Yitzhak Michael Shilo

יצחק מיכאל שילה

יצחק מיכאל שילה (שולמן) (23 באוגוסט 1920 - 15 בינואר 2007) היה שחקן תיאטרון וקולנוע ישראלי שהשתתף גם בסרטים אמריקאים, התפרסם בעיקר בשנות ה-50 וה-60.

ביוגרפיה

נולד בבנדין שבפולין ולמד בילדותו בגימנסיה יבנה בעיר. בגיל 10 עבר עם משפחתו לקטוביץ. עלה לישראל עם משפחתו בגיל 14, ולמד בגמנסיון ערב בהנהלת יצחק הירשברג. בגיל 16 החל ללמוד משחק בסטודיו של צבי פרידלנד במקביל לעבודתו כנער שליח בעיריית תל אביב.

בשנת 1938 היה בין החניכים הראשונים שהתקבלו לתיאטרון הבימה וזכה כשחקן מתחיל בין השאר לתפקידים ראשיים בהצגות "אהבת ציון", "משפט דרייפוס" ו"משפחת היינה" (מאת סמי גרונמן).

בשנת 1947 עבר לתיאטרון הקאמרי ובשנים 1950-1951 השתלם בבלט ובפנטומימה אצל אטיין דקרו בפריז. ב-1952 נישא לשחקנית אביבה גור, בתם של מרים ברנשטיין-כהן ושל מיכאל גור. בשנת 1956 שהו השניים בלונדון ושם נולדה בתם תמר. בתקופה זו השתתף שילה בכמה סרטי קולנוע בריטיים וכן השתלם בלימודי משחק.

ב-1957 הוזמן על ידי יוסף מילוא לגלם את התפקיד הראשי במחזה "רומיאו ויוליה". ב-1958, בעקבות קשיים כלכליים של הקאמרי, עזב הזוג לניו יורק, שם זכתה אביבה בתפקיד ראשי בברודוויי. גם שילה זכה להופיע בהצגות בברודוויי.

השניים שבו לישראל ב-1961, לאחר ששילה הוזמן לשחק בתיאטרון חיפה שזה עתה הוקם. שם השתתף בהצגות: ריצ'רד השלישי, "רשומון", "אנדורה", "ציד המכשפות" ו"סדום סיטי" (מאת בנימין גלאי).

בסוף שנות השישים חזר לתיאטרון הבימה ממנו פרש לגמלאות בשנת 1985. לאחר מכן הופיע מדי פעם בסרטי קולנוע ישראלים וזרים.

בשנת 1973 החל לצייר. עבודותיו הוצגו בתערוכת יחיד בלוס אנג'לס וב-1992 בתערוכה משותפת לו ולבתו תמר בהבימה. במהלך הקריירה שלו שיחק גם בתיאטרונים צוותא בתל אביב והחאן הירושלמי.

שילה נפצע פצעים אנושים בעת שנפל בזמן אזכרה לרעייתו אביבה, ונפטר מאירוע מוחי ימים אחדים לאחר מכן. הוא נטמן בבית העלמין בעין הוד.

ב-2014 יצא ספר זיכרונותיו בשם "ללא איפור".