http://en.wikipedia.org/wiki/Barbara_Tuchman

Barbara Wertheim Tuchman (/ˈtʌkmən/; January 30, 1912 – February 6, 1989) was an American historian and author. She became widely known first for The Guns of August (later August 1914), a best-selling history of the prelude to and the first month of World War I, which won the Pulitzer Prize for General Non-Fiction in 1963.

Tuchman focused on writing popular history. Her clear, dramatic storytelling covered topics as diverse as the 14th century and World War I, and sold millions of copies.

Life and career

Tuchman was the daughter of the banker Maurice Wertheim. She was a first cousin of New York district attorney Robert M. Morgenthau, a niece of Henry Morgenthau, Jr. and granddaughter of Henry Morgenthau Sr., Woodrow Wilson's Ambassador to the Ottoman Empire. She received her Bachelor of Arts from Radcliffe College in 1933.

She married Lester R. Tuchman, an internist, medical researcher and professor of clinical medicine at Mount Sinai School of Medicine, in 1939; they had three daughters (one of whom is Jessica Mathews).

From 1934 to 1935 she worked as a research assistant at the Institute of Pacific Relations in New York and Tokyo, and then began a career as a journalist before turning to books. As a journalist she was the editorial assistant for The Nation and an American correspondent for the New Statesman in London, the Far East News Desk, and the Office of War Information (1944–45).

Tuchman was a trustee of Radcliffe College and a lecturer at Harvard University, University of California, and the U.S. Naval War College. A tower of Currier House, a residential division of Harvard College was named in her honor.

Tuchman's Law

Disaster is rarely as pervasive as it seems from recorded accounts. The fact of being on the record makes it appear continuous and ubiquitous whereas it is more likely to have been sporadic both in time and place. Besides, persistence of the normal is usually greater than the effect of the disturbance, as we know from our own times. After absorbing the news of today, one expects to face a world consisting entirely of strikes, crimes, power failures, broken water mains, stalled trains, school shutdowns, muggers, drug addicts, neo-Nazis, and rapists. The fact is that one can come home in the evening--on a lucky day--without having encountered more than one or two of these phenomena. This has led me to formulate Tuchman's Law, as follows: "The fact of being reported multiplies the apparent extent of any deplorable development by five- to tenfold" (or any figure the reader would care to supply).

Awards and honors

Tuchman twice won the Pulitzer Prize for General Non-Fiction, first for The Guns of August in 1963, and again for Stilwell and the American Experience in China, 1911-45 in 1972. She won a U.S. National Book Award in History for the first paperback edition of A Distant Mirror in 1980.

Also in 1980 the National Endowment for the Humanities (NEH) selected Tuchman for the Jefferson Lecture, the U.S. federal government's highest honor for achievement in the humanities. Tuchman's lecture was entitled "Mankind's Better Moments."

Criticism

In 1985, Saturday Review magazine named her one of the country's “Most Overrated People in American Arts and Letters,” commenting that "over the years [she has made] an unhappy transition from writing history as a moral lesson to writing moral lessons as history.”

Publications

http://en.wikipedia.org/wiki/Barbara_Tuchman#Publications

ברברה ורטהיים טוכמן

''''''(באנגלית: Barbara Wertheim Tuchman; ‏30 בינואר 1912 - 6 בפברואר 1989) הייתה היסטוריונית, סופרת ועיתונאית יהודיה-אמריקאית, זוכת פרס פוליצר פעמיים וזוכת אות "הרצאת ג'פרסון" לשנת 1980. התמקדה בעיקר בכתיבת ספרי היסטוריה פופולרית; ספריה עסקו בקשת רחבה של נושאים וזכו לפרסום עולמי, הידוע שבהם - "מצעד האיוולת".

תוכן עניינים 1 קורות חיים 2 חוק טוכמן 3 ביקורת 4 ספריה 5 לקריאה נוספת 6 קישורים חיצוניים 7 הערות שוליים קורות חיים טוכמן נולדה בניו יורק, נכדתו של הנרי מורגנטאו (האב), שגריר ארצות הברית לטורקיה בעת מלחמת העולם הראשונה, ובתו של מוריס ורטהיים, בנקאי שרכש את כתב העת The Nation (אנ'). בשנת 1933 קיבלה תואר ראשון במכללת רדקליף (Radcliff), ולאחר מכן עבדה כשנה כעוזרת מחקר. עבדה כעיתונאית בזמן מלחמת האזרחים בספרד ובמלחמת העולם השנייה, בכתבי העת The Nation ו-New Statesman (אנ'). היא הרצתה במוסדות אקדמיים שונים, ובהם אוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטת קליפורניה.

ספרה הראשון יצא לאור בשנת 1938, ולאחר מלחמת העולם השנייה התמקדה בכתיבת ספרים. ספריה מאופיינים בכתיבה מרתקת, גדושה בפרטים רבים מאד, ועוסקים במגוון רחב של תקופות ואישים בהיסטוריה, החל במאה ה-14 ("ראי רחוק") עבור בסיום המאה ה-19 ("המגדל הגאה") ותחילת מלחמת העולם הראשונה ("אוגוסט 1914", "מברק צימרמן"), וכלה במלחמת וייטנאם ("מצעד האיוולת").

על כתיבתה ההיסטורית זכתה טוכמן בשני פרסי פוליצר: בשנת 1963 עבור "אוגוסט 1914", ובשנת 1972, עבור "סטילוול - אמריקאי בסין".

חוק טוכמן ברברה טוכמן ניסחה בספר "ראי רחוק - מבט למאה ה-14" את ראיית העולם ההיסטורית שלה ואת החשיבות שיש לייחס למאורעות ההיסטוריים ב"חוק טוכמן":

אסונות אינם מצויים לרוב כפי שמצטייר מדיווחים מסוימים. העובדה שמאורע מתואר בכרוניקות גורמת לו להיראות מרוכז ושכיח, ואילו המאורעות בפועל נוטים להיות בלתי סדירים הן בזמן והן במקום. בנוסף, ההתמדה של המציאות הנורמלית חזקה יותר מאשר השפעתה של ההפרעה, כפי שניתן להתרשם מתקופתנו. לדוגמה, לאחר שמיעת החדשות היום, עלול המאזין לחשוב שהעולם כולו מלא שביתות, פשעים, הפסקות חשמל, פריצת סכרים, תקלות רכבת, השבתת מערכת החינוך, שודדים, נרקומנים, ניאו נאצים ואנסים. העובדה היא כי יכול אדם, ביום טוב, לשוב הביתה בערב מבלי להיתקל בדיווחים כאלו יותר מפעם אחת או שתיים. עובדה זו הובילה אותי לנסח חוק של טוכמן, והוא: "העובדה שאירוע מצער מדווח, מכפילה את המשמעות המיוחסת לו פי חמישה עד עשרה (או כל מספר אחר שהקורא מעוניין לתת)".

ביקורת בסקירה משנת 1985 הגדיר המגזין האמריקאי "סאטרדיי רוויו" את טוכמן כ"אחד האנשים הכי מוערכים יתר על המידה בתחום האמנות והספרות האמריקאית", וציין כי "במשך השנים [%D7%94%D7%99%D7%90 ביצעה] מעבר אומלל מכתיבת היסטוריה כלקח מוסרי לכתיבת לקחים מוסריים כהיסטוריה"[1]. על ספרה "מצעד האיוולת" נטען כי הסבריה הם בגדר חוכמה שבדיעבד, ונגועים בכשל הנחת המבוקש[2].

ספריה התנ"ך והחרב: אנגליה וארץ ישראל (1956), (על הקשר בין התנ"ך לבין המחשבה המדינית הבריטית ומדיניות אנגליה במזרח התיכון), תרגם אהרן אמיר, הוצאת זמורה ביתן, 1987. מברק צימרמן (1958), (על מברק צימרמן שתרם להצטרפות של ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה), תרגמה שולמית הראבן, הוצאת מערכות, 1966 / הוצאת דביר, 2003. אוגוסט 1914 (1962), (על פרוץ מלחמת העולם הראשונה), תרגמה שולמית הראבן, הוצאת מערכות, 1964 / הוצאת דביר, 1996. המגדל הגאה (1966), (על סוף המאה ה-19 והמאורעות שקדמו למלחמת העולם הראשונה), תרגם עמי שמיר, הוצאת דביר, 1998. סטילוול - אמריקאי בסין (1971), (על המעורבות האמריקאית בסין 1911–1945) תרגם מרדכי ברקאי, הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2005. ראי רחוק (1978), (על אירועי המאה ה-14), תרגמה כרמית גיא, הוצאת דביר, 1995. מצעד האיוולת (1984), (דוגמאות היסטוריות למדינאות אווילית), תרגם יוסף אשכול, ספריית מעריב, 1986. מטח ההצדעה הראשון (1988), (על פרוץ המהפכה האמריקנית), תרגמה עדי הירש גינזבורג, הוצאת דביר, 2007. לקריאה נוספת משה יגר, דיוקנה של היסטוריונית מיוחדת במינה: איך הפכה ברברה טוכמן מחקר היסטורי לחומר קריאה מרתק, כולל זיקתה לישראל בחייה ובמחקריה, בתוך כיוונים חדשים 12 (תשסה), עמודים 180–207 קישורים חיצוניים ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ברברה טוכמן בוויקישיתוף אוליבר פולק, ברברה טוכמן , באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית) ברברה טוכמן מעבירה את הרצאת ג'פרסון במדעי הרוח , אנציקלופדיית נשים יהודיות אהרן שי, להבין את התעוררות הענק האדום , באתר הארץ, 22 במרץ 2006 ניר מן, מכתבים של טוכמן , באתר הארץ, 11 במאי 2017 ברברה טוכמן

באתר Find a Grave (באנגלית) https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%A8%D7%94_%D7%98...

-----------------------------------

http://en.wikipedia.org/wiki/Barbara_Tuchman

Barbara Wertheim Tuchman (/ˈtʌkmən/; January 30, 1912 – February 6, 1989) was an American historian and author. She became widely known first for The Guns of August (later August 1914), a best-selling history of the prelude to and the first month of World War I, which won the Pulitzer Prize for General Non-Fiction in 1963.

Tuchman focused on writing popular history. Her clear, dramatic storytelling covered topics as diverse as the 14th century and World War I, and sold millions of copies.

Life and career

Tuchman was the daughter of the banker Maurice Wertheim. She was a first cousin of New York district attorney Robert M. Morgenthau, a niece of Henry Morgenthau, Jr. and granddaughter of Henry Morgenthau Sr., Woodrow Wilson's Ambassador to the Ottoman Empire. She received her Bachelor of Arts from Radcliffe College in 1933.

She married Lester R. Tuchman, an internist, medical researcher and professor of clinical medicine at Mount Sinai School of Medicine, in 1939; they had three daughters (one of whom is Jessica Mathews).

From 1934 to 1935 she worked as a research assistant at the Institute of Pacific Relations in New York and Tokyo, and then began a career as a journalist before turning to books. As a journalist she was the editorial assistant for The Nation and an American correspondent for the New Statesman in London, the Far East News Desk, and the Office of War Information (1944–45).

Tuchman was a trustee of Radcliffe College and a lecturer at Harvard University, University of California, and the U.S. Naval War College. A tower of Currier House, a residential division of Harvard College was named in her honor.

Tuchman's Law

Disaster is rarely as pervasive as it seems from recorded accounts. The fact of being on the record makes it appear continuous and ubiquitous whereas it is more likely to have been sporadic both in time and place. Besides, persistence of the normal is usually greater than the effect of the disturbance, as we know from our own times. After absorbing the news of today, one expects to face a world consisting entirely of strikes, crimes, power failures, broken water mains, stalled trains, school shutdowns, muggers, drug addicts, neo-Nazis, and rapists. The fact is that one can come home in the evening--on a lucky day--without having encountered more than one or two of these phenomena. This has led me to formulate Tuchman's Law, as follows: "The fact of being reported multiplies the apparent extent of any deplorable development by five- to tenfold" (or any figure the reader would care to supply).

Awards and honors

Tuchman twice won the Pulitzer Prize for General Non-Fiction, first for The Guns of August in 1963, and again for Stilwell and the American Experience in China, 1911-45 in 1972. She won a U.S. National Book Award in History for the first paperback edition of A Distant Mirror in 1980.

Also in 1980 the National Endowment for the Humanities (NEH) selected Tuchman for the Jefferson Lecture, the U.S. federal government's highest honor for achievement in the humanities. Tuchman's lecture was entitled "Mankind's Better Moments."

Criticism

In 1985, Saturday Review magazine named her one of the country's “Most Overrated People in American Arts and Letters,” commenting that "over the years [she has made] an unhappy transition from writing history as a moral lesson to writing moral lessons as history.”

Publications

http://en.wikipedia.org/wiki/Barbara_Tuchman#Publications