Eliyahu Weinstein

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%95%D7%99%...

http://toladot.blogspot.com/2011/07/blog-post_13.html

אליהו ויינשטיין,
, היה השוחט של יפו במשך 60 שנה, מיום שירד מירושלים. במלאכה זו התמיד גם כשעבר לתל-אביב ובנה ביתו בסמוך לשלושת בניו ומשפחותיהם. הוא נפטר ב-1940, בגיל 81.

• **************

תולדות אליהו וינשטיין

ר' אליהו וינשטיין נולד בשנת תרי"ט 1859 בחודש סיוון בעיר קמיניץ בליטא .

הגיע ביחד עם אביו ושני אחיו ואחות אחת לירושלים בשנת תרל"ג 1873 וכאן הוא התחנך בישיבה והצטיין בלימודיו . בהייתו בן 15 , כמנהג הימים ההם , השיאוהו לאישה -יונה טיובה ממשפחת וייספיש , שהייתה ידועה ומכובדת בירושלים . ר' אליהו המשיך ללמוד בישיבה גם אחרי נישואיו ,וקיבל סמיכות לשו"ב .

בשנת 1881 נצטווה על ידי רב הישיבה לרדת ליפו ולגור בה כדי לשרת בתור שו"ב את הקהילה הקטנה של יהודים אשכנזים שחיו אז בעיר זו . יצוין שבאותה תקופה קשה היה אפילו לזמן מנין יהודים אשכנזים לתפילה בציבור . ר' אליהו בא איפה ליפו יחד עם אשתו הצעירה שני בניו ובתו הצעירה (נחום ישראל והניה דבורה) ושכר דירה קטנה בבניין ערבי מעל בחמאם התורכי . בנוסף על המצוקות העוני שסבלו ר' אליהו ומשפחתו היו חייו לא פעם בסכנה ממש כי בעלי הבקר היו ערבים והשחיטה נעשתה בפרדסיהם ובמקרה שר' אליהו פסק -אחרי השחיטה- כי הבהמה היא בחזקת טריפה , היו הערבים הנרגזים מניפים ,לא פעם , גרזן מעל ראשו ואיימו להורגו . מטעם זה ,והקשיים לחיות ביפו הערבית ,רצה ר' אליהו לעזוב את משרתו ולחזור לירושלים יהודית ,השלווה, אך הוא ענה לבסוף להפצרותיהם של ר' נפתלי הרץ הלוי _רבה של קהילת יפו ,ושל שמעון רוקח-ראשה קהילה והתגבר על כל הקשיים והמכשולים והמשיך לעבוד ולעמוד על משרתו הקדושה.

באותה תקופה החלו להגיע לארץ יותר ויותר יהודים מרוסיה פולין ורומניה כאשר כולם יורדים בנמל יפו ופניהם מועדות ברובם לעיר הקודש ירושלים . ר' אליהו ראה זאת כמצווה חשובה לרדת לנמל ,בכל פעם שהגיעה אנייה עם עולים יהודיים , כדי לקבלם ולעזור להם למצוא מקום ללון ,ולפעמים אף אכסנם בביתו הדל ,עד לעלותם לירושלים . ר' אליהו הצליח לסדר לעצמו נתינות אמריקאית , וזאת בעזרת שני אחיו שהיגרו מעירם בליטא ונסעו לאמריקה ,וכך היה מוגן ע "י הקונסול האמריקאי היפו. כך שהשלטונות התורכיים נמנעו מלפגוע בו ,והרשו לו להיכנס לנמל יפו ולטפל בעולים היהודיים.

עם הקמת השכונה היהודית " נווה שלום" מצפון ליפו בשנת 1890 היה ר' אליהו מבין הראשונים שהקים שם את ביתו ברחוב ש"ס, בכך נגאלו הוא ובני ביתו מהחיים בעיר הערבית ,ביפו העתיקה . ר' אליהו חפר באר החצר ביתו ומצא בה מים חיים ומתוקים , ורבים מבני השכונה שאבו ושתו ממנה שנים רבות -כמובן חינם אין כסף.

עם הקמת השכונה "אחוזת בית" בשנת 1909 הצטרפו אליה ר' אליהו עצמו ,שני בניו ר' נחום (המוהל הנודע ) ור' ישראל (אחד המורים הראשונים בבתי הספר הדתיים תלמוד -תורה ותחכמוני) וכן בתו וחתנו שושנה ריזל ומשה רסקין. ונמנו עם 66 משפחות המייסדים הראשונים של תל-אביב .הם הקימו את בתיהם ברח' לילינבלום מס 18 ,18א ,20 20א .

עם גדילתה והתפתחותה של האוכלוסייה היהודית ביפו -ת"א נתמנה להיות "ראש השוחטים " בקהילה הגדולה , והוא זכה להוקרה כללית מהציבור עקב דבקותו בתורה ,מעשיו הטובים , ומידותיו התרומיות .

לעת זקנתו לא נח ר' אליהו מעבודת הקודש ושימש כאב ומדריך לש ו"בים צעירים שהיו באים אליו לשמוע מפיו עצה והדרכה . בין חוגי הרבנים והלומדים בת"א-יפו נודע ר' אליהו כאיש צדיק ותמים -דרך , קובע עתים לתורה ונותן צדקה בצנעה

ואלה הבנים והבנות שנולדו לר' אליהו ואשתו :

ר' נחום ר' ישראל והניה דבורה -נולדו בירושלים

שושנה -ריזל ,יוכבד , רחל אברהם לאה וזלמן -נולדו ביפו .

ר' אליהו נפטר בביתו בתל-אביב ביום י"ד כסלו שנת ת"ש 26.11.1939 בגיל 80 ,כאשר אשתו ובניו ובנותיו עומדים סביב למיטתו.

מצורפת בזאת הצוואה הרוחנית שהשאיר ר' אליהו לבניו ובנותיו (נכתבה ביום כ"ז באדר תרצ"ז (

"אגרת גלויה"

אל כל בני משפחתי ,באשר הם :שמעו יוצאי חלצי והאזינו לקח אביכם , אם נא מצאתי חן בעיניכם:

היות וכל ילוד אישה הוא בן-תמותה , והנני בא בימים ואינני יודע את קיצי עלי אדמות ואת מועד הקראי לשוב אל מכלאות הקדוש ברוך הוא , והואיל ואני עומד על סף מפנה קדוש בהווייתי , יש את נפשי לפענח לפניכם טרם הראותי את פני בוראי ביום אשרי , ובעודני מרגיש את עצמי צלול דעה בחסד יה ,את משאלתי האחרונה מאתכם ,וזוהי גם אוותה של רעייתי -שותפתי תאריך ימים , אשר המריצתני במלחמת הקיום עד הלום ,ואשר ליוותה אותי במשך כל שנות הסבל והעוני והמורא אשר חלפו עלינו ,בגדלינו ובחנכנו אתכם , ובעזרנו לכם ללחום את לחמכם ואת מלחמתכם. קומו בני ואשרוה ,ובנותיי הפלגנה בשבחה , כבדוה והעריצוה כל ימי חייה והמתיקו לה את קיומה ,אל תעלמו ממנה לעתות בצרה , עמדו תמיד לימינה והרימו לה כוס תנחומים וכוס ישועות .זהו רצוננו , ותצפנוהו היטב בקרביכם במשך כל ימי שהותכם על האדמה ,חזקו ואמצו בדרכי אל ותורתו הקדושה . היו ישרי לב ויראי ה' ,שאפו אל הצדק ,אל גמילות חסדים ,אל שלוות הנפש ,בלא חיפזון ,בלי רגזנות , ראו בטוב , אכל ושתה ,קיימו מצוות ,ואהבו לרעיכם כמוכם ,איש את אחיו יכבד ויעזור לו בשעת דחקו, ואישה את אחותה תעודד ותאשר

אכן יקירי ! זהו שיא תשוקתנו בימי חדלנו ,ולא כל שכן בעולם האמת , היינו -לראותכם מאוחדים ושפעי אחווה. מחמדי ,שאו נא על נס את בקשתנו האחרונה אשר נשחרנה לעדי-עד :פרו ורבו וחיו בשלום , אל מריבה , אל קנאה !למען השם ,למען תורתנו הקדושה ,למען עמנו,ולמען שנינו אשר את כל חיינו הקדשנו לטובתכם לגבי המקום ולגבי האנושות .הן תזכרו כי בשמחתכם נאורו עינינו מנחת-רוח ובתוגתכם יצא אליכם לבנו הענוג ,גייסו את מיטב מרצכם ומאמציכם והרחיקו מאוהלכם מצת אחים , החדירו אל מושבנו בפמליא של מעלה קרני אושרכם וחדוותכם ממעשיכם הטובים , הרנינו את נשמותינו הקדושות בשמחתכם , בעזרכם אהדדי ובהתלכדותכם לגוש אחד בשעת סכנה. יגעכם ויזעכם יחדיו למען קיום התורה ופריחת עמנו בארצנו הקדושה , הם הם אשר יעתיקו לנו את החיים בעולם הבא . יבואו הימים המבורכים וימליצו מלאכי השרת ואראלי-על ,על בנינו ובנותינו וזרעם אחריהם בפני הקב”ה על עמדתם הנכבדת בקרב הבריות ,ואז תמלאנה נשמותינו רטט גיל.

והנה חביבי , רצוננו כי תמשיכו את מסורתנו אחרינו , ותזכרו תמיד כי אבות אבותיכם היו צדיקים מופלגים ואנשי שם ,ועל כן השתדלו להיות ראויים לשמם פתחו וטפחו את אשר החילונו , בלי צרות עין ,ואל תחמדו את אשר לזולתכם , שמחו בחלקכם וה' ירבהו.

היו ברוכים !לישועתך קוויתי ה'

ועל זה באתי על החתום ,פה בתל-אביב ביום ד' כ"ז בחודש אדר ,תרצ"ז

אליהו בר' יעקב ז"ל וינשטין

שו"ב ביפו ות"א