Shalom Rosenfeld

ויקיפדיה

שלום רוזנפלד (1914 – 14 באפריל 2008) היה מבכירי העיתונאים בישראל, עורך "מעריב" בשנים 1974–1980, מייסד התוכנית ללימודי עיתונאות באוניברסיטת תל אביב, חתן פרס סוקולוב לעיתונאות (1975) ופרס ישראל לעיתונות (1986). י

ביוגרפיה

רוזנפלד נולד בפולין, שם היה פעיל בתנועת בית"ר, באגודת אספרנטו המקומית, וכן החל לעסוק בכתיבה עיתונאית. עלה לארץ ישראל ב-1934 ולמד באוניברסיטה העברית

לפני קום המדינה שימש עורך ביטאון "המשקיף", היה מזכיר המערכת בעיתון "חרות", השתתף בתחנת הרדיו של האצ"ל

בשנת 1948 היה בין מייסדי העיתון "מעריב", שפרשו מ"ידיעות אחרונות". במשך שנים כתב במעריב את מדורו "אצלנו", שהיה גלגול מודרני של המדור "קראתי רשמתי". המכתמים כונסו בספרים. בשנות ה-50 נמנה עם כוכבי תוכנית הרדיו "שלושה בסירה אחת". י

רוזנפלד זכה בפרס סוקולוב לעיתונאות לשנת 1975 ובפרס ישראל לעיתונות לשנת 1986. כמו כן היה אזרח כבוד של העיר תל אביב ובעל תואר דוקטור לשם כבוד ממכון ויצמן. ב-2002 הוענק לו "אות השירות הציבורי בתקשורת" מטעם איגוד העורכים והעיתונאים של כתבי העת בישראל

רוזנפלד נחשב מאז ומתמיד לעיתונאי המקפיד על האתיקה המקצועית ורואה בעבודתו שליחות חברתית. הוא הקים את התוכנית ללימודי עיתונאות באוניברסיטת תל אביב, הרבה לדון עם תלמידיו בסוגיות של אתיקה, והדגיש בפניהם שעל עיתונאי טוב להיות אדם בעל השכלה כללית רחבה וחושים טבעיים בריאים למציאת מקורות מידע. לשיטתו, על עיתונאי לדעת מעט על הרבה, לעומת בעל מקצוע מוגדר שחייב לדעת הרבה על מעט

רעייתו עדית, שנפטרה ב 1957, הייתה מלוחמות אצ"ל ו השתתפה בקרבות על יפו. בשנת 1959 נישא שנית, לאילנה לבית אקשטיין, פסיכולוגית במקצועה

בנו יורם, שנפטר ב-1997 ממחלה קשה, היה מחלוצי ענף ההיי טק בישראל. היה נשוי למלחינה נורית הירש

בתו, תמר גיא, הייתה אף היא עיתונאית ב"מעריב", ועם פרישתה ב-1993 כיהנה בתפקידים בכירים בבנק כללי, במפעל הפיס וכמנכ"ל לשכת מסחר ישראל-אמריקה

מספריו

תיק פלילי 124 (1955) - ספר על פרשת קסטנר, המכיל תיעוד כמעט מלא של פרוטוקול משפט קסטנר, עם הערות ספורות על המתרחש בבית המשפט

פרטי בהחלט (1962) - אסופת פיליטונים

שש השנים הללו (1945) - על תולדות מלחמת העולם השנייה

זווית חדה - רשימות מ"מעריב" (1983) - רישומים: זאב

אצלנו (1983) - קובץ סאטירי, רשימות ופיליטונים, הוצאת מעריב

כמו כן, תירגם כמה ספרים, ביניהם ספרו של י. וירגין, משנת הקאפיטאליזם המושלם (1958) וספרו של ג'ון רוי קרלסון מקהיר עד דמשק (1952). י