Israel Rokach

Israel Rokach, Honorary CBE (Hebrew: ישראל רוקח‎) (December 31, 1886 – September 13, 1959) was an Israeli politician, Knesset member, and mayor of Tel Aviv from November 15, 1936 to April 13, 1953, and Minister of the Interior from 1953 to 1955.

אנציקלופדיה דוד תדהר

...

נולד ביפו, בשכונת נוה צדק, ד' טבת תרנ"ז (1897), לאביו שמעון (מעסקני הישוב הישן והחדש, ממיסדיה וראשה של עדת היהודים ביפו והרוח החיה בכל מוסדותיה ובחיים הצבוריים והכלכליים בעיר ובסביבה) ולאמו רחל בת ר' מנחם (מנכין) שוסטקובסקי מבריסק (תלמיד חכם, נדיב וסוחר עשיר, חתנו של הגביר הצדיק משה פיזיצר , מיקירי ירושלים), ונקרא ישראל על שם הסבא (אבי האם) של אביו: ישראל ב"ק (חלוץ הדפוס העברי בארץ והחקלאות העברית בגליל העליון, מאבות הישוב החסידי בירושלים). למד בחדרים של האשכנזי ר' אשר והתימני חכם סעיד , בביה"ס של כי"ח (אליאנס), בו למד תורה ועברית מפי המורה הותיק חכם יוסף שמחון , צרפתית ולימודים כלליים, וערבית מפי מורים פרטיים. השתלם בהשכלה כללית בבי"ס תיכון בלוזאן שבשוייץ, למד הנדסה חשמלית בפוליטכניון שבציריך (שוייץ) ובו בזמן היה פעיל שם באגודות-הסטודנטים הציוניות, וב-1920 הוסמך למהנדס. עבד כשנתים בבתיחרושת גדולים לבנין מכונות-חשמל באנגליה והיו לו סיכויים טובים להסתדר שם, אך חזר ארצה ב1922, פתח עם אחיו יוסף ביפו בית-מסחר למכונות ומכשירי חשמל וניהל בו את הצד המקצועי. בו בזמן החל לעסוק בעניני צבור. נבחר ל"ועד השכונות המאוחדות" (נוה צדק, נוה שלום ואהל משה) ולנציגן ב"ועד תל-אביב". משניתן לתל-אביב מעמד של מועצת-עיר נבחר למועצתה הראשונה באפריל 1922. בשנים הראשונות לא נטל עליו שום תפקידים מסוימים וכמעט שלא השמיע את קולו במועצה, רק התמסר להכיר את העבודה במחלקות העיריה ולהאזין לדברי עסקנים ותיקים וקשישים. במאי 1925 נבחר למועצה השניה, ומאז נבחר מחדש. מתקופת כהונתו במועצה השניה ואילך נכנס לעבודה פעילה בניהול עניני העיר המתפתחת ובתקופות שונות היה ראש המחלקות העיקריות: לעניני כספים, בנין, ועדת בנין ערים, מים ומאור, בריאות, חינוך ועוד. התמסר ברצינות ובשקידה לעבודתו, דרש מעצמו מסירות לעניני העיר באותה מדה שאדם שוקד על עניני עסקו הפרטי, הדריך את מנהלי המחלקות ופקידיהן ברוח זו, הכיר וזוכר את כל הפקידים ואת סגולותיהם וגם מהם דרש אותה מסירות לשרותם כפי שדרש מעצמו. הכניס שיפורים ושכלולים בכל ענפי השתתים העירוניים והקדיש לעניני העיר אף הרבה משעותיו הפנויות יומם ולילה על-פי העקרון: כל מה שאפשר לך לסדר בעצמך, ואפילו מתוך מאמצים יתרים, אל תטיל על אחרים. מראשית הבחרו ואילך נמנה על הגוש האזרחי ושקד על שמירתם וקיומם של עניני כל התושבים בלי הבדל מעמד ומפלגה. וכשהתפטרו מאיר דיזנגוף ועוד כמה מחברי הגוש האזרחי מהעיריה בגלל חילוקי-דעות עיקרוניים ומעשיים בעניני חינוך וכספים עם הרוב השמאלי, נשאר ישראל רוקח על משמרתו, יחד עם חבריו ברשימת "המרכז המאוחד" ד"ר חיים בוגרשוב ורפאל סופרמן , ובמשך כל הזמן עמד במערכה והגן על השקפותיו ועניני בוחריו, שהעריכו את אומץ-לבו בעמידתו האיתנה בתוך המיעוט וציינוה לשבת מיוחד. במועצה הששית (מדצמבר 1935 ואילך) נבחר בפעם השלישית לסגן ראש העיר (בפעם הראשונה נבחר לסגן ראש העיר ב-1929) ומילא לעתים קרובות את מקומו של מאיר דיזנגוף, כשנעדר מכהונתו בגלל השתתפותו בקונגרסים ובעסקנות צבורית וגם בגלל מחלות - ובו בזמן המשיך לנהל מחלקות עירוניות באותה מסירות ודייקנות בכללים ובפרטים כמקודם. ומשנפטר דיזנגוף ביום ז' תשרי תרצ"ז ירש את מקומו כראש העיר. פעיל גם בתפקידים צבורים אחרים: יו"ר הועד המנהל של בית-החולים העירוני "הדסה", יו"ר מועצת המכבי הארצי, יו"ר ועד בנין בית "הבימה", יו"ר החברה לפיתוח ת"א, חבר ההנהלה של "פדיון שבויים" להעלאת ילדי היהודים מגרמניה ומאוסטריה, סגן יו"ר ועדת ת"א לנמל ותחבורה, יו"ר הנהלת "אוצר מפעלי ים", יו"ר אגודת "זבולון", ממיסדי העתון "הבוקר" ויו"ר ועד הנהלתו ; היה חבר הועד הפועל הארצי של ברית הציונים הכלליים וחבר המרכז העולמי שלה, חבר מועצת חברת "גאולה", בנק אשראי, יו"ר אגודת המהנדסים והאדריכלים בא"י, יו"ר ועד התערוכה בת"א, - ובתפקידו כראש הקהלה מנהל הוא את עניני השרותים הדתיים. יו"ר מועצת נמל ת"א, חבר הועד הפועל של האוניברסיטה בירושלים, יו"ר מכון הא"י לתקנים, יו"ר מוזיאון תל-אביב ע"ש דיזנגוף ויו"ר אגודת חובבי מקוה ישראל. כותב מאמרים בשאלות השעה, בעניני התקציבים השנתיים של העיריה וכו' ב"ידיעות עירית תל-אביב" ובעתונות היומית. גם אנשי השלטון מכירים את ערכו האישי והצבורי, למרות מאבקו הקשה עמהם, ובחודש יוני 1945 הוענק לו אות כבוד של "קצין מיסדר האימפריה הבריטית" C.B.E אך דבר זה לא מנע את השלטונות לשימו במעצר בלטרון ב', ביום 5.8.47, במהלך נסיונותיהם לדיכוי הישוב העברי, יחד עם ראשי מועצות רמת-גן ונתניה ועסקנים רביזיוניסטים. שוחרר יחד עם מר קריניצי ביום 11.9.47. בנותיו: ליויה, עירי.