Bechor Shalom Shitreet

Bechor-Shalom Sheetrit

Bechor-Shalom Sheetrit (Hebrew: בכור-שלום שטרית‎, 1895 – 28 January 1967) was an Israeli politician, minister and the only signatory of the Israeli declaration of independence to have been born in the country. He served as Minister of Police from independence until his death in 1967, making him the longest-serving cabinet member in the same portfolio to date.

Biography

Born in Tiberias in the time of the Ottoman Empire, Sheetrit was educated at a heder, alliance school and a yeshiva. After school he attended the Hebrew University of Jerusalem where he was certified as a lawyer.

He became involved in Zionist activities as a youth, and was a founder of the Tehiya Zionist association in his home town. He also joined Hapoel Hatzair after being influenced by kibbutz Degania.

During World War I he held the position of Mukhtar of Kinneret and organised local police until the British Army entered the area.

Following the war he held several positions in the police, including Commander of the Lower Galilee area (where he helped organised the Jewish Mounted Police), deputy commander of the police academy in Jerusalem, and was the prosecutor in the Haim Arlosoroff assassination case. After being made a District Judge in 1935, he served as head district judge in Lod between 1945 and 1948.

A prominent member of the Sephardim and Oriental Communities party, Sheetrit joined the pre-state legislature, Moetzet HaAm. He was also in Minhelet HaAm, the proto-cabinet, its only Sephardi member. After signing the Israeli declaration of independence on 14 May 1948, Sheetrit was appointed Minister of Police and Minister of Minority Affairs (a new position) in David Ben-Gurion's provisional government.

Although Sheetrit held doubts about the loyalty to the new state of Israeli Arabs, as a native speaker of Palestinian Arabic he was popular with the Arab community. However, following disagreements with the Ministry of Religions and the Military government (which controlled most Arab areas after the war had ended), the Ministry of Minority Affairs was closed in 1949.

After the first Knesset elections in 1949, in which it won four seats under his leadership, the party rejoined Ben-Gurion's government and Sheetrit remained Minister of Police. Prior to the 1951 elections, Sheetrit defected to Ben-Gurion's Mapai, and was reappointed to his ministerial post after winning a seat for his new party in the elections.

Re-elected in 1955, 1959, 1961 and 1965 (by which time Mapai had merged into the Labour Alignment), Sheetrit retained his cabinet post under new prime ministers Moshe Sharett and Levi Eshkol. He died in office in January 1967 after more than 18 years as a minister and serving in fourteen different governments.

Education: “Heder”, ‘Alliance’ school and Tiberias Yeshiva; The Law School of Jerusalem, certified as a Lawyer

Knesset Terms: Knessets 1-6, from 14.2.1949 - 28.1.1967 (his death).

Roles in the Government: Knessets 1-6, Govts. 1-13, Minister of Police, from 14.2.1949 - 02.01.1967

Public Activities:

• A founder of the “Tehiya” Zionist Association in Tiberias
• Influenced by members of Kibbutz Degania, he joined “Ha’Poel Hatzair
• Taught in ‘Alliance’ School in Tiberias and afterwards as a Hebrew teacher in village of Menachmia
• During WWI was the Muhktar of Kinneret village
• Until British Army entered Tiberias (1919) he organized the local police
• Appointed commander of investigations and shortly after commander of Police in lower Galilee
• Helped organize the Jewish Mounted Police that secured the Jewish settlements in the Galilee
• Served as Deputy Commander of Police Academy in Jerusalem
• In 1935 appointed District Judge
• Head District Judge in Lod District, 1945-1948
• Minister in charge of Minorities Affairs in the Provisional Government, 1948-1949
• _______________________________________________________

Wikipedia

Israel Knesset members

ויקיפדיה עברית

אנציקלופדיה דוד תדהר

• Reference: MyHeritage Family Trees - SmartCopy: Mar 5 2021, 19:50:29 UTC

בכור-שלום שטרית

בכור-שלום שטרית (1895 - 28 בינואר 1967) היה שר המשטרה הראשון של מדינת ישראל. מחנך ועורך דין במקצועו.

שטרית נולד בטבריה למשפחה שעלתה במחצית המאה ה-19 ממרוקו. בצעירותו למד בחדר ולאחר מכן בבית הספר אליאנס ובישיבת טבריה. ייסד את התנועה הציונית "התחיה". היה חבר מפלגת הפועל הצעיר. שימש כמורה בבית הספר אליאנס בו למד ואחר-כך חינך כמורה לעברית, במושבה מנחמיה.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה מונה להיות המוכתר של המושבה כנרת. ב-1919, עם כניסת הצבא הבריטי לטבריה, ניהל את משטרת טבריה. מונה לקצין חקירות במשטרת המנדט ולמפקד המשטרה בגליל התחתון. נמנה עם מארגני משטרת הפרשים היהודים במשטרת הגליל והיה סגן מפקד בית הספר לשוטרים בירושלים. למד בבית הספר למשפטים בירושלים והוסמך כעורך דין. היה מדריך בבית הספר לשוטרים ושימש קטגור במשפט רצח חיים ארלוזורוב. בשנת 1935 מונה לשופט שלום ובשנת 1939 היה הראשון בארץ להתמנות לשופט שלום ראשי,‏‏ תפקידו בו כיהן עד להקמת המדינה ב-1948.

היה חבר מנהלת העם ומחותמי מגילת העצמאות (היחיד שהיה יליד ארץ ישראל). בכנסת הראשונה עמד בראש סיעה של ארבעה חברי כנסת (ספרדים ועדות המזרח), שהייתה קשורה עם מפא"י. אחר כך הצטרף למפא"י. כיהן כחבר כנסת בשש הכנסות הראשונות, עד למותו. היה שר המשטרה הראשון של ישראל מימי הממשלה הזמנית (מאי 1948) ועד לפרישתו ב-2 בינואר 1967, וכן שימש כשר המיעוטים בעת תקופת קיומו של משרד המיעוטים בין השנים 1948 - 1949. שטרית כיהן כחבר הוועדה לבחירת שופטים מהקמתה ועד מותו. שטרית היה השר אשר החזיק בתיק כלשהו במשך הזמן הרב ביותר (18 שנים וחצי). נפטר ב-28 בינואר 1967.

נכדתו, עפרה גלברט-אבני, היא סופרת ילדים. נכדה נוספת, כרמלה רוטפלד-האפט, מכהנת מאז יולי 2003 כשופטת שלום בבית משפט השלום בנצרת.