Rav Hayim David HaLevi

Rabbi Hayim David HaLevi (24 January 1924 – 10 March 1998), also written Haim David ha-Levi, etc. (הרב חיים דוד הלוי), was Sephardi Chief Rabbi of Tel Aviv-Jaffa. He was born in Jerusalem and studied under Rabbi Ben-Zion Meir Hai Uziel at the Porat Yosef Yeshiva. When R. Uziel was appointed Sephardi Chief Rabbi of Israel, he hired R. HaLevi as his personal secretary and as a close student. He then served as the rabbi of various cities in Israel:

• Romema, Jerusalem.
• Served in the Israel Defense Forces (IDF) during 1948 Arab-Israeli War
• Rishon Le-Zion (as Chief Rabbi of that city, 1951–1973)
• Israel's Chief Rabbinate Council (beginning in 1964)
• Aviv-Jaffa (beginning in 1973, taking over from R. Ovadia Yosef).

In 1997 he was awarded the Israel Prize, for Rabbinical studies.

___________________________________________________

ויקיפדיה: הרב חיים דוד הלוי (י"ח בשבט תרפ"ד - י"ב באדר תשנ"ח; 24 בינואר 1924 - 10 במרץ 1998), רב, פוסק והוגה דעות. כיהן כרב הראשי של תל אביב-יפו (תשל"ג - תשנ"ח 73-98), וכרב הספרדי הראשי של ראשון לציון (תשי"א - תשל"ג). זוכה פרס ישראל לספרות תורנית, וכן פרס הרב קוק

הרב הלוי נולד וגדל בירושלים, בשכונת אוהל משה. אביו משה, עלה עם משפחתו מהעיר בורסה שבטורקיה לארץ ישראל כשהיה בגיל 16. אימו, ויקטוריה לבית קראקו, הייתה גם היא בת למשפחה שעלתה מטורקיה. בילדותו למד אצל הרב עזרא הדאיה, בתלמוד תורה "אורח חיים". מגיל תשע החל ללמוד בישיבת פורת יוסף, עד אמצע שנות העשרים לחייו, והוסמך לרבנות ולדיינות על ידי ראש הישיבה הרב עזרא עטייה ונשיא הישיבה, הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל. בישיבת פורת יוסף שררה מתיחות בין הנהלת הישיבה ובין הרב עוזיאל. בעוד זה האחרון משך גם לכיוון של הציונות הדתית ולימודי מחשבת ישראל, הנהלת הישיבה נטתה לכיוונה של אגודת ישראל. הרב הלוי הושפע מהרב עוזיאל והשתתף אצלו בלימוד הכוזרי, הרחיב את השכלתו בסמינר המזרחי, ואף למד אנגלית. הרב הלוי נחשב לתלמיד מצטיין בישיבה ונמנה עם החבורה שלמדה יחד עם ראש הישיבה. בתקופתו נמנו עם החבורה, הרב עובדיה יוסף, הרב דוד חיים שלוש (לימים המשפחות התחתנו), הרב ציון לוי רבה הראשי של פנמה, הרב בן ציון אבא שאול והרב אברהם ברוך. במלחמת העצמאות שירת בגדוד "טוביה", שהיה גדוד של בחורי ישיבות. לאחר המלחמה נישא למרים לבית ועקנין, נכדתו של הרב מאיר ועקנין, רבה של טבריה. מיד לאחר נישואיו נבחר להיות רב השכונות מי נפתוח (הכפר ליפתה) ורוממה בירושלים ובמקביל שימש כמזכירו האישי של הרב עוזיאל. בשנת תשי"א (1951) נבחר להיות רב העדה הספרדית בעיר ראשון לציון. הרב הלוי הרבה לתת שיעורי תורה לבעלי הבתים של הקהילה, שיעורים אשר היו הבסיס לספרו "מקור חיים השלם". הכרך הראשון של ספר זה, אשר הרב הלוי החשיבו לגולת הכותרת של יצירתו, יצא לאור בתשכ"ז. ייחודו של הספר היה בסגנונו, בשילוב דברי הלכה ואגדה, וקיבוץ הלכותיהם ומנהגיהם של העדות. בקיץ 1955 שהה כשנה בארצות הברית וגייס כספים למען מוסדות רבי מאיר בעל הנס. בשנת תשכ"ד (1964) נבחר לצעיר חברי מועצת הרבנות הראשית החמישית. הוא כיהן במועצת הרבנות עד יום מותו

בשנת תשל"ג נבחר להיות הרב הראשי וראש אבות בתי הדין של העיר תל אביב יפו.‏ בשנת תשל"ד (1974) השלים את החלק האחרון של "מקור חיים השלם", ושנה לאחר מכן הוציא לאור ליקוט הלכות מתוך ספר זה, הנקרא קיצור שולחן ערוך מקור חיים. ליקוט זה התקבל במערכת החינוך הממלכתית דתית ומשמש כספר לימוד הלכות עיקרי. בשנת תשנ"ג (1993) התמודד על משרת הרב הראשי לישראל אך הפסיד לרב אליהו בקשי-דורון

קיבל את פרס ישראל לספרות תורנית לשנת תשנ"ז (1997). בשנת תשמ"ב (1982) זכה בפרס הרב טולידאנו לספרות תורנית, מטעם המועצה הדתית בתל אביב. בשנת תשמ"ד (1984) זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית, מטעם עיריית תל אביב-יפו

נפטר בי"ב באדר תשנ"ח (10 במרץ 1998). בנו ד"ר רפאל הלוי משמש כראש היחידה הנפרולוגית ילדים וסגן ראש מחלקת ילדים במרכז רפואי העמק. בנותיו נשואות לרב שלמה לוי - ראש הכולל של ישיבת הר עציון וראש ישיבת ההסדר בקרית גת, לרב שלמה שלוש - מנכ"ל ההקדש הספרדי בצפת ובמירון, לרב אחיה שלמה אמיתי - רב קיבוץ שדה אליהו