Hendel Hotner

http://www.hazofe.co.il/web/katava6.asp?Modul=24&id=38360&Word=&gil...

בחורי הישיבה ותלמידי החכמים שבליטא, רעי בעלה נהגו לקום לכבודה שעה שהייתה נכנסת לחדר. היא הייתה נושאת ונותנת עם תלמידי חכמים. פעם נכנסה למשא ומתן עם ר' ירוחם יהודה ליב פרלמאן, ששימש משנת תרמ"ג (1883) כרבה של מינסק בנוגע לפרשנותו של כתוב מקראי

הענדל הוטנער נולדה בשנת 1851 לאביה ר' אריה ליב קרצ'מר מביאליסטוק. בשנת תרל"ב (1872) נישאה לר' יוסף זונדיל הוטנער, 3לאחר שאשתו הראשונה נפטרה בשנת תר"ל בהיותה כבת כ"ב שנה. ר' יוסף זונדיל הוטנער נולד בדווינסק בשנת תר"ו (1846) לערך וגדל בה. אין בידינו מידע רב על תקופת ילדותו. אביו היה ר' חיים הוטנער מביאליסטוק. ר' יוסף זונדיל היה מגדולי תלמידיו של הנצי"ב מוולוז'ין ושאר בשרו. בשנת תרל"ב עבר לביאליסטוק ונשא את הענדל. הוא למד בביאליסטוק פרק זמן מסוים עם ר' מאיר שמחה הכהן, שעתיד היה להתפרסם בזכות חיבוריו "אור שמח" ו"משך חכמה". אנשי דווינסק הציעו לר' יוסף זונדיל הוטנער את כהונת רבנות המקום, אולם הוא סירב לקבלה עליו משום שסבר שזו עשויה להפריע לו בלימוד תורה ובכתיבת ספריו וכן הייתה דעת אשתו, ור' מאיר שמחה הכהן היה לרבה של עיר זו. ר' יוסף זונדל קיבל עליו את הרבנות בדערעטשין, הסמוכה לסלונים. הוא כיהן במקום זה בשנים תרמ"א–תרנ"ז (1881–1897), ואז הוזמן לכהן כרבה של איישישוק בפלך וילנה. הרבנית הענדל הוטנער עודדה את בעלה לקבל תפקיד זה משום שסברה שיוכל להקדיש זמן רב יותר ללימוד תורה. ר' יוסף זונדיל הוטנער שימש כרבה של איישישוק עד להסתלקותו בכ"ז בשבט תרע"ט (1919). הרבנית הענדל הוטנר עצמה נודעה בכינוי "הרבנית מאיישישוק". לר' יוסף זונדיל ולרבנית הענדל הוטנער נולדו שני בנים, ר' יהודה ליב הוטנער (נפטר בשנת תרפ"ז 1927) ור' נפתלי מנחם (הערץ מענדל) הוטנער (נפטר בשנת תרצ"ה 1934). 15 ר' יהודה ליב הוטנער היה דיין בווארשה. בתו חוה לאה (נפטרה בשנת תש"ד 1944) הייתה אשת הרב צבי יהודה קוק זצ"ל, ויבל"א אחד מבניו של ר' יהודה ליב הוטנער הוא הרב יהושע הוטנר, עורך האנציקלופדיה התלמודית. ר' נפתלי מנחם הוטנער כיהן תחילה בטלושטש הסמוכה לווארשה והיה רבה של איישישוק אחר פטירת אביו. ר' יוסף זונדיל פרסם שורת חיבורים, הראשון שבהם, "בכורי יוסף", יצא לאור בשנת תרל"א (1871). ספריו "אולם המשפט" על חושן משפט חלק ראשון ו"חוקי העזרה" על שולחן ערוך אבן העזר יצאו לאור בווארשה בשנת תרפ"ב (1922) על ידי בנו ר' יהודה ליב ועל ידי הרבנית הענדל. הרבנית הענדל הוטנער הייתה למדנית בתנ"ך, בדקדוק עברי, בתלמוד ובהלכה, ולמדנותה אפשרה לה להשיב על שאלות הלכתיות שהופנו אל בעלה. כשבני איישישוק באו לר' יוסף זונדיל בשאלות מן השורה, כגון האם העוף שאחד מכנפיו שבור כשר או האם מותר לאכול מרק עוף שטיפת חלב נפלה בו, נהגה להאזין בקשב רב. לעתים הייתה מעיינת בספרים ופוטרת שאלות מעין אלו כשאלות קלות שאפילו היא יכולה להורות בהן. היא נהגה לומר כי בעניינים מעין אלו אפילו הרבנית יכולה לעסוק, ואין להפריע לרב בעבודת הקודש שלו של תלמוד תורה. נכדהּ של הרבנית הענדל הוטנר, הרב יהושע הוטנר, כתב כי "רעיתו [=%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%94 לרעייתו של ר' יוסף זונדיל הוטנער י. ל.] הרבנית הצדקנית מו"ז [=%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%99 זקנתי] הנדל ז"ל היתה אשה גדולה וידועה בעולם הרבנות של ליטא דאז. היתה מלאה חכמה ותבונה ונהגה לתבל דבריה בפסוקים ומאמרי חז"ל". בן-ציון אייזענשטאדט כתב כי ר' יוסף זונדיל "נשא אשה חכמה ומשכלת וצנועה". גם בחורי הישיבה ותלמידי החכמים שבליטא, רעי בעלה, כיבדוה, ונהגו לקום לכבודה שעה שהייתה נכנסת לחדר. 22היא הייתה נושאת ונותנת עם תלמידי חכמים. פעם נכנסה למשא ומתן עם ר' ירוחם יהודה ליב פרלמאן (תקצ"ה לערך–תרנ"ו 1835 לערך–1896), ששימש משנת תרמ"ג (1883) כרבה של מינסק ונודע בכינוי "הגדול ממינסק", בנוגע לפרשנותו של כתוב מקראי, בסברה כי אפשר שהביאור שהעניק מצביע על כך שהוא תומך כביכול בהשכלה. בזכות פעילותה הרבה של הרבנית הענדל בענייני הבית והודות לעובדה ששימשה מתווכת בין הרב לאנשי העיר, יכול היה ר' יוסף זונדיל להקדיש את עתותיו באין מפריע ללימוד ולכתיבת ספריו. היא גם טיפלה בהוצאת ספריו וכן באה בדברים עם גאוני הדור בזמנה בנסיעותיה לצורכי המסחר בצבעים שבו עסקה, אשר סייע בפרנסת המשפחה ובהוצאת כתבי בעלה. 24 במלחמת העולם הראשונה התקרבה החזית לאיישישוק. רבים נמלטו אולם ר' יוסף זונדיל והרבנית הענדל נשארו עם צאן מרעיתם שנותר במקום. הרבנית עצמה נסעה פעם לווילנה להשתדל ולפעול לפני השלטונות לטובת יהודי איישישוק. בשנת 1923 עזבה הרבנית הענדל הוטנער את איישישוק, ועברה להתגורר בווארשה שם כיהן בנה ר' יהודה ליב כדיין. גם שם נודעה השפעתה בקרב הדיינים. בשנת תרפ"ד (1924) עלתה ארצה לירושלים. רבים באו להקביל את פניה, ובהם הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, שכלתו, אשת הרב צבי יהודה זצ"ל הייתה נכדתה של הרבנית ואשר העריך את חכמתה. 27 הרבנית הענדל הוטנער נפטרה בו' במרחשוון תרפ"ח (1 בנובמבר 1927), ונקברה בהר הזיתים. 29מאות בני אדם באו לחלוק לה כבוד אחרון. 30 הרב יהושע הוטנר אשר כתב, כאמור, כי זקנתו הרבנית הענדל הייתה מלאת חכמה ותבונה ונהגה לתבל דבריה בפסוקים ובמאמרי חז"ל, בחר לתעד ולשמר שניים מן הביאורים ששמע מפיה למען "לא יישכח לדור אחרון".31 הביאור האחד הוא למשנת אבות פ"ד מ"ט: "כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר וכל המבטל את התורה מעושר סופה לבטלה מעוני". הוא מציין כי הרבנית הענדל פירשה משנה זו לא בהוראה של עניות ועשירות חומריות, כי אם עניות ועשירות בכשרונות שכליים. משמעות דברי המשנה היא שכל המקיים את התורה מתוך עניות שכלית דהיינו גם אם לא נחן בכשרונות טבעיים של חריפות והבנה, אבל מכל מקום יגע בתורה בהתמדה סופו לקיימה מעושר כי לא זו בלבד שידיעותיו מתרבות, אלא שאף שכלו מתחדד מן היגיעה וההתמדה. ואולם מי שמבטל את תלמודו והתמדתו בשל כשרונותיו החריפים, כלומר אדם שנתברך בתפישה מהירה ובכוח זיכרון ומחמת זאת אינו מתמיד בלימודו סופו לבטלה מעוני; ברבות הזמן ישכח את המעט שלמד ובשל חוסר ניצול כשרונותיו סופו אף לאבדן. הפירוש האחר הוא לפסוק ממזמור "אשת חיל" "שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל" (משלי לא, ל). לדידה של הרבנית הענדל הוטנער, צורת ההתפעל "תתהלל" באה ללמדנו כי למרות שלחן וליופי אין ערך עצמי משלהם, אישה יראת ה' תתהלל על ידם משום שהבריות יאמרו כי הגם שלאישה חן ויופי, מתנהגת היא בצניעות ובענווה. החן והיופי פועלים ומשמשים אם כן להבליט את יראת השמים שלה. הרבנית הענדל הוטנער הציעה אם כן הבנה חדשה בביאור כתוב נודע זה, פירוש שאינו מבקש לבטל את החיצוניות, במקרה זה היופי הנשי, כי אם לגישתה הוא משמש כלי בעבודה הרוחנית. ונראה לומר כי ביאור זה, המוציא את הכתוב מפשוטו, יונק מראייה נשית ומחוויה נשית.

מרת הנדל, בת ר' אריה לייב קרצ'מר מביאליסטוק, הייתה בקיאה בהלכה, כמו גם בתנ"ך ובדקדוק. במקרים רבים הייתה משיבה על שאלות שהופנו לבעלה, באומרה שבשאלות מן השורה אף היא יכולה להשיב ואין צורך לבטל את הרב מלימודו. היא אף טיפלה בהוצאת ספריו. בשנת תרפ"ג, ארבע שנים לאחר מות בעלה, עזבה את איישישוק ועברה להתגורר במשך שנה בוורשה, ליד בנה, הרב יהודה לייב הוטנר. בשנת תרפ"ד עלתה לארץ ישראל והתגוררה בירושלים. נפטרה ב-ו' בחשוון תרפ"ח ונקברה בבית הקברות בהר הזיתים.

(ויקיפדיה)