Yaakov Orland

ויקיפדיה: יעקב אוֹרְלַנְד (30 ביוני 1914 – 5 במרץ 2002) היה משורר, מתרגם, מחזאי ועורך ישראלי, חתן פרס ישראל לזמר עברי (1994). כונה "מאחרוני דור הנפילים של התרבות העברית". בין פזמוניו: "היו לילות", "עץ הרימון", "אנחנו שרים לך, מולדת ואמא". י

יעקב אורלנד נולד בשנת 1914 בעיירה טטייב שבפאתי קייב שבאוקראינה. כשהיה בן שש ניצל מפוגרום שבו נרצחו לנגד עיניו שמונה מבני משפחתו על ידי פורעים. בגיל שבע עלה לארץ ישראל עם הוריו, והמשפחה התיישבה בפלוגת מגדל של גדוד העבודה. מאוחר יותר עברה המשפחה לירושלים, שם הצטרף לפלוגות הנוטרים, למד ב"תחכמוני", גר בשכונת הבוכרים והגן על העיר במלחמת העצמאות, במהלכה היה קצין החינוך של גדוד "מצדה" של הגדנ"ע.‏ סיים לימודי פילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ונסע ללמוד תיאטרון בבריטניה

כשחזר, התיישב בתל אביב. על המעבר מירושלים לתל אביב סיפר: "אחרי מלחמת השחרור לא יכולתי לגור יותר בירושלים. אחרי 28 שנות מגורים בירושלים העיקה עלי העובדה, שלא יכולתי לעבור את החומה, לעלות להר הצופים ולרדת לים המלח."‏[2] בתל אביב הכיר את אשתו בת-אל (עליה כתב את השיר "שיר אלייך"). התיידד עם משוררים מ"חבורת כסית" כמו נתן אלתרמן, אברהם שלונסקי ואלכסנדר פן. ב-1954 עבר לחיפה במסגרת פרויקט "מגורי אומנים". י

אורלנד, שכתב את שירו הראשון בגיל 16, עסק בכתיבת שירה.

בימי היישוב ובשנות החמישים והשישים פרסם גם פזמונים שהפכו לפופולריים עד ימינו, ובהם "עץ הרימון", "שני שושנים", "היו לילות", "הטנדר נוסע", "זכריה בן עזרא", "אני נושא עמי", "שלכת" ("עמוק העצב בעיניים"), "שיר שמח" ("אם גם ראשנו שח") ועוד. פזמונים רבים פרי עטו הולחנו על ידי חברו הטוב, מרדכי זעירא. את הפזמונים כתב ללהקת הבריגדה "מעין זה", לתיאטרון "המטאטא" ולאירועים שונים. הזמרת שושנה דמארי ביצעה רבים משיריו

בנוסף לחיבור שירים ופזמונים, נתן אורלנד ידו גם בתרגום: הוא תרגם יצירות ספרותיות רבות, ובהן של ויליאם שייקספיר ושל ג'ורג' ברנרד שו

אורלנד עסק גם בכתיבת מחזות. מחזהו "העיר הזאת" הועלה בשנת 1953 בתיאטרון "אהל".‏ בשנת 1967, לקראת העלאה נוספת של המחזה, הורה בית המשפט להסיר מהמחזה קטעים אחדים, שעסקו בתוכנית של בחורי ישיבה להיכנע ללגיון הערבי במלחמת העצמאות.‏ תרגם עשרות מחזות, שהוצגו ב"אהל" ובתיאטרון חיפה

לאחר מלחמת ששת הימים היה ממייסדי "התנועה למען ארץ ישראל השלמה". י

בתו היא הפזמונאית שמרית אור, ובנו הוא הווטרינר רעואל (רולי) אורלנד

יעקב אורלנד נפטר לאחר מחלה קשה ב-5 במרץ 2002 בחיפה, בגיל 88. הותיר את שני ילדיו וארבעה נכדים. על שמו נקרא רחוב בחיפה

ארכיונו שמור באוניברסיטת בר-אילן

פרסים והוקרה

• 1963 פרס למדן לספרות ילדים ונוער (תשכ"ג), מטעם עיריית רמת גן, על הספר "בית הצעצועים"
• 1977 פרס ז'בוטינסקי לספרות ולמחקר, על הבלדה "יום תל-פאחר"
• פרס אקו"ם
• 1983 – פרס ורטהיים לשירה עברית, מטעם אוניברסיטת בר-אילן, על ספר שיריו "עיר האובות" (1978).‏
• 1983 – פרס פינסקי לתיאטרון, מטעם עיריית חיפה, על המחזה "הלשכה השחורה" (נכתב בשנות ה-50 ולא הופיע בהוצאה מסודרת).‏
• 1984 – פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת
• 1987 – פרס אלתרמן, מטעם ההסתדרות, על הספר "סמטת החבשים" (1986)
• 1993 – פרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש.
• 1994 – פרס ישראל לזמר עברי.
• 1996 (תשנ"ו) – פרס ביאליק לספרות יפה, מטעם עיריית תל אביב, על מפעל חייו בשירה העברית.
• 1998 (תשנ"ח) – פרס ניומן, מטעם אוניברסיטת בר-אילן, על מפעל חייו בשירה ובזמר העבריים.
• 2000 – פרס יצחק עקביהו, מטעם אוניברסיטת בר-אילן, על מפעל חייו בשירה העברית. יקיר העיר חיפה.