Yehoshua Ben Arieh

Yehoshua Ben Arieh - CV

יהושע בן אריה בויקיפדיה

ויקיפדיה: יהושע בן אריה (נולד ב-1928) הוא גאוגרף ישראלי,פרופסור לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית ורקטור האוניברסיטה לשעבר. בן אריה הוא מגדולי חוקריה של ירושלים וארץ ישראל, חתן פרס ביאליק ופרס ישראל בתחום חקר ארץ ישראל לשנת תשנ"ט

יהושע בן אריה נולד בתל אביב למשפחת יהושע שטמפפר ממייסדי המושבה מצד אמו, ולמשפחת לוינזון, מאוחר יותר בן אריה מצד אביו

הוא החל את דרכו כמורה בבית ספר תיכון. בשנת הלימודים 1949–1950 התחיל את חוק לימודיו באוניברסיטה העברית בחוגים להיסטוריה של עם ישראל ובחוג החדש לגאוגרפיה שרק נפתח אז על ידי דוד עמירן. בתום לימודיו שב לצבא והיה חוקר במחלקת ההיסטוריה של צה"ל תחת נתנאל לורך. ענף ההיסטוריה עסק באותה תקופה בחקר מלחמת העצמאות. בן אריה הכין חוברות פרקי הסברה המלוות במפות וכוללות 12 שיעורים. החוברת היוותה את התשתית לשיעורים והרצאות של מורים וקצינים בצבא במשך שנים רבות. בהתבסס על החוברת נכתב הספר תולדות מלחמת הקוממיות, שיצא לאור בהוצאת משרד הביטחון. נתנאל לורך, שהסתכסך עם הצבא עקב גישתו ההיסטוריוגרפית, הוציא ספר שהוא גרסה משלו לתולדות מלחמת הקוממיות

פעילותו האקדמית

בשנת 1958 שקד בן אריה על עבודת מאסטר אודות הגאוגרפיה של חבל לכיש שהיה אז שטח מוזנח במחקר. הדבר הובילו לחקור את מערכות המסתור בבית גוברין. את הדוקטורט הוא הגיש בשנת תשכ"ג 1962 לאוניברסיטה העברית, בהנחייתו של יצחק שטנר בנושא "הגאוגרפיה האזורית של עמק הירדן התיכון: מהכנרת בצפון ועד נחל תבור בדרום"

בשנת 1966 מונה בן אריה למרצה באוניברסיטה העברית, והפך למרצה בכיר שלוש שנים לאחר מכן. בשנת 1971 מונה לראש המחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית, ושימש כפרופסור אורח באוניברסיטת אוטווה, באוניברסיטת לונדון ובמרילנד. ב-1972 היה לפרופסור חבר באוניברסיטה העברית, ושבע שנים לאחר מכן היה לפרופסור מן המניין

בן אריה שימש כעמית מחקר בלונדון, שם אסף חומר על ספרות הנוסעים לארץ ישראל במאה ה-19. מחקרו יצא לאור בספר בשנת 1970 בשם: ארץ ישראל במאה התשע-עשרה - גילויה מחדש. בשנים 1977 ו-1979 ראו אור שני ספריו על ירושלים תחת הכותר עיר בראי תקופה, שהיו מאז לנכסי צאן ברזל בחקר העיר. הוא הרבה לעסק בחקר ארץ ישראל בראשית העת החדשה, ובין השאר ערך מספר מחקרים שבדקו את כמות והרכב האוכלוסייה לפני ההתיישבות הציונית. לאחרונה השלים פרופ' בן אריה מפעל אדיר, שראה אור בשלשה כרכים תחת הכותרת ירושלים היהודית החדשה בתקופת המנדט: שכונות, בתים אנשים (2011). י

לאחר שרכש שם ומעמד בארץ ובעולם, הרבה בן אריה לפעול במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. בין היתר, הוא היה ממקימי אוניברסיטת חיפה ומהמייסדים של המחלקות לגאוגרפיה באוניברסיטאות תל אביב, חיפה ובאר שבע. במקביל פעל גם במוסדות חינוך ותרבות שונים, כמו במשרד החינוך, במועצה לשימור אתרים, וביד יצחק בן צבי בו היה פעיל במפעלי מחקר גדולים, וביניהם בייסוד "הקתדרה בעל פה" והמשכה - כתב העת קתדרה

בשנים 1973–1977 כיהן בן אריה כראש וועדת מקצוע הגאוגרפיה במשרד החינוך. בשנים 1974–1977 היה ראש 'המרכז לחקר ארץ ישראל והציונות' (כיום: 'מרכז צ'ריק לחקר הציונות, היישוב ומדינת ישראל') באוניברסיטה העברית, ובשנים 1974–1977 היה יושב ראש הוועדה האקדמית של יד יצחק בן צבי. בשנים 1981–1985 כיהן כדיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית, ובשנים 1989–1993 ניהל את 'המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה' של יד יצחק בן-צבי. בשנים 1993–1997 כיהן כרקטור האוניברסיטה העברית

בן אריה מתגורר בשכונת רחביה בירושלים. הוא ממשיך להרצות בחוג לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית, מעביר שיעורים וסיורים במכון שכטר, ומוסיף להיות פעיל במוסדות שונים להשכלה גבוהה ברחבי הארץ

השפעתו

בן אריה נחשב לאבי האסכולה הגאוגרפית-היסטורית המודרנית בארץ. אסכולה זו משלבת תחומי ידע שונים ובהם היסטוריה, גאוגרפיה וארכאולוגיה לכדי מיקשה אחת. זוהי גישה אינדוקטיבית הדוגלת באיסוף מרבי של מקורות: סקירת השטח, שימוש במפות, ספרות, תעודות, שניתן לבסס מהן מסקנות במסגרת הזמן הנחקרת הרלוונטית. בתחום זה עמד בן אריה בקשרים קרובים עם עמיתיו חוקרי האסכולה ברחבי העולם

הוא העמיד דור של תלמידים ממשיכי דרכו ברחבי האקדמיה הישראלית, בהם פרופ' רות קרק ופרופ' רן אהרנסון (האוניברסיטה העברית), פרופ' גדעון ביגר (אוניברסיטת תל אביב), פרופ' יוסי בן-ארצי (אוניברסיטת חיפה), פרופ' יוסי כץ (אוניברסיטת בר-אילן), ורבים אחרים

בשנת 1978 זכה בפרס ביאליק לחכמת ישראל על ספרו "עיר בראי תקופה" ובשנת 1999 זכה בן אריה בפרס ישראל בתחום חקר ארץ ישראל. בשנתיים שלאחר מכן יצאו לכבודו שני ספרים: האחד, נוף מולדתו: מחקרים בגאוגרפיה של ארץ-ישראל ובתולדותיה, מוגשים ליהושע בן-אריה (עורכים: יוסי בן-ארצי, ישראל ברטל, אלחנן ריינר, ירושלים: הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, תש"ס); השני, ארץ בראי עברה: מחקרים בגאוגרפיה היסטורית של ארץ ישראל (בעריכת רן אהרנסון וחגית לבסקי. ירושלים: הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית ירושלים, תשס"א). י

בשנים שלאחר מכן העלה תוכנית גאוגרפית-פוליטית רעיונית לקידום פתרון טריטוריאלי של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, המבוססת על חילופי שטחים בין ישראל לרשות הפלסטינית ולמצרים; בן-אריה גם פעל רבות במישור המדיני והציבורי למימוש תוכניתו, תוך שהוא מדגיש את היתרונות שכל אחד משלושת הצדדים המעורבים צפוי להפיק מכך. בדצמבר 2008 התערב בן אריה לראשונה באופן פומבי בעניין גאוגרפי-פוליטי אחר, כאשר מחה נגד הקמת מוזיאון הסובלנות בתחומי בית הקברות ממילא בירושלים‏