Sydney Pollack

http://en.wikipedia.org/wiki/Sydney_Pollack

One of the rare Hollywood talents who excelled at both acting and directing, Sydney Pollack fell haphazardly into a craft that eventually earned him three Oscar nominations and one Academy Award. Thanks to his early career as an acting coach, Pollack developed a reputation for being one of the best – if not the best – director for actors to work with. But his filmmaking style – or lack thereof – was without a signifying mark or defining element with which audiences could identify. In fact, it was quite easy to walk out of the theater having enjoyed the movie without ever knowing Pollack was the director. Be that as it may, Pollack crafted excellent films in his four decades as a filmmaker, adding such luminous titles like “They Shoot Horses, Don’t They?” (1969), “Three Days of the Condor” (1973), “Tootsie” (1982) and “Out of Africa” (1985) to the American filmmaking canon. Despite a lack of visual flare, American cinema would have suffered without Pollack’s steady contributions.

Born on July 1, 1934 in Lafayette, Indiana to first generation Russian-Jewish Americans, Pollack was the oldest of three children. He was reared by father David, a former professional boxer-turned-pharmacist, and Rebecca, who divorced his father, developed emotional problems and became an alcoholic, dying tragically at age 37 when Pollack was only 16. Though his father always wanted him to become a dentist, Pollack instead picked up and moved to New York City after graduating high school to become an actor. He took up residence at the YMCA, then looked for the right place to study acting, finally settling on the Neighborhood Playhouse. Pollack spent his first year learning the craft with legendary acting coach Sanford Meisner, who hired the young aspirant as his assistant during his second year of study. Precocious, self-possessed and attentive at a young age, Pollock soon developed a reputation for being a solid instructor, teaching Meisner’s technique to the likes of Robert Duvall, Brenda Vaccaro and Rip Torn.

His appearance in a John Frankenheimer-directed television production led him to a job as dialogue coach in the filmmaker's 1961 crime drama The Young Savages. He quickly moved into television, directing on programs such as "The Defenders," "The Naked City," "The Fugitive," "Dr. Kildare," and "Ben Casey" during the early and mid 1960s, and in 1965 made his feature film debut in the director's chair with The Slender Thread.

Pollack established himself as a competent, if unexceptional, director in such works as This Property Is Condemned, and one sequence of the Frank Perry-directed drama The Swimmer (based on a work of John Cheever). However, his real breakthrough came in 1969 with the downbeat period drama They Shoot Horses, Don't They?, a brutal Depression-era piece set against the backdrop of a dance marathon contest, starring Jane Fonda and Gig Young. Young won the Oscar for Best Supporting Actor while Pollack and Fonda were nominated for Best Director and Best Actress, respectively. (Fonda was said to have lost only because of the controversy surrounding her anti-Vietnam War activities.)

Pollack again proved his skill at handling period drama four years later with The Way We Were, a romantic drama starring Barbra Streisand and Robert Redford that became one of the most popular serious movies of the decade. During the mid 1970s, Pollack also delved into the action genre with The Yakuza, about a kidnapping committed by Japanese gangsters. He achieved much greater success in 1975 with Three Days of the Condor, a post-Watergate suspense thriller starring Redford, Cliff Robertson and Faye Dunaway that proved an enduring favorite among genre fans as well as a hit with general audiences. Four years later, The Electric Horseman united his two top leads, Fonda and Redford, in a predictable but very successful update of the '30s screwball comedy, while Absence of Malice (1981), starring Paul Newman and Sally Field, took a much more serious tone in dealing with a story of an innocent man whose career is ruined by an ambitious reporter.

In 1982, Pollack returned to comedy in top form with Tootsie, the story of an out-of-work actor (Dustin Hoffman) who achieves success by masquerading as a woman. The film scored a Best Director Oscar nomination for Pollack, as well as a win in the same category from the New York Critics Film Circle, and became the second highest grossing film of its year after E.T.. More success followed for the director with Out Of Africa (1985); starring Redford, it was one of a dwindling number of serious romantic dramas aimed at middle-class, middle-brow, middle-aged audiences that scored big at the box office. Unfortunately, another such outing with Redford, the 1990 Havana, was a notorious failure.

Pollack was back on top in 1993 with The Firm, a wildly successful adaptation of John Grisham's thriller that starred Tom Cruise. However, mirroring the unpredictable fluctuations of fortune in Hollywood, his next directorial effort, a 1995 remake of Sabrina starring Harrison Ford, proved to be a colossal critical and financial flop. In 1999, Pollack and Ford reunited to make Random Hearts, a drama about a man and a woman Kristin Scott Thomas who discover that their respective spouses--who died in a plane crash--were lovers.

In addition to directing, Pollack has also served as a producer on a number of films (including The Fabulous Baker Boys, Presumed Innocent, Dead Again and Sense and Sensibility) and frequently appears as an actor, both in his own films and those of other directors (he had a starring role in Woody Allen's Husbands and Wives). In 1999, he could be seen portraying a wealthy man with some questionable pastimes in Stanley Kubrick's Eyes Wide Shut.

The 21st century found Pollack working far more often as a producer than as a director thanks in part to the production company he ran with director Anthony Minghella, Mirage. Those credits include such award-winning films as Iris, The Quiet American, and the big-screen adaptation of the novel Cold Mountain. After a layoff of over five years, Pollack returned to the director's chair twice in 2005. He created both his first documentary, Sketches of Frank Gehry about the famous architect, and The Interpreter, an old-fashioned political thriller with Sean Penn and Nicole Kidman. In 2006 Pollack handled the producing duties on Anthony Minghella's drama Breaking & Entering, which reunited them with Cold Mountain star Jude Law.

Pollack died of cancer at age 73 in May 2008. His body was cremated, and his ashes were scattered along the runway at the Van Nuys Airport in Van Nuys, California.

סידני פולאק

' (באנגלית: Sydney Pollack; ‏1 ביולי 1934 – 26 במאי 2008) היה במאי, מפיק ושחקן קולנוע אמריקני-יהודי. פולאק זכה בפרס אוסקר על בימוי הסרט "זיכרונות מאפריקה" ב-1985.

תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 2 סרטיו 3 כמפיק 4 כשחקן 5 קישורים חיצוניים ביוגרפיה נולד בלאפאייט שבאינדיאנה לבני מהגרים יהודים מאוקראינה, רבקה (לבית מילר) ודייוויד פולאק. בשנים 1952–1954 למד משחק בניו יורק. הוא החל את הקריירה כשחקן תיאטרון בשנות ה-50. בתחילת שנות ה-60 היה לבמאי טלוויזיה מצליח ואף זכה בפרס אמי על בימוי הסדרה "בוב הופ מציג את תיאטרון קרייזלר". אל תעשיית הקולנוע נכנס כשחקן, בדרמת המלחמה "מאחורי קווי האויב" (1962), כשלצידו שחקן צעיר נוסף שזהו הופעתו הראשונה בקולנוע – רוברט רדפורד, כשמכאן, למעשה, מתחיל שיתוף פעולה פורה בין השניים, כשפולאק מביים ורדפורד מככב. את סרטו הראשון ביים ב-1965.

סרטיו "החוט הדק" (1965) – דרמה בכיכובם של סידני פואטייה ואן בנקרופט. "בית זה עומד להיהרס" (1966) – עיבוד קולנועי למחזה מאת טנסי ויליאמס, על פי תסריט אותו כתב פרנסיס פורד קופולה, בו כיכבו נטלי ווד (מועמדות לפרס גלובוס הזהב) ורוברט רדפורד. "ציידי הגולגולות" (1968) – מערבון בכיכובם של ברט לנקסטר ושלי וינטרס. "שמירת טירה" (1969) – דרמת מלחמה בכיכובם של ברט לנקסטר ופטרישיה אוניל. "הם יורים גם בסוסים" (1969) – דרמה על ימי השפל הגדול בארצות הברית בכיכובם של ג'יין פונדה ומייקל סראזין. הסרט קיבל 9 מועמדויות לפרס אוסקר, כולל לבימוי, אך לא לקטגוריית הסרט הטוב ביותר, וכך היה לסרט שגרף הכי הרבה מועמדויות לפרס אוסקר, בלא שהיה מועמד לפרס הסרט הטוב ביותר. "ג'רמייה ג'ונסון" (1972) – מערבון על האיש המכונה "Mountain man", בכיכובו של רוברט רדפורד. "כך היינו" (1973) – דרמה רומנטית-מוזיקלית מצליחה בכיכובם של רוברט רדפורד וברברה סטרייסנד, העוסקת בפעילה למען זכויות האדם המתאהבת בחייל יפה תואר, אולם השניים לא מצליחים לגשר על הפערים שבהשקפותיהם הפוליטיות. הסרט קיבל 6 מועמדויות לפרס אוסקר, כולל לשחקנית הראשית – סטרייסנד. "יאקוזה" (1974) – דרמה על אזרח אמריקני (רוברט מיצ'ם) שמגיע ליפן כדי לחלץ את בתו החטופה של חברו הטוב, ומסתבך עם המאפיה היפנית – היאקוזה. "שלושת ימי הקונדור" (1975) – דרמת מתח בו מגלם רוברט רדפורד סוכן CIA החושף שחיתויות בסוכנות ומסכן בכך את חייו. בסרט כיכבו גם פיי דאנאוויי וג'ון האוסמן. "בובי דירפילד" (1977) – דרמה רומנטית בה מגלם אל פצ'ינו נהג מכוניות מרוץ אמריקני החי באירופה ומתאהב בבית מרפא בשווייץ באצילה אירופית הסובלת ממחלה קשה. פאצ'ינו קיבל על תפקידו מועמדות לפרס גלובוס הזהב. "הפרש החשמלי" (1979) – דרמה קומית-רומנטית המגוללת את סיפורה של מערכת היחסים בין כוכב רודיאו לשעבר, המשתתף עם סוסו בפרסומות טלוויזיה ויוצא למסע מחאה, לבין העיתונאית המסקרת את מאבקו. רוברט רדפורד וג'יין פונדה בתפקידים הראשיים. "ללא כוונת זדון" (1981) – דרמה נוקבת העוסקת בעולם התקשורת בכיכובם של פול ניומן (מועמדות לאוסקר) וסאלי פילד (מועמדות ל"גלובוס הזהב"). "טוטסי" (1982) – סרטו המצליח ביותר של פולאק (הכנסות של 177.2 מיליון דולרים בארצות הברית), בו מגלם דסטין הופמן שחקן מובטל, המחליט להתחפש לאישה וכך התקבל לככב באופרת סבון, ומתאהב בכוכבת הראשית. הסרט קיבל 10 מועמדויות לפרס אוסקר, כולל על לבימוי ולסרט. "זיכרונות מאפריקה" (1985) – דרמה ביוגרפית-רומנטית המגוללת את סיפורה של העיתונאית איזק דינסן הנוסעת לאפריקה יחד עם בעלה ומתאהבת שם בגבר אחר. מריל סטריפ ורוברט רדפורד הופיעו בתפקידים הראשיים בסרט שזכה ב-7 פרסי אוסקר, ומתוכם שניים לפולאק עצמו: כבמאי וכמפיק. "הוואנה" (1990) – דרמה בכיכובו של רוברט רדפורד, העוסקת בסיפור מאבקו של פידל קסטרו בפולחנסיו בטיסטה, ועלייתו לשלטון של קסטרו בקובה, בינואר 1959. "הפירמה" (1993) – דרמת מתח בכיכובם של טום קרוז וג'ין הקמן, העוסקת בעורך דין המתחיל לחשוד כי המשרד שבו החל לעבוד מעורב ברצח ובעסקים אפלים. עיבוד לספרו של ג'ון גרישם שהיה לשובר קופות בארצות הברית עם הכנסות של 158.3 מיליון דולרים. "סברינה" (1995) – קומדיה רומנטית בכיכובו של האריסון פורד, המבוססת על סרטו הקלאסי של בילי ויילדר מ-1954. הסרט עוסק בבתו של נהג לימוזינה המתאהבת בשני בניה של משפחה עשירה: האחד איש עסקים רציני והשני פלייבוי קל-דעת. "אהבה מקרית" (1999) – דרמה רומנטית בכיכובם של האריסון פורד וקריסטין סקוט-תומאס. "מזימות זרות" (2005) – דרמת מתח ופשע בו מגלם שון פן סוכן פדרלי המופקד על ביטחונה של מתורגמנית (ניקול קידמן) הפועלת במטה האומות המאוחדות. היה זה הסרט הראשון שצולם בין כתליו של מטה האו"ם. "סקיצות של פרנק גרי" (2005) – סרט תיעודי, על עבודותיו של האדריכל פרנק גרי. כמפיק פולאק הוא גם מפיק פורה, אשר משנת 1974 הפיק את כל הסרטים אותם ביים, אך הוא גם הפיק סרטים של אחרים, כדוגמת:

"אלף האורות של ניו יורק" (1988) "נערי בייקר המופלאים" (1989) "בחזקת חף מפשע" (1990) "כשגבר אוהב אישה" (1990), עם סוזן סרנדון "רצח מן העבר" (1991), של קנת בראנה "לחפש את בובי פישר" (1993) "זיכרון בדם קר" (1993), עם דניס קווייד "על תבונה ורגישות" (1995) "דלתות מסתובבות" (1998) – פרס באפט"א לקולנוע "הכישרון של מר ריפלי" (1999) "ראש בראש" (2001) "משחקים מפתים" (2001), עם ניקול קידמן "איריס וג'ון" (2001) "שמיים" (2002), עם קייט בלאנשט "האמריקני השקט" (2002), עם מייקל קיין "קולד מאונטן" (2003), עם ג'וד לאו, ניקול קידמן, רנה זלווגר "תבערה" (2006), עם טים רובינס "פריצה וכניסה" (2006) "מייקל קלייטון" (2007), בו גם שיחק לצד ג'ורג' קלוני כשחקן מאז שהחל לביים הופיע פולאק בקולנוע כשחקן רק בסרט אחד, "טוטסי", בו גילם את הסוכן של דסטין הופמן. אך ב-1992 חזר לשחק בסרטים, כשהופיע בסרטו של רוברט אלטמן, "השחקן". באותה שנה כיכב גם בסרטו של וודי אלן, "בעלים ונשים". וכמו כן הופיע גם בסרטים "תביעה אזרחית" (1998), לצד ג'ון טרבולטה, בסרטו שלו, "אהבה מקרית" (1999) וביצירתו של סטנלי קובריק, "עיניים עצומות לרווחה", מאותה שנה. הופעותיו בשנות האלפיים מסתכמות בתפקיד במותחן "משנים כיוון" (2002), בדרמה "מייקל קלייטון" (2007) ובתפקיד אורח בסיטקום "ויל וגרייס", למשך ארבעה פרקים.

הסרט האחרון בו השתתף כשחקן היה "ארוס עליה" משנת 2008, בכיכובו של פטריק דמפסי. פולאק נפטר טרם סיום ההכנה של הסרט ולכן, על-פי הכיתוב בסוף הכתוביות של הסרט, הוא הוקדש לזכרו.

קישורים חיצוניים ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סידני פולאק בוויקישיתוף IMDB Logo 2016.svg סידני פולאק , במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית) Allmovie Logo.png סידני פולאק , באתר AllMovie (באנגלית) סידני פולאק , באתר Box Office Mojo (באנגלית) Movies – New York Times מאמר נרחב על הבמאי גלריית תמונות Yahoo! Movies ידיעות על מותו:

סידני פולאק מת , 27 במאי 2008, נענע 10 מאיר שניצר, סידני פולק – הווירטואוז האחרון , באתר nrg‏, 28 במאי 2008 עכבר העיר אונליין, מת הבמאי סידני פולאק , באתר הארץ, 27 במאי 2008 מיה אבידן, סידני פולק בטלוויזיה , באתר nrg‏, 27 במאי 2008 אורי קליין, עכבר העיר אונליין, סידני פולאק, 1934–2008 , באתר הארץ, 28 במאי 2008 סידני פולאק , באתר "Find a Grave" (באנגלית) https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%99_%D7%A4...

--------------------------------------------

http://en.wikipedia.org/wiki/Sydney_Pollack

One of the rare Hollywood talents who excelled at both acting and directing, Sydney Pollack fell haphazardly into a craft that eventually earned him three Oscar nominations and one Academy Award. Thanks to his early career as an acting coach, Pollack developed a reputation for being one of the best – if not the best – director for actors to work with. But his filmmaking style – or lack thereof – was without a signifying mark or defining element with which audiences could identify. In fact, it was quite easy to walk out of the theater having enjoyed the movie without ever knowing Pollack was the director. Be that as it may, Pollack crafted excellent films in his four decades as a filmmaker, adding such luminous titles like “They Shoot Horses, Don’t They?” (1969), “Three Days of the Condor” (1973), “Tootsie” (1982) and “Out of Africa” (1985) to the American filmmaking canon. Despite a lack of visual flare, American cinema would have suffered without Pollack’s steady contributions.

Born on July 1, 1934 in Lafayette, Indiana to first generation Russian-Jewish Americans, Pollack was the oldest of three children. He was reared by father David, a former professional boxer-turned-pharmacist, and Rebecca, who divorced his father, developed emotional problems and became an alcoholic, dying tragically at age 37 when Pollack was only 16. Though his father always wanted him to become a dentist, Pollack instead picked up and moved to New York City after graduating high school to become an actor. He took up residence at the YMCA, then looked for the right place to study acting, finally settling on the Neighborhood Playhouse. Pollack spent his first year learning the craft with legendary acting coach Sanford Meisner, who hired the young aspirant as his assistant during his second year of study. Precocious, self-possessed and attentive at a young age, Pollock soon developed a reputation for being a solid instructor, teaching Meisner’s technique to the likes of Robert Duvall, Brenda Vaccaro and Rip Torn.

His appearance in a John Frankenheimer-directed television production led him to a job as dialogue coach in the filmmaker's 1961 crime drama The Young Savages. He quickly moved into television, directing on programs such as "The Defenders," "The Naked City," "The Fugitive," "Dr. Kildare," and "Ben Casey" during the early and mid 1960s, and in 1965 made his feature film debut in the director's chair with The Slender Thread.

Pollack established himself as a competent, if unexceptional, director in such works as This Property Is Condemned, and one sequence of the Frank Perry-directed drama The Swimmer (based on a work of John Cheever). However, his real breakthrough came in 1969 with the downbeat period drama They Shoot Horses, Don't They?, a brutal Depression-era piece set against the backdrop of a dance marathon contest, starring Jane Fonda and Gig Young. Young won the Oscar for Best Supporting Actor while Pollack and Fonda were nominated for Best Director and Best Actress, respectively. (Fonda was said to have lost only because of the controversy surrounding her anti-Vietnam War activities.)

Pollack again proved his skill at handling period drama four years later with The Way We Were, a romantic drama starring Barbra Streisand and Robert Redford that became one of the most popular serious movies of the decade. During the mid 1970s, Pollack also delved into the action genre with The Yakuza, about a kidnapping committed by Japanese gangsters. He achieved much greater success in 1975 with Three Days of the Condor, a post-Watergate suspense thriller starring Redford, Cliff Robertson and Faye Dunaway that proved an enduring favorite among genre fans as well as a hit with general audiences. Four years later, The Electric Horseman united his two top leads, Fonda and Redford, in a predictable but very successful update of the '30s screwball comedy, while Absence of Malice (1981), starring Paul Newman and Sally Field, took a much more serious tone in dealing with a story of an innocent man whose career is ruined by an ambitious reporter.

In 1982, Pollack returned to comedy in top form with Tootsie, the story of an out-of-work actor (Dustin Hoffman) who achieves success by masquerading as a woman. The film scored a Best Director Oscar nomination for Pollack, as well as a win in the same category from the New York Critics Film Circle, and became the second highest grossing film of its year after E.T.. More success followed for the director with Out Of Africa (1985); starring Redford, it was one of a dwindling number of serious romantic dramas aimed at middle-class, middle-brow, middle-aged audiences that scored big at the box office. Unfortunately, another such outing with Redford, the 1990 Havana, was a notorious failure.

Pollack was back on top in 1993 with The Firm, a wildly successful adaptation of John Grisham's thriller that starred Tom Cruise. However, mirroring the unpredictable fluctuations of fortune in Hollywood, his next directorial effort, a 1995 remake of Sabrina starring Harrison Ford, proved to be a colossal critical and financial flop. In 1999, Pollack and Ford reunited to make Random Hearts, a drama about a man and a woman Kristin Scott Thomas who discover that their respective spouses--who died in a plane crash--were lovers.

In addition to directing, Pollack has also served as a producer on a number of films (including The Fabulous Baker Boys, Presumed Innocent, Dead Again and Sense and Sensibility) and frequently appears as an actor, both in his own films and those of other directors (he had a starring role in Woody Allen's Husbands and Wives). In 1999, he could be seen portraying a wealthy man with some questionable pastimes in Stanley Kubrick's Eyes Wide Shut.

The 21st century found Pollack working far more often as a producer than as a director thanks in part to the production company he ran with director Anthony Minghella, Mirage. Those credits include such award-winning films as Iris, The Quiet American, and the big-screen adaptation of the novel Cold Mountain. After a layoff of over five years, Pollack returned to the director's chair twice in 2005. He created both his first documentary, Sketches of Frank Gehry about the famous architect, and The Interpreter, an old-fashioned political thriller with Sean Penn and Nicole Kidman. In 2006 Pollack handled the producing duties on Anthony Minghella's drama Breaking & Entering, which reunited them with Cold Mountain star Jude Law.

Pollack died of cancer at age 73 in May 2008. His body was cremated, and his ashes were scattered along the runway at the Van Nuys Airport in Van Nuys, California.