HaRav Joseph Zundel Hotner

http://yizkor.nypl.org/index.php?id=1569 page 35

http://kedem-auctions.com/Items/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%91%D7%...

GEDCOM Note

<p><p style="margin: 0.5em 0px; line-height: inherit; color: #222222; font-family: sans-serif; font-size: 14px;">נולד וגדל ב<a class="mw-redirect" style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="דווינסק" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%A1%...">דווינסק</a> (אז ב<a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="האימפריה הרוסית" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%A8%...">אימפריה הרוסית</a>; כיום ב<a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="לטביה" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%98%D7%91%D7%99%D7%94">לטביה</a>) לרב חיים הוטנר מ<a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="ביאליסטוק" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A1%...">ביאליסטוק</a>. למד ב<a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="ישיבת וולוז'ין" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%95...">ישיבת וולוז'ין</a> והיה מתלמידיו של <a class="mw-redirect" style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="הנצי"ב מוולוז'ין" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A0%D7%A6%D7%99%22%D7%91_%D7...">הנצי"ב מוולוז'ין</a>, שהיה קרוב משפחתו.</p>x;">נישא בראשונה בשנות ה-60 של <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="המאה ה-19" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-19">המאה ה-19</a>. בשנת <a class="mw-redirect" style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="תר"ל" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A8%22%D7%9C">תר"ל</a> (<a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="1870" href="https://he.wikipedia.org/wiki/1870">1870</a>) מתה אשתו, ובאותה שנה נישא בשנית להנדל, בת ר' אריה לייב קרצ'מר מ<a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="ביאליסטוק" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A1%...">ביאליסטוק</a>. לאחר נישואיו התגורר בביאליסטוק ולמד שם עם הרב <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="מאיר שמחה הכהן" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%A9%D7%9E...">מאיר שמחה הכהן</a>. ראשי קהילת דווינסק הציעו לרב הוטנר את כהונת הרבנות בעירם, אולם הוא סירב באמרו שהדבר יגרום לו לביטול תורה. לבסוף נבחר הרב מאיר שמחה כהן לרבה של דווינסק.</p>nt-family: sans-serif; font-size: 14px;">לימים נענה הרב יוסף זונדל לקבל עליו את עול הרבנות. בשנת <a class="mw-redirect" style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="תרמ"א" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%9E%22%D7%90">תרמ"א</a> (<a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696;background: none;" title="1881" href="https://he.wikipedia.org/wiki/1881">1881</a>) התמנה כרב בעיר <a class="new" style="text-decoration-line: none; color: #a55858; background: none;" title="דרטשין (הדף אינו קיים)" href="https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%98%D7%A9...">דרטשין</a>, הסמוכה ל<a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="סלונים" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D">סלונים</a>, וכיהן בה שש עשרה שנה. בשנת <a class="mw-redirect" style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="תרנ"ז" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%A0%22%D7%96">תרנ"ז</a> (<a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="1897" href="https://he.wikipedia.org/wiki/1897">1897</a>) עבר לשמש כרבה של <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="איישישוק" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%A9%...">איישישוק</a> שבפלך וילנה, שם כיהן במשך 22 שנה, עד לפטירתו בשנת <a class="mw-redirect" style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="תרע"ט" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%A2%22%D7%98">תרע"ט</a>. ב<a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="מלחמת העולם הראשונה" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%94...">מלחמת העולם הראשונה</a> התקרבה החזית לאיישישוק ורבים מבני העיר נמלטו מן האזור, אך הרב יוסף זונדל נשאר עם היהודים שנותרו במקום.</p>חלקי ה<a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="שולחן ערוך" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2...">שולחן ערוך</a>.</p>גו לנסוע להתברך מפיו. רבי <a class="mw-redirect" style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="מרדכי מאושמינא" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%9E...">מרדכי מאושמינא</a>, שנחשב '<a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="בעל מופת" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%95%D7%A4...">בעל מופת</a>' ושימש גם הוא ככתובת לקבלת ברכות,היה שולח את הפונים אליו לרב הוטנר. כך נהג גם <a class="mw-redirect" style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="החפץ חיים" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99...">החפץ חיים</a> אשר החשיב עצמו כתלמידו ואף נהג לבקש את ברכתו. כשהוציא את ספרו "ליקוטי הלכות" נטל החפץ חיים הסכמה מהרב הוטנר.</p>nitial; background-repeat: initial; background-attachment: initial; background-origin: initial; background-clip: initial; font-weight: normal; margin: 1em 0px 0.25em; overflow: hidden; padding: 0px; border-bottom: 1px solid #a2a9b1; font-family: sans-serif; line-height: 1.3;"><span id="משפחתו" class="mw-headline">משפחתו[<a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="עריכת פסקה: "משפחתו"" href="https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3...">עריכת קוד מקור</a> </p> <a class="mw-editsection-visualeditor" style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="עריכתפסקה: "משפחתו"" href="https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3...">עריכה</a>]</h2>ily: sans-serif; font-size: 14px;">אשתו של הרב יוסף זונדל, הרבנית הנדל, הייתה בקיאה בהלכה, כמו גם בתנ"ך ובדקדוק. במקרים רבים הייתה משיבה על שאלות שהופנו לבעלה, באומרה שבשאלות מן השורה אף היא יכולה להשיב ואין צורך לבטל את הרב מלימודו. היא אף טיפלה בהוצאת ספריו. בשנת תרפ"ג<sup style="line-height: 1;"><span class="clarification-needed" style="cursor: help; font-size: 10.5px;" title="יש לציין גם תאריך כללי">[%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%94 הבהרה]</sup>, ארבע שנים לאחר מות בעלה, עזבה את איישישוק ועברה להתגורר במשך שנה בוורשה, ליד בנה, הרביהודה לייב הוטנר. בשנת תרפ"ד<sup style="line-height: 1;"><span class="clarification-needed" style="cursor: help; font-size: 10.5px;" title="יש לציין גם תאריך כללי">[%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%94 הבהרה]</sup> עלתה לארץ ישראל והתגוררה בירושלים. נפטרה ב-<a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="ו' בחשוון" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%27_%D7%91%D7%97%D7%A9%D7%95%D7...">ו' בחשוון</a> <a class="mw-redirect" style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="תרפ"ח" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%A4%22%D7%97">תרפ"ח</a><sup style="line-height: 1;"><span class="clarification-needed" style="cursor: help; font-size: 10.5px;" title="יש לציין גם תאריך כללי">[%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%94 הבהרה]</sup> ונקברה ב<a class="mw-redirect" style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="בית הקברות בהר הזיתים" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%91...">בית הקברות בהר הזיתים</a>. אחותה, גיטל, נישאה לרב <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="חיים אריה לייב מישקובסקי" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A8...">חיים אריה לייב מישקובסקי</a> בנישואיו השניים.</p>-size: 14px;"><dt style="font-weight: bold; margin-bottom: 0.1em;">בניהם</dt></dl>2http://www.w3.org/2000/svg%22 width=%225%22 height=%2213%22%3E %3Ccircle cx=%222.5%22 cy=%229%22 r=%222.5%22 fill=%22%23222%22/%3E %3C/svg%3E'); color: #222222; font-family: sans-serif; font-size: 14px;">t-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="ורשה" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%94">ורשה</a>. לאחר חתונתו עבר לוורשה, עירו של חותנו, וכיהן בה כדיין ו<a class="mw-redirect" style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="מו"ץ" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%95%22%D7%A5">מו"ץ</a>. בבעלותו היו בית דפוס ובית מסחר לספרים. נפטר בשנת תרפ"ז, 1927<sup id="cite_ref-1" class="reference" style="line-height: 1; unicode-bidi: isolate; white-space: nowrap; display: inline-block;"><a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%96%D7%95...">[1]</a></sup>. בנו הוא הרב <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="יהושע הוטנר" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%94...">יהושע הוטנר</a> וחתנו הוא הרב <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="צבי יהודה קוק" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%94%D7%95...">צבי יהודה קוק</a>.</li>f="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%9C%D7%99_%D7%9E...">נפתלי מנחם (הערץ מנדל) הוטנר</a></strong>, נישא לקריינא גולדה אפשטיין, אחותו של הרב <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="משה מרדכי אפשטיין" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A8%D7%93...">משה מרדכי אפשטיין</a>. כיהן כרב בטלושטש הסמוכה לוורשה, ולאחר פטירת אביו מילא את מקומו ברבנות באיישישוק. נפטר בשנת תרצ"ה, 1934. אחד מחתניו הוא הרב <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="מאיר חדש" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%97%D7%93...">מאיר חדש</a>, שכיהן כ<a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="משגיח" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%92%D7%99%D7%97">משגיח</a> <a class="mw-redirect" style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="ישיבת חברון" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97...">ישיבת חברון</a>.</li>A8" data-mk-aweb-org-font-size="11">https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%96%D7%95...</a></p>

הרב יוסף זונדל הוטנר (ידוע בכינויו: ר' זונדל איישישוקר; תר"ו, 1846 - כ"ז בשבט תרע"ט, 1919) היה רבה של איישישוק שבליטא, נודע כצדיק.

נולד וגדל בדווינסק לרב חיים הוטנר מביאליסטוק. למד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידיו של הנצי"ב מוולוז'ין, שהיה קרוב משפחתו.

נישא בראשונה בשנות ה-60 של המאה ה-19. בשנת תר"ל (1870) מתה אשתו, וכעבור שנתיים, בשנת תרל"ב (1872), נישא בשנית להנדל, בת ר' אריה לייב קרצ'מר מביאליסטוק. לאחר נישואיו התגורר בביאליסטוק ולמד שם עם הרב מאיר שמחה הכהן. ראשי קהילת דווינסק הציעו לרב הוטנר את כהונת הרבנות בעירם, אולם הוא סירב באמרו שהדבר יגרום לו לביטול תורה. לבסוף נבחר הרב מאיר שמחה כהן לרבה של דווינסק.

לימים נענה הרב יוסף זונדל לקבל עליו את עול הרבנות. בשנת תרמ"א (1881) התמנה כרב בעיר דרטשין, הסמוכה לסלונים, וכיהן בה שש עשרה שנה. בשנת תרנ"ז (1897) עבר לשמש כרבה של איישישוק שבפלך וילנה, שם כיהן במשך 22 שנה, עד לפטירתו בשנת תרע"ט. במלחמת העולם הראשונה התקרבה החזית לאיישישוק ורבים מבני העיר נמלטו מן האזור, אך הרב יוסף זונדל נשאר עם היהודים שנותרו במקום.

חיבר מספר ספרים על סוגיות התלמוד וכן על ארבעת חלקי השולחן ערוך.

נודע גם כצדיק ויהודים מליטא נהגו לנסוע להתברך מפיו. רבי מרדכי מאושמינא, שנחשב 'בעל מופת' ושימש גם הוא ככתובת לקבלת ברכות, היה שולח את הפונים אליו לרב הוטנר. כך נהג גם החפץ חיים אשר החשיב עצמו כתלמידו ואף נהג לבקש את ברכתו. כשהוציא את ספרו "ליקוטי הלכות" נטל החפץ חיים הסכמה מהרב הוטנר.

אשתו של הרב יוסף זונדל, הרבנית הנדל, הייתה בקיאה בהלכה, כמו גם בתנ"ך ובדקדוק. במקרים רבים הייתה משיבה על שאלות שהופנו לבעלה, באומרה שבשאלות מן השורה אף היא יכולה להשיב ואין צורך לבטל את הרב מלימודו. היא אף טיפלה בהוצאת ספריו. בשנת תרפ"ג, ארבע שנים לאחר מות בעלה, עזבה את איישישוק ועברה להתגורר במשך שנה בוורשה, ליד בנה, הרב יהודה לייב הוטנר. בשנת תרפ"ד עלתה לארץ ישראל והתגוררה בירושלים. נפטרה ב-ו' בחשוון תרפ"ח ונקברה בבית הקברות בהר הזיתים.

בנו הרב יהודה לייב הוטנר, נישא לבת שבע סגל, בתו של הרב יהודה סגל, מרבני ורשה. לאחר חתונתו עבר לוורשה, עירו של חותנו, וכיהן בה כדיין ומו"ץ. בבעלותו היו בית דפוס ובית מסחר לספרים. נפטר בשנת תרפ"ז, 1927. בנו הוא הרב יהושע הוטנר וחתנו הוא הרב צבי יהודה קוק. בנו הרב נפתלי מנחם (הערץ מנדל) הוטנר, נישא לקריינא גולדה אפשטיין, אחותו של הרב משה מרדכי אפשטיין. כיהן כרב בטלושטש הסמוכה לוורשה, ולאחר פטירת אביו מילא את מקומו ברבנות באיישישוק. נפטר בשנת תרצ"ה, 1934. אחד מחתניו הוא הרב מאיר חדש, שכיהן כמשגיח ישיבת חברון.

ספריו: ביכורי יוסף – על סוגיות התלמוד ארבעה ספרים על ארבעת חלקי שולחן ערוך, שנקראו בשם כללי חבל יוסף: גנזי חיים - על שולחן ערוך אורח חיים אולם המשפט - על שולחן ערוך חושן משפט חדרי דעה – על שולחן ערוך יורה דעה חוק העזרה על הלכות גיטין משולחן ערוך אבן העזר

(ויקיפדיה)

צדיק יסוד עולם ר' יסוף זונדל הוטנר, שם לילות כימים, והיה חריף עצום ובקי נפלא בכל חדרי התורה. וחבר כמה ספרים על ארבעה חלקי "שולחן ערוך". הוא היה גיסוי של הגאון הצדיק ר' חיים ליב סטוויסקר זצ"ל, בעל המחבר של שו"ת "פני אריה".

רבי יוסף זונדל הוטנר (תר"ו-תרע"ט), מגדולי גאוני ליטא. למד בחברותא מספר שנים עם רבי מאיר שמחה הכהן, וכשהציעו לרבי יוסף זונדל את רבנות עיר מולדתו דווינסק, חשש שעול רבנות עיר גדולה יפריעהו מלימודו, והעביר את ההצעה לרעו בעל "אור שמח". כיהן משנת תרמ"א ברבנות דרעטשין ומשנת תרנ"ז אב"ד ור"מ איישישוק. מחבר ספרי "חבל יוסף" [%D7%A9%D7%9D כולל לספריו הנודעים על ארבעה חלקי שו"ע, "אולם המשפט", "חדרי דעה", "גנזי חיים" ו"חוקי העזרה"]. נערץ כאיש קדוש אצל בעל ה"חפץ חיים", שהיה רגיל לשלוח אליו אנשים שפנו אליו לעצה וישועה, באמרו כי "הוא צדיק גדול - סעו אליו והוא יתפלל בעדכם". מפורסם הסיפור שה"חפץ חיים" שלח אליו שליח מיוחד שיברכהו, והשליח לא הבין וחשש להשיב את ברכתו של רבי יוסף זונדל, שברך את החפץ חיים כי יזכה לילך יחף ולסחוב אבנים [%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%A8 שיזכה להיות כהן-גדול הנושא את אבני החושן והולך יחף בעבודת בית המקדש]. כששמע החפץ חיים את הברכה, אמר כי די לו גם בברכה האחת, כלומר שיזכה לעבוד בבית המקדש ככהן הדיוט... החפץ חיים אף ביקש ממנו הסכמה לספרו "לקוטי הלכות".