Yeshayahu Avrech

ויקיפדיה

ישעיהו אברך (1912 – 20 בינואר 1988) היה מסאי, פובליציסט ומתרגם ישראלי

ביוגרפיה

אברך נולד בשנת 1912 בעיר קייב, בפלך קייב, בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום בירת אוקראינה). הוריו חיים וחנה לבית איזנשטט מהעיר קובל (Kovel) שבווהלין. לאחר מלחמת העולם הראשונה השתכנו ההורים בקובל. בתום לימודיו של ישעיהו בגימנסיה תרבות למד במכון למדעי היהדות שבעיר. בוגר קן ה"שומר הצעיר" וההכשרה. בשנת 1935 עלה לארץ ישראל והתיישב בקיבוץ מרחביה. עד פרוץ מלחמת העולם השנייה עסק בארץ בכתיבה ובעריכה. במלחמה התנדב אברך לשורות הצבא הבריטי, במקביל להיותו קצין ההסברה של ארגון "ההגנה" וחבר מטה מחוז תל אביב של הארגון. לאחר קום המדינה שימש בצה"ל קצין חינוך של פיקוד מרכז, ועם הקמת משרד החינוך והתרבות שימש בו בתפקידי מנהלה בכירים, האחרון שבהם כראש אגף תרבות

בשנת 1953 התמנה אברך לראש המחלקה לספרות ולאמנות במסגרת הנהלת המרכז לתרבות ולחינוך של ההסתדרות, ובשנת 1959 עבר לשמש נציג ההסתדרות בצפון אמריקה. אברך שב לישראל עם מינויו לוועדה המרכזת של ההסתדרות, ובמסגרתה היה מייסד וראש המחלקה להשכלה גבוהה (1963–1984). פועלו בתקופה זו כלל את ייסוד מפעל התיעוד בעל פה של תנועת העבודה, וכן היותו בין מייסדי המכון לחקרי עבודה ויו"ר הנהלת המכון. עיסוקיה הרחבים של המחלקה בראשותו כללה גם את מתן חסות ללהקת "ענבל". י

אברך כתב לאורך השנים בעיתון "דבר" ושימש חבר מזכירות המערכת. פעילותו הציבורית כללה את תפקידיו כסגן יו"ר קרן תל אביב לספרות ולאמנות וחבר מועצת המנהלים של הוצאת "עם עובד". באוניברסיטת חיפה הוא נמנה בין החוקרים בפקולטה למדעי הרוח

אברך פרש מתפקידו בהסתדרות בשנת 1984. הוא זכה על פועלו בפרס סוקולוב (1975), פרס חיים גרינברג (1980, עבור ספרו "פרקי יותם") ופרס ישראל למסאות ופובליציסטיקה עיתונאית (1986)

ספריו של אברך הועברו לאחר מותו לספריית קריית יעקב הרצוג בכפר סבא

על שמו רחוב בעיר תל אביב

כתביו

פרקי יותם (במבואי הפרקים: דב סדן), תל אביב: עם עובד, תשל"ו (יצא במהדורה נוספת בהוצאת דביר ב-1990). י

בשולי דברים, תל אביב: דביר, תשנ"א-1991