Yona Toyve Weinstein

תולדות יונה טויבה לבית ויספיש

בשנת 1832 (תקב"ץ נדחי ישראל) עלו מפולין לא"י ובאו לירושלים שלושה אחים ממשפחת ויספיס. כולם גדולים בתורה ובקבלה ויהודי ירושלים קבלו אותם בשמחה והתפארו בתורתם ובצידקתם.

בימים ההם חי בירושלים הרב הגאון יוסף חריף (נקרא כך ע"י יהודי ירושלים עקב חריפותו בלימוד תורה) ,שעלה ארצה בשנת 1810 בערך ,והיה מכובד מאוד בקהילה . היתה לו בת ענוגה בשם דבורה הניה , והיא עדינת נפש ,ענווה וצדקנית . נתן הרה"ג יוסף חריף את עינו האח הצעיר ממשפחת ויספיש ר' שלמה זלמן ,שנודע כאיש תמים בהליכותיו וגדול בתורה , והשיא לו את ביתו דבורה הניה לאישה . אנשי ירושלים ,בראותם כי שתי המשפחות המכובדות באו בברית הנישואין נתנו על שכם ר' זלמן משרת משגיח בבית המטבחים ,וזה היה מקור לפרנסתם של בני הזוג הצעיר.

בהיוולד לזוג הצעיר בת בשנת תר"ך (1860) קראו לה בשם יונה טויבה , היתה זו ילדת יפת תואר , חכמה ,חרוצה , וטובת לב . הבת והאם הקדישו הרבה מזמנם חעניי ירושלים, דאגוליתומים ואלמנות , והרבו לעשות מעשי חסד וצדקה . מסופר על יונה טויבה שנהגה לסרוג כיפות ראש (ירמולקעס) במו ידיה , בכל שבוע 18 יחידות ולמכרם ,ואת כל הכסף שקיבלה חילקה חעניים ,וזאת כדי שהמצווה תהא כולה שלה בירושלים העתיקה התהלכו ספורים שונים אודות טוב ליבם וצדקנותם של בני משפחת ויספיש זו ,והרי לפניכם ספור שסופר על ידי שושנה ריזל רסקין לבנה פנחס :

בימים ההם התפרנסו יהודי ירושלים ממצרכי מזון חיוניים (כגון :קמח ,שמן ) שקבלו מאת ה"כוללים " השונים , עפ"י ארצות מוצאם בחול.הממונים על ה"כוללים" נהגו לחלק את מצרכי המזון האלה מדי שבוע בשבוע ,ועל כן נקראה ההספקה בשם "חלוקה". והנה נתגלה שדבורה הניה לא באה לקבל את החלוקה , עבור בני משפחתה ,מזה כמה שבועות, והיה הדבר לפלא . לאחר "בילוש" ושאלות ע"י השכנות נפוצה הידיעה ש"מזל וברכה" נכנסו לביתה של הניה דבורה , ומצרכי המזון אשר ברשותה אינם אוזלים אלא מתמלאים על פעם בחודש ... כמובן שעם פרסום הדבר בא קץ ל"נס" המופלא הזה , ושוב חזרה דבורה הניה לקבל את חלקה מה"כולל " כבימים עברו...

יונה טויבה נישאה לבחור הישיבה ר' אליהו בן יעקב (צמח) וינשטיין בשנת תרל"ה (1875) השידוך בין שתי המשפחות נחשב כמוצלח ביותר , כי בעוד שמשפחת הכלה ויספיש נמנתה על המשפחות המיוחסות בקהילה היהודית בירושלים , הרי אבי החתן היה איש אמיד (נאמר עליו שהביא עימו מרוסיה כסף רב- 3000 רובל

בשנת 1881 הצטרפה לבעה וירדה ליפו ביחד עם שלושת ילדיה הצעירים .היה לה קשה מאוד להסתגל לחיים ביפו הערבית ,לאור העובדה שנולדה וגדלה בסביבה יהודית שלווה בעיר העתיקה בירושלים והנה עוד ארוע שסופר ע"י שושנה רסקין לבנה פנחס:

הסבתא היתה אשה צעירה ויפת-תואר ותמימה .יום אחד כאשר הלכה לקנות מצרכי מזון בשוק ,והיא לבדה ,ראו אותה יושבי בתי הקפה הערביים והתנפלו עליה כזאבים ...למזלה, תפס אותה בידה בעל חנות -איש ערבי נכבד ,שמשך אותה אל תוך חנותו פנימה וסגרה על מנעול ,עד שהובא שוטר להצילה . אחרי מקרה זב הוזהר אליהו לבל ירשה לאשתו הצעירה לצאת לרחוב או לשוק בלי כסוי פניה וראשה , כפי שנהגו הנשים הערביות לעשות...

על אף תנאי החייים הקשים הצליחה לגדל 9 ילדים .בתקופה זו לא היה ביפו רופא יהודי ועל כן מתו מספר ילדים בגיל צעיר ממחלות קשות בגלל חוסר טיפול רפואי מתאים

בהמשך השנים ,כאשר כל בניה ובנותיה נישאו והמשפחה גדלה והתרחבה ,הפך ביתם של סבא אליהו וסבתה יונה טיובה ברחוב לילינבלום 18 תל אביב להיות מרכז מקודש ,שאליו עלו לרגל ובאו בכל שבת כל בני המשפחה על ילדיהם הרבים - נכדים ונינים.

סבתא יונה טויבה נפטרה בביתה בת"א ביום י"ד באב תש"א (1941) בגיל 80.