Wikipedia Biographical Summary:

"...Bruno Alfred Döblin (August 10, 1878 – June 26, 1957) was a German novelist, essayist, and doctor, best known for his novel Berlin Alexanderplatz (1929). A prolific writer whose œuvre spans more than half a century and a wide variety of literary movements and styles, Döblin is one of the most important figures of German literary modernism. His complete works comprise over a dozen novels ranging in genre from historical novels to science fiction to novels about the modern metropolis; several dramas, radio plays, and screenplays; a true crime story; a travel account; two book-length philosophical treatises; scores of essays on politics, religion, art, and society; and numerous letters—his complete works, republished by Deutscher Taschenbuch Verlag and Fischer Verlag, span more than thirty volumes.

Born in Stettin (Szczecin) to assimilated Jews, Döblin moved with his mother and siblings to Berlin when he was ten years old after his father had abandoned them. Döblin would live in Berlin for the almost all of the next forty-five years.."

"...Bruno Alfred Döblin was born on 10 August 1878 at the house at Bollwerk 37 in Stettin (Szczecin), a port city in what was then the Province of Pomerania He was the fourth of five children born to Max Döblin (1846–1921), a master tailor from Posen (Poznań), and Sophie Döblin (1844–1920), née Freudenheim, the daughter of a merchant. Their marriage was characterized by a tension between Max's multifaceted artistic interests—to which Döblin would later attribute his and his siblings' artistic inclinations —and Sophie's cool pragmatism. The Döblins were assimilated Jews, and Alfred became aware of a broad, societal anti-Semitism early on.

His parents' marriage dissolved in July 1888, when Max Döblin eloped with Henriette Zander, a seamstress twenty years his junior, and moved to America to start a new life.[9] The catastrophic loss of his father was a central event in Döblin's childhood and would be formative for his later life.[10] Shortly thereafter, in October 1888, Sophie and the five children moved to Berlin and took up residence in a small shabby apartment on the Blumenstraße in Berlin's working-class east.[11] Döblin's parents briefly reconciled in 1889, when Max returned penniless from America; the family moved to Hamburg in April 1889, but when it came to light that Max had brought his lover back with him and was leading a double life, Sophie and the children returned to Berlin in September 1889..."

"...While working in Buch he met Friede Kunke, a 16-year-old nurse from a Protestant background with whom he became romantically involved.[20] In the spring of 1909 he began seeing the 21-year-old Erna Reiss, a medical student and daughter of a wealthy Jewish factory owner. Despite his continued involvement with Kunke, at the urging of his family he was reluctantly engaged to Reiss on 13 February 1911 and married her on 23 January 1912; his younger brother Hugo and Herwarth Walden served as best men. During the early part of his engagement to Reiss, he had been unaware that Kunke was pregnant: their son Bodo was born on 14 October 1911 and was raised by his grandmother, Elise Kunke, in Schleswig-Holstein following Friede's death from tuberculosis in 1918. Until the end of his life, Döblin maintained loose contact with Bodo, and his treatment of Frieda became a lasting source of guilt. Döblin's first son with Erna Reiss, Peter Döblin, was born on 27 October 1912, and was baptized a Protestant..."

"...Alfred Döblin died in the hospital in Emmendingen on 26 June 1957 and was buried two days later in the village cemetery at Housseras next to his son Wolfgang. Erna took her life on 15 September and was buried next to Alfred..."

SOURCE: http://en.wikipedia.org/wiki/Alfred_D%C3%B6blin

אלפרד דֶבּלין

''''''(בגרמנית: Alfred Döblin‏; 10 באוגוסט 1878, שטטין, הקיסרות הגרמנית - 26 ביוני 1957, אמנדינגן), סופר אקספרסיוניסטי גרמני ממוצא יהודי, וכן רופא. נודע במיוחד בזכות ספרו, "ברלין, אלכסנדרפלאץ".

תוכן עניינים 1 חייו 2 ספריו שתורגמו לעברית 3 לקריאה נוספת 4 קישורים חיצוניים חייו אלפרד דבלין נולד בשטטין, פומרניה (כיום שצ'צ'ין, פולין) למשפחה יהודית בורגנית. בשנת 1888, לאחר שאביו עזב את אימו לטובת אישה צעירה ממנה ונסע לארצות הברית, עברה משפחתו של דבלין לברלין. חיי העיר הגדולה ופלאי הטכנולוגיה שבה הותירו חותם חיובי בנפשו של דבלין הצעיר. לאחר שלמד רפואה, עבד דבלין כנוירולוג בערים רגנסבורג, פרייבורג וברלין. בשנת 1910 היה בין מקימיו של כתב־העת האקספרסיוניסטי החדש של הרוואט ולדן (בעלה של אלזה לסקר-שילר), "Der Sturm" (הסערה). בתקופה זו של יצירתו היו היינריך פון קלייסט, פרידריך הלדרלין ופרידריך ניטשה אבותיו הרוחניים במישור הספרותי והפילוסופי. דבלין היה בין המאמצים הראשונים של הרדיו כתווך תקשורתי ליצירה אמנותית. בשנת 1912 נישא דבלין לארנה רייס, ולזוג נולדו ברבות השנים ארבעה ילדים.

במלחמת העולם הראשונה שירת דבלין כרופא צבאי בצבא הרייך, במיוחד בבית חולים למגיפות באלזס. במהלך המלחמה החל בכתיבת הרומן שלו על ולנשטיין. אחר כך, בברלין, היה עד למאבקים של מרץ 1918, שהיו אחר כך לנושא ספרו הארוך ביותר, "נובמבר 1918". בתקופתו בברלין הרבה לכתוב כתבות שונות (על מחזות וסרטים, אבל גם על חיי היומיום בכרך), בין השאר לעיתונים "פרנקפורטר צייטונג" ו"פראגר טאגבלט" שראה אור בגרמנית בפראג. בעבודותיו אלה היטיב לתאר את חיי היומיום בברלין בתקופת רפובליקת ויימאר. חלק מהסקיצות שולבו אחר כך בספרו הנודע, "ברלין, אלכסנדרפלאץ". בכתביו הפוליטיים מן התקופה התקיף משמאל את ה-SPD, על שיתוף הפעולה שלה עם פאול פון הינדנבורג. את ספריו פרסם בהוצאת פישר הנודעת.

בפברואר 1933 נמלט מאימת הנאצים, ראשית לציריך, ואחר כך לפריז. בשנת 1936 קיבל את האזרחות הצרפתית. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בשנת 1939 הצטרף דבלין למשרד התעמולה הצרפתי וביחד עם מהגרים גרמנים אחרים ניסח מנשרים שיועדו לציבור בגרמניה. עם התקרבות הכוחות הגרמנים ביוני 1940 נמלט ביחד עם אשתו ועם עמיתיו למשרד התעמולה לדרום צרפת. מאוחר יותר המשיך לליסבון ומשם לבסוף לארצות הברית, ללוס אנג'לס, שם עבד זמן קצר בתעשיית הקולנוע. ב-30 בנובמבר 1941 המיר דבלין, ביחד עם משפחתו, את דתו לנצרות הקתולית, והמהלך לא התקבל יפה בעיני קהילת היהודים הגולים.

דבלין היה אחד מראשוני הסופרים הגולים ששבו לאירופה עם תום המלחמה. ב-15 באוקטובר 1945 הגיע לפריז, ובנובמבר התמנה ל"מפקח הספרותי" של השלטון הצבאי הצרפתי על אדמת גרמניה - ראשית בבאדן באדן ואחר כך במיינץ. תפקידו היה צנזורה של כתבי יד והכנתו של ירחון ספרותי, שהופיע לבסוף תחת השם "Das goldene Tor" (שער הזהב). קבוצה של סופרים צעירים, ביניהם גינתר גראס, החלה להיאסף סביבו. דבלין התפכח במהרה מתקוותיו לשיקום הפוליטי של גרמניה אחרי המלחמה, במיוחד לאור כישלון הרומן שלו על מהפכת 1918. הוא גם דחה ניסיונות התרבות מצד האקדמיה למדעים של מזרח גרמניה, בגלל סלידתו מהדוגמטיות הסוציאליסטית שלה. עם זאת, כתב בכתבי עת שראו אור במזרח גרמניה, והרומן שלו על המלט הופיע רק בה. בשנת 1953 שב לצרפת לשלוש שנים.

יצירתו החשובה ביותר והמוכרת ביותר של דבלין היא הרומן "ברלין, אלכסנדרפלאץ" משנת 1929, שהיה הרומן החשוב הראשון בספרות הגרמנית שתיאר את חיי העיר הגדולה ונחשב לציון דרך בהיסטוריה של הרומן המודרניים. את טכניקות הקולאז' והסימולטניות שבהן השתמש דבלין בספרו אימץ כבר במהלך עבודתו בכתב העת "דר שטורם", ומקורן בתנועת הפוטוריזם האיטלקית של הסופר פיליפו תומאסי מרינטי והציירים אומברטו בוצ'יני, לואיג'י רוסולו וקרולה קארה, ושב ועשה בהן שימוש בכרך סיפוריו הקצרים, "Die Ermordung der Butterblume"‏ (1913) ("רצח הנורית") ואחר כך הביאו לכלל שלמות ב"ברלין, אלכסנדרפלאץ".

הרומן "ברלין, אלכסנדרפלאץ" עובד לקולנוע כמה פעמים, לראשונה בשנת 1931 על ידי פיל יוטסי עם היינריך גיאורג בתפקיד הגיבור פרנץ ביברקופף, ובשנת 1979 על ידי ריינר ורנר פאסבינדר כמיני-סדרה לטלוויזיה.

ספריו שתורגמו לעברית ברלין, אלכסנדרפלאץ: סיפורו של פרנץ ביברקופף - תרגום מגרמנית ואחרית דבר ניצה בן-ארי, הספריה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה, 1987, 2004. לקריאה נוספת אלפרד דבלין – מכתב גלוי לפ. ת. מארינטי (מגרמנית: ליאורה בינג-היידקר), דחק - כתב עת לספרות טובה, כרך ח', 2017. קישורים חיצוניים Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של אלפרד דבלין

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלפרד דבלין בוויקישיתוף ביקורת על ברלין, אלכסנדרפלאץ

מאת ד"ר גדעון גרייף, באתר יד ושם https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%93_%D7%93...

----------------------------------------------

Wikipedia Biographical Summary:

"...Bruno Alfred Döblin (August 10, 1878 – June 26, 1957) was a German novelist, essayist, and doctor, best known for his novel Berlin Alexanderplatz (1929). A prolific writer whose œuvre spans more than half a century and a wide variety of literary movements and styles, Döblin is one of the most important figures of German literary modernism. His complete works comprise over a dozen novels ranging in genre from historical novels to science fiction to novels about the modern metropolis; several dramas, radio plays, and screenplays; a true crime story; a travel account; two book-length philosophical treatises; scores of essays on politics, religion, art, and society; and numerous letters—his complete works, republished by Deutscher Taschenbuch Verlag and Fischer Verlag, span more than thirty volumes.

Born in Stettin (Szczecin) to assimilated Jews, Döblin moved with his mother and siblings to Berlin when he was ten years old after his father had abandoned them. Döblin would live in Berlin for the almost all of the next forty-five years.."

"...Bruno Alfred Döblin was born on 10 August 1878 at the house at Bollwerk 37 in Stettin (Szczecin), a port city in what was then the Province of Pomerania He was the fourth of five children born to Max Döblin (1846–1921), a master tailor from Posen (Poznań), and Sophie Döblin (1844–1920), née Freudenheim, the daughter of a merchant. Their marriage was characterized by a tension between Max's multifaceted artistic interests—to which Döblin would later attribute his and his siblings' artistic inclinations —and Sophie's cool pragmatism. The Döblins were assimilated Jews, and Alfred became aware of a broad, societal anti-Semitism early on.

His parents' marriage dissolved in July 1888, when Max Döblin eloped with Henriette Zander, a seamstress twenty years his junior, and moved to America to start a new life.[9] The catastrophic loss of his father was a central event in Döblin's childhood and would be formative for his later life.[10] Shortly thereafter, in October 1888, Sophie and the five children moved to Berlin and took up residence in a small shabby apartment on the Blumenstraße in Berlin's working-class east.[11] Döblin's parents briefly reconciled in 1889, when Max returned penniless from America; the family moved to Hamburg in April 1889, but when it came to light that Max had brought his lover back with him and was leading a double life, Sophie and the children returned to Berlin in September 1889..."

"...While working in Buch he met Friede Kunke, a 16-year-old nurse from a Protestant background with whom he became romantically involved.[20] In the spring of 1909 he began seeing the 21-year-old Erna Reiss, a medical student and daughter of a wealthy Jewish factory owner. Despite his continued involvement with Kunke, at the urging of his family he was reluctantly engaged to Reiss on 13 February 1911 and married her on 23 January 1912; his younger brother Hugo and Herwarth Walden served as best men. During the early part of his engagement to Reiss, he had been unaware that Kunke was pregnant: their son Bodo was born on 14 October 1911 and was raised by his grandmother, Elise Kunke, in Schleswig-Holstein following Friede's death from tuberculosis in 1918. Until the end of his life, Döblin maintained loose contact with Bodo, and his treatment of Frieda became a lasting source of guilt. Döblin's first son with Erna Reiss, Peter Döblin, was born on 27 October 1912, and was baptized a Protestant..."

"...Alfred Döblin died in the hospital in Emmendingen on 26 June 1957 and was buried two days later in the village cemetery at Housseras next to his son Wolfgang. Erna took her life on 15 September and was buried next to Alfred..."

SOURCE: http://en.wikipedia.org/wiki/Alfred_D%C3%B6blin