Claude Cohen-Tannoudji, Nobel Prize in Physics 1997

http://en.wikipedia.org/wiki/Claude_Cohen-Tannoudji

Claude Cohen-Tannoudji (born April 1, 1933) is a French physicist and Nobel Laureate. He shared the 1997 Nobel Prize in Physics with Steven Chu and William Daniel Phillips for research in methods of laser cooling and trapping atoms. He is still an active researcher, working at the École Normale Supérieure in Paris.

Cohen-Tannoudji was born in Constantine, when Algeria was a French territory, to Abraham Cohen-Tannoudji and Sarah Sebbah, Jewish parents originally from Tangier, Morocco.[2] When describing his origins Cohen-Tannoudji said: "My family, originally from Tangier, settled in Tunisia and then in Algeria in the 16th century after having fled Spain during the Inquisition. In fact, our name, Cohen-Tannoudji, means simply the Cohen family from Tangiers. The Algerian Jews obtained the French citizenship in 1870 after Algeria became a French colony in 1830."[3] After finishing secondary school in Algiers in 1953, Cohen-Tannoudji left for Paris to attend the École normale supérieure.[3] His professors included Henri Cartan, Laurent Schwartz, and Alfred Kastler.[3] In 1958 he married Jacqueline Veyrat, a high school teacher, with whom he had three children. His studies were interrupted when he was conscripted into the army, in which he served for 28 months (longer than usual because of the Algerian War). In 1960 he resumed working toward his doctorate, which he obtained at the end of 1962. Career[edit]

Claude Cohen-Tannoudji in 2010 After his dissertation, he started teaching quantum mechanics at the University of Paris. His lecture notes were the basis of the popular textbook, Mécanique quantique, which he wrote with two of his colleagues. He also continued his research work on atom-photon interactions, and his research team developed the model of the dressed atom. In 1973, he became a professor at the Collège de France. In the early 1980s, he started to lecture on radiative forces on atoms in laser light fields. He also formed a laboratory there with Alain Aspect, Christophe Salomon, and Jean Dalibard to study laser cooling and trapping. His work there eventually led to the Nobel Prize in physics in 1997 for the development of methods to cool and trap atoms with laser light, shared with Steven Chu and William Daniel Phillips. Cohen-Tannoudji was the first physics Nobel prize winner born in an Arab country. Awards[edit]

1979 - Young Medal and Prize, for distinguished research in the field of optics. 1997 - Nobel Prize, for the development of methods to cool and trap atoms with laser light. Bibliography[edit]

Claude Cohen-Tannoudji, Bernard Diu, and Frank Laloë. 1973. Mécanique quantique. 2 cols. Collection Enseignement des Sciences. Paris. ISBN 2-7056-5733-9 (ISBN 0-471-16433-X for the English translation). Claude Cohen-Tannoudji, Gilbert Grynberg and Jacques Dupont-Roc. Introduction à l'électrodynamique quantique. Claude Cohen-Tannoudji, Gilbert Grynberg and Jacques Dupont-Roc, Processus d'interaction photons-atomes. (In French and English) Claude Cohen-Tannoudji. Atoms in light fields World Scientific. Collection of his most important papers.

קלוד כהן־טנוג'י (נולד ב-1 באפריל 1933) הוא פיזיקאי יהודי-צרפתי, זוכה פרס נובל לפיזיקה, לשנת 1997. אחד החוקרים הבולטים בתחום האופטיקה הקוונטית.

קורות חיים

כהן־טנוג'י נולד לאברהם כהן־טנוג'י ושרה לבית סבאח בקונסטנטין באלג'יריה הצרפתית. מוצאה של משפחתו הוא מטנג'יר שבמרוקו הספרדית (וזה מקור "טנוג'י" שבשם משפחתו), והיא הגיעה לאלג'יריה דרך תוניסיה. כהן־טנוג'י מעיד כי למד מאביו את מה שהוא רואה כמאפייני היסוד של המסורת היהודית: חקר, לימוד ושיתוף הידע. הוא למד בבית ספר יסודי ותיכון באלג'יריה, ובשנת 1953 עבר לפריז כדי ללמוד ב"אקול נורמל סופרייר", ושם למד עד 1957. בתחילת לימודיו נמשך למתמטיקה, אך אישיותו הכובשת של מורהו לפיזיקה, אלפרד קסטלר (חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1966), גרמה לו לבחור בפיזיקה.

בשנת 1958 התחתן עם ז'קלין, מורה לפיזיקה ולכימיה בבית ספר תיכון, ונולדו להם שלושה ילדים. בנם הבכור, אלן, נפטר ממחלה בשנת 1993.

כהן־טנוג'י התגייס לצבא צרפת, ושירת בו במשך 28 חודשים. חלק משירותו עשה ביחידה מדעית. בשנת 1960 חזר להשלמת לימודיו, בהדרכת אלפרד קסטלר וז'אן בוסל, ובשנת 1962 הגיש את הדוקטורט בפיזיקה. עם תום לימודיו, קיבל משרת הוראה באוניברסיטת פריז. כתוצאה מפעילות הוראה זו כתב את הספר "מכניקת הקוונטים" (יחד עם שני עמיתים), הנחשב לספר לימוד משפיע בתחום זה.

בשנת 1973 התמנה לפרופסור ב-קולז' דה פראנס, שהוא מוסד לימודים שהכניסה אליו פתוחה לכל, והפרופסורים בוחרים נושאי לימוד כראות עיניהם. בעקבות פעילות זו חיבר (עם עמיתים) ספרים העוסקים באלקטרודינמיקה קוונטית ובאופטיקה קוונטית.

החלק הידוע יותר בעבודתו הוא פיתוח טכניקה לקירור ולכידה של אטומים באמצעות לייזר. על עבודתו זו זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1997 יחד עם סטיבן צ'וּ וויליאם פיליפס.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%93_%D7%9B%D7%94...