Yoel (Julius) Sussman

יואל זוסמן

--------------------------------------------------------------------------------------------------------------

Yoel Zussman also spelled Yoel Sussman (Hebrew: יואל זוסמן‎, born October 24, 1910, died March 2, 1982) was an Israeli jurist and the fourth President of the Supreme Court of Israel.

Biography

Zussman was born in 1910 in Kraków, Austria-Hungary (now in Poland). He received his LLB from the University of London and his PhD from Heidelberg University. He immigrated to the British Mandate of Palestine in 1934. He was certified as a lawyer and served as Chief Prosecutor of the Israel Defense Forces. In 1951 he was appointed to the Supreme Court and served as its Deputy President for several periods of time until 1953.

In 1965 during the Supreme Court hearings on election appeal case Ya'akov Yardor vs Central Election Committee for the Sixth Knesset, popularly known as El-Ard Petition, Zussman coined definition of Israel as a "self-defending democracy", which was adopted by the Court. Supreme Court upheld ban on El-Ard (English: The Land), a radical Arab electoral list, from participation in the Sixth Knesset elections and Zussman, taking the Supreme Court of West Germany ruling as a precedent, stated that there are supraconstitutional considerations hailing from natural law, that may be superior to any legislation:

"Just as an Individual is not bound to agree to being killed, neither is a state is obliged to consent to being annihilated and erased from the map... The German Constitutional Court...spoke of a "fighting democracy", which does not open its doors to acts of sabotage in the guise of legitimate parliamentary activity. For myself, as far as Israel is concerned, I am prepared to confine myself to "self-defending democracy," and tools for defending the existence of the state are at hand, even if we have not found them set forth in detail in the Elections Law"

In 1976 he succeeded Shimon Agranat as President of the Supreme Court. He retired in 1980 and was succeeded by Moshe Landau. He was an author several books on bill laws and arbitration laws. He died in 1982.

Awards and honours

In 1975, Zussman was awarded the Israel Prize, in jurisprudence.

In 1984 the Institute of Advanced Judicial Studies was established in his memory.

נו' 24 באוקטובר 1910 – נפ' 2 במרץ 1982. היה הנשיא הרביעי של בית המשפט העליון. חתן פרס ישראל למדעי המשפט לשנת ה'תשל"ה - 1975.

ביוגרפיה

יואל הכהן-זוסמן נולד בשנת 1910 בקרקוב שבגליציה (אוסטריה) (כעבור מספר שנים בתחומי המדינה הפולנית השנייה). קיבל תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת לונדון וכן דוקטור למשפטים מאוניברסיטת היידלברג בגרמניה. ב-1934 עלה לארץ ישראל והוסמך בה כעורך דין. הוא שירת כתובע צבאי במסגרת צה"ל, עד שמונה בשנת 1949 למשרת שופט בבית המשפט המחוזי.

לאחר תקופת כהונה קצרה כשופט בבית המשפט המחוזי, מונה זוסמן בשנת 1951 כשופט בית המשפט העליון בפועל, למספר כהונות. ב-11 בינואר 1953 מונה זוסמן לכהונת שופט קבוע בבית המשפט העליון, וב-7 באוקטובר 1970 מונה כממלא מקום קבוע של נשיא בית המשפט העליון. לאחר פרישתו של נשיא בית המשפט העליון, השופט שמעון אגרנט, מונה זוסמן ב-8 בספטמבר 1976 לנשיא בית המשפט העליון.

במהלך כהונתו בבית המשפט העליון כיהן כיושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת הרביעית (1959) ועמד בראש הועדה לחקירת נסיבות הדליקה במסגד אל-אקצא בשנת 1969.

זוסמן פרש מכהונת נשיא בית המשפט העליון ב-29 בפברואר 1980, 8 חודשים לפני הגיעו לגיל 70, עקב מצבו הבריאותי ונפטר ב-2 במרץ 1982. שני בניו, אמנון ואמיר היו גם הם עורכי דין ועשו את התמחותם בבית המשפט העליון.‏

בנוסף לכהונתו של יואל זוסמן כשופט בבית המשפט העליון, כיהן כמרצה בדרגת פרופסור (נלווה) בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית. כמרצה העמיד יואל זוסמן תלמידים רבים ובהם פרופ' יצחק זמיר (לימים שופט בית המשפט העליון) ופרופ' גבריאלה שלו.

יואל זוסמן חיבר מספר ספרים חשובים בתחום המשפט, בהם: "דיני שטרות" וכן "דיני בוררות". ואולם ספרו החשוב ביותר של יואל זוסמן היה "סדרי הדין האזרחי" אשר יצא בשבע מהדורות. בספר "סדרי הדין האזרחי" כינס יואל זוסמן וניתח את כל החקיקה והפסיקה הקיימת בעניין הפרוצדורה האזרחית שמטרותיה העיקריות הן: ניהול המשפט באופן יעיל ומהיר ככל האפשר ולבסוף מיקוד הדיון בשאלות השנויות במחלוקת והימנעות מדיון עקר.

חתן פרס ישראל למדעי המשפט לשנת ה'תשל"ה - 1975.

עמדות

דומה שזוסמן חשב כי מן הראוי לטפח את סדר הדין האזרחי, לאו דווקא מתוך הקפדה על חשיבות הכללים הפרוצדורליים, אלא מתוך הערכה, כי שמירה על הזכויות הפרוצדורליות תשמור בהכרח על הזכויות המהותיות ומתוך דאגה, כי הצדק ייצא לאור.

זוסמן אמר שאחת התכונות החשובות ביותר לשופט היא חוש פרקטי לגבי תוצאות פסק דינו; לפני שהוא כותב את פסק הדין עליו להתעכב לרגע ולחשוב האם הגעתי לפתרון מעשי? אם ימצא שהפתרון אינו מעשי הרי לעתים קרובות זהו אות כי טעה בהנמקתו".‏

בפסק דין ירדור תמך זוסמן בפסילת "רשימת הסוציאליסטים" מאנשי אל-ארד מריצה לכנסת בהסתמך על המשפט הטבעי והצורך של הדמוקרטיה להגן על עצמה.

===

http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/19/5665?search[]=%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%91