Chaim Yehuda Leib Auerbach, Rabbi

Chaim Yehuda Leib Auerbach Interactive uerbach Rabbinical Family Relationship Chart

Chaim Yehuda Leib Auerbach (1883 – 26 September 1954) was a Haredi rabbi and roshei yeshiva of Shaar Hashamayim Yeshiva, a landmark Jerusalem institution specializing in Talmudic and kabbalah studies for Ashkenazi scholars that he helped found in 1906. The yeshiva still exists today. Known for his great love and personal sacrifice for Torah and Torah scholars, Auerbach raised sons who also became great scholars — including his eldest son, Rabbi Shlomo Zalman Auerbach, a preeminent posek of the mid- to late-twentieth century.

Auerbach was descended from an illustrious line of Hasidic leaders. His father was Rabbi Avraham Dov Auerbach, the Admor of Chernowitz-Chmielnik, Poland, who was a son-in-law of Rabbi Tzvi Halberstam son of the Divrei Chaim of Sanz [not his first maybe his second wife?] [and his great grandfather the original rabbi avrohom dov from chmelnic was a son-in-law of Rabbi Jacob Joseph of Polonne, the Baal Shem Tov's most prominent disciple and author of Toldos Yaakov Yosef on Hasidic thought.]

Auerbach married Tzivia, the daughter of Jerusalem community leader Rabbi Shlomo Zalman Porush, who founded the Jerusalem neighborhood of Sha'arei Hesed. Their first son [he was not the first born he had two older brothers who died in infancy from malnutrition due to their financial state], Shlomo Zalman, named after his maternal grandfather, was the first child born in Sha'arei Hesed.

Like other Jerusalem families in the post-World War I Yishuv, the Auerbachs lived in dire poverty. Their home in the Nachalas Tzadok neighborhood of Jerusalem (adjacent to Shaarei Chesed) lacked a refrigerator and an icebox; instead, food for Shabbat was kept in a box tied to a rope, which was lowered into the well outdoors to keep cold. Their son, Shlomo Zalman, once remarked, "In my youth, I never felt full." His brother, Rabbi Avraham Dovid Auerbach, said, "In our home, I never once ate a whole egg. My mother would scramble an egg with a bit of flour and divide it among three children. A whole egg? Who ever heard of such a thing?"

Though consigned to poverty, Auerbach and his wife valued Torah and Torah scholars above all else. To that end, they sought only serious Torah scholars for their daughters rather than men of means or reputation.They also were willing to sacrifice all to feed and support the hundreds of young men learning at Shaar Hashamayim Yeshiva. Often Auerbach pledged his own family's belongings, including the furniture, as security against loans which he took for the upkeep of the yeshiva students.

Auerbach was given to holy ways. Often he rolled in the snow and wore sackcloth under his clothing to mortify his flesh, in the way of hidden tzaddikim. He would retire early in the evening and then rise before midnight, learning until dawn. Then he would recite the Shema and go to bed again until it was time for the morning prayers. Some of his neighbors criticized his penchant for "going to bed early and getting up late," not realizing that while they slept, he was learning Torah. 

Collecting sefarim (holy books) was one of Auerbach's passions. Though sefarim in the 1920s were extremely expensive, Auerbach nevertheless managed to build up a large library of his own. He did so primarily in the period between World Wars, when Palestine was ravaged by famine and people sold off their sefarim by the wagonload to buy bread. Living on a bare minimum, Auerbach managed to purchase many sefarim in this way.

Auerbach authored a Torah commentary called Chacham Lev. A month before his death, he had a severe heart attack and lapsed into semi-consciousness. He died on 26 September 1954 (28 Elul 5714).

The idea of founding Shaar Hashamayim Yeshiva came to Auerbach one night in a dream. He awoke from the strange dream and tried to fall asleep again, only to dream the same thing a second time. He decided to get dressed and go out to consult with his friend, Rabbi Shimon Tzvi Horowitz, about the strange vision. As he walked toward Horowitz's home, he was surprised to see Horowitz walking toward him. It turned out that Horowitz was coming to see him about his dream – which was one and the same.

They had each envisioned an elderly man, his face shining with an otherworldly light, who had forcefully requested them to teach his Torah in Jerusalem. "My Torah has the power to bring the Divine Presence back from its exile," the man had said. Horowitz determined that the man in the dream was Rabbi Isaac Luria (known as the "Arizal"), the sixteenth-century mystic of Safed who was known to have regretted the fact that his Torah was not widely studied among Jerusalem's Ashkenazi population. At that time, the only place where the Arizal's kabbalah was studied was the Beit El Synagogue in Jerusalem, which had produced such great Sephardi kabbalists as Rabbi Shalom Sharabi ("the Rashash") and Rabbi Yedidiah Abulafia.

On the spot, Auerbach and Horowitz decided to open a yeshiva for the study of the Arizal's kabbalah and share the responsibilities as joint roshei yeshiva. The yeshiva opened shortly afterwards in the Old City of Jerusalem, with accommodations for a Talmud Torah, a yeshiva ketana, a yeshiva gedola, and a kollel for married students.

Auerbach served as rosh yeshiva of Shaar Hashamayim Yeshiva from 1906 until his death in 1954. When his father, the Admor of Chernowitz-Chmielnik, died, his father's Hasidim asked him to become their Rebbe. But Auerbach opted to stay on as rosh yeshiva of Shaar Hashamayim, leaving the position of Admor unfilled.

Leadership of the yeshiva has remained in the Auerbach family up to the present day. After Auerbach's death, his son, Rabbi Eliezer Auerbach, served as rosh yeshiva for many years. After the latter's death, another of Rabbi Auerbach's sons, Rabbi Refoel Dovid Auerbach, assumed leadership. Today Shaar Hashamayim Yeshiva is headed by Rabbis Yaakov Meir Shechter and Gamliel Rabinowitz.

Auerbach's eldest son, Rabbi Shlomo Zalman Auerbach, served as president of the yeshiva; after his death, his son, Rabbi Shmuel Auerbach, succeeded him. Rabbi Shlomo Zalman's nephew, Rabbi Yechezkel Schlaff of London, serves as yeshiva administrator.

References

• 1. ^ Schwartz (1996), p. 34.
• 2. ^ Schwartz (1996), pp. 32–33.
• 3. ^ Schwartz (1996), p. 26.
• 4. ^ Sofer, D. "Rav Shlomo Zalman Auerbach zt"l". Yated Ne'eman (United States). Retrieved 19 December 2010.
• 5. ^ Lazewnik (2000), p. 48.
• 6. ^ Lazewnik (2000), p. 43.
• 7. ^ Lazewnik (2000), p. 29.
• 8. ^ Schwartz (1996), pp. 30–31.
• 9. ^ a b Lazewnik (2000), p. 40.
• 10. ^ a b c d e f g h i j Gefen, Rabbi Aryeh (20 September 2006). "A Century Since the Founding of Yeshivas Shaar HaShamayim, 5666-5766". Dei'ah VeDibur. Retrieved 26 July 2012.
• 11. ^ Lazewnik (2000), p. 36.
• 12. ^ Rossoff, Dovid (2005) (in Hebrew). קדושים אשר בארץ: קברי צדיקים בירושלים ובני ברק [The Holy Ones in the Earth: Graves of the Righteous in Jerusalem and Bnei Brak]. Jerusalem: Machon Otzar HaTorah. p. 425.

Sources

• • Lazewnik, Libby (2000). Voice of Truth: The life and eloquence of Rabbi Sholom Schwadron, the unforgettable Maggid of Jerusalem. Brooklyn, N.Y.: Mesorah Publications. p. 29. ISBN 9781578195008.
• • Schwartz, Rabbi Yoel (1996). The Man of Truth and Peace: Rabbenu Shlomo Zalman Auerbach zt"l. Kest-Lebovits Jewish Heritage and Roots Library.

Further reading

• • Meir, Jonatan. "The Imagined Decline of Kabbalah: The Kabbalistic Yeshiva Sha'ar ha-Shamayim and Kabbalah in Jerusalem in the Beginning of the Twentieth Century" in Kabbalah and Modernity. Boaz Huss, Marco Pasi, and Kocku von Stuckrad, eds. Brill: Leiden & Boston, 2010, pp. 197-220.

  ---

  
  

רבי חיים יהודה לייב אויערבך ראש ישיבת שער השמים ומחבר 'חכם לב', נולד ביפו, ד' טבת תרמ"ז, את תורתו קנה בישיבות שבירושלים, ואף נסמך לרבנות על ידי רבי חיים ברלין. בלידתו נקרא רק יהודה לייב, וכשחלה בנערותו, הוסיפו לו את השם חיים על פי הוראת המהרי"ל דיסקין. בשנת תרס"ו, נשא לאשה את מרת צביה לבית פרוש, באותה שנה הקים את ישיבת שער השמים ללימוד תורת הקבלה, יחד עם רבו המקובל רבי שמעון צבי הורוביץ לידר. עסק בצרכי הצבור היהודי בירושולים, ואף היה סגן קונסול פרס וכך הציל יהודים רבים מהצבא התורכי. נפטר בירושלים כ"ח אלול תשי"ד. צאצאיו: א. רבי שלמה זלמן אויערבך דנן. ב. רבי אליעזר אויערבך זוגתו מרת רבקה לבית אייזן. ג. רבי אברהם דוב אויערבך רבה של שכונת בקעה בירושלים, ראש ישיבת אור שמח, בעהמ"ח אמרי אברהם, נפטר לפני חמש שנים, ביום כ"ה אדר ב' תשס"ח, זוגתו מרת שרה רבקה בת רבי זאב וולף פרנק. ד. רבי רפאל דוד אויערבך, זוגתו מרת ליבע בת רבי פנחס אליעזר פקשר. ה. מרת רחל אשת רבי שמחה בונים לייזרזון מראשי ישיבת שפת אמת בירושלים, נפטר צעיר לימים. ו. מרת מלכה אשת רבי אברהם הלוי הורוביץ. ז. מרת שרה אשת רבי משה מאיר פראג ראש כולל שמרי החומות. ח. מרת לאה אשת המגיד הירושלמי הנודע רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון.

GEDCOM Note

נולד בד' בטבת תרמ"ז

GEDCOM Note

Y

GEDCOM Note

Spouse: tzivia Auerbach (born Porush)

GEDCOM Note

Y

חיים יהודה לייב אוירבך

הרב חיים יהודה לייב אוירבך 1910-20 הרב חיים יהודה לייב אוירבך (יפו, ד' בטבת ה'תרמ"ז - ירושלים, כ"ח באלול ה'תשי"ד; 31 בדצמבר 1886 - 26 בספטמבר 1954) היה רב, מקובל וראש ישיבה בירושלים בראשית המאה העשרים.

תוכן עניינים [%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%A8%D7%94] 1 תולדות חייו 2 ילדיו 3 חיבוריו 4 לקריאה נוספת 5 הערות שוליים תולדות חייו[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] דור שביעי לרבי יעקב יוסף מפולנאה, תלמידו של הבעש"ט ומחבר ספר ההגות החסידי הראשון תולדות יעקב יוסף. אביו, הרב אברהם דב אוירבך, כיהן כרב בצ'רנוביץ למעלה משלושים שנה.

התחנך בישיבות ירושלים והוסמך לרבנות על ידי הרב חיים ברלין בגיל 18‏[1]. לאחר נישואיו עם צביה, בת הרב שלמה זלמן פרוש, מבוני ומנהיגי היישוב בירושלים החדשה ואחותו של נפתלי צבי פרוש-גליקמן. החל ללמוד קבלה מהרב שמעון צבי הורביץ, ובשנת ה'תרס"ו ייסד יחד עמו את ישיבת המקובלים שער השמים. למרות שבשעת הקמתה היה בן פחות מעשרים, שימש לצידו של הרב הורוויץ. מאז הקדיש את כל זמנו ומרצו לביסוס הישיבה "אשר כל חיי בכל נימי נפשי קשורים בה, וזה כל ישעי וחפצי לראותה ברוממותה שתהיה לאור מזהיר ומבהיק בארץ הקודש, ותל-תלפיות לכל תלמיד חכם ברחבי תבל" (בהקדמתו לספרו "לב חכם"). ישיבה זו הפכה עד מהרה למרכז לימוד הקבלה האשכנזי בירושלים, ועד היום היא מישיבות המקובלים היחידות המשויכות לציבור האשכנזי. בשנת ה'תרע"ו (1916) התמנה להיות סגן קונסול פרס ובתפקידו זה הגן על יהודי הארץ מפני רודנות העות'מאנים, בנותנו להם דרכון פרסי. במלשינות נודע הדבר לשלטונות והרב נידון למוות שלא בפניו. שעות מספר קודם ביצוע גזר הדין נתגלה לו הסוד מפי אחד מאנשי הבולשת הטורקית, והוא הוכרח להסתתר מספר חודשים מפני השלטונות. במקום מחבואו ישב ולמד עם אחד מתלמידיו, שם חיבר חלק גדול מחידושיו שהיוו חלק מספרו "חכם לב". כשהטורקים התחילו לעזוב את ירושלים, יצא ממחבואו.‏[2].

לאחר מלחמת העולם השנייה היה חבר אסיפת הנבחרים הראשונה, וממייסדי "מפעל התורה" וחבר הוועד הפועל שלו. נמנה עם חברי המזרחי, השתתף בוועידות המזרחי ובכינוסיו‏[3].

בשנת ה'תרפ"ח ייסד תלמוד תורה "שער השמים" לבני עדות המזרח, וכן כולל אברכים צמוד לישיבה ללימוד תורת הנגלה. בשנת ה'תרצ"א יצא לארצות הברית לפעול למען הישיבה שעמדה בסכנת פשיטת רגל. מסע זה ארך למעלה משנתיים.

קברו של הרב אוירבך בהר המנוחות נמנה עם בני היישוב הישן שקיבלו באהדה מסוימת את הציונות והעליה לארץ, והיה מקורב לרב קוק. יחד עם זאת, היה מקורב גם לרבני הקנאים, ובברית המילה של בנו הרב אברהם דב אוירבך שימש הרב יוסף חיים זוננפלד כמוהל, בעוד הרב קוק היה הסנדק.

ילדיו[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] הרב שלמה זלמן אוירבך, נחשב לאחד מגדולי פוסקי ההלכה בדורות האחרונים, אך נמנע מלשלב בפסקיו כל רמז לקבלה, בה התמקד אביו. הרב אברהם דב אוירבך, רב שכונת בקעה בירושלים וראש ישיבת אור שמח, מחבר ספר 'אמרי אברהם'. הרב רפאל דוד אוירבך, ראש ישיבת שער השמים. הרב אליעזר אויערבך, שימש כראש ישיבת שער השמים לאחר פטירת אביו. בתו, לאה, נישאה לרב שלום שבדרון - "המגיד הירושלמי". בתו, רחל, נישאה לרב שמחה בונים לייזרזון, מראשי ישיבת שפת אמת בירושלים, שנפטר בגיל 27 (אביו של אברהם יוסף לייזרזון). בתו, מלכה, נישאה לרב אברהם הורביץ, מתלמידי החזון איש והרב יעקב ישראל קנייבסקי ומחבר ספרי "דבר הלכה" ו"ארחות רבינו". בתו, שרה, נישאה לרב משה מאיר פראג, ראש כולל שומרי החומות. חיבוריו[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] חיבר ספר אחד בהלכה, על הלכות אישות, בשלחן ערוך, חלק אבן העזר - חכם לב: על שלחן ערוך אבן העזר ... פנים הספר הוא קצור פסקי הלכות להגאון ... ר’ שלמה מחעלמא בעל המחבר מרכבת המשנה ... וסביב ס’ חכם לב חדושים ובאורים ... בסופו שתי תגובות ... אחת בהלכות מקואות והשנייה בהלכות חזקה במצות ומנוי שררות בישראל, ירושלים, ה'תרפ"ז. קונטרס הלכתי מובא בספרו של בנו מעדני ארץ בשם "מילי דאבא". מאמרים במאספים וכתבי עת תורניים כ"אזכרה", "סיני". בשנותיו האחרונות התחיל להכין לדפוס מאות תשובות לכל ארבעת חלקי השולחן ערוך, אך לא הספיק לסיים מלאכתו. לקריאה נוספת[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] משפחת אוירבך, צאצאי רבי חיים יהודה לייב, בתוך אילן היוחסין של משפחת פרוש: מ. ירושלמי, "למשפחותם לבית אבותם - משפחת פרוש 2", קהילות (מוסף המבשר), ז' כסלו תש"ע הערות שוליים[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] ^ אנצקלופדיה של הציונות הדתית, כרך א', עמ' 46 ^ אנצקלופדיה של הציונות הדתית, כרך א', עמ' 46 ^ אנצקלופדיה של הציונות הדתית, כרך א', עמ' 47 קטגוריות: ירושלים: רבניםראשי ישיבות ליטאים בישראלאנשי היישוב ילידי הארץמשפחת חיים יהודה לייב אוירבךמשפחת פרושיהודים הקבורים בהר המנוחותרבנים מקובליםראשי ישיבות לקבלהרבני ישיבת שער השמיםנציגים קונסולרים יהודים בתקופה העותמאנית