Cantor Moshe Koussevitzky

https://en.wikipedia.org/wiki/Moshe_Koussevitzky

Moshe Koussevitzky (Hebrew: משה קוסביצקי‎, Polish: Mosze Kusewicki; June 9, 1899 in Smarhoń, Russian Empire – August 23, 1966 in New York City) was a cantor and vocalist. A relative of noted conductor Sergei Koussevitzky, he made many recordings in Poland and the United States.[1][2]

Moshe Koussevitzky was a lyric tenor with a spectacular and perhaps unparalleled upper register among cantors. Koussevitzky is regarded as among the greatest cantors of the 20th century. Some would place him first among peers, though that distinction is more often given to Yossele Rosenblatt or Gershon Sirota, both of whom were a generation older than Koussevitzky.

Koussevitzky was born in Smarhoń, now located in Belarus, on June 9, 1899; his father, Avigdor, was a music teacher and his mother, Alta, a pianist. He moved to Vilna in 1920, and served there as cantor at the Sawel Synagogue, and, starting in 1924, at the Great Synagogue of Vilna. In 1927 or 1928 he became cantor of the Tlomackie Synagogue in Warsaw, succeeding Gershon Sirota. He soon gained an international reputation, traveling to Brussels, Antwerp, Vienna, Budapest and London. In 1934 and 1936, he performed in Palestine. Koussevitzky first performed in the United States in 1938, at New York's Carnegie Hall.

Koussevitzky and his family escaped the Nazis during the Holocaust by fleeing to the Soviet Union.[1][2] During the war years, he performed as an opera singer under the name Mikhail Koswitzky, appearing in Boris Godunov, Tosca and Rigoletto, and was honored for his contributions to national morale.

After the war, he returned to Poland, and the audience at one of his concerts included the ambassadors from the United Kingdom and the United States. Following this concert he was granted a visa to the United Kingdom, where he stayed for a short time before emigrating in 1947 to the United States with his family. He became cantor of Borough Park, Brooklyn's Temple Beth-El in 1952, living in Great Neck, Long Island during the week and in Borough Park on the Sabbath. He died on August 23, 1966, and was buried in Israel.[1][2]

Koussevitzky was one of four brothers, all well-known cantors. David Koussevitzky was cantor of a Conservative synagogue, Temple Emanu-El of Borough Park, one block from Moshe's Beth-El. After Moshe's death, David would continue the tradition Moshe had started of giving an annual concert at Beth-El on Rosh Chodesh Elul, one month before Rosh Hashanah. Jacob and Simcha were also prominent cantors, albeit not as well known as Moshe and David. Jacob held positions in Kremenetze, Lemberg, London, Winnipeg, and finally Kew Gardens Hills, Queens, New York.

משה קוסביצקי

=

(9 ביוני 1899, א' בתמוז תרנ"ט - 23 באוגוסט 1966, ז' באלול תשכ"ו) נחשב בין גדולי החזנים של החזנות האשכנזית במאה ה-20.

תוכן עניינים
1 קורות חיים 2 סגנונו 3 לקריאה נוספת 4 קישורים חיצוניים 5 הערות שוליים קורות חיים קוסביצקי נולד בסמרגון, כיום בלארוס, באזור הורדנה, למשפחה עם רקע מוזיקלי: אביו, אביגדור, היה מורה למוזיקה ואמו אלטה הייתה פסנתרנית. קוסביצקי למד את הנוסח החזני מאחיו הצעיר, יעקב. ארבעת האחים לבית קוסביצקי (משה, יעקב, דוד ושמחה) הטביעו את חותמם המיוחד בחזנות, אך משה, הגדיל לעשות מכולם.

ב-1920 החל לשמש כחזן בבית הכנסת "החדש" "סאבל" או "מרחוב זבאלנה", בוילנא, ולאחר מכן בבית הכנסת הגדול, הידוע כ"וילנא שטוט".

ב-1927 הציג מועמדות לתפקיד החזן בבית הכנסת טלומצקה בוורשה, לאחר פרישתו של החזן גרשון סירוטה. כנגד כל הסיכויים הוא גבר על מתחרים אחרים וזכה בתפקיד. מנצח המקהלה שם היה דוד אייזנשטט, שנספה בשואה. באותה תקופה החל ללמוד פיתוח קול ומוזיקה, במקביל ללימודי קודש עליהן שקד כל חייו. במהרה צבר קוסביצקי פרסום בכל רחבי אירופה, והוא נסע להופעות קונצרטים בבריסל, אנטוורפן, וינה בודפשט ולונדון.

ב-1934 וב-1936 ביקר קוסביצקי בארץ ישראל, והופעותיו זכו לביקורות נלהבות. על פי המסופר, היו ביקוריו באווירה של ימי חג בלתי נשכחים. ב-1938 הגיע לארצות הברית והופעתו הראשונה התקיימה באולם קרנגי הול בניו יורק. הוא זכה לביקורות נלהבות, ולמרות הצעות קוסמות מבתי כנסת אמריקאיים, הבהיר קוסביצקי כי הוא חוזר לפולין.

ב-1939 נכבשה פולין על ידי הגרמנים, וברגע האחרון הצליח להימלט עם בני משפחתו לברית המועצות, ושינה את שמו למיכאיל קוסביצקי. שם פתח בקריירה כזמר אופרה ביצירות בוריס גודנוב, טוסקה וריגולטו, וזכה להוקרה על תרומותיו למוראל הלאומי.

לאחר המלחמה, שב לפולין ובאחד הקונצרטים שלו היו שגרירי אנגליה וארצות הברית בקהל הצופים. בעקבות הקונצרט הזה הוא קיבל ויזה לבריטניה, שם שהה תקופה קצרה, ולארצות הברית.

ב-1947 הגיע לארצות הברית ולאחר סדרת הופעות מעוררות התפעלות, הוחתם על חוזה עם חברת תקליטי RCA. משם המשיך קוסביצקי לערוך סיבובי הופעות ברחבי העולם. באותה תקופה חבר לשלושת אחיו יעקב, דוד ושמחה בשלושה קונצרטים מפורסמים של חזנות.

ב-1952, לאחר פרישתו של החזן ברהלה חגי, התמנה לחזן הראשי של בית הכנסת "בית-אל" שבבורו פארק, ניו יורק, שם גם התגורר. הוא החזיק במשרה זו עד למותו ממחלת הסרטן ב-23 באוגוסט 1966. ארונו הוטס ארצה והוא נקבר בהר המנוחות בירושלים יומיים לאחר פטירתו[1].

בנו, אלכסנדר קוסביצקי, המשיך בדרכו ועסק גם הוא בחזנות.

סגנונו על שירתו של קוסביצקי נאמר, כי קולו היה בעל עוצמה של עוגב, עדינות של כינור, ומעל לכל לגרום לאנשים להזיל דמעה. הופעתו על דוכן החזן, ונוכחותו הבימתית, כמו אישיותו הכריזמטית ריתקה את השומעים. הוא ניחן ב"קולורטורה" (סלסולי קול) עשירה ומגוונת, במנעד רחב (ומיוחדת בקרב חזנים שהם גם זמרי אופרה) ובהבעה מלאת רגש. בכל יצירה ששר, הטביע את חותמו במגוון טכניקות:

על ידי העשרת הקולורטורה ו"משחקי הקול" השונים הכלולים בה. על ידי ביצוע היצירה בסולם גבוה מזה שבו נכתבה מלכתחילה (ודוגמה לכך היא היצירה "עד הנה", המבוצעת על-ידו בסולם הגבוה בחצי טון מזה של יוצרה ומבצעה המקורי, החזן יוסלה רוזנבלט). על ידי הוספת ניואנסים חדשים ליצירה, והולכתה ל"מחוזות אחרים" וחדשניים יותר, שלא היו כלולים בה מלכתחילה (כדוגמת "עקביא בן מהללאל" של ישראל אלתר). הרפרטואר של משה קוסביצקי כלל יצירות מסוימות שאותן שר, והקליט כל אחת מהן מספר פעמים, והמיוחד בכך הוא, שכל הקלטה הייתה שונה מקודמתה. יכולת זו של "משחק" וגיוון בביצוע יצירה מסוימת הייתה מומחיותו. הוא שר כמה פרקי חזנות שחוברו על ידי דוד אייזנשטט, אך גם פרקי חזנות אחרים שהולחנו על ידי מלחינים כדוגמת ליאו ליאוו, שלום סקונדה, החזנים ישראל שור, יוסלה רוזנבלט, ישראל אלתר ואחרים.

משה קוסביצקי כשליח ציבור היה שונה באופן ניכר ממשה קוסביצקי הווירטואוז על בימות הקונצרטים. בהיותו מתפלל לפני ה"עמוד" (דוכן החזן), היה "נותן את כל נשמתו" לפני בוראו, ומתפלל ברגש ובכוונה. על בימות הקונצרטים לעומת זאת, הדגיש יותר את הפן הווירטואוזי ואת יכולתו הקולית.

זכרו של קוסביצקי נותר בקרב רבים משוחרי החזנות האשכנזית בארץ ובעולם,[1], הרואים בו מופת אשר שולבו בו כישרון גדול יחד עם אישיות צנועה וכריזמטית. יש אף כאלה האומרים כי "עולם החזנות שלאחר משה קוסביצקי שונה לבלי הכר מעולם החזנות שלפניו". יצירותיו המפורסמות, מבוצעות עד היום פעם אחר פעם על ידי טובי החזנים בארץ ובעולם. רבים מהחזנים בתקופתנו משלבים בשירתם את "הגוון הקוסביצקאי" בביצוע יצירה חזנית מסוימת (בעיקר יצירה הדורשת שליטה קולית מרשימה).

לקריאה נוספת עקיבא צימרמן, זכור אזכרנו עוד (1999) קישורים חיצוניים משה קוסביצקי , באתר בית לזמר העברי משה קוסביצקי , באתר jewishpress הערות שוליים

מצבת משה קוסביצקי

באתר billiongraves https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A7%D7%95%D7%A1...