Admor Aaron "ha-Gadol" Perlow of Karlin

Aaron ben Jacob of Karlin, known among the Ḥasidim as Rabbi Aaron the Great, or simply as the "Preacher" or "Censor"; born in 1738; died 1771. He was one of the early great rabbis of the sect who helped the rapid spread of Ḥasidism in eastern Europe, and was distinguished for the fiery eloquence of his exhortations. He died one year before his master, the great Rabbi Baer of Mezhirich, and was succeeded by his son, Asher of Karlin (I). Aaron is the author of the Sabbath hymn Yah ekhsof (he) which begins יה אכסוף נועם שבת and is still a part of the liturgy of the Ḥasidim. His ethical will (ẓewaah) and some collectanea are printed in the work of his grandson, Aaron ben Asher of Karlin.

Rabbi Aharon ("the Great") of Karlin (1736- 19 Nissan 1772) was a disciple of Rabbi Dov Ber of Mezritch. He was the pioneer of Chasidism in Lithuania, as is evidenced by the fact that in contemporary sources, "Karliner" became a local synonym for "chasid". He is remembered for the ecstatic and unrestrained fervor of his prayer, for his solicitude for the needy, and for the moral teachings embodied in his Azharos ("Warnings"). He was succeeded by his disciple R. Shlomo of Karlin, after whose death the succession reverted to R. Aharon's son, R. Asher of Stolin (d. 1823). The dynasty still thrives today; the Chasidim are known for the volume of their communal prayers. Source

Karlin-Stolin (Hasidic dynasty) (From Wikipedia)

Karlin-Stolin is the name of a hasidic dynasty originating with Rebbe Aaron the Great of Karlin in present-day Belarus. Karlin was one of the first centres of chasidim to be set up in Lita ('Lithuania').

Today the Karliner dynasty is thriving once again after being decimated by the Holocaust. Karlin-Stolin chassidim can be found all over the world, Israel, America, England, Mexico and the Ukraine.

The Karliner chasidim are especially known for their custom to cry out in a strong and loud voice to Hashem when praying. They are also known for their hospitality.

Karlin-Stolin Hasidim arrived in the Holy Land in the mid 1800s, settling in Tiberias, Hebron and Safed. In 1869 they redeemed the site of a former synagogue in Tiberias which had been built in 1786 by Rabbi Menachem Mendel of Vitebsk but was destroyed in the Galilee earthquake of 1837. Construction of the new synagogue started in 1870 and was assisted by funds from the diaspora. This synagogue, still in use today, stands in the cluster of Ancient synagogues of Tiberias. It was during this time that Karlin-Stolin chasidim settled in Jerusalem, and by 1874 they had established the Beth Aaron Synagogue in the old city.

Today, the Karlin-Stoliner Rebbe Boruch Meir Yaakov Shochet resides in Givat Ze'ev, a suburb of Jerusalem, Israel, Most of the Karlin-Stolin hasidim reside in Jerusalem, but there are shuls as well; in Israel in Betar, Bnei Brak, Kiryat Sefer, Brachfeld, Safed, and Tiberias — as well as in the USA, in Boro Park, Monsey, New York, and Lakewood, New Jersey; and in London, England, as well as in the Ukraine.

The Rebbe's younger brother also lives in Jerusalem and is known as the Lutsker Rebbe. The Lutsker Rebbe established a hasidic court only with the permission of his brother, the Karlin-Stoliner Rebbe. In Jerusalem, some of the Karliner chasidim wear the traditional Hadsidic garb of Jerusalem on Shabbat, the golden caftan.

Rebbe Aaron Hagadol (the Great) of Karlin wrote a Psalm: "The graciousness of the Sabbath"... Based on the following motif: "As the hart panteth after the water brooks" "So panteth my soul after Thee O God... " ("Psalms" 42- -2) http://www.tora.us.fm/tnk1/messages/sig_9jir_11.html http://www.mytzadik.com/tadik.asp?kever_id=314&safaid=6

• Jewish Dynasties

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%...

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%...

Founder of Karlin Hasidic dynasty

GEDCOM Note

תולדותיו בספר "ילקוט דברי אהרון"

רבי אהרן מקרלין (ה'תצ"ו, 1736 – י"ט בניסן ה'תקל"ב, 1772) היה אדמו"ר בראשית ימי תנועת החסידות, תלמידו של המגיד ממזריטש, מגדולי מפיצי החסידות בליטא ומייסדה של חסידות קרלין. מכונה רבי אהרן הגדול. נולד ביאנובה ליעקב ופערל. בצעירותו רכש השכלה בש"ס ובפוסקים. בהשפעת אחי אמו, רבי מנלי מקרלין, התקרב לרבי דב בער, "המגיד ממזריטש", שהיה ממשיכו של הבעל שם טוב, והפך לאחד מתלמידיו המובהקים. עוד בחיי רבו הקים את המרכז החסידי בעיר קרלין (כיום פרבר בעיר פינסק בבלארוס). ביחד עם רבי מנחם מנדל מויטבסק הפיץ את תורת החסידות ברחבי ליטא. על השפעתו הרבה תעיד העובדה שמתנגדי תנועת החסידות שהחלו לפעול בתקופה זו נהגו לכנות את כלל החסידים "קרלינאים". אחד המאפיינים של שיטתו היה המנהג להתפלל בהתרגשות ובהתלהבות עד כדי צעקות של ממש. הנהגה כזאת קיימת עד היום בחצר קרלין. רבי אהרן שהיה בעל חוש מוסיקלי הוא מחברו של הפיוט הידוע יה אכסוף. פיוט זה הוא אחד היצירות הקאנוניות החסידיות היחידות שנכנסו לזמירות שבת והוא מושר עד היום בחצרות חסידיות רבות בכמה לחנים. על פי המסורת החסידית את הפיוט חיבר בהוראת רבו, המגיד ממזריטש. רבי אהרן נפטר בצעירותו, כשהוא בן 36 שנה בלבד. על מצבתו בבית הקברות בקרלין נכתב: "זכה וזכה את הרבים כמה וכמה פעמים ומסר את נפשו במסירות נפש על זה, לפי שכלו לזכות את הרבים והיה מוכיח לרבים בתוכחת מגולה ואהבה מסותרת לקרב את ישראל לאביהם שבשמים וליחדם ביחוד גמור". דברי תורתו הובאו בכתבי תלמידיו ובעיקר בספרי נכדו, רבי אהרן מקרלין (השני), מחבר הספר "בית אהרן". את מקומו של רבי אהרן הגדול מילא תלמידו וחברו, רבי שלמה מקרלין, שהיה אחראי גם על גידולו וחינוכו של רבי אשר מסטולין, בנו של רבי אהרון והאדמו"ר השלישי בשושלת. מחסידות קרלין הסתעפו חסידויות לודמיר, לכוביץ', קוברין, סלונים וקודינוב. לרבי אהרן ולאשתו לאה היו ארבעה ילדים: בנם הבכור, רבי יעקב עלה לארץ ישראל והתגורר בצפת ובטבריה, רבי אשר - לימים האדמו"ר מקרלין, חיה שרה אשת רבי מרדכי מטשרנוביל ורבקה אשת בזיווגו השני של שלום שכנא אלטשולר. , צדיקי הדור אמרו עליו כי "נשרף מיראת בורא". יורשו וממשיך דרכו היה תלמידו רבי שלמה מקארלין.

רבי אהרן הגדול מקרלין

מייסד החסידות, תלמידו של רבי דב בער ממזריטש המכונה "המגיד ממזריטש". חסידות קרלין הינה למעשה החסידות הראשונה (ביחד עם חסידות חב"ד) שהוקמה על ידי תלמיד המגיד, ולכן כל החסידים בבלארוס נקראו בשם "קרלינאים". רבי אהרן הגדול, אבי השושלת, נולד בערך בשנת ה'תצ"ו (1736) לאביו הרב יעקב. רבי אהרן הגדול נודע כמי שהרבה לנדוד בדרכים דרך עיירות יהודיות (שטעטלים) ולקרבם ליהדות. נפטר בצעירותו והוא בן 36 שנה ב-י"ט בניסן ה'תקל"ב (1772). רבי אהרן הגדול נודע בעיקר בזכות הפיוט לשבת "יה אכסוף" שחיבר ואשר הינו אחת היצירות הקאנוניות החסידיות היחידות שנכנסו לזמירות שבת.