Leonard Norman Cohen

Is your surname Cohen?

Research the Cohen family

Leonard Norman Cohen's Geni Profile

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!


Leonard Norman Cohen

Hebrew: לאונרד נורמן כהן
Birthdate: (82)
Birthplace: Westmount, Île-de-Montréal, Quebec, Canada
Immediate Family:

Son of Nathan Bernard Cohen and Masha Cohen
Father of <private> Cohen and <private> Cohen
Brother of <private> Cohen

Managed by: Kevin Lawrence Hanit
Last Updated:
view all

Immediate Family

    • ex-partner
    • <private> Elrod
    • <private> Cohen
    • <private> Cohen
    • mother
    • <private> Cohen
    • <private> Jensen
      ex-partner's child
    • <private> (Stang)
      ex-partner's child

About Leonard Norman Cohen

. . . “Though I let my heart get frozen,” Cohen sings, “to keep away the rot / my father says I’m chosen / my mother says I’m not / I listened to their story of the gypsies and the Jews / It was good, it wasn’t boring / It was almost like the blues.”

Leonard Norman Cohen, CC GOQ (born 21 September 1934) is a Canadian singer-songwriter, musician, poet, and novelist. His work has explored religion, politics, isolation, sexuality, and personal relationships. Cohen has been inducted into the American Rock and Roll Hall of Fame and both the Canadian Music Hall of Fame and the Canadian Songwriters Hall of Fame. He is also a Companion of the Order of Canada, the nation's highest civilian honour. In 2011, Cohen received a Prince of Asturias Award for literature.

The critic Bruce Eder assessed Cohen's overall career in popular music by asserting that "[he is] one of the most fascinating and enigmatic … singer/songwriters of the late '60s … [and] has retained an audience across four decades of music-making … Second only to Bob Dylan (and perhaps Paul Simon) [in terms of influence], he commands the attention of critics and younger musicians more firmly than any other musical figure from the 1960s who is still working at the outset of the 21st century."

The Academy of American Poets has commented more broadly on Cohen's overall career in the arts, including his work as a poet, novelist, and songwriter, stating that "[Cohen's] successful blending of poetry, fiction, and music is made most clear in Stranger Music: Selected Poems and Songs, published in 1993, which gathered more than 200 of Cohen's poems … several novel excerpts, and almost 60 song lyrics … While it may seem to some that Leonard Cohen departed from the literary in pursuit of the musical, his fans continue to embrace him as a Renaissance man who straddles the elusive artistic borderlines."


Cohen was born on 21 September 1934 in Westmount, an English-speaking area of Montreal, Quebec, into a middle-class Jewish family. His mother, Marsha (Masha) Klonitsky, was the daughter of a Talmudic writer, Rabbi Solomon Klonitsky-Kline of Lithuanian Jewish ancestry. His paternal grandfather, whose family had emigrated from Poland, was Lyon Cohen, founding president of the Canadian Jewish Congress. His father, Nathan Cohen, who owned a substantial clothing store, died when Cohen was nine years old. On the topic of being a Kohen, Cohen has said that, "I had a very Messianic childhood." He told Richard Goldstein in 1967, "I was told I was a descendant of Aaron, the high priest."

Cohen attended Roslyn Elementary School and, from 1948, Westmount High School, where he was involved with the student council and studied music and poetry. He became especially interested in the poetry of Federico Garcia Lorca. As a teenager, he learned to play the guitar, and formed a country-folk group called the Buckskin Boys. Although he initially played a regular acoustic guitar, he soon switched to playing a classical guitar after meeting a young Spanish flamenco guitar player who taught him "a few chords and some flamenco."

Cohen frequented Saint-Laurent Boulevard where he went for fun, and ate at places such as the Main Deli Steak House. According to journalist David Sax, the Main Deli was where Cohen and one of his cousins would go to "...watch the gangsters, pimps, and wrestlers dance around the night." Cohen also enjoyed visiting the previously raucous bars of Old Montreal as well as Saint Joseph's Oratory, which had the closest restaurant near Westmount where he and his friend Mort Rosengarten could go for coffee and a smoke. After moving out of Westmount, Cohen purchased a place in the previous working-class neighborhood of Montreal's Little Portugal on Saint-Laurent Boulevard where he read his poetry at various surrounding clubs. It is also during his time there in the small neighborhood that he wrote the lyrics to what would become some of his most famous songs. . . . Continued

Awards, titles and honours

  • Cohen was honored alongside Chuck Berry as the recipients of the first annual PEN Awards for songwriting excellence-at the JFK Presidential Library, Boston, Massachusetts on 26 February 2012.
  • 1964 the Québec Literary Competition Prize (awarded 1923–70 by the Province of Québec) The Favourite Game (Cohen's first novel)
  • 1968 Governor General's Award (English language poetry or drama) for Selected Poems 1956–1968. (Refused)
  • 1970 Honorary degree from Dalhousie University
  • 1984 The Golden Rose, the main award at the international television festival Rose d'Or in Montreux, for I am a Hotel, made-for-TV short musical film written by Cohen and based on his songs.
  • 1985 Canadian Author's Association Literary Award for Poetry for Book of Mercy
  • 1986 Genie Award for Best Original Song for "Angel Eyes" from Night Magic (with Lewis Furey)
  • 1988 Columbia Records Crystal Globe Award from CBS for I'm Your Man. The award is for artists who sell more than five million copies of an album in foreign territories
  • 1989 Nominated for Juno Awards for Canadian Entertainer of the Year and Male Vocalist of the Year
  • 1991 Officer of the Order of Canada
  • 1991 Induction into the Juno/Canadian Music Hall of Fame
  • 1991 Nominated for a Juno Award for Songwriter of the Year.
  • 1992 Honorary degree from McGill University, Montreal.
  • 1993 Juno Award for Male Vocalist of the Year. The video for Closing Time, directed by Curtis Wehrfritz, won for Best Video. He was also nominated as Producer of the Year (with co-producer Leanne Ungar, for "Closing Time").
  • 1993 Governor General's Performing Arts Award for Lifetime Artistic Achievement.
  • 1994 Juno Award for Songwriter of the Year and was nominated for the Juno Award for Album of the Year (for The Future). The video for The Future, directed by Curtis Wehrfritz, was nominated for Juno Award for Best Video.
  • 1996 Ordained a Rinzai Buddhist monk.
  • 2001 Nagroda Muzyczna Fryderyk, the annual Polish music award, for best foreign album (Ten New Songs).
  • 2002 Nominated for Juno Award as Best Songwriter Cohen (with Sharon Robinson) for "Boogie Street", "In My Secret Life", and "You Have Loved Enough").
  • 2002 Nominated for the Juno Award for Best Video for "In My Secret Life", directed by Floria Sigismondi. Ten New Songs nominated for Best Pop Album, and he was nominated for Best Artist.
  • 2002 SNEP Award Cohen for more than 100,000 copies sold of Ten New Songs in France.
  • 2003 Companion of the Order of Canada, Canada's highest civilian honour.[107]
  • 2004 Inclusion in Canada Reads 2005 with Beautiful Losers
  • 2005 Induction into the Canadian Folk Music Walk of Fame.
  • 2006 Induction into the Canadian Songwriters Hall of Fame.
  • 2007 Grammy for Album of the Year as a featured artist on Herbie Hancock's River: The Joni Letters.[108]
  • 2008 Induction into the Rock and Roll Hall of Fame by Lou Reed who described Cohen as belonging to the "highest and most influential echelon of songwriters.".[109][110]
  • 2008 Grand Officer of the National Order of Quebec.[111]
  • 2009 Long Listed for the Polaris Music Prize for Live in London[112]
  • 2009 Nominated for Mojo Honours Lists for Best Live Act category.[113]
  • 2009 Meteor Music Award for Best International Live Performance for his 2008 show in Dublin's IMMA's Royal Hospital Kilmainham.
  • 2010 Grammy Lifetime Achievement Award.
  • 2010 A second Meteor Music Award for Best International Live Performance for his 2009 show in Dublin's O2.
  • 2010 Porin Award in Croatia in category of foreign video programme, for his Live in London DVD.[114]
  • 2010 Induction into the Songwriters Hall of Fame.
  • 2011 Glenn Gould Prize[115]
  • 2011 Prince of Asturias Awards, Literature, Spain
  • 2012 Inaugural PEN Award for Song Lyrics of Literary Excellence. Chuck Berry received same award.[116][117]
  • 2012 Prix Denise-Pelletier
  • 2013 Juno Award, Artist of the Year.


  • Songs of Leonard Cohen 27 December 1967
  • Songs from a Room April 1969
  • Songs of Love and Hate March 1971
  • New Skin for the Old Ceremony August 1974
  • Death of a Ladies' Man November 1977
  • Recent Songs September 1979
  • Various Positions December 1984
  • I'm Your Man February 1988
  • The Future 24 November 1992
  • Ten New Songs 9 October 2001
  • Dear Heather 26 October 2004
  • Old Ideas 31 January 2012


  • Six Montreal Poets. New York: Folkways Records, 1957.[119]
  • Tribute albums[edit]
  • Title Release date
  • Famous Blue Raincoat 1987
  • I'm Your Fan 1991
  • Tower of Song 1995
  • Famous Blue Cheese 2005
  • Leonard Cohen: I'm Your Man 2006
  • Cohen Covered 2008
  • Cohen – The Scandinavian Report 2009


  • Let Us Compare Mythologies. Montreal: Contact Press [McGill Poetry Series], 1956.[120] reissued 2007
  • The Spice-Box of Earth. Toronto: McClelland & Stewart, 1961.[120]
  • Flowers for Hitler. Toronto: McClelland & Stewart, 1964.[120]
  • Parasites of Heaven. Toronto: McClelland & Stewart, 1966.[120]
  • Selected Poems 1956–1968. Toronto: McClelland & Stewart, 1968.[120]
  • The Energy of Slaves. Toronto: McClelland and Stewart, 1972. ISBN 0-7710-2204-2 ISBN 0771022034 New York: Viking, 1973.[120]
  • Death of a Lady's Man. Toronto: McClelland & Stewart, 1978. ISBN 0-7710-2177-1 London, New York: Viking, Penguin, 1979.[120] – reissued 2010
  • Book of Mercy. Toronto: McClelland & Stewart, 1984.[120] – reissued 2010
  • Stranger Music: Selected Poems and Songs. London, New York, Toronto: Cape, Pantheon, McClelland & Stewart, 1993.[120] ISBN 0-7710-2230-1
  • Book of Longing. London, New York, Toronto: Penguin, Ecco, McClelland & Stewart, 2006.[120] (poetry, prose, drawings) ISBN 978-0-7710-2234-0
  • The Lyrics of Leonard Cohen. London: Omnibus Press, 2009.[120] ISBN 0-7119-7141-2
  • Poems and Songs. New York: Random House (Everyman's Library Pocket Poets), 2011.
  • Fifteen Poems. New York: Everyman's Library/Random House, 2012. (eBook)


  • The Favorite Game. London, New York, Toronto: Secker & Warburg, Viking P, McClelland & Stewart, 1963.[120] Reissued as The Favourite Game. Toronto: McClelland & Stewart [New Canadian Library], 1994. ISBN 978-0-7710-9954-0
  • Beautiful Losers. New York, Toronto: Viking Press, McClelland & Stewart, 1966. Toronto: McClelland & Stewart [New Canadian Library], 1991. ISBN 978-0-7710-9875-8 McClelland & Stewart [Emblem], 2003.[120] ISBN 978-0-7710-2200-5

Film and television

  • Cohen was the subject of the 1965 documentary Ladies and Gentlemen... Mr. Leonard Cohen, directed by Donald Brittain and Don Owen and produced by the National Film Board of Canada. This film, which pre-dates Cohen's career as a songwriter, explores his career as a well-known Canadian poet.[121] Cohen also appeared in Owen's 1967 film The Ernie Game, which was entered into the 18th Berlin International Film Festival.[122]
  • Cohen's music also appeared the following year in the 1966 NFB animated short Angel.
  • In 1968 Cohen performed on the BBC, both on the Julie Felix Show and in his own special, split into two thirty-minute shows. The first clip still exists, while the second is only available as a bootleg CD.[123]
  • Cohen makes a cameo appearance performing "The Stranger Song" in the Canadian film The Ernie Game (1968), which is based on the stories of Bernard Cole Spencer.
  • Cohen's music was popular among the directors of the New German Cinema, and appeared in Rainer Werner Fassbinder's Beware of a Holy Whore (1971) and Werner Herzog's Stroszek (1977).
  • Cohen's 1970 performance at the Isle of Wight Festival was filmed by Murray Lerner, but remained unreleased until 2009 when it was released as Leonard Cohen Live at the Isle of Wight 1970, and included Lerner's 2009 documentary material.
  • Robert Altman's 1971 western McCabe and Mrs. Miller used three Cohen songs on its soundtrack, as well the instrumental parts of The Stranger Song performed by Cohen. Multiple record singles were released during the film's distribution.[124]
  • In 1972, Cohen's European tour was filmed by British director Tony Palmer; the re-edited material appeared in 1974 under the title Bird on a Wire and exists only as a bootleg VHS tape. Palmer's authorised and restored film was released in 2010.[125]
  • In October 1979, Cohen recorded a show for German TV show RockPop Special, available only as a bootleg. The show is often rebroadcast by the German satellite TV channel 3Sat.[126]
  • The Song of Leonard Cohen, a 1980 documentary by Harry Rasky, featuring Irving Layton, includes highlights from Cohen's 1979 European tour and tracks from the LP Recent Songs.
  • In 1983, Cohen wrote and starred in made-for-TV short musical film I am a Hotel, based on his songs. It won the Golden Rose award at the Rose d'Or television festival in Montreux in 1984.
  • In 1985, Cohen co-wrote and co-composed Night Magic (starring Carole Laure) with fellow Quebecker, Lewis Furey.
  • Cohen is subject of the BBC documentary Songs from the Life of Leonard Cohen, filmed during his 1988 tour.[127]
  • Cohen appeared as villain Francois Zolan in the "French Twist" episode of the American television series Miami Vice (season 2, episode 17), originally broadcast on 21 February 1986.
  • In 1988, Spanish TV station RTE televised the full version of Cohen's show in San Sebastian, 20 May, later aired in number of European countries and still rerun on the Spanish TV. It remains the only completely televised Cohen show.
  • In 1989, Cohen gave his first major performance on US television on Austin City Limits[128] (recorded in November 1988). He performed for the show again in July 1993. Both programs have been often rebroadcast by the PBS.
  • "Everybody Knows" and "If It Be Your Will" play prominent parts in the 1990 film Pump Up the Volume
  • Three of Cohen's songs from his album The Future ("Waiting for the Miracle", "Anthem", and "The Future") are used in Oliver Stone's 1994 film Natural Born Killers. Songs from this album have also appeared in the films Wonder Boys (2000), starring Michael Douglas and The Life of David Gale (2003), starring Kevin Spacey.
  • In 1994, Cohen narrated NFB-produced documentary The Tibetan Book of the Dead.
  • Cohen's years at the Mt. Baldy Zen Centre were the subject of 1997 French documentary Leonard Cohen: Spring 96 by Armelle Brusq, released on DVD in 2009.
  • In 2001, Cohen's song "Hallelujah" was used on the soundtrack of Shrek, in a version by Rufus Wainwright.
  • The Favourite Game (Le Jeu de l'ange), based on his novel of the same title, was released in Canada in 2003.
  • Leonard Cohen: I'm Your Man was released in 2006. It features a 2005 tribute concert to Cohen, "Came So Far For Beauty", held at the Sydney Opera House and produced by Hal Willner. The film, directed by Lian Lunson, has appearances by Nick Cave, Beth Orton, Antony of Antony and the Johnsons, Rufus and Martha Wainwright, and a performance of "Tower of Song" by Cohen and U2. The film also features Cohen recalling significant parts of his life and career.
  • Cohen is the subject of a two-part documentary, Leonard Cohen: Under Review 1934–1977 (2007) and Leonard Cohen: Under Review 1978–2006 (2008), available separately on DVD.
  • In 2009, the song First We Take Manhattan, that Cohen originally wrote for Jennifer Warnes in 1987, but then he recorded a version himself and released it as a single in 1988, was used during the end credits to the film Watchmen.
  • In the 2011 Malayalam film Pranayam, the paraplegic character portrayed by Mohanlal is an ardent fan of Cohen. The song, "I'm Your Man" is included in the film.

Leonard Cohen17b.jpg

Songs of Leonard Cohen - 1967 Songs from a Room - 1969 Songs of Love and Hate - 1971 New Skin for the Old Ceremony - 1974 Death of a Ladies' Man - 1977 Recent Songs - 1979 Various Positions - 1984 I'm Your Man - 1988 1992 - The Future 1994 - Cohen Live Ten New Songs - 2001 Dear Heather - 2004 Old Ideas - 2012 Live In London - 2009 Live at the Isle of Wight 1970 - 2009 2010 - Songs from the Road ^ The Rock and Roll Hall of Fame Announces its Inductees for 2008 ^ LEONARD COHEN: WORLD TOUR 2008-2009


  • In 1934, Westmount was located in Île-de-Montréal County. The Urban Agglomeration of Montreal (or Communauté Urbaine de Montréal) exists only since 1982.


About לאונרד נורמן כהן (עברית)

לאונרד כהן לאונרד כהן לאונרד כהן, 1988 מידע כללי מקור קוויבק שבקנדה שנות פעילות 1967—היום סוגה פולק רוק פולק רוק חברת תקליטים קולומביה לאונרד נורמן כהן (באנגלית: Leonard Norman Cohen; נולד ב-21 בספטמבר 1934) הוא סופר, משורר, מלחין וזמר יהודי-קנדי. יצירתו של כהן מאופיינת בביטוי רגשות עזים ובמורכבות מילולית ומטאפוריות רבה. עבודתו של כהן השפיעה על מוזיקאים רבים בעולם, ולשיריו הוקלטו גרסאות כיסוי רבות. כהן הוא בעל אות מסדר קנדה (CC).

תוכן עניינים [הסתרה] 1 ביוגרפיה 1.1 ילדות וראשית הדרך 1.2 שנות ה-60 וה-70 1.3 שנות ה-80 וה-90 1.4 שנות ה-2000 2 חיי משפחה 3 דיסקוגרפיה 3.1 אלבומי אולפן 3.2 אלבומי הופעה 4 ספריו של לאונרד כהן בעברית 5 לקריאה נוספת 6 קישורים חיצוניים 7 הערות שוליים ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה] ילדות וראשית הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה] כהן נולד למשפחה יהודית ממוצא פולני-ליטאי ממעמד הביניים במונטריאול, בקוויבק שבקנדה. הוא גדל בווסטמאונט, צפונית-מזרחית למונטריאול. אביו, נתן, היה חייט ובעל חנות בגדים, ונפטר כשהיה לאונרד בן 9 בלבד ועל חינוכו הופקד סבו מצד אמו מאשה, הרב שלמה זלמן קלוניצקי. בגיל העשרה הקים כהן את להקתו הראשונה, "The Buckskin Boys", שניגנה בעיקר שירי פולק אמריקאיים.

בשנת 1951 החל כהן את לימודיו באוניברסיטת מקגיל, שם החל את קריירת כתיבת השירה שלו, כשהוא נתמך בקרן שהוריש לו אביו. ספר שיריו הראשון, Let Us Compare Mythologies ("בואו ונשווה מיתולוגיות"), יצא לאור ב-1956. מי שהדריך אותו בראשית דרכו בכתיבת שירה ועזר גם בהוצאה לאור של הספר, היה המשורר היהודי-קנדי, אירווינג לייטון, בין החשובים והחדשניים שבמשוררי קנדה, ששירתו הייתה בעלת השפעה רבה על כהן.

ספרו השני, The Spice Box of Earth ("קופסת התבלינים של העולם"), פורסם ב-1961 והביא לו פרסום רב בקרב חובבי השירה בקנדה. לאחר שקיבל את התואר במקגיל, למד במשך סמסטר אחד בבית הספר למשפטים באותו מוסד ושנה אחת באוניברסיטת קולומביה. כהן המשיך במלאכת כתיבת הספרים גם לאחר שעבר להתגורר באי הידרה, שביוון. הוא פרסם קובץ שירים בשם Flowers for Hitler ("פרחים להיטלר", 1964) וכן את שני ספריו הראשונים "המשחק הכי אהוב" (1963) ו"מפסידנים יפים" (1966). שני האחרונים ראו אור בעברית בהוצאת אסטרולוג.

שנות ה-60 וה-70[עריכת קוד מקור | עריכה] בשנת 1967 עבר כהן להתגורר בארצות הברית במטרה להפוך לזמר ולמלחין. שירו "סוזאן" הפך ללהיט, ולאחר הופעות בכמה פסטיבלי זמר נתגלה כהן על ידי מאתר הכשרונות של קולומביה רקורדס - ג'ון האמונד. אותו האמונד "גילה" בין היתר גם את בוב דילן וברוס ספרינגסטין.

אלבומו הראשון, Songs of Leonard Cohen, יצא בשנת 1967. האלבום לא זכה להצלחה מסחרית גדולה בארצות הברית בשל כבדותו והמלנכוליות שלו, אך זכה לשבחים מקהל מאזיני הפולק. לעומת זאת, באירופה זכה האלבום להצלחה ונשאר בטבלת המצעדים האנגלית במשך כשנה. תופעה זו חוזרת ומאפיינת את רוב הקריירה המוזיקלית שלו.

אלבומו השני Songs from a Room שיצא ב-1969 הביא לו הצלחה כשהציג כמה משיריו הידועים ביותר של כהן כיום כגון Bird on the Wire ("ציפור על תיל"), שזכה ליותר מ-80 גרסאות כיסוי. בהמשך הוציא כהן שני אלבומים נוספים: Songs of Love and Hate ב-1970 ו-Live Songs ב-1973 (אלבום הופעות). בסוף שנות ה-60 ותחילת ה-70 הופיע כהן במסגרת סיבוב עולמי שכלל את צפון אמריקה ואירופה.

זיקתו הגדולה של כהן ליהדות ולמדינת ישראל הביאה אותו לישראל בסוף שנת 1973, למשך חודשיים, בזמן מלחמת יום כיפור. כהן הופיע בפני חיילים במוצבים בחצי האי סיני. עם שובו של כהן לאולפן ההקלטות בשנת 1974 הוציא את האלבום New Skin for the Old Ceremony שהושפע מחוויותיו של כהן בחזית מלחמת יום כיפור ממנה שב. ניתן לראות השפעה זו בשירים Who by Fire ("מי באש") המבוסס על קטע מתוך "ונתנה תוקף", אחד מפיוטי הימים הנוראים, הנאמר ביום הכיפורים, וכן בשירים There Is a War ו-Lover Lover Lover (שנכתב במהלך סדרת הופעות בחזית הקרבות כשהוא מלווה על ידי מתי כספי). אחד השירים המפורסמים ביותר באלבום זה הוא Chelsea Hotel #2. דווקא שיר זה אינו קשור למלחמה, אלא נכתב בעקבות מותה של הזמרת ג'ניס ג'ופלין. בשיר מתאר כהן פגישה עם ג'ופלין במלון צ'לסי, מקום מפגש ידוע לאומנים בתקופה, כיצד התרשם מאופיה ומהתנהגותה. השיר מתאר יחסי מין ארעיים וחסרי חשיבות בין ג'ופלין לכהן כדוגמה לאופן ההתייחסות של האמנים המפורסמים לאהבה.

בשנת 1977 יצא לאור האלבום Death of a Ladies' Man בהפקתו של פיל ספקטור (שנה לאחר מכן פרסם גם ספר שירים בשם כמעט זהה, Death of a Lady's Man). ההפקה הייתה גרנדיוזית ומשופעת בכלי ליווי ולא תאמה את סגנונו המינימליסטי של כהן עד כה, והאלבום הפך מיד מטרה לביקורות נוקבות. כבר בזמן הקלטת האלבום התגלעו חילוקי דעות בין כהן לספקטור, שהביאו בסופו של דבר להרחקתו של כהן מאולפני ההקלטות באמצעות אנשי ביטחון, בטרם הסתיימו הקלטות האלבום. עריכת השירים נעשתה על ידי ספקטור בלבד, ללא התייעצות עם כהן. כהן עצמו אמר על התוצאה כי היא "מגוחכת, אך גם חצי-גאונית". באלבום זה השתתפו בקולות רקע בוב דילן ואלן גינסברג.

כהן חזר לסגנונו המוכר ב-1979, עם יציאת האלבום Recent Songs, בו היה כהן שותף מלא בהפקה. באלבום נעשה שימוש בכלי נגינה מגוונים, ביניהם עוד, מנדולינה וכינור צועני. ב-2001 הוציא גרסה נוספת של הופעות חיות לאלבום זה אשר הוקלטו במהלך סיבוב ההופעות של אותה שנה.

שנות ה-80 וה-90[עריכת קוד מקור | עריכה] בשנת 1984 הוציא כהן את האלבום Various Positions, הכולל בתוכו את השיר "הללויה", שזכה לגרסאות כיסוי רבות. קולומביה-רקורדס סירבו להוציא אלבום זה בארצות הברית בשל מידת הפופולריות המעטה לה זכה כהן במדינה. אלבום מחווה בשם Famous Blue Raincoat שהוציאה ב-1987 הזמרת ג'ניפר וורנס (אשר שימשה כקולות רקע לכהן במסעי הופעות קודמים), הביא לעלייה מיידית בפופולריות של כהן. שנה לאחר מכן הוציא את האלבום I'm Your Man אשר זכה להצלחה הגדולה ביותר מאז אלבומו הראשון וכלל את אחד השירים המוכרים ביותר שלו First We Take Manhattan. האלבום נחשב כנקודת מפנה בקריירה המוזיקלית שלו, הן מבחינת הכלים (נעשה שימוש רב בסינתיסייזר) והן מבחינת המילים שהיו בחלקן ביקורת חברתית נוקבת. בסרט Pump Up the Volume ("רדיו חזק", 1990) הושמע השיר Everybody Knows מתוך אלבום זה והצלחתו התפשטה גם בקרב קהל צעיר יותר.

ב-1992 הוציא כהן את האלבום The Future שמכיל טקסטים כמו-נבואיים וקוראים לשינוי בטרם יגיעו התחזיות הקודרות. שלושה שירים מהאלבום הושמעו בסרט המצליח רוצחים מלידה.

למרות הצלחת אלבומיו האחרונים, החליט כהן לפרוש בשנת 1994 מעולם המוזיקה ועבר להתגורר במנזר זן בודיהסטי קרוב ללוס אנג'לס שבקליפורניה. בשנת 1996 אף הוסמך כנזיר וקיבל על עצמו את השם ההודי ג'יקאן (שקט). כהן התבודד במנזר במשך 5 שנים ובשנת 1999 מאס בעבודות השחורות במנזר ועזב אותו.

שנות ה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהן בהופעה בישראל, ספטמבר 2009 בשנת 2001 הוציא אלבום חדש, Ten New Songs. אלבום זה נחשב למלנכולי ביותר מבין אלבומיו. באוקטובר 2004 הוציא אלבום לרגל יום הולדתו ה-70 בשם Dear Heather, בו שיתף פעולה עם זמרת הג'אז אנג'אני תומאס. מאוחר יותר, ב-2006, הוציאה תומאס אלבום שנכתב במשותף עם כהן.

באוקטובר 2005 תבע כהן את המנהלת המוזיקלית הקודמת שלו, קלי לינץ', וטען כי מעלה בכספיו בסכום של מעל ל-5 מיליון דולר. במרץ 2006 זכה כהן בתביעה ונקבע כי על לינץ' לפצות אותו ב-9 מיליון דולר. אולם, עקב בעיות כספיות של הנתבעת לא ברור אם ומתי יקבל כהן את הכסף.

ב-2006 הוציא כהן ספר שירה וציורים בשם Book of Longing (תורגם לעברית כ"ספר הכמיהה") שהפך מיד עם הוצאתו לאור לרב מכר בקנדה. כחלק מקידום המכירות של הספר הופיע כהן באירוע ציבורי לראשונה מזה 13 שנים. לחנות הספרים בה הופיע הגיע קהל רב ורחובות באזור נחסמו לרגל האירוע. כהן עלה על הבמה והופיע עם אנג'אני תומאס, שהגיעה לאירוע כדי לקדם את אלבומה שלה (שנכתב בשיתוף עם כהן).

באותה שנה יצא סרט בשיתופו של לאונרד כהן בשם I'm Your Man (על שם אלבומו משנת 1988). הסרט מציג אמנים רבים דוגמת U2, ניק קייב ועוד, שמבצעים שירים של כהן. כמו כן מציג הסרט ראיון עם כהן בביתו שבלוס אנג'לס.

במרץ 2008 התווסף שמו של לאונרד כהן להיכל התהילה של הרוק אנד רול[1]. כמו כן, לראשונה לאחר העדרות של יותר מ-15 שנה מהבמה, יצא כהן ב-2008 לסיבוב הופעות עולמי[2], במהלכו קיים הופעה אחת בישראל, באצטדיון רמת גן, ב-24 בספטמבר 2009‏[3]‏[4]. בסיום המופע ברך כהן את חמישים אלף הצופים הישראלים בברכת כהנים.

ב-31 בינואר 2012 הוציא לאונרד כהן אלבום אולפן חדש בשם "Old Ideas", שזכה לביקורות חיוביות רבות.

חיי משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה] כהן מעולם לא נישא. יש לו שני ילדים מהרקדנית סוזאן אלרוד, איתה היה במערכת יחסים עד 1979. בנו אדם נולד בשנת 1972 והוא משורר, מלחין וזמר בעצמו. בתו לורקה נולדה ב-1974 והיא קרויה על שם המשורר המפורסם פדריקו גרסיה לורקה. האמונה הרווחת היא כי שירו המפורסם של כהן "סוזאן", נכתב על אם ילדיו, אך למעשה השם נלקח משמה של סוזאן ורדאל, אשת ידידו של כהן.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה] אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה] אלבומי הופעה[עריכת קוד מקור | עריכה] ספריו של לאונרד כהן בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה] כציפור על התיל, שירים, ליקט בחר ותרגם יוסי גמזו, איורים דוד משולם, תל אביב, רשפים, 1973. מפסידנים יפים, תרגום: נעמי גל, אסטרולוג, 1999. המשחק הכי אהוב, תרגום: שרונה עדיני, אסטרולוג, 1999. ספר החמלה, תרגום: שרונה עדיני, אסטרולוג, 2000. משירי לאונרד כהן, תרגום: רות אורן, צביה בן-יוסף גינור, אביב עקרוני, תל אביב, טרקלין, 1971.‬ ספר הכמיהה, תרגום: קובי מידן, כנרת זמורה ביתן, 2007. המשחק האהוב, תרגום: ליאורה ניר, חרגול/עם עובד, 2009. לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה] סילבי סימונס, החיים של לאונרד כהן, תרגום: אודי תגרי, כנרת זמורה ביתן, 2013 קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה] מיזמי קרן ויקימדיה ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לאונרד כהן ליאונרד כהן באתר הספרייה הלאומית האתר הרשמי של לאונרד כהן אתר מקיף על לאונרד כהן ועבודתו לאונרד כהן, באתר MOOMA ליאונרד כהן קורא משיריו, ומצגת, באתר השירה של שרית שץ ‫דויד פרץ, "רשימות", איך למדתי לאהוב את ליאונרד כהן, באתר ynet‏, 20 בינואר 2006‬ פרויקט 'שיר זר' במסגרתו הולחנו תרגומים לשיריו של לאונרד כהן באתר, השרת העיוור רפי וייכרט, מתוך הקרקע הקרושה (על ארבעה משוררים יהודים-קנדים), מקור ראשון, יוני 2006 דורון ב. כהן, מה עשו השנים ללאונרד כהן, באתר הארץ מאחורי הקלעים של "ליאונרד כהן - סיפור חיים" ‫לארי רוטר, ניו יורק טיימס, ליאונרד כהן: הנזיר שאהב את הגיטרה שלו, באתר עכבר העיר, 02 במרץ 2009‬ ‫בן שלו, לאונרד כהן: מסרב להיות קדוש, באתר עכבר העיר, 16 באפריל 2009‬ לאונרד כהן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית) מילים לשיריו של כהן, Mp3 Music ליאונרד כהן, שלושה שירים בתרגומו של המשורר משה דור, באתר ynet‏, 01.07.09 ‫ynet, האם לא אמרתי הכל?, באתר ynet‏, 26 בנובמבר 2004‬ ‫גל אוחובסקי, העיר תל אביב, לאונרד כהן עדיין על הבמה, באתר עכבר העיר, 02 ביולי 2009‬ ‫אור ברנע, יום הולדת שמח, לאונרד, באתר ynet‏, 21 בספטמבר 2009‬ לוראן כהן, הכמיהה לקדושה, מגזין "ארץ אחרת" 21.09.09 ליאת אלקיים, בימים שכהן עוד לא היה כהן, באתר הארץ, 23/09/09 ‫תימורה לסינגר, כותב אותנו עד לסוף האהבה, באתר ynet‏, 23 בספטמבר 2009‬ רייץ' ביינס, מאמר על הקשר בין לאונרד כהן לבין המשורר אירווינג לייטון (באנגלית) ראיון בטלוויזיה הקנדית עם לאונרד כהן, 1993 קובץ וידאו ג'ון פארלס, ניו יורק טיימס, לא נזיר, מתפלל: ראיון עם לאונרד כהן, באתר הארץ, 1 בפברואר 2012 ג'נט מזלין, ניו יורק טיימס, המלה הסודית - איך נהפך "הללויה" של לאונרד כהן לאחד השירים הכובשים, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2012 יואב פרידמן, רועי בהריר פרל, להוריד את הכובע: על הספר "החיים של ליאונרד כהן", באתר nrg‏, 10 במאי 2013 אילת יגיל, "החיים של ליאונרד כהן": האיש שמעבר לביוגרפיה, באתר ynet‏, 10 ביוני 2013 הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה] ^ ‫יונתן ובר, "תודה על ערב שלא אשכח", באתר ynet‏, 24 בספטמבר 2009‬ ^ ‫עינב שיף, כולם יודעים, באתר וואלה!, 25 בספטמבר 2009‬ קטגוריות: סופרים יהודים קנדיםמשוררים קנדיםזמרים קנדיםמוזיקאים קנדיםמשוררים יהודיםמלחינים יהודיםמלחינים קנדיםזמרים-יוצרים יהודיםזמרים-יוצרים קנדיםסופרים קנדיםבודהיסטיםזמרים יהודיםמוזיקאים יהודים


view all

Leonard Norman Cohen's Timeline

September 21, 1934
Westmount, Île-de-Montréal, Quebec, Canada