Ephraim Moshe (Moses) Lilien

http://en.wikipedia.org/wiki/Ephraim_Moses_Lilien

Ephraim Moses Lilien (1874–1925) was an art nouveau illustrator and print-maker particularly noted for his art on Jewish and Zionist themes. He is sometimes called the "first Zionist artist."[1] Contents [show] [edit]Biography

Ephraim Moses Lilien (Maurycy Lilien) was born in Drohobycz, Galicia in 1874. In 1889-1893 Lilien learned painting and graphic techniques at the Academy of Arts in Kraków. He studied under Polish painter Jan Matejko from 1890 to 1892. As a member of the Zionist Movement, Lilien traveled to Ottoman Palestine several times between 1906 and 1918.[2] He accompanied Boris Schatz to Jerusalem to help establish the Bezalel Art School.[3] Moshe Ephraim Lilien was one of the two artists to accompany Boris Schatz to Eretz Israel in 1906 for the purpose of establishing Bezalel Academy of Arts and Design, and taught the school's first class. Although his stay in the country was short-lived, he left his indelible stamp on the creation of an Eretz Israel style, placing biblical subjects in the Zionist context and oriental settings, conceived in an idealized Western design. In the first two decades of the century, Lilien's work was the model for the Bezalel Academy of Arts and Design group. [edit]Artistic career

Lilien is known for his famous photographic portrait of Theodor Herzl. He often used Herzl as a model, considering his features a perfect representation of the "New Jew."[4] In 1896, he received an award for photography from the avantgarde magazine Jugend. Lilien illustrated several books. In 1923, an exhibition of his work opened in New York.[5] Lilien's illustrated books include Juda (1900), Biblically-themes poetry by Lilien's Christian friend, Börries Freiherr von Münchausen, and Lieder des Ghetto (Songs of the Ghetto) (1903), Yiddish poems by Morris Rosenfeld translated into German. [edit]Death and commemoration

Lilien died in Badenweiler, Germany in 1925. A street in the Nayot neighborhood of Jerusalem is named for him.

אפרים משה ליליֶין (בפולנית: Maurycy Lilien;‏ 23 במאי 1874, דרוהוביץ', גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית – 18 ביולי 1925, באדנוויילר, רפובליקת באדן, גרמניה) היה צייר, צלם ותחריטאי יהודי, שפעל בגרמניה ובארץ ישראל, ממייסדי "בצלאל", המזוהה עם סגנון האר נובו. שמו יצא לפניו בשל יצירתו בנושאי יהדות וציונות; מכונה לעיתים "האמן הציוני הראשון".[1]

תוכן עניינים 1 קורות חיים 2 גלריה 3 השכלה 4 הוראה 5 לקריאה נוספת 6 קישורים חיצוניים 7 הערות שוליים קורות חיים

רח' ליליין בירושלים. ליליין נולד בעיר דרוהוביץ' שבגליציה המזרחית(כיום באוקראינה) למשפחה ענייה. בשנים 1889-1893 למד באקדמיה לאמנות בקרקוב, מתוכן שנתיים אצל המורה הפולני יאן מטייקו, ואחר כך בווינה. כאשר סיים את לימודיו עבר לברלין, שם היה פעיל בחוגי האר-נובו הגרמני (יוגנדסטיל) ותרם איורים לעיתון "יוגנד" (גרמנית: "נעורים").

ב-1900 ראתה אור יצירתו הראשונה הקשורה לתנועה הציונית, סדרת איורים שעיטרו את ספר שיריו של בֶּריס פון מינכהאוזן, Juda ("יהודה"). פון מינכהאוזן היה משורר לא יהודי שהוקסם מראיית היהודים כבני ישראל העתיקים ותמך בציונות, אולם לאחר מכן הפך לאנטישמי ונאצי.

לצד יעקב ברנשטיין-כהן, חיים ויצמן, מרטין בובר, ליאו מוצקין ואחד העם היה ליליין ממייסדי הפרקציה הדמוקרטית בקונגרס הציוני החמישי (1901), וכחלק מפעולתהּ ייסד בשיתוף עם בובר וברתולד פייבל את ההוצאה לאור Jüdischer Verlag (יודישער פערלאג).

עיקר פרסומו בא לו בזכות תמונתו המפורסמת של הרצל על מרפסת המלון בבזל, שהוצגה בקונגרס של שנת 1901, ובזכות האיורים שבהם הציג את הרצל המזוקן כנביא תנ"כי וכדגם לדמויות תנ"כיות שונות כמו משה. לפרסום רב זכו גם תחריטים שהכין בעקבות תמונות שצילם בארץ ישראל, של מראות מירושלים ומארץ הקודש. תחריטיו ואיוריו של ליליין משקפים השפעה ניכרת של המאייר והצייר אוברי בירדסלי.

בשנת 1906 עלה לארץ ישראל, ויחד עם בוריס שץ ויוליוס רוטשילד ייסד את בית הספר לאמנות "בצלאל",[2]. לימד הכיתה הראשונה שלו ועיצב את סמלו של בית הספר. כעבור שנה חזר לגרמניה, שם חי רוב חייו. ביקר בארץ ישראל עוד שלוש פעמים. נחשב אחד מגדולי האמנות היהודית ומניח היסוד לאיור הציוני, הייתה לו השפעה גדולה על עולם האסוציאציות החזותיות-אמנותיות בארץ-ישראל ובעולם היהודי, לפחות בשני העשורים הראשונים של המאה. השילוב של נושא תנ"כי, הקשר ציוני, תפאורה מזרחית ודרך עיצוב אידיאליסטית מערבית הוא תמצית יצירתו. אמני "בצלאל" רקחו את יצירותיהם על-פי המינון הזה. גם אמנים כראובן רובין ואריה לובין הושפעו מאוד מליליין בראשית דרכם.

על שמו רחובות בירושלים ובתל אביב.

גלריה

בול קק"ל הראשון בעיצובו. הופיע בווינה ב-1902

הרצל, משקיף ממרפסת מלון שלושת המלכים בבזל שבשווייץ, בעת הקונגרס הציוני החמישי, תרס"ב-1901

חתונה אלגורית, 1906 אוסף מוזיאון ישראל B88.0279

"משה" (1908): באיור מופיע הרצל כבן דמותו של משה המקראי

תחריט של אברהם אבינו

יהושע בן נון: פניו מבוססות על דיוקנו של הרצל

כרזה לכבוד הקונגרס הציוני העולמי החמישי 1901. הציטוט "וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן" מתוך ברכת עבודה.

פרוטרט עצמי של ליליין בחדר עבודתו. על הקיר תלויה הכרזה לכבוד הקונגרס הציוני העולמי החמישי.

השכלה 1890 - 1892 אמנות, האקדמיות של קרקוב אצל המורה יאן מטיקו 1892 אקדמיה לאָמָּנֻיּוֹת יָפוֹת, וינה, אוסטריה הוראה 1906 לימד הכיתה הראשונה של "בצלאל" לקריאה נוספת חיים פינקלשטיין (קטלג, אוצר, הקדמה), א.מ. ליליין במזרח בתיכון [%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9F]: תצריבים (1908-1925), [%D7%91%D7%90%D7%A8-%D7%A9%D7%91%D7%A2]: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הגלריה לאמנות ע"ש אברהם ברון, 1988 רותי אופק (עורכת ואוצרת), א.מ. ליליין: האמן הציוני הראשון: מכתבים, איורים, תחריטים וצילומים, תפן: המוזיאון הפתוח, תפן, תשנ"ז-1997. קישורים חיצוניים ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אפרים משה ליליין בוויקישיתוף "ליליען, אפרים משה ", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמוד 44, באתר HebrewBooks אפרים משה ליליין , באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל יצירות של אפרים משה ליליין

באתר אירופיאנה. מתיה קם, אפרים משה ליליין , באתר "תרבות•il" אפרים משה לילין , באנציקלופדיית המקרא של "גשר" חיים פינקלשטיין, ליליין והציונות , 1998 E.M. Lilien: Unterwegs im alten Orient , קטלוג עם תמונות, בגלריה Michael Hasenclever (בגרמנית) א.מ. ליליין: ביוגרפיה קצרה

(באנגלית) דנה גילרמן, עכבר העיר אונליין, העֵירום של הציוני הראשון , באתר הארץ, 18 ביולי 2008 אוסף מתמונותיו של ליליין אוספו הפרטי של אפריים משה ליליין והלן ליליין , מאוספי הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי. הערות שוליים

חיים פינקלשטיין, ליליין והציונות , 1998‏

אליעזר בן-יהודה, "לחיי האמנות העברית בארץ ישראל!", השקפה, כ"ו טבת א'תתל"ז (23 בינואר 1906), עמ' 2 https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E...