Rabbi Yoel ben Shmuel Sirkis, "The Bach"

How are you related to Rabbi Yoel ben Shmuel Sirkis, "The Bach"?

Connect to the World Family Tree to find out

Rabbi Yoel ben Shmuel Sirkis, "The Bach"'s Geni Profile

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Rabbi Yoel ben Shmuel Sirkis, "The Bach"

Hebrew: רבי יואל בן שמואל סירקיס, "הב"ח", אב"ד בריסק
Also Known As: "בעל ספר בית חדש"
Birthdate:
Birthplace: Lublin, Poland
Death: March 14, 1640 (78-79)
Kraków, Poland
Place of Burial: Krakaw, PO
Immediate Family:

Son of Rabbi Shmuel ben Moshe Jaffe, Bach father and Sarah Jaffe
Husband of Baila Sirkis
Father of Rabbi Yehuda Leib Sirkes, ABD Chenzin; Esther Ashkenazi; Shmuel Zvi-Hirsch Sirkes, of Pińczów and Rivka Segal, [Tu"z 1st wife, Bach dau.]

Occupation: Rabbi
מאריך פטירה: כ׳ באדר
Managed by: Yigal Burstein
Last Updated:

About Rabbi Yoel ben Shmuel Sirkis, "The Bach"

Rabbi Joel ben Samuel Sirkis (Hebrew: רבי יואל בן שמואל סירקיש; born 1561 - March 4, 1640) also known as the Bach (an abbreviation of his magnum opus BAyit CHadash), was a prominent Jewish posek and halakhist, who lived in central Europe and held rabbinical positions in Belz, Brest-Litovsk and Kraków, and is considered to be one of the greatest Talmudic scholars of Poland. He is known for his liberal rulings in his responsum in which he challenges the rabbinic status qua.

Biography

Sirkis was born in Lublin in 1561. At age fourteen he went to the yeshiva of R. Naftali Zvi Hirsch Schor, a leading student of R. Moses Isserles. After remaining there some time he went to Brest-Litovsk, where he attended the yeshiva of Rabbi Phoebus. While still a youth he was invited to the rabbinate of Pruzhany, near Slonim. Later he occupied the rabbinates of Lukow, Lublin, Medzyboz, Belz, Szydlowka, and finally Brest-Litovsk and Kraków, succeeding in each of the two last-mentioned places his teacher R. Phoebus.

"The Bach" was an adherent of the Kabbalah and an opponent of pilpul. He was also critical of those who relied solely on the Shulchan Aruch for halachic decisions, rather than on the Talmud and the Geonim. He was the father-in-law of Rabbi David HaLevi Segal, who frequently refers to him in Turei Zahav, his commentary on the Shulchan Aruch. Rabbi Sirkis died in Kraków in 1640.

He is the 6th great-grandfather of Simcha Bunim of Peshischa.

Works

  • Bayit Chadash (בית חדש - "New House", a reference to Deuteronomy 22:8, abbreviated as Bach - ב"ח), Rabbi Sirkis's best-known work, is a major commentary on the Arba'ah Turim of Jacob ben Asher. The work presents and elucidates the fundamental principles of the Torah as recorded in the Mishnah, the Babylonian and Jerusalem Talmuds, and the chief codes.
  • Hagahot haBach (glosses of the Bach) - suggestions for textual emendations in the Talmud and Rashi, copied from the notes that the author added to his copy of the Talmud. The Bach's notes are marked in the text as a letter in Rashi script within parentheses.
  • Meshiv Nefesh, a commentary on the Book of Ruth, (Lublin, 1616).
  • Teshuvot ha-Bach ("Responsa of the Bach").
  • Beurei ha-Bach le-Pardes Rimmonim, explanations of passages in the Kabbalistic magnum opus of Moses ben Jacob Cordovero.

Joel ben Samuel Sirkes Jewish Encyclopedia

Polish rabbi; born at Lublin in 1561; died at Cracow, 1640. At the age of fourteen he was sent to the yeshibah of Solomon ben Judah. After remaining there some time he went to Brest-Litovsk, where he attended the yeshibah of R. Phoebus. While still a youth he was invited to the rabbinate of Pruszany, near Slonim. Later he occupied the rabbinates of Lubkow, Lublin, Miedzyboz, Beldza, Szydlowka, and finally Brest-Litovsk and Cracow, succeeding in each of the two last-mentioned places his teacher R. Phoebus. He was an adherent of the Cabala and an opponent of both pilpul and philosophy.

Sirkes wrote: "Meshib Nefesh," commentary on the Book of Ruth (Lublin, 1616); "Bayit Ḥadash," commentary on the "Arba'ah Ṭurim" of Jacob ben Asher (Cracow, 1631-40); "She'elotu-Teshubot Bayit Ḥadash" (Frankfort, 1697); "She'elot u-Teshubot Bet Ḥadash ha-Ḥadashot" (Koretz, 1785); "Haggahot," on all the tractates of the Babylonian Talmud; and "Rosh," first published, from a manuscript, in the Warsaw (1860) edition of the Talmud, and included in almost every subsequent edition thereof.

In the "Bayit Ḥadash" the evident intention of the author is to present and elucidate the fundamental principles of the Law as recorded in the Mishnah, the Babylonian and Jerusalem Talmuds, and the chief codes.

--------------------------------------------------------

  • Joel Sirkes: Born c. 1561, Lublin, Poland. Died March 4, 1640, Kraków, Poland
  • Spouse: Baila
  • Children: Esther Sirkis, Samuel Tzvi Hersch Sirkis, Rivka Sirkis, Judab Leib Sirkis, Menachem Sirkis, Kalisch Sirkis, Abraham Sirkis.
  • Parents: Samuel Sirkis (father), Sarah Jaffe (mother)

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11790&pgnum=1

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=651&pgnum=1

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1117&pgnum=1

http://barkai-family.com/Documents/Family%20Tree%201.jpg

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6977&pgnum=6

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7510&pgnum=18

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7510&pgnum=19

http://www.jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=839&letter=S

http://www.yasharbooks.com/Bach.html

from: http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1535

See Paul Jacobi chapter on Jaffe family at https://www.geni.com/documents/view?doc_id=6000000180057127283
page 431

מגילות יחש של משפחת יפה- צבי יפה 1996/ גניגר ישראל


MISSING GENERATIONS Missing Links Project


Ancestor of Rabbi Elya Shmiel Wien

------------------------------------------------

Adam Cherson writes:

1) Rabbi Yoel ben Shmuel Sirkis, "The Bach" (BACH) has a daughter named Rivka Segal, [Tu"z 1st wife, Bach dau.] who marries first Jakob Ish Tam ben Elhanan having two sons, Zvi Hirsch Elchanan and Elchana Elchanan; her first spouse died and she married, as his first wife: Rabbi David HaLevi Segal, "Turei Zahavf" (TuZ/TaZ)

2) BACH has a son Rabbi Yehuda Leib Sirkes, ABD Chenzin who marries Rokhl bat Shmuel Zanvil Hammerschlag (this is not currently on GENI, found at Jacobi Papers, Volume 2, p, 457, 14.1 and 14.1m)

3) BACH has a son Shmuel Zvi-Hirsch Sirkes, of Pińczów who is married to Rivka Sirkes bat Avraham Chaim Schor; he dies and his widow with four children then married Rabbi David HaLevi Segal, "Turei Zahavf" (TuZ/TaZ) as his second wife. The TaZ raises her four children as his own, along with his children from his first marriage to (1, above),

4) Reikle Sirkis-Segal, [TuZ 2nd wife] b Rabbi Nachman Hacohen Lifshitz Rappaport, of Belz, Kremnitz, Dubno married Rabbi Shmuel Zvi Hersh Naftali Sirkis-Yaffe, Ish Yerushalaim, A.B.D. Brisk and did not ever marry Rabbi David HaLevi Segal, "Turei Zahavf" (TuZ/TaZ)

This is all asserted and sourced on these pages of the Jacobi Papers: Volume 2: p, 458, 14.3 and 14.3m, and 14.4 and 14.4m; p. 465, 11.3 and 11.3m, and at Otser HaRabanim, # 7848.

About רבי יואל בן שמואל סירקיס, "הב"ח", אב"ד בריסק (עברית)

יואל בן שמואל סירקיש - הב"ח

נפטר בעשרים לירח אדר, ת'

-------------------------------------------

ר' יואל סירקיס - רב ופוסק, נודע בשם הב"ח (בעל "בית חדש"). כנוי משפחתו היה "יפה" והוא נקרא סירקיס ע"ש אמו.

נולד בעיר לובלין בשנת 1561 ומת בקראקא ביום כ' אדר שנת ת'=1640 (פנקס הח"ק דף ק"ז ע"א). היה נין ונכד לר' משה יפה המובא בים של שלמה למהרש"ל (גיטין פ"ר סי' ל"ג) ובתוספות לספר יוחסין להרמ"א.

למד בילדותו תורה מפי אביו ומפי הרבנים ר' שלמה ר' ליבוש'ס מלובלין (רבו של בעל השל"ה), ר' הירש שור מבריסק דליטא (תלמיד מובהק להרמ"א), ור' פייבוש ר"מ ואב"ד מקראקא.

בהיותו צעיר שימש ברבנות ונהג ישיבה בקהלות פרוזאנא (אצל סלאנים בליטא) ולוקכא, ובשנת שס"א (1601) בלומבלא, אח"כ במעזיבוז, בעלזא ושידלוג, בשנת 1615 אב"ד ור"מ בבריסק, ובשנת 1619 בקראקא והגליל, שם היה עד מותו. הרביץ תורה בישראל ארבעים שנה והעמיד הרבה תלמידים ומהם גדולי הדור.

כתב את הספר "בית חדש" - ביאור על ארבעה טורים. ספר זה מקביל ל"בית יוסף" לרבי יוסף קארו.

רבי יואל סירקיש היה עשיר, והלוה לקהל קראקא כסף רב בהיתר עיסקא. היו לו כסף וזהב ותכשיטים, בית אבן למעונו. הוא התנהג בעושר ורבים מתלמידיו שנהרו אליו ממקומות שונים היו מאוכלי שלחנו. מכל הקהלות שלחו לו כסף רב כדי שיוכל להנהיג את ישיבתו ברווח, כדי שתהיה השפעתו מרובה.

לא ידע שפות לועזיות ולא חכמה חיצונית, ורק במתימטיקה הייתה לו ידיעה רבה, כפי שנראה מדבריו בב"ח או"ח בדיני עירובין, ומציוריו בהגהותיו על הש"ס.

שני בנים רבנים היו לו:

  • ר' יהודה ליב, דיין בקראקא ואב"ד בעיר חענטשין;
  • ר' שמואל צבי הירץ אב"ד בפינטשוב, אביו של ר' אריה יהודה ליב רב דקראקא ובריסק ובעל "שאגת אריה".

חתניו היו גדולי ישראל:

  • ר' דוד סג"ל בעל "טורי זהב",
  • ר' יהודה זעלקי מזייא אשכנזי דיין גדול בקראקא (אביו של הרב ר' נפתלי הירץ אב"ד בלבוב).

מגדולי תלמידיו יש להזכיר את חתניו, ואת הרבנים ר' מנחם מענדל קראכמאל בעל שו"ת "צמח צדק", ר' צבי הירש קלויזנר אב"ד בלבוב ולובלין, ור' גרשון אשכנזי מחבר עבודת הגרשוני, ור' מנחם מענדל אויערבאך בעל עטרת זקנים, ור' מענדל בס אב"ד בפפד"מ.

דרך למודו

ר"י סירקיש היה עמקן חריף ובקי. מטר ספרו ב"ח הייתה לחבר ביאור מספיק לטור, למלא את החסר שהניח מרן הבית יוסף, שלא האריך בסוגיות התלמוד, בפוסקים ובתשובות.

"לאשר הרב ז"ל (הב"י) עיקרו ושורשו לברר כל הלכה על בוריה, שלא יהא בה עוד ספק בהלכה למעשה, היה לו הכרח להאריך בסוגיות התלמוד ובכל הפוסקים והתשובות… וגם כשמפרש דברי הטור בקצת מקומות יש להשיב תשובות רמות ולברר האמת לעיני הרואה" (הקדמת הב"ח על חו"מ).

הב"ח עומד על כל הלכה שבטור ויורד לעומקה, ומברר לא רק את דברי המחבר, אלא גם את דברי הפוסקים שהביא בעל הטורים, וצריכין ביאור. מבקר את דברי הב"י והש"ע, ואומר "שרי ליה מריה להב"י" (ב"ח יו"ד סי' קס"א, קס"ט, קצ"ג). "ודבריו מגומגמים" (שם סי' קע"ג).

לפעמים מראה סתירות בש"ע מסימן לסימן (יו"ד סי' י"ח), ומבטל את הוראתו באמרו: "ולכן נראה לבטל הוראה זו במקומות שנהגו כך עפ"י הש"ע" (שם סי' רע"ט).

במקום שבעל הסמ"ע מתאמץ לבאר כל דברי הרמ"א. כל תיבה ותיבה, תמה בעל הב"ח עליו על מה ולמה דחק א"ע כ"כ לישב דבריו:

"באמת לא ידעתי למה יפרש מכ"ת ותכניס בפירושך זה כמה רחוקים וכו' כ"א ליישב דברי הרמ"א שהשמיט מלת קנין. אולי לא שם לבו אז בהעתקתו לדין זה מתוך דברי הר"י קארו, לעיין ולחקור מקור הדין בתשובה, כמו שמוכרחים אנו לומר כך בהרבה מהגהותיו ז"ל (שו"ת ב"ח הישנות סי' קל"ו).

רק מקורות ההלכות במשנה תלמוד ובפוסקים הראשונים היו לו לעינים, והתנגד למורים הוראות עפ"י הש"ע לבדו, בלי ידיעת המקורות. קראם: "מורים בתורה שלא כהלכה" (שם סי' פ' ושו"ת החדשות סי' מ"ב). היה נוטה להקל בדברים שאין להם סמך בגמרא ובפוסקים הראשונים, והורה שאין אסור חדש נוהג בתבואת גוים בזמן הזה (ב"ח יו"ד סי' רצ"ג ושו"ת ב"ח החדשות סי' מ"ב) -נגד הלכה פסוקה בש"ע. הורה שמותר לראש ישיבה לקבל מתנות להתפרנס ולהתעשר מהן, נגד דעת הרמב"ם ורבו ר' פייבש מקראקא (ב"ח יו"ד סי' רמ"ו). התיר לנגן בבהכ"נ נגונים שמזמרים בהם בבתי הנוצרים, אם אינם מיוחדים להם. הוא מקל על הרוב וכותב:

"ואל תשגיח במה שכתב מהר"ם יפה בלבוש שלו להחמיר על זה מסברתו בלי ראיה" (ב"ח יו"ד סי' שע"ד)

ואומר:

"אין לנו אלא מה שאנו מוצאים בתלמוד. אם אדם חשוב, מרוב ענותנותו, אינו רוצה לסמוך על עצמו, ינהג מדת פרישותו לעצמו, אבל לא ניתן להכתב בספר להורות בו לדורות הבאים ולהחמיר מדעתו, אם לא שיביא ראיות ברורות מן התלמוד. ובתשובה הארכתי יותר לברר כל זה" (שם סי' קפ"ז).

יחסו לקבלה ולפילוסופיה

הגן על מנהגים שיש להם מקור, ורב נגד המרננים אחריהם (ב"ח אה"ע סי' מ"ב ושו"ת ישנות סי' קכ"ו וחדשות סי' נ"ה). אבל התנגד ל"מנהגי בורות" וקרא לבטלם (ב"ח יו"ד סי' קפ"ב ושו"ת ישנות סי' ס"ב). את הקבלה חשב למקור התורה, ואת הפילוסופיה חשב למינות. כתב כי המלעיגים על הראשונה, או העוסקים באחרונה - חייבים נדוי (שו"ת הב"ח ישנות סי' ד').

בהיותו מסור בכל לבו לחכמת הקבלה, העריץ את אמירת הפיוטים להקליר, והתרעם על הטור שאמר כי טוב ויפה לבטלם. וסיים דבריו:

"אחד היה בזמנינו שהתחיל לבטל מלומר קרובץ בקהילתו - ולא הוציא שנתו" (ב"ח או"ח סי' ס"ח).

למרות נטייתו לקבלה לא נטה אחריה במקום שהוא נגד הדין: בעניין בציעת הפת (שם סי' קפ"ב ורע"ד), וקידוש הלבנה (שס סי' תכ"ו). הורה שצריך להניח תפילין בחוה"מ, ואסור להניח תפילין של יד מיושב:

"ודין זה שכתבו בית יוסף בש"ע, הוא עפ"י דברי הר"י גיקיטלייא שכתב כן, על פי דרכי הקבלה. וכבר אין אנו נוהגין עפ"י הקבלה כל שהוא נגד הדין" (שו"ת הב"ח הישנות סי' פ"י).

עם כל התנגדותו לפילוסופיה למד את מורה הנבוכים להרמב"ם והזכירו בספרו (ב"ח יו"ד םי' קפ"א).

תקנותיו בדרכי החינוך

ר"י סירקיש הורה כי יש ללמד את הבנים ספרי נביאים וכתובים, נגד דעת רש"י בגמרא "תורה ולא נביאים וכתובים" (ב"ח יו"ד סי' רמ"ה). כמו כן הורה ללמד -

"לוח הפעלים כדי שידעו מהות לשון הקדש עבר הוה עתיד, יחיד רבים נוכח נסתר שלמים חסרים וכפולים. וכן כל הגזרות והבנינים. ומלאכת החשבון: חיבור חיסור כפל חילוק, והמלמד לא יתחיל עם איזה תלמוד גמרא, זולת ע"י בחינה שלושה שבועות, ע"י שלושה אנשים המפקחים בזמנם אם ראוי ומסוגל הוא ושכלו זך ללמוד איסור והיתר. וכבוא הנער לי"ד שנים ולא יהיה מסוגל לגמרא יותן לאיזה אומנות או להיות משרת אצל בעה"ב (קדמוניות מפנקסאות ישנים 7-3).

הגהותיו

הגיה את התלמוד, ואת ספרי הרא"ש הטור הב"י הש"ע והרמ"א.

כתב למשל:

הב"י נדחק בישובו של הטור, ולבי אומר לי שטעות סופר הוא, והשורה נתהפכה (ב"ח יו"ד סי' קצ"ג).

מוכיח כי הב"י קבל הנוסחא המשובשת, וטעויות נפלו בנוסח הב"י הש"ע והגהות הרמ"א (שם סי' קס"א קס"ט קע"ה). אבל בש"ע נדפס בטעות וכו' ושרי ליה מריה לבעל הלבושים שעשה פירוש על מה שנדפס בטעות, והגיע להוראת טעות (שם סי' שע"ד).

ספריו

פרטים על ספריו בקטלוג הספרייה הלאומית:

א) משיב דבר פירוש על רות (לובלין 1616);

ב) בית חדש ד"ה על ארבע טורים (קראקא 1640-1631);

ג) שאלות ותשובות בית חדש הישנות בהלכות איסור והיתר ודיני ממונות (פפד"מ 1697);

ד) שו"ת בית חדש החדשות (קארעץ 1785);

ה) תשובות שנדפסו בשו"ת הגאונים בתראי (טורקא 1764);

ו) הגהות על הש"ס בבלי והרא"ש וכו' נדפס בראשונה בספר בפני עצמו (ווארשא 1824) ואח"כ בגליוני הש"ס;

ז) פירוש התפלה עפ"י קבלה שמובא בביבליותיקא וואלף ח"א 467 ונמצא קצתו בכ"י רד"א סי' 1142;

ח) באור על פרדס רמונים שנזכר בביבליותיקא הנ"ל ח"ג 349, ובכ"י הנ"ל סי' 927;

ט) חידושים על התלמוד שמובאים בב"ח יו"ד סי' מ"א ושו"ת ישנות סי' קי"ט;

י) חבור על הש"ע שהתחיל לסדר כפי דבריו בב"ח או"ח.

view all 18

Rabbi Yoel ben Shmuel Sirkis, "The Bach"'s Timeline