in 1709) on the kabalistic work Ḳarnayim. According to the author of Yewen Meẓulah, he wrote also a commentary on the Zohar, titled Machane Dan, in conformity with the cabalistic system of Luria, but this work has not been preserved. Other works of his are:

• Dine we-Hanhagot ha-Adam (Ostrog, 1793), a collection of cabalistic liturgical regulations from the woks of Ostropoli and other cabalists • Sefer Liḳḳuṭim (Grodno, 1794), cabalistic exegetics and elucidations of many passages in the Zohar and other works • Nifla'ot Ḥadashot (ib. 1797), elucidations of the Pentateuch and the Five Megillot, and homiletics Jewish Encyclopedia bibliography

• Grätz, Gesch. x.57, 65, Leipzig, 1897; • Yewen Meẓulah, section Gezerah Deḳaḳ, Polonah; • Azulai, Shem ha-Gedolim, i.181, Wilna, 1852; • Gurland, Le-Korot ha-Gezerot, ii.25, vi.60 et seq.; • Fürst, Bibl. Jud. iii.357.
--------------------------

letter by the Tzaddik, Rebbe Shimshon from Ostropoli מאמרו של יהודה ליבס על שמשון מאוסטרופול חלום ומציאות: לדמותו של הקדוש המקובל ר' שמשון מאוסטרופוליה http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:RegUrcI9YJsJ:p...

http://pluto.huji.ac.il/~liebes/zohar/ostropoler.doc

===========================

Rabbi Shimshon Spira (Shapira), of Ostropoli, הי״ד

http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2694

...

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C_%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%A6'%D7%91

===

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%9E%...

Http://i2.ytimg.com/vi/Qvkwitr4lT4/0.jpg

http://www.youtube.com/watch?v=Qvkwitr4lT4

=================

read more

הרב שמשון בן פסח מאוסטרופולי, רב ומקובל, נולד בקוריץ בווהלין, אז בפולין כיום באוקראינה, בשנת ה'ש"ס (1600) בערך, ונרצח ב- ג' באב בעת פרעות גזרות ת"ח 1648 בעיר פולנאה .

אביו, פסח, היה חתנו של רבי שמשון בן בצלאל ליווא - אחי המהר"ל מפראג. לכן אף ייחוסו המשפחתי, בדומה למהר"ל, מגיע על פי המקובל עד דוד המלך.

רב בפודוליא. נהרג על קדוש השם בגזירת ת"ח. כאשר צרו הקוזקים על נעיר פולנאה, היה בה הרב ר"ש ועמו כשלש מאות יהודים. בידעם כי יפלו בידי הערלים וסופם למות, לבשו תכריכים, התעטפו בטלית, הניחו תפילין, ונאספו בביהכ"נ להתפלל וחכו עד שבאו הרוצחים והרגום, וכולם מתו על קדוש השם.

ר"ש היה מקובל מפורסם. אומרים עליו שהיה לו מגיד כמו מהר"י קארו.

הערה: ראה בהמשך

"רבי שמשון מאוסטרופול היה סבו של רבי ליבר הגדול מברדיטשב ונכדו של רבי שמשון בן בצלאל ליווה, אחיו של המהר"ל מפראג. "==

שמשון בן פסח מאוסטרופולי

רב בפודוליא. נהרג על קדוש השם בגזירת ת"ח

היה מקובל, נאמר עליו שהיה לו מגיד כמו מהר"י קארו. חיבר פירוש על ספר קרנים בשם דן ידין, ובסופו לקוטים מכתבי המפרש בשם לקוטי שושנים ועוד.

שמשון מאוסטרופולי - רב בפודוליא. נהרג על קדוש השם בגזירת ת"ח. כאשר צרו הקוזקים על העיר פולנאה, היה בה הרב ר"ש ועמו כשלש מאות יהודים. בידעם כי יפלו בידי הערלים וסופם למות, לבשו תכריכים, התעטפו בטלית, הניחו תפילין, ונאספו בביהכ"נ להתפלל וחכו עד שבאו הרוצחים והרגום, וכולם מתו על קדוש השם. ר"ש היה מקובל מפורסם. אומרים עליו שהיה לו מגיד כמו מהר"י קארו. חיבר פירוש לספר קרנים בשם דן ידין, ובסופו לקוטים מכתבי המפרש בשם לקוטי שושנים (זאלקווא 1709).

בהקדמת הר"ש כתב שחיבר את הספר 'מחנה דן' על הזהר, 'בן מנוח' פירוש האדרות; 'שמש נגה' פירוש על 'שערי אורה', וכן 'נזר אלהים', 'שמש ומגן', 'ויזרח שמש'. חיבר "דיני הנהנת האדם" (אוסטראה 1793); "ספר לקוטים" בדברי קבלה (הוראדנא 1794); "נפלאות חדשות" עה"ת והמגילות (שם 1797).

מקור הערך: על פי י"ד אייזנשטיין, אוצר ישראל

הערות לערך==:

שם המעיר: אלון זהבי הערה: רבי שמשון מאוסטרופול היה סבו של רבי ליבר הגדול מברדיטשב ונכדו של רבי שמשון בן בצלאל ליווה, אחיו של המהר"ל מפראג. הוא מתייחס עד לדוד המלך דרך הילל הזקן ובמשפחה עוברת מדור לדור גזירת רבי ליבר לפיה אסור להתחתן במשפחה עם כהנים מחשש ערבוב כהונה במלוכה. מקור ההערה: מחקר עץ משפחה נולד לרבי אברהם אשכנזי, שהיה תלמיד חכם ועשיר גדול, ממגורשי קראקא [%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%94 הבהרה]. רבי ליבר היה דור רביעי למקובלים רבי שמשון מאוסטרופולי ורבי יחיאל מיכל מנמירוב, וכן היה מיוחס לרבי נתן נטע שפירא, בעל "מגלה עמוקות".

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%9E...

שמשון מאוסטרופולימתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית קפיצה אל: ניווט, חיפוש הרב שמשון בן פסח מאוסטרופולי, רב ומקובל, נולד בקוריץ (Korets) בווהלין, אז בפולין כיום באוקראינה, בשנת ה'ש"ס (1600) בערך, ונרצח ב- ג' באב בעת פרעות גזרות ת"ח 1648 בעיר פולנאה (Polonnoye).

אביו, פסח, היה חתנו של רבי שמשון בן בצלאל ליווא - אחי המהר"ל מפראג. לכן אף ייחוסו המשפחתי, בדומה למהר"ל, מגיע על פי המקובל עד דוד המלך.

משנתוהגותו של רבי שמשון היא בעיקרה פרשנות לחיבורים ולמאמרים קדומים, שחלקם אכן נמצא בכתובים עתיקים יותר, וחלקם מופיע לראשונה בכתביו של רבי שמשון. יהודה ליבס משער, שרבי שמשון שלא גרס הבחנה בין עולם המציאות לבין העולם המיסטי שנגלה לו בחויותיו המאגיות, ראה את המאמרים השונים במהלך חזיונותיו המאגיים, ונתן להם פירושים, לעתים פירושים שלו ולעתים גם הפירושים נחוו אצלו כגילויים מיסטיים.

רוב פירושיו עוסקים בגימטריאות מבריקות, שעל ידן הוא מוצא הקבלה בין נושאים שונים, ולרוב טמונה בהן תאולוגיה פרשנית. בין העקרונות הדומיננטים בפרשנות זו נמצא העקרון לפיו לכל כח מ"כוחות הטומאה" יש כח מקביל בקדושה (בעל ערך גימטרי זהה), שנועד כדי לבטל אותו. ליבס משער גם שרבי שמשון קרא בכתבים נוצריים, והשתמש ברעיונות מתוכם כדי להילחם בנצרות.

ליבס מוצא גם שהקו העיקרי בצורת מחשבתו של רבי שמשון הוא העדר האבחנה בין החזיונות לחיים המעשיים, בין הדמיון למציאות ובין החלומות לשברן. רבים מגילוי החלום והמגיד שלו מערבבים גם בין אישים שונים בתקופות שונות, וכך הוא גם רואה את עצמו כהשתקפות (או גלגול) של שמשון הגיבור ושל רבי עקיבא.

הרמח"ל בדרך עץ חיים מספר על ר' שמשון מאוסטרופולי שהשביע את הסטרא אחרא על הגזירות בת"ח ות"ט, ונענה שאם יבטלו שבת מילה ותורה יבוטלו הגזירות, וענה ר' שמשון שאות אחת מהתורה לא תבוטל. בסיפור זה הוכנסו מוטיבים מחייו של רבי עקיבא: גזירות ההריגה על קידוש השם, ואיסור קיום מצוות שבת, מילה ותורה.

[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%94] קבלהרבי שמשון הוא אחד מגדולי המחדשים בתורת הקבלה, שלא עסקו רק בפרשנות לדברי קודמיהם אלא גם חידשו חידושים רבים שאין להם מקור בספריהם של מקובלים קדומים יותר. חידושים אלו, לדבריו ולדברי תלמידיו, הם תוצאה של גילויי מגיד: מלאך ממרום שגילה לו סודות התורה. כך מתדמה רבי שמשון לרבי יצחק סגי נהור ורבי יצחק לוריא שחידשו אף הם חידושים רבים בקבלה, על פי גילוי אליהו הנביא.

רוב חידושיו בקבלה כרוכים בגימטריאות. לדוגמה, מספר האותיות בשמותיהם של כל האבות (אברהם יצחק יעקב) מצד אחד ושל כל האמהות (שרה רבקה רחל לאה) מצד שני הוא 13 (י"ג) שהוא מספרן של י"ג מידות של רחמים.

גם הגימטריה של "אחד" היא 13, ולדבריו זה נובע מכך שהאבות והאמהות היו אלו שהפיצו בעולם את יחודו של ה', ואם מחברים את מספר האותיות של האבות והאמהות, יהיה המספר 26, שהוא הגימטריה של השם המפורש. בספריו מופיע פעמים רבות הביטוי "והוא רחום יכפר עוון" בהטיות שונות, כאשר נראה שמחד רצה לגלות את סודות הקבלה, ומאידך חשש מפני סכנות, רוחניות כפיזיות, העלולות לבוא כתוצאה מגילוי הסודות.

[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%94] האגרתרבי שמשון חיבר אגרת הנחשבת כבעלת סגולה בייחוד בערב פסח ולפי המסורת מי שקורא אותה מובטחת לו שמירה מפורעניות לכל השנה. איגרת זו נדפסה ברבות ממהדורות המחזורים וההגדות של פסח. איגרת זו היא פירוש למאמר סתום מדברי האר"י (שאין לו מקורות אחרים), העוסק בשמות המלאכים המופקדים על הכאת המצריים בעשר מכות מצרים, והם האחראים גם על גאולת ישראל בעתיד.

[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%94] מותו על קידוש השםכשלוש וחצי שנים לפני גזירות ת"ח ות"ט, טען רבי שמשון לגלוי מהמגיד שהתגלה לו, שהודיע לו על הגזירות הממשמשות לבוא, והכינו לכך. רבי שמשון עורר בעקבות כך את הסובבים אותו לשוב בתשובה, אך תשובתם לא הועילה לבטל את גזר הדין. ובחודש אב ה'ת"ח, בהתקרב הפורעים, אסף רבי שמשון את בני עירו לבית הכנסת ועסק עמם בתפילה, עד שנהרגו על ידי הפורעים. באגדות מאוחרות יותר מסופר אודות הפלא שהתרחש עמו, כאשר לא הרגיש כלל בעת שהרגו אותו.

הציון

וכך כתב עליו תלמידו, רבי נתן הנובר:

והיה בתוכם (= בקרב קהילת פולנאה) איש אחד חכם ונבון ומקובל האלקי ושמו מוהר"ר שמשון מק"ק אוסטרופולי. ובא מלאך המגיד אליו בכל יום ולמד עמו סתרי תורה. ועשה המקובל הנ"ל פי'(רוש) על הזוהר על פי קבלת מהאר"י ז"ל ולא זכינו שיבא להדפוס. ואמר לו המגיד לפי הגזיר' שיעשו תשובה גדולה שלא יבא כך הגזירה רעה. ודרש כמה פעמים בב"ה (= בבית הכנסת) והזהיר לעם שיעשו תשובה על הצרה שלא תבא, וכן עשו תשובה גדולה בכל הקהילות ולא הועילה כי כבר נחתם הגזירה רעה. וכאשר באו האויבים וצרים על העיר נכנס המקובל הנ"ל לבית הכנסת ושלש מאות בעלי בתים עמו, כולם חכמים גדולים וכולם מלובשים בתכריכין ובטליתו' על ראשיהם ועסקו בתפילה גדולה עד שבאו האויבים לעיר ונהרגו שם כולם בבית הכנסת על אדמת קדש הי"ד (= ה' יקום דמם).

– יון מצולה

הריגתו על קידוש השם מימשה את רצונו העז למות בצורה זו, רצון הבא לידי ביטוי בכתביו. גם שם ובעיקר באגדות מאוחרות יותר, מיוחסת הריגה זו לנאמר במסורת על כך שמשיח בן יוסף עתיד להיהרג על קידוש השם.

הרב שמשון בן פסח מאוסטרופולי, רב ומקובל, נולד בקוריץ בווהלין, אז בפולין כיום באוקראינה, בשנת ה'ש"ס (1600) בערך, ונרצח ב- ג' באב בעת פרעות גזרות ת"ח 1648 בעיר פולנאה .

אביו, פסח, היה חתנו של רבי שמשון בן בצלאל ליווא - אחי המהר"ל מפראג. לכן אף ייחוסו המשפחתי, בדומה למהר"ל, מגיע על פי המקובל עד דוד המלך.

רב בפודוליא. נהרג על קדוש השם בגזירת ת"ח. כאשר צרו הקוזקים על נעיר פולנאה, היה בה הרב ר"ש ועמו כשלש מאות יהודים. בידעם כי יפלו בידי הערלים וסופם למות, לבשו תכריכים, התעטפו בטלית, הניחו תפילין, ונאספו בביהכ"נ להתפלל וחכו עד שבאו הרוצחים והרגום, וכולם מתו על קדוש השם.

ר"ש היה מקובל מפורסם. אומרים עליו שהיה לו מגיד כמו מהר"י קארו.

הערה: ראה בהמשך

"רבי שמשון מאוסטרופול היה סבו של רבי ליבר הגדול מברדיטשב ונכדו של רבי שמשון בן בצלאל ליווה, אחיו של המהר"ל מפראג. "==

שמשון בן פסח מאוסטרופולי

רב בפודוליא. נהרג על קדוש השם בגזירת ת"ח

היה מקובל, נאמר עליו שהיה לו מגיד כמו מהר"י קארו. חיבר פירוש על ספר קרנים בשם דן ידין, ובסופו לקוטים מכתבי המפרש בשם לקוטי שושנים ועוד.

שמשון מאוסטרופולי - רב בפודוליא. נהרג על קדוש השם בגזירת ת"ח. כאשר צרו הקוזקים על העיר פולנאה, היה בה הרב ר"ש ועמו כשלש מאות יהודים. בידעם כי יפלו בידי הערלים וסופם למות, לבשו תכריכים, התעטפו בטלית, הניחו תפילין, ונאספו בביהכ"נ להתפלל וחכו עד שבאו הרוצחים והרגום, וכולם מתו על קדוש השם. ר"ש היה מקובל מפורסם. אומרים עליו שהיה לו מגיד כמו מהר"י קארו. חיבר פירוש לספר קרנים בשם דן ידין, ובסופו לקוטים מכתבי המפרש בשם לקוטי שושנים (זאלקווא 1709).

בהקדמת הר"ש כתב שחיבר את הספר 'מחנה דן' על הזהר, 'בן מנוח' פירוש האדרות; 'שמש נגה' פירוש על 'שערי אורה', וכן 'נזר אלהים', 'שמש ומגן', 'ויזרח שמש'. חיבר "דיני הנהנת האדם" (אוסטראה 1793); "ספר לקוטים" בדברי קבלה (הוראדנא 1794); "נפלאות חדשות" עה"ת והמגילות (שם 1797).

מקור הערך: על פי י"ד אייזנשטיין, אוצר ישראל

הערות לערך==:

שם המעיר: אלון זהבי הערה: רבי שמשון מאוסטרופול היה סבו של רבי ליבר הגדול מברדיטשב ונכדו של רבי שמשון בן בצלאל ליווה, אחיו של המהר"ל מפראג. הוא מתייחס עד לדוד המלך דרך הילל הזקן ובמשפחה עוברת מדור לדור גזירת רבי ליבר לפיה אסור להתחתן במשפחה עם כהנים מחשש ערבוב כהונה במלוכה. מקור ההערה: מחקר עץ משפחה

שמשון מאוסטרופולימתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית קפיצה אל: ניווט, חיפוש הרב שמשון בן פסח מאוסטרופולי, רב ומקובל, נולד בקוריץ (Korets) בווהלין, אז בפולין כיום באוקראינה, בשנת ה'ש"ס (1600) בערך, ונרצח ב- ג' באב בעת פרעות גזרות ת"ח 1648 בעיר פולנאה (Polonnoye).

אביו, פסח, היה חתנו של רבי שמשון בן בצלאל ליווא - אחי המהר"ל מפראג. לכן אף ייחוסו המשפחתי, בדומה למהר"ל, מגיע על פי המקובל עד דוד המלך.

משנתוהגותו של רבי שמשון היא בעיקרה פרשנות לחיבורים ולמאמרים קדומים, שחלקם אכן נמצא בכתובים עתיקים יותר, וחלקם מופיע לראשונה בכתביו של רבי שמשון. יהודה ליבס משער, שרבי שמשון שלא גרס הבחנה בין עולם המציאות לבין העולם המיסטי שנגלה לו בחויותיו המאגיות, ראה את המאמרים השונים במהלך חזיונותיו המאגיים, ונתן להם פירושים, לעתים פירושים שלו ולעתים גם הפירושים נחוו אצלו כגילויים מיסטיים.

רוב פירושיו עוסקים בגימטריאות מבריקות, שעל ידן הוא מוצא הקבלה בין נושאים שונים, ולרוב טמונה בהן תאולוגיה פרשנית. בין העקרונות הדומיננטים בפרשנות זו נמצא העקרון לפיו לכל כח מ"כוחות הטומאה" יש כח מקביל בקדושה (בעל ערך גימטרי זהה), שנועד כדי לבטל אותו. ליבס משער גם שרבי שמשון קרא בכתבים נוצריים, והשתמש ברעיונות מתוכם כדי להילחם בנצרות.

ליבס מוצא גם שהקו העיקרי בצורת מחשבתו של רבי שמשון הוא העדר האבחנה בין החזיונות לחיים המעשיים, בין הדמיון למציאות ובין החלומות לשברן. רבים מגילוי החלום והמגיד שלו מערבבים גם בין אישים שונים בתקופות שונות, וכך הוא גם רואה את עצמו כהשתקפות (או גלגול) של שמשון הגיבור ושל רבי עקיבא.

הרמח"ל בדרך עץ חיים מספר על ר' שמשון מאוסטרופולי שהשביע את הסטרא אחרא על הגזירות בת"ח ות"ט, ונענה שאם יבטלו שבת מילה ותורה יבוטלו הגזירות, וענה ר' שמשון שאות אחת מהתורה לא תבוטל. בסיפור זה הוכנסו מוטיבים מחייו של רבי עקיבא: גזירות ההריגה על קידוש השם, ואיסור קיום מצוות שבת, מילה ותורה.

[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%94] קבלהרבי שמשון הוא אחד מגדולי המחדשים בתורת הקבלה, שלא עסקו רק בפרשנות לדברי קודמיהם אלא גם חידשו חידושים רבים שאין להם מקור בספריהם של מקובלים קדומים יותר. חידושים אלו, לדבריו ולדברי תלמידיו, הם תוצאה של גילויי מגיד: מלאך ממרום שגילה לו סודות התורה. כך מתדמה רבי שמשון לרבי יצחק סגי נהור ורבי יצחק לוריא שחידשו אף הם חידושים רבים בקבלה, על פי גילוי אליהו הנביא.

רוב חידושיו בקבלה כרוכים בגימטריאות. לדוגמה, מספר האותיות בשמותיהם של כל האבות (אברהם יצחק יעקב) מצד אחד ושל כל האמהות (שרה רבקה רחל לאה) מצד שני הוא 13 (י"ג) שהוא מספרן של י"ג מידות של רחמים.

גם הגימטריה של "אחד" היא 13, ולדבריו זה נובע מכך שהאבות והאמהות היו אלו שהפיצו בעולם את יחודו של ה', ואם מחברים את מספר האותיות של האבות והאמהות, יהיה המספר 26, שהוא הגימטריה של השם המפורש. בספריו מופיע פעמים רבות הביטוי "והוא רחום יכפר עוון" בהטיות שונות, כאשר נראה שמחד רצה לגלות את סודות הקבלה, ומאידך חשש מפני סכנות, רוחניות כפיזיות, העלולות לבוא כתוצאה מגילוי הסודות.

[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%94] האגרתרבי שמשון חיבר אגרת הנחשבת כבעלת סגולה בייחוד בערב פסח ולפי המסורת מי שקורא אותה מובטחת לו שמירה מפורעניות לכל השנה. איגרת זו נדפסה ברבות ממהדורות המחזורים וההגדות של פסח. איגרת זו היא פירוש למאמר סתום מדברי האר"י (שאין לו מקורות אחרים), העוסק בשמות המלאכים המופקדים על הכאת המצריים בעשר מכות מצרים, והם האחראים גם על גאולת ישראל בעתיד.

[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%94] מותו על קידוש השםכשלוש וחצי שנים לפני גזירות ת"ח ות"ט, טען רבי שמשון לגלוי מהמגיד שהתגלה לו, שהודיע לו על הגזירות הממשמשות לבוא, והכינו לכך. רבי שמשון עורר בעקבות כך את הסובבים אותו לשוב בתשובה, אך תשובתם לא הועילה לבטל את גזר הדין. ובחודש אב ה'ת"ח, בהתקרב הפורעים, אסף רבי שמשון את בני עירו לבית הכנסת ועסק עמם בתפילה, עד שנהרגו על ידי הפורעים. באגדות מאוחרות יותר מסופר אודות הפלא שהתרחש עמו, כאשר לא הרגיש כלל בעת שהרגו אותו.

הציון

וכך כתב עליו תלמידו, רבי נתן הנובר:

והיה בתוכם (= בקרב קהילת פולנאה) איש אחד חכם ונבון ומקובל האלקי ושמו מוהר"ר שמשון מק"ק אוסטרופולי. ובא מלאך המגיד אליו בכל יום ולמד עמו סתרי תורה. ועשה המקובל הנ"ל פי'(רוש) על הזוהר על פי קבלת מהאר"י ז"ל ולא זכינו שיבא להדפוס. ואמר לו המגיד לפי הגזיר' שיעשו תשובה גדולה שלא יבא כך הגזירה רעה. ודרש כמה פעמים בב"ה (= בבית הכנסת) והזהיר לעם שיעשו תשובה על הצרה שלא תבא, וכן עשו תשובה גדולה בכל הקהילות ולא הועילה כי כבר נחתם הגזירה רעה. וכאשר באו האויבים וצרים על העיר נכנס המקובל הנ"ל לבית הכנסת ושלש מאות בעלי בתים עמו, כולם חכמים גדולים וכולם מלובשים בתכריכין ובטליתו' על ראשיהם ועסקו בתפילה גדולה עד שבאו האויבים לעיר ונהרגו שם כולם בבית הכנסת על אדמת קדש הי"ד (= ה' יקום דמם). – יון מצולה

הריגתו על קידוש השם מימשה את רצונו העז למות בצורה זו, רצון הבא לידי ביטוי בכתביו. גם שם ובעיקר באגדות מאוחרות יותר, מיוחסת הריגה זו לנאמר במסורת על כך שמשיח בן יוסף עתיד להיהרג על קידוש השם.

===========

https://www.geni.com/discussions/115758