Maurycy Gottlieb

http://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/biography/MaurycyGottli...

Maurycy Gottlieb was a Jewish painter, the son of Polish speaking Galician Jews from the western area of Ukraine. He was born in Drohobych (at that time Austria-Hungary), Galicia, modern Lviv region, western Ukraine.

At fifteen, he was enrolled at the Vienna Fine Arts Academy. Later, he would study under Jan Matejko in Kraków. After experiencing anti-semitism from his fellow students, Gottlieb left Matejko's studio after less than a year, returning to Vienna to explore his Jewish roots, having been raised as a secular Jew.

At twenty, he won a gold medal from a Munich art competition for Shylock and Jessica, showing a scene from Shakespeare's The Merchant of Venice. He painted the face for Jessica based on a woman, Laura Rosenfeld, whom he had proposed marriage to. However, Rosenfeld rejected his proposal, and wed a Berlin banker. It is believed that he then committed suicide by exposure to the elements, dying of complications from a cold.

Despite the early age of his death, more than three hundred of his works survive, though not all are finished. After the fall of the Iron Curtain, many Polish collections unknown in the West were discovered, and his reputation grew greatly. His brother, painter Leopold Gottlieb, was born five years after his death.

https://galiciajewishmuseum.org/wp-content/uploads/2021/11/cmentarz...

מאוריצי (משה) גוֹטליבּ

' (Maurycy Gottlieb;‏ 21 או 28 בפברואר 1856 – 17 ביולי 1879) היה צייר יהודי-פולני.

תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 2 גלריה 3 לקריאה נוספת 4 קישורים חיצוניים 5 הערות שוליים ביוגרפיה גוטליב נולד למשפחה יהודית מסורתית בעיירה דרוהוביץ' שבגליציה, אז חלק מן האימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום באוקראינה) בשנת 1856. התחיל ללמוד אמנות בגיל 15 בבירת האימפריה, וינה.

מאוחר יותר למד אצל יאן מָטֶיְיקוֹ בקרקוב. אצל מטייקו סבל מאנטישמיות מחבריו ללימודים, עזב תוך פחות משנה וחזר לווינה כדי לחזור לשורשיו היהודיים, מאחר שגדל כחילוני. נדד במשך לימודיו מעיר לעיר, בין וינה, קרקוב, מינכן ורומא.

בראשית דרכו האמנותית הושפע גוטליב מהפטריוטיות הפולנית ששררה באותה עת בארץ מולדתו, והדבר ניכר בציוריו (ראו: "דיוקן עצמי בלבוש פולני", 1874).

כשנתיים מאוחר יותר, הוא נתקל בספר היסטוריה יהודית וזהותו היהודית התעוררה בו. ציור המדגים זאת היטב הוא "דיוקן עצמי כאחשוור" 1876. הוא מצייר נושאים יהודים שונים – סיפורי תנ"ך, דמויות יהודיות, ובין השאר בולטים ציוריו על ישו – בעל חזות יהודית במיוחד ("ישו בפני שופטיו").

לקראת סוף ימיו השפיע עליו מורו יאן מטייקו לצייר שני ציורים על קז'ימייז', מלך פולין במאה ה-14 – "המלך קז'ימייז' נותן זכויות ליהודים" ו"המלך קז'ימייז' ואהובתו אסתרק'ה", ובכך לתרום לקידום ההבנה בין יהודים לפולנים.

בגיל 20 זכה גוטליב במדליית זהב בתחרות אמנות במינכן בגין הציור "ג'סיקה ושיילוק", המראה סצנה מתוך "הסוחר מוונציה" של שייקספיר. הוא צייר את פניה של ג'סיקה על בסיס אישה, לורה רוזנפלד, שלהּ הציע נישואין. רוזנפלד דחתה את הצעתו, ולבסוף התחתנה עם בנקאי מברלין.

ציורו האחרון, "יום הכיפורים", שצויר בשנה האחרונה לחייו (1878), מתאר בית כנסת על פי זיכרונותיו מעיירת הולדתו. זהו ציורו המפורסם ביותר של גוטליב, והוא צייר בו את עצמו שלוש פעמים בין המתפללים: פעם כאיש הצעיר שמימין לאדם היושב עם ספר התורה, פעם כילד הנמצא משמאלו, ופעם שלישית כנער בגיל בר מצווה מימין. בתמונה נראים גם אביו ואמו, וכן ארוסתו לשעבר. אפשר לגרוס שהוא "מופיע" בתמונה גם פעם רביעית – על גבי ספר התורה במרכז הציור כתוב: "לעילוי נשמת משה גוטליב". הציור הוא חלק מאוסף מוזיאון תל אביב לאמנות.

גוטליב חלה בשפעת קשה ונפטר בגיל 23. לאור מותו החטוף התעוררו חשדות להתאבדות בכך שחשף עצמו בכוונה למזג אוויר קשה. בין המאמינים בהשערה זו הייתה לורה רוזנפלד שביטלה את ארוסיה עם גוטליב.[1] למרות גילו הצעיר, יותר מ-300 ציורים שלו שרדו, אם כי לא כולם הושלמו. לאחר נפילת מסך הברזל התגלו ציורים רבים שלו לעולם המערבי, והמוניטין שלו גדל. אחיו, הצייר לאופולד גוטליב, נולד כחמש שנים לאחר מותו. נכדו של אחיו הוא יואל גוטליב, אשר נהרג במלחמת יום כיפור[2], ולזכרו הסרט "הגוטליב האחרון"[3].

על שמו של מאוריצי גוטליב רחובות בתל אביב ובירושלים.

לקריאה נוספת עזרא מנדלסון, מאוריצי גוטליב - אמנות, היסטוריה, זיכרון, מרכז זלמן שזר, 2006. מאוריצי גוטליב, איגרות ודברי יומן (בלוויית תשע תמונות, ערך ותרגם מפולנית וגרמנית וצירף הערות וסוף-דבר מרדכי נרקיס). בדמי ימיו, מאוריצי גוטליב 1856–1879, עריכת הקטלוג נחמה גורלניק, מאמרים מאת אויגן קולב, יז’י מאלינובסקי, מוזיאון תל אביב, 1991. קישורים חיצוניים ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מאוריצי גוטליב בוויקישיתוף ישראל יעקב יובל, איך נהפך הצייר מאוריצי גוטליב לאייקון? , באתר הארץ, 4 ביולי 2008 ד"ר ימימה חובב, מאוריצי גוטליב – יותר יהודי או יותר פולני? , באתר המגזין להיסטוריה סגולה https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A6%...