Yona Atari

https://en.wikipedia.org/wiki/Yona_Atari

Yona Atari (Hebrew: יונה עטרי‎; December 4, 1933 – March 11, 2019) was an Israeli singer and actress.[1]

Born in Sana'a and the first out of eight children, Atari and her family moved to Israel when she was three months old. She was brought up in Rehovot. Atari was sent by her mother to study music and theatre but her father forbade this since these pastimes were considered to be idolatry. At the age of 15, Atari moved to Tel Aviv where she resided in Kerem HaTeimanim under the guidance of Nahum Nardi who introduced her to Esther Gamlielit. In 1950, she joined up with the Nahal Troupe and between 1951 and 1955, she studied acting at the Habima Theatre.[2]

In 1957, Atari joined up with Batzal Yarok before starring in a play written by Haim Hefer and Dahn Ben-Amotz. She also participated in an theatrical adaption of Sammy Gronemann’s King Solomon and the Shoemaker alongside Rachel Attas and Illi Gorlitzky in 1964. She teamed up with the latter once again and they performed the song Concertina and a Guitar. Atari began to focus more of her attention on acting and starred in adaptations of The Dybbuk, Medea, The Threepenny Opera and more.

On television, Atari was a prominent cast member on Rechov Sumsum from 1983 until 1987.

Atari was the older sister of radio personality Shosh Atari and singer Gali Atari. She was married to El Al and Air Force pilot Uri Yaffe from 1960 until his death on June 10, 2012. They had two children, Dana and Oren.[3]

Atari died on March 11, 2019, in Tel Aviv following complications from Alzheimer's disease at the age of 85.[4] Her coffin was put on display at the Cameri Theatre for the funeral service before being laid to rest at Yarkon Cemetery.[5]

יונה עטרי

' (4 בדצמבר 1933 -‏ 11 במרץ 2019[1]) הייתה זמרת ושחקנית ישראלית, מכוכבות הבמה והבידור הבולטות בישראל בשנות החמישים והשישים.

תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 1.1 תחילת הדרך 1.2 קריירה 2 חיים אישיים 3 קישורים חיצוניים 4 הערות שוליים ביוגרפיה תחילת הדרך עטרי נולדה בשם חממה (יונה בערבית) בצנעא שבתימן כבת בכורה לשלום ונעמי עטרי במשפחה בת חמש אחיות ושני אחים. שדרנית הרדיו שוש עטרי והזמרת גלי עטרי הן אחיותיה הקטנות. עלתה לארץ ישראל עם הוריה בהיותה תינוקת בת שלושה חודשים, וגדלה בשכונת שעריים ברחובות. אביה החזיק דוכן ירקות בשוק העירוני ושימש כחזן בבית כנסת, ואמה עבדה בעבודות מזדמנות, ובהמשך אף סיימה קורס בסיעוד ועסקה בקליטת עולים חדשים. לאחר ששירתה הרשימה את בעלת הבית, בו עבדה אמה כעוזרת, החליטה האם לשלוח את יונה ללמוד נגינה, אולם האב גילה זאת והוא אסר עליה להמשיך, כי לימודי נגינה ותיאטרון נחשבו בעיניו כ"עבודה זרה". בגיל 10 בלבד נאלצה עטרי להפסיק את לימודיה בבית הספר והיא החלה לעזור בפרנסת המשפחה כמטפלת בתאומים ברחובות. מאז ועד גיל 14 עבדה במשק בית ומאוחר יותר עבדה בכריכיית ספרים.[2] בגיל 15 עזבה את ביתה ועברה לתל אביב, שם התגוררה בכרם התימנים אצל חברה. המלחין והפסנתרן נחום נרדי, צרף אותה למקהלת הבנות שהקים, לאחר שאת ההיכרות ביניהם יזמה הזמרת אסתר גמליאלית.

קריירה ב-1950 עם הקמתה של להקת הנח"ל הצטרפה עטרי ללהקה והייתה לכוכבת הראשונה שלה.[3] היא למדה משחק בשנים 1951 -1955 בסטודיו הדרמטי של תיאטרון הבימה בהדרכת צבי פרידלנד.

ב-1957 הייתה עטרי חברת להקת "בצל ירוק", ולאחר מכן השתתפה ב-1958 בהצגה המוזיקלית "תל אביב הקטנה" שכתבו חיים חפר ודן בן אמוץ, שם ביצעה שירים שהפכו ללהיטים כמו "רינה" ו"טיטינה".

ב-1961 הופיעה יחד עם יוסי בנאי ואבנר חזקיהו במופע "יוסי-חזקי-יונה", עם שירים שהלחין סשה ארגוב. הלהיט הגדול שלה באותה תקופה היה "המורה לזמרה".

ב-1964 כיכבה עטרי יחד עם אילי גורליצקי ורחל אטאס במחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" שזכה להצלחה רבה והפך לקלאסיקה. היא גילמה את דמותה של נעמה אשת שלמי וביצעה את השירים "זה לא בשבילי" "שיר המריבה" ו"שיר הפיוס" שהפכו ללהיטי התקופה.

ב-1965 השתתפה עם אילי גורליצקי במופע המוזיקלי "שוק המציאות", עם שירים שכתב נתן אלתרמן כגון "קונצרטינה וגיטרה" ו"אלימלך". לאחר מכן לא הקליטה יותר שירים והתמקדה במשחק בתיאטרון. היא שיחקה בהצגות: "הדיבוק", "מדיאה", "אופרה בגרוש", "מעיינה", "הביצה" ו"אגדת שלושה וארבעה" (מאת חיים נחמן ביאליק).

ב-1977 השתתפה יחד עם אילי גורליצקי, ששי קשת ונירה רבינוביץ במופע הריוויו "זהו בידור", בהפקתו ובימויו של דני ליטאי (הגרסה הטלוויזיונית בבימויו של דוד גרינברג) ושרה גרסה מחודשת של "הטנדר נוסע" (בוצע במקור על ידי אסתר גמליאלית בתיאטרון המטאטא).[4]

ב-1982 שבה לגלם את נעמה בגרסה השנייה של "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" שעלה למספר הופעות מצומצם.

בשנים 1983– 1987 השתתפה בסדרת הטלוויזיה לילדים "רחוב סומסום" בטלוויזיה החינוכית בתפקיד יונה השכנה ברחוב, ובשנים 1999–2001 השתתפה בסדרה הקומית בערוץ 2 "משפחת עזאני" בתפקיד כרמלה, אמהּ של נורית עזאני (אותה גילמה אחותה גלי עטרי).[5]

בקולנוע הופיעה עטרי בסרט "השכונה שלנו" (1968) בתפקיד אשתו של ז'אקו (שייקה אופיר) ובסרט "צדק מוחלט" (1998), שהתבסס על פרשת ילדי תימן הנעדרים, בתפקיד אמהּ של רוני שרון (עפרה חזה).

חיים אישיים ב-1960 עטרי נישאה לאיש חיל האוויר הישראלי וקברניט אל על אורי יפה ולהם בן ובת. ב-10 ביוני 2012 היא התאלמנה ממנו.

ב-11 במרץ 2019 הלכה עטרי לעולמה בגיל 85 בבית החולים איכילוב בתל אביב, לאחר שנאבקה בשנים האחרונות לחייה במחלת האלצהיימר.[6] ביום למחרת הוצב ארונה בתיאטרון הקאמרי, ולאחר מכן היא נטמנה בבית העלמין ירקון.

קישורים חיצוניים ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יונה עטרי בוויקישיתוף יונה עטרי , באתר שירונט Discogs.png יונה עטרי , באתר Discogs (באנגלית) יונה עטרי , באתר בית לזמר העברי יונה עטרי , באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט) IMDB Logo 2016.svg יונה עטרי , במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית) יונה עטרי , במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית יונה עטרי , באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי קטע קול האזנה לשירי יונה עטרי , באתר זמרשת יונה עטרי (ואילי גורליצקי) בתוכנית ציפורי לילה מתגעגעות (בהגשת שחר סגל ורועי בר נתן) אבי קורן, ‏יונה עטרי: הכוכבת הראשונה שהצמיחה להקת הנח"ל ושחקנית מכשפת , באתר מעריב אונליין, 5 בינואר 2018 בעקבות מותה:

"אוהב אותך לעולמים. אחותך הקטנה, גלי": יונה עטרי הובאה למנוחות , באתר ynet, 12 במרץ 2019 גלי עטרי‏, גלי עטרי נפרדת מאחותה יונה: "אולי היא הספיקה לשמוע כמה אהבתי אותה" , באתר וואלה! NEWS‏, 11 במרץ 2019 https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%A2%D7%98...