Richard Phillips Feynman (May 11, 1918 – February 15, 1988) was an American theoretical physicist, known for his work in the path integral formulation of quantum mechanics, the theory of quantum electrodynamics, and the physics of the superfluidity of supercooled liquid helium, as well as in particle physics for which he proposed the parton model. For his contributions to the development of quantum electrodynamics, Feynman, jointly with Julian Schwinger and Shin'ichirō Tomonaga, received the Nobel Prize in Physics in 1965.

Feynman developed a widely used pictorial representation scheme for the mathematical expressions describing the behavior of subatomic particles, which later became known as Feynman diagrams. During his lifetime, Feynman became one of the best-known scientists in the world. In a 1999 poll of 130 leading physicists worldwide by the British journal Physics World he was ranked as one of the ten greatest physicists of all time.

He assisted in the development of the atomic bomb during World War II and became known to a wide public in the 1980s as a member of the Rogers Commission, the panel that investigated the Space Shuttle Challenger disaster. Along with his work in theoretical physics, Feynman has been credited with pioneering the field of quantum computing and introducing the concept of nanotechnology. He held the Richard C. Tolman professorship in theoretical physics at the California Institute of Technology.

Feynman was a keen popularizer of physics through both books and lectures including a 1959 talk on top-down nanotechnology called There's Plenty of Room at the Bottom and the three-volume publication of his undergraduate lectures, The Feynman Lectures on Physics. Feynman also became known through his semi-autobiographical books Surely You're Joking, Mr. Feynman! and What Do You Care What Other People Think? and books written about him such as Tuva or Bust! by Ralph Leighton and the biography Genius: The Life and Science of Richard Feynman by James Gleick.

• From https://en.wikipedia.org/wiki/Richard_Feynman, accessed 21 July 2018.

  ---

Richard Phillips Feynman is an American physicist who was born in New York City on May 11, 1918. He grew up in Far Rockaway, Queens and when he was about 10, he started to buy old radios to use in his "personal laboratory," a collection of electric gadgets and components, and by the age of 12, he was already fixing radios in his neighborhood. Feynman related a number of entertaining and revealing vignettes from his childhood and throughout his professional career in the engaging, delightful, and bestselling autobiographical work Surely You're Joking, Mr. Feynman! This collection was subsequently followed by The Meaning of It All: Thoughts of a Citizen Scientist and Tuva or Bust!: Richard Feynman's Last Journey.

Feynman studied at the Massachusetts Institute of Technology and continued his studies at Princeton University, where he obtained his Ph.D. in physics in 1942 with a thesis supervised by John Wheeler. His thesis dealt with advanced waves, which can be described as the theory of electromagnetic waves that travel "backwards" in time. His first lecture at Princeton on the subject was interesting enough to draw an audience that included none less than Einstein, Pauli, and von Neumann.

After completing his Ph.D., Feynman moved to Cornell University in 1945 as professor of theoretical physics. There, he met Hans Bethe and became involved in the Manhattan Project. While moving to the newly constructed secret laboratory at Los Alamos, Feynman flouted military discipline with a series of quirky practical jokes and tricks. He was particularly fond of pointing out the insufficiency of the security of the Los Alamos safes inside which the plans for the atomic bomb where entrusted. To drive this point home, he taught himself how to open safes, with results amusingly recounted in Surely You're Joking, Mr. Feynman! While Feynman toiled at Los Alamos, his wife became very sick and subsequently died.

Soon after the war, Feynman was invited as a visiting professor to the University of Rio de Janeiro, Brazil. He subsequently accepted a professorship of theoretical physics at the California Institute of Technology in 1950, but loved Brazil so much that one of his "conditions" was to be able to visit Brazil again. As a result, he did not actually start lecturing at Caltech until 1951. While in Brazil, Feynman lectured about electromagnetism for ten months, at the same time preparing to parade in the carnival of a samba school in Copacabana, Rio de Janeiro.

Upon returning to Caltech the following year, Feynman returned his attention quantum electrodynamics and successfully developed the rules that all quantum field theories must obey. In the process, he discovered how to renormalize the theory of quantum electrodynamics and also invented a nice way of representing quantum interactions, now called Feynman diagrams. For all these contributions, especially to the renormalization of quantum electrodynamics, Feynman shared the 1965 Nobel Prize in physics with Shin-Ichiro Tomonaga and Julian Schwinger, each of whom also contributed to the renormalization of the theory. Feynman also contributed to the theory of nuclear interactions with Murray Gell-Mann.

Feynman was always concerned about the education of physics. During his visit to Brazil, he evaluated the Brazilian educational system, writing an essay and giving a lecture about it at the end of the semester of 1950. He was also a member of the council for evaluation of books of mathematics and physics for the primary and secondary public schools of California for two years. He also invigorated undergraduate physics education at Caltech, where his four years of lectures were edited and collected into the classic three-volume textbook The Feynman Lectures on Physics, which has become an inspiration for students of physics ever since. Feynman also published a number of popularizations of physics, including QED: The Strange Theory of Light and Matter.

After the explosion of NASA's Space Shuttle Challenger, Feynman was appointed to the council investigating the causes of the disaster. In his usual brusque and no-nonsense style, Feynman cut through the bureaucracy and identified the cause of disaster as the failure of an o-ring seal in the unusually cold launch-pad temperatures, even dunking a similar o-ring in a glass of ice water in front of other committee members to emphasize his conclusion.

In the early 1980s, Feynman developed an abdominal cancer. After a five-year fight, Feynman succumbed in 1988 at the age of 69. Feynman was the recipient of numerous awards during his lifetime, including the Albert Einstein Award (1954, Princeton) and Lawrence Award (1962). Feynman was also a member of the American Physical Society, the American Association for the Advancement of Science, the National Academy of Science, and was elected a foreign member of the Royal Society, London (Great Britain) in 1965.

ריצ'רד פיליפס פיינמן

(11 במאי 1918, קווינס, ניו יורק, ארצות הברית – 15 בפברואר 1988, לוס אנג'לס, קליפורניה) היה פיזיקאי יהודי-אמריקאי, זוכה פרס נובל לפיזיקה לשנת 1965 על עבודתו בתחום האלקטרודינמיקה הקוואנטית. תרם רבות לפיתוחה של תורת האלקטרודינמיקה הקוונטית בפרט, לפיזיקה בכלל, וכן היה מרצה רב-השראה. היה שותף ב"פרויקט מנהטן" לפיתוח הפצצה האטומית וחבר בולט ב"ועדת רוג'רס" שחקרה את נסיבות אסון מעבורת החלל צ'לנג'ר.

לפרסומו של פיינמן הוסיפו גם הרפתקאותיו ועלילותיו השונות, כפי שתוארו בספריו "אתה בטח מתלוצץ, מיסטר פיינמן!" ו"מה אכפת לך מה חושבים אחרים?".

ריצ'רד פיינמן, שגם בסביבה ליברלית כמו האקדמיה נחשב לפורץ גבולות בחשיבתו וליוצא דופן בהגיגיו, הקדים פעמים רבות את זמנו, וחזה התפתחויות טכנולוגיות עתידיות שנים רבות ואף עשרות שנים לפני שאלה באו לעולם. בין "נבואותיו": המצאת הטרנזיסטור, המחשב הקוונטי, והננוטכנולוגיה.

קורות חיים

ריצ'רד פיינמן נולד בפאר רוקאווי (Far Rockaway) שבקווינס, ניו יורק; הוא היה הבן הבכור להוריו, שהיו יהודים חילוניים ממוצא ליטאי. כצעיר הושפע מאביו אשר עודד אותו לשאול שאלות על מנת לצאת מגבולות החשיבה המסורתית. אמו תרמה לאישיותו את חוש ההומור שלו, שנשאר איתו כל חייו. בתור ילד הוא התעניין בתיקון רדיו[1], ניחן בחוש לנושאי הנדסה, והתנסה במעבדת כימיה ביתית. בצעירותו הוא גם התעניין במתמטיקה ופיתח נושאים שונים כמו נגזרת חלקית בשימוש בסימנים שהוא המציא, עוד לפני שנכנס לקולג'.

פיינמן קיבל תואר ראשון מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס ב-1939, ותואר דוקטור מאוניברסיטת פרינסטון ב-1942. מנחה התזה שלו היה ג'ון ארצ'יבלד וילר. אחרי שסיים את כתיבת התזה שלו על מכניקת הקוונטים, הראה אותה וילר לאיינשטיין, אך האחרון פקפק בה. בזמן מחקר הדוקטורט, נשא פיינמן לאשה את ארלין גרינבאום אשר אובחנה כחולת שחפת, מחלה חשוכת מרפא באותה תקופה.

במהלך מלחמת העולם השנייה עבד במעבדות לוס-אלאמוס במסגרת פרויקט מנהטן לפיתוח פצצת האטום. אשתו הראשונה התגוררה בבית חולים סמוך, אך נפטרה במהלך המלחמה. לאחר המלחמה, קיבל משרת פרופסור באוניברסיטת קורנל. בשנת 1951, לאחר שנת שבתון בברזיל, עבר ללמד במכון הטכנולוגי של קליפורניה, שם לימד רוב ימיו.

עבודתו המדעית

עיקר עבודתו של פיינמן הייתה בתחום מכניקת הקוונטים. הוא פיתח מספר גישות לחשוב על הדינמיקה הקוונטית, כאשר הבולטת שבהם היא האינטגרל המסילתי והפרופגטור.

פיינמן גם הציע את פירושו לפתרונות בעלי האנרגיה השלילית של משוואת דיראק, הלא הם האנטי-חלקיקים. לפי פיינמן, אנטי-חלקיק הוא בעצם חלקיק רגיל שנע אחורה בזמן ובא אלינו מהעתיד. פיינמן גם הוכיח שפרשנות זו עקבית עם כל התכונות שנצפו עבור אנטי-חלקיקים ושקולה להתייחסות אליהם כאל "חורים".

מאמצו הגדול ביותר, עליו קיבל את פרס נובל לפיזיקה, הוא פיתוח תורת אלקטרודינמיקה קוונטית המטפלת בתופעת האלקטרומגנטיות באופן קוונטי מלא. בין השאר ביצע פיינמן קוונטיזציה של השדה החשמלי והמגנטי והציג אותם כ"קווזי"-חלקיקים נושאי כוח הנקראים "פוטונים". עבודתו של פיינמן הפכה בהמשך בסיס למודל הסטנדרטי כאשר גם הכוחות הגרעיניים טופלו בצורה זו.

פיינמן ידוע בשל תרומתו הרבה להוראת הפיזיקה. סדרת הספרים שנכתבה בעקבות הרצאותיו במכון הטכנולוגי של קליפורניה - הרצאות פיינמן על פיזיקה (לא תורגמו לעברית) - היא אחת מסדרות הספרים הפופולריות והמוערכות ביותר בקרב הפקולטות לפיזיקה. ספרים אלה נחשבים למאתגרים במיוחד, ורמתם גבוהה מרמת הלימודים הממוצעת בתואר ראשון. כפיצוי על כך, הם כוללים דיונים מעניינים ונקודות מבט חדשות.

הפיזיקאי הנס בתה, מורו של פיינמן, אמר: "יש שני סוגי גאונים. הגאון ה'רגיל', העושה דברים, אך משאיר לך את האפשרות לחשוב שגם אתה היית יכול לעשותם, אילו רק השתדלת, וישנו ה'קוסם', זה שאין לך מושג איך הוא עושה דברים. פיינמן היה קוסם".

יחסו לנשים

בספרו "אתה בטח מתלוצץ, מיסטר פיינמן!" פיינמן מפרט כיצד נקט שיטות של "אמן פיתוי" והתייחס לנשים כחסרות ערך כדי לשכב איתן, שיטות שהוא טוען כי נטש בסופו של דבר. הוא מתאר גם איך נהג לעבוד ולערוך ישיבות במועדוני חשפנות, כיצד בעודו פרופסור בקאל-טק הוא צייר דיוקנאות עירום של תלמידותיו, וכיצד העמיד פנים שהוא סטודנט לתואר ראשון כדי לרמות נשים צעירות לשכב איתו. אשתו השנייה האשימה אותו בהתעללות. בעקבות כתבת דיוקן מחמיאה במלאת מאה שנים להולדתו בכתב העת המדעי הנחשב נייצ׳ר, שלא הזכירה פרטים אלה, נטען כי פיינמן מהווה דוגמה ליחס הסלחני על פגיעה בנשים שמקבלים מדענים גברים הנחשבים לגאונים בתחומם.

חקירת אסון הצ'לנג'ר

לאחר אסון התרסקות המעבורת "צ'לנג'ר" ב-1986, התבקש פיינמן להיות חלק מוועדת חקירה לברור נסיבות התאונה. פיינמן התגייס למשימה בהסתייגות רבה, משום שהיה בשלבים אחרונים של מחלת הסרטן, ונעתר לבקשה להצטרף לוועדה רק לאחר פניה אישית של נשיא ארצות הברית אליו. פיינמן למד את התחום במהירות, בעיקר באמצעות תחקור ישיר של מהנדסי נאס"א. בשלב מסוים הגיע פיינמן למסקנה שראשי הוועדה שבה לקח חלק, לא היו מעוניינים להגיע לחקר האמת, אלא ביקשו לסיים את החקירה ללא מהומות.

לאחר שמצא את הסיבה להתפוצצות המעבורת, הדגים אותה פיינמן באופן פרובוקטיבי בניסוי פיזיקלי פשוט ששודר בטלוויזיה. לדעת פיינמן, הסיבה לפיצוץ נבעה מהטמפרטורה הנמוכה ששררה בעת המראת המעבורת, שגרמה לחלק מהאטמים להפוך לקשיחים ולאבד מגמישותם ומיעילות האטימה שלהם, ובשל כך נגרמה דליפת דלק. מלבד המסקנות הפיזיקליות, היו לפיינמן גם מסקנות בתחום הארגוני. לדעתו, האווירה ששררה בנאס"א הייתה כזו, שמנהלים בכירים בנאס"א העדיפו "שקט תעשייתי" על פני הקשבה לחששות המהנדסים. באופן זה, יכולים היו המנהלים להגן על עצמם מפני מחדלים ותביעות אפשריות. המהנדסים, מצידם, למדו עם הזמן שאם הם מעוררים דאגות ומפנים אותן כלפי מעלה, הדבר לא מתקבל בעין יפה. באופן זה, לטענת פיינמן, אף על פי שהיו מהנדסים שחששו שכשל באטמים עלול לגרום לאסון, לא ננקטה כל פעולה ממשית על מנת למנוע אותו. חקירת אסון המעבורת ומסקנותיה מתוארות בספרו של פיינמן "מה אכפת לך מה חושבים אחרים?".

מספריו שיצאו לאור בעברית

• אור וחומר, יצא בישראל בשנת 1988, בהוצאת הקיבוץ המאוחד, בתרגומו של דודו פונדק
• "אתה בטח מתלוצץ, מיסטר פיינמן!", יצא בישראל בשנת 1995, בהוצאת מחברות לספרות, בתרגומו של עמנואל לוטם
• מה אכפת לך מה חושבים אחרים?, הוצאת מחברות לספרות
• המשמעות של כל זה - הרהורים של מדען אזרח, יצא בישראל בשנת 1999, בהוצאת מחברות לספרות, בתרגומו של יונתן פרידמן
• החדווה שבגילוי דברים, יצא בישראל בשנת 2006, בהוצאת מחברות לספרות, בתרגומו של עמנואל לוטם

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%99%D7%A6%27%D7%A8%D7%93_%D7...